ישיבת תומכי תמימים שצעדרין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל [[אדמו"ר הרש"ב]] וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים בעיירה. | אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל [[אדמו"ר הרש"ב]] וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים בעיירה. | ||
הצעתם התקבלה, | הצעתם התקבלה, ולאחר [[חג הסוכות]] שנת [[עת"ר]] עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש). | ||
הר"מים היו ה"ר [[זלמן דוב שכטר מדריבין]] וה"ר [[משה מרדכי עמרמי]] (פארלסקי). ל[[משפיע]] נבחר הרה"ת [[שאול דב זיסלין]]. כ[[משגיח]] שימש הרה"ת [[יעקב ברוך קרסיק]]. | הר"מים היו ה"ר [[זלמן דוב שכטר מדריבין]] וה"ר [[משה מרדכי עמרמי]] (פארלסקי). ל[[משפיע]] נבחר הרה"ת [[שאול דב זיסלין]]. כ[[משגיח]] שימש הרה"ת [[יעקב ברוך קרסיק]]. | ||
גרסה מ־15:18, 14 ביולי 2022
ישיבת תומכי תמימים שצעדרין הייתה סניף של רשת ישיבות תומכי תמימים שפעלה בעיירה שצעדרין בין השנים תר"ע-?.
הקמת הישיבה
הישיבה נוסדה בשנת תרס"ט לאחר שקבוצה של גזלנים ורוצחים התנפלו על אחד מבתי העיירה ורצחו שבעה מתושביה.
אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל אדמו"ר הרש"ב וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים בעיירה.
הצעתם התקבלה, ולאחר חג הסוכות שנת עת"ר עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש).
הר"מים היו ה"ר זלמן דוב שכטר מדריבין וה"ר משה מרדכי עמרמי (פארלסקי). למשפיע נבחר הרה"ת שאול דב זיסלין. כמשגיח שימש הרה"ת יעקב ברוך קרסיק. מנהל הישיבה (ומשפיע) הרה"ת אלתר שימחוביץ. כר"מ שימש שם רבי משה רוינין.
הסדר היה שבישיבה זו נשארו ללמוד לא יותר משנה וחצי.
פתיחת הישיבה, ועמה בואם של אישים חסידיים חשובים להתגורר בעיירה, הפיחה רוח חיים וחיות חדשה בין התושבים.
ראו גם