תנש"א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־09:40, 10 באפריל 2018

‫

תנש"א (5751) היא שנת החמשת אלפים שבע מאות חמשים ואחד לבריאת העולם, והרביעית משבע שנות מחזור השמיטה.

קביעות שנה זו היא הכ"ז^[1], היות והיא מתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) - יש בה 29 ימים בחשוון ו-30 בכסלו - וחג הפסח חל בשנה זו ביום שבת (ז). שנה זו היא שנה פשוטה (ולא מעוברת), אורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

הרבי קבע כי בשנה זו התקיימו הסימנים המופיעים במדרש^[2] אודות "שנה שמלך המשיח נגלה בה", באירועי מלחמת המפרץ שבאותה שנה^[3]. כמו כן ראשי התיבות של השנה^[4] הינם "תהא שנת אראנו נפלאות". הרבי התייחס כמה וכמה פעמים לתוכנם של ראשי תיבות אלו, הן בסדרם כפי לשון הפסוק^[5] - "אראנו נפלאות", והן בסדרם כפי מניין השנה (נ"א) - "נפלאות אראנו"^[6]; והסביר שנפלאות אלו התקיימו בניסי מלחמת המפרץ, והן הכנה לנפלאות הגאולה האמיתית והשלימה^[3].

אירועים

בהתוועדות שבת נח א' חשון הרבי מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת נשים עם נהג גבר (במונית) משום חשש יחוד ואומר שאשה צריכה להקפיד לנסוע עם נהגת.

במוצאי כ"ף מרחשון מחלק הרבי "קונטרס עץ חיים" לכל אחד ואחת בצירוף דולר לצדקה.

בליל כ"ה מרחשון מחלק הרבי מאמר "אנכי מגן לך - תרע"ח" לכל אחד ואחת, בצירוף דולר לצדקה.

הרבי מורה להרגיל בני/ובנות ישראל באמירת מאה ברכות בכל יום.

בקשר לכינוס השלוחים העולמי, מציע הרבי להוציא לאור "ספר השלוחים" שיכלול בתוכו רשימות השמות ותמונות שלהם ושל בני ביתם שיחיו.

בי"ט כסלו מחלק הרבי הוצאה חדשה ומוגדלת של ספר התניא בצירוף דולר לצדקה.

בנר ג' דחנוכה מחלק הרבי לכל אחד ואחת מטבע של דולר מיוחד בתור דמי חנוכה (בכיס מיוחד, עליו מודפס "חנוכה ה'תנש"א").

הרבי מעורר שבהמשך לנתינת דמי חנוכה, יוסיפו גם בנתינת הצדקה למוסדות או עזר ליחידים, ושיהיה נתינת הצדקה בכל יום בשנה, כולל - יום השבת קודש על ידי נתינת אכילה ושתיה או על ידי דיבור טוב.

עם פרוץ מלחמת המפרץ - הרבי מבטיח "ארץ ישראל המקום הבטוח ביותר". כמו כן הרבי חוזה את סיום המלחמה עד לפורים ואכן ביום הפורים נגמרה המלחמה.

בקשר לכ' טבת, יום ההילולא של הרמב"ם, מעורר הרבי לערוך התוועדויות חסידויות בכל מקום.

בי' שבט מחלק הרבי מאמר "ברוך שעשה ניסים - תרס"ד" בצירוף עם דולר לצדקה.

הרבי מעורר לערוך סדרים ציבוריים בשני הלילות של חג הפסח.

בליל כ"ח ניסן אומר הרבי את השיחה הידועה, בה מתבטא "עשו כל אשר ביכלתכם . . להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!"

ביום א' אייר חתמו רבני חב"ד על פסק דין מיוחד לפיו הרבי הוא מלך המשיח.

בו' אייר עודד הרבי לראשונה את ההכרזה יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. כמו כן עודדה במוצאי ו' אייר, ופעמיים בט"ו באייר.

בט"ו אייר תנש"א (תענית "בה"ב") מחלק הרבי לכל אחד ואחד (אחרי תפילת ערבית) קונטרס "דבר מלכות" שנדפס בהוצאה מיוחדת ומכיל בתוכו ארבע משיחותיו ביאוריו ברמב"ם הלכות מלכים ("הלכות מלך המשיח") בנושא הגאולה, וכן שטר של דולר לצדקה.

בל"ג בעומר מחלק הרבי מטבע מיוחדת (בקשר לב' אייר) - עליו מודפס מצד אחד ב' אייר, תפארת שבתפארת ה'תנש"א, ותמונת בית אגודת חסידי חב"ד - 770 ומצד השני "יום הולדת אדמו"ר מהר"ש ב' אייר תקצ"ד י"ג תשרי תרמ"ג", ומסביב פתגמו המפורסם "און איך זאג לכתחילה אריבער", וכן "שנת הצדי"ק, שנת אראנו נפלאות".

הרבי מעורר לחזק את מנהג אמירת פרקי אבות במשך שבתות הקיץ, וללמוד בעיון לפחות משנה אחת.

הרבי מעורר שכל אחד ואחת השייך, יכתוב ויוציא לאור חידושי תורה להגדיל תורה ולהאדירה.

ביום הבהיר "כ"ח סיון" - יובל החמישים לבואו "איש וביתו" לארה"ב - חצי כדור התחתון, מחלק הרבי לכל אחד ואחת "קובץ כ"ח סיון - יובל שנים" בצירוף דולר לצדקה.

בעמדנו קרוב לפני הגאולה, ועל פי פתגם אדמו"ר הצ"צ "מאך דא ארץ ישראל" מעורר הרבי שכל אחד ואחת יעשה מ"חלקו" בעולם (במובן הזמן והמקום) ל"ארץ ישראל".

בש"פ שופטים ז' אלול, הרבי מעורר שכל אחד יפרסם שצריכים לקבל על עצמם את ההוראות ועצות של שופט, יועץ ונביא דורנו - נשיא דורנו.

בט"ו אלול הרבי מעורר לפרסם בכל מקום שנוסף לכך שכל בית צריך להיות בית תורה תפלה וגמ"ח, צריך להיות גם מעין ודוגמת ישיבת "תומכי תמימים", על ידי לימוד החסידות.

ימי החסידים

נפטרו

כ"ד טבת - הרב מנחם בן ציון וילהלם מראשי ישיבת תורת אמת בירושלים, חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.
כ"ד טבת - הרב יואל איידעלמאן חסיד הצנע לכת שו"ב בפאריז.
ז' באדר - ר' אבנר לויוב.

קישורים חיצוניים

'יומן של הרב נחשון מאותה התקופה'

ימי חב"ד משנת תנש"א (1991)
תנש"א \| תשנ"ב \| תשנ"ג \| תשנ"ד \| תשנ"ה \| תשנ"ו \| תשנ"ז \| תשנ"ח \| תשנ"ט \| תש"ס \| תשס"א \| תשס"ב \| תשס"ג \| תשס"ד \| תשס"ה \| תשס"ו \| תשס"ז \| תשס"ח \| תשס"ט \| תש"ע \| תשע"א \| תשע"ב \| תשע"ג \| תשע"ד \| תשע"ה \| תשע"ו \| תשע"ז \| תשע"ח \| תשע"ט \| תש"פ \| תשפ"א \| תשפ"ב \| תשפ"ג \| תשפ"ד

לצפיה בשנים מוקדמות יותר

ימי חב"ד בין השנים תש"א - תש"נ (1941-1990)

תבנית:תנש"א

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==

↑ אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.
↑ ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.
↑ ^3.0 ^3.1 ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.
↑ נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, תש"נ (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).
↑ מיכה ז, טו.
↑ ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.

[1] אחד מתוך ארבעה עשר האפשרויות לסוגי קביעויות השנים.

[2] ילקוט שמועני ישעיה רמז תצט.

[נא-3] 3.0 ^3.1 ראה שיחות דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א סעיף י"ג. ש"פ בלק תנש"א סעיף ח'. ועוד.

[4] נקבעו על ידי הרבי החל מחודש אייר של השנה שלפניה, תש"נ (ראה שיחת ש"פ אמור תש"נ - התוועדויות ח"ג ע' 170. ועוד).

[5] מיכה ז, טו.

[6] ראה שיחות י"א ניסן תנש"א סעיף ט'. כ"ח ניסן תנש"א סעיף ב'. ועוד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ==אירועים==
+[[קובץ:חלוקת קובץ כח סיון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מחלק את הקונטרס '[[קובץ כ"ח סיון - יובל שנים]]' ([[כ"ח סיוון]] [[תנש"א]])]]
 * בהתוועדות שבת נח [[א' חשון]] [[הרבי]] מעורר על דבר תיקון הפירצה של נסיעת נשים עם נהג גבר (במונית) משום חשש יחוד ואומר שאשה צריכה להקפיד לנסוע עם נהגת.