תומכי תמימים קריית גת (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף
גולן נתנאל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]. | בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב [[יוסף יצחק זילברשטרום]]. | ||
ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ | ראה {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבה קטנה תות"ל קריית גת]].}}. | ||
==תולדות הישיבה== | ==תולדות הישיבה== | ||
גרסה מ־16:20, 17 באוגוסט 2017
| תומכי תמימים קריית גת | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]מבנה הישיבה | |
| אפיון | ישיבה גדולה |
| תאריך יסוד | תשי"ט |
| מיקום | קריית גת |
| מייסד | הרב דב טייכמן, הרב יעקב פלס |
| ראש הישיבה | הרב משה הבלין |
| מנהל גשמי | הרב לוי יצחק הבלין הרב לוי יצחק גרונר |
| מספר תלמידים | 200 |
| ספר פלפולים | לכבודו של מלך |
| קובץ הערות | קריית מלך רב |
תומכי תמימים קריית גת (נקראת גם ישיבת בית דוד חב"ד) הינה ישיבה ברשת הישיבות תומכי תמימים בקריית גת. נוסדה בשנת תשי"ט על ידי הרבי באמצעות הרב יעקב פלס ומשכנה מיום הווסדה ברחוב אליהו הנביא 5. הישיבה נועדה במקורה עבור תושבי העיר שאינם חסידי חב"ד. כיום לומדים בישיבה בחורים חב"דיים, המגיעים אליה מכל הארץ. בישיבה שלשה מחלקות: מתיבתא, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
רקע
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ט על ידי תלמידי ישיבת חב"ד מהעיר קישינב על שם הישיבה בקישינב שנהרסה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת תשכ"ז נפתחה הישיבה לבחורים חסידי חב"ד מכל הארץ. לקראת הפתיחה הגיעו ללמוד בישיבה תלמידים מישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ביניהם היה הרב משה מרדכי חזן. התוועדות ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת. בסוף שנת תשכ"ז הורה הרבי לרב אפרים וולף - מנהל ישיבת תומכי תמימים לוד, לשלוח תלמידים משיעור ג' בלוד על מנת לחזק את הישיבה בקריית גת.
הרבי עודד במידה רבה את הקמת הישיבה ואף התבטא במכתבו לרב אפרים וולף בשנת תשי"ט: "יצאתי מגדרי והפעלת אנשים מבית ומבחוץ בעניני ישיבת תו"ת קריית גת". בשנת תשמ"ה במכתבו לכינוס שלוחי הרבי לאה"ק שנערך בישיבה-התייחס הרבי לשם העיר וכתב "קרית גת אל תגידו בגת, שתהי' קריית מלך רב".
את הישיבה ניהל הרב דב טייכמן, במסגרת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. כחבר הנהלה שישמש הרב זלמן אבלסקי כסמנכ"ל וכמזכיר הישיבה שימש הרב יהודה פרידמן. בשנותיה הראשונות התקיימה הישיבה במבנה ארעי. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה לבניין החדש ובשנת תשכ"ב הושלם השלד. באביב שנת תשכ"ט הסתיימה בניית המבנה החדש, ובכ"ה באלול שנת תשכ"ט התקיימה חנוכת הבית. בשנת תשל"ג מונו להנהלת הישיבה הרב שלום דובער וולפא והרב גרשון לוין. בשנת תשל"ט מונו להנהלת הישיבה הרבנים משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר.
בשנים תשמ"א-תשמ"ד נסגרה הישיבה הגדולה והרבנים אלפרוביץ וגרונר לימדו בישיבה הקטנה. בשנת תשמ"ה נפתחה הישיבה הגדולה מחדש על ידי תלמידים שסיימו את לימודיהם בישיבה בלוד.
במהלך השנים הבאות צמחה הישיבה והתפתחה ובשנים תשמ"ז - תנש"א הצטרפו לישיבה צוות חדש ומורחב שכלל את הרבנים - ברוך מנחם כהנא, יוסף יצחק זילברשטרום, יוסף יצחק גנזבורג, נפתלי מרינובסקי, יונה אלימלך יעקובוביץ, ואברהם מענדל פרידלנד ("בומי").
בתחילת שנות הנו"נים נקלעה הישיבה למצב כספי קשה שכמעט והוביל לסגירתה, בעקבות המצב ביקש ראש הישיבה הרב משה הבלין מידידו הרב מנחם מענדל מנדלזון רבה של קוממיות ששהה אז בניו יורק שכשיעבור בחלוקת הדולרים יבקש מהרבי ברכה עבור הישיבה, כשעבר הרב מנדלסון לפני הרבי וסיפר על מצבה הקשה של הישיבה הורה לו הרבי שיעשה בית דין של שלושה רבנים בארץ הקודש שיפסקו שעל הישיבה לצאת מכל החובות. כשחזר הרב מנדלסון לארץ הושיב בית דין של שלושה רבנים שכלל אותו ואת הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי והרב מענדל וועכטער שפסקו שעל הישיבה לצאת כל החובות, ואכן באורח פלא זמן קצר לאחר פסק הדין קיבלה הישיבה תקציב גדול שהיה מיועד שנים רבות עבור הישיבה ולפתע השתחרר, דבר שהוביל לסגירת חובותיה של הישיבה. תוך כדי המשבר הכספי עזב הרב וולפא את ניהול הישיבה, ואת מקומו תפס הרב משה הבלין, שמונה לראש הישיבה. לימים התמנה הרב הבלין לרב העיר, ונוכחותו בישיבה פחתה.
בשנת תשנ"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע חתנו של ראש הישיבה, הרב יעקב יוסף קופרמן (ג'יי ג'יי[1].
בשנת תשס"ו הצטרף לצוות הישיבה כמשפיע הרב אלישיב קפלון, לשעבר רבה הראשי של קהילת חב"ד ברוסטוב.
בחודש אלול תשס"ט חגגה הישיבה יובל להקמתה וציינה זאת בכינוס מיוחד של כל בוגרי הישיבה שנערך באולם אירועים בקריית גת, לרגל האירוע הוציאה הישיבה ספר בשם "לשם ולתפארת" המתעד את תולדותיה של הישיבה מאז הקמתה.
בשנת תשע"א הצטרפו לצוות הישיבה כמשפיעים הרבנים עזריאל זעליג וולפא והרב אליעזר ירס.
בשנת תשע"ג נערך שיפוץ כולל בזאל הישיבה הגדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר.
בחודש אלול תשע"ה נבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים. כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון תשע"ו הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן. (עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק).
בחודש אדר תשע"ו עזב הרב יעקב יוסף קופרמן את משרתו כמשפיע למשרת נו"נ כשאת מקומו מחליף הרב ישעיהו אבני.
בחודש ניסן תשע"ו החליטה הנהלת הישיבה על הריסת המקווה הישן הסמוך לישיבה והקמת מקווה חדש ומרווח, עד להשלמת בניית המקווה הוקם מקווה ארעי מתחת לבניין הישיבה, המקווה החדש יושלם ויפתח בחודש אלול תשע"ז.
בחודש אייר תשע"ו עם תחילתו של זמן הקיץ נעשו שינויים במערך ההשגחה בישיבה, הרב זושא אלפרוביץ עזב את משרת המשגיח בחסידות (ונשאר במשרתו כמשפיע כללי וכמג"ש בחסידות), והרב גרונר עזב את משרת המשגיח בנגלה למשרת מג"ש ומשיב בנגלה, את מקומם תפסו משגיחים חדשים - הרב אליעזר ירס כמשגיח בחסידות והרב שניאור זלמן מושקוביץ כמשגיח בנגלה.
בחודש אלול תשע"ו לרגל שנת הקהל ערכה הישיבה כנס בוגרים תחת הכותרת "קהל גדול ישובו הנה" שצויין בלימוד משותף בזאל הישיבה ובהתוועדות חסידית אל תוך הלילה.
לקראת שנה"ל תשע"ז הצטרפו לצוות הישיבה הרבנים מנחם מענדל זילברשטרום כמשפיע בשיעור א' והרב יעקב בלינוב כמג"ש בנגלה בשיעור א'.
עם הזמן, בעקבות הגידול במספרם של תלמידי הישיבה הקטנה, והצפיפות בזאל ובפנימיה, החליטה הנהלת הישיבה על הקמתו של מבנה חדש ומרווח שיכלול זאל רחב, חדר אוכל, ופנימיה לתלמידי הישיבה הקטנה, לצורך כך יצאה הישיבה בחודש אדר תשע"ז בקמפיין התרמה מיוחד שבמהלכו נאספו מציבור אנ"ש מיליון וחצי שקלים עבור הבניין החדש[2].
אחד המאפיינים הייחודיים של הישיבה לעומת שאר ישיבות חב"ד בישראל הוא מספר התלמידים הגדול שמגיע מחו"ל (בעיקר מקראון הייטס, צרפת, רוסיה, וברזיל.). נכון לשנת תשע"ז לומדים בישיבה למעלה מ-200 תלמידים (מלבד כ-170 תלמידים בישיבה הקטנה וכ-60 תלמידים במתיבתא).
צוות הישיבה כיום
- ראש הישיבה: הרב משה הבלין, המכהן גם כרבה הראשי של קרית גת (והעיר שדרות) וחבר בית דין רבני חב"ד.
- משפיע ראשי: הרב משולם זושא אלפרוביץ.
- משגיחים: הרב מנחם מענדל גרונר, הרב שניאור זלמן מושקוביץ והרב אליעזר ירס.
- מנכ"ל: הרב לוי יצחק הבלין.
- מנהל מכון הסמיכה לרבנות בישיבה: הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי, המכהן גם כרבה של קהילת חב"ד באלעד.
- מנהל גשמי: הרב לוי יצחק גרונר
- ר"מים: הרב אברהם מענדל פרידלנד, הרב יוסף יצחק זילברשטרום, הרב יונה אלימלך יעקובוביץ, הרב יוסף יצחק גזנבורג, הרב נפתלי מרינובסקי, הרב מנחם מענדל גרונר והרב יעקב בלינוב
- משפיעים: הרב משולם זושא אלפרוביץ, הרב אלישיב קפלון, הרב ברוך מנחם הכהן כהנא, הרב עזריאל זעליג הלוי וולפא, הרב ישעיהו אבני, והרב מנחם מענדל זילברשטרום.
- נו"נים: הרב אלחנן הכהן כהן, הרב שלמה יהודה הלוי סגל, הרב אהרן הלוי לוי, והרב יעקב יוסף קופרמן.
צוות הישיבה בעבר
- מנהל הישיבה: הרב שלום דובער הלוי וולפא,
מתיבתא
המתיבתא כוללת את כיתות ו' עד ח'. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, שפרש בשנת תשס"ג. אחריו ניהל את המתיבתא הרב שלמה ליפש רב היישוב כפר אחים שפרש בשנת תשע"ה. מאז ועד היום מנהל אותה הרב שלמה חנניה ממן מביתר עילית יליד קריית גת ובוגר הישיבה. מאז החל הרב שלמה חנניה ממן לנהל את המתיבתא קיבלה המתיבתא תנופה ניכרת מבחינה חינוכית וחסידית דבר הבא לידי ביטוי ברישום ההולך וגודל.
בשנת תשס"ד נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה. במשך השנים עבדו במתיבתא כמחנכים: הרב יעקב יעקובוביץ'. הרב חיים אלבז ז"ל. הרב פנחס דדון. הרב מרדכי גבאי. הרב משה לחיאני. הרב ברוך מנחם הכהן כהנא. הרב נתן נטע פריז (עבר בשנת תש"ע לר"מ בישיבה קטנה). הרב יעקב הכהן כהן (עבר להיות נו"נ בישיבה קטנה). הרב רפאל יהודה גולדמיץ. הרב שמואל חיים פרנקל. הרב משה רושל חיימוב. הרב נתן יעקובוב. הרב מנחם מענדל גמליאל. הרב מנחם מענדל עובדיה. הרב יצחק מלכא. הרב אברהם הגר. הרב דובי הבלין.
ישיבה קטנה
בקריית גת גם קיימת גם מסגרת ישיבה קטנה, בראשה עומד הרב יוסף יצחק זילברשטרום.
ראה
| ערך מורחב – ישיבה קטנה תות"ל קריית גת. |
.
תולדות הישיבה
בחודש אלול תשס"ט לרגל שנת היובל לישיבה יצא לאור על ידי הנהלת 'יובל תמים' הספר לשם ולתפארת המספר את סיפורה של ישיבת תומכי תמימים קריית גת, בתוספת מסמכים ותמונות, ותולדות חייהם של מייסדי הישיבה שהלכו לעולמם. את הספר ערך ר' מנחם זיגלבוים, מבוגרי הישיבה.