הדר התמימים בת ים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:54, 19 בספטמבר 2024

ישיבת הדר התמימים הייתה הישיבה הראשונה לבעלי תשובה בארץ הקודש, שהוקמה ונוהלה על ידי מנהל בית חב"ד בבת ים הרב זמרוני זעליג ציק.

הישיבה הוקמה בקיץ תשל"ט. בתחילת שנת תשמ"ב לא הצליחה המערכת הכלכלית של בית חב"ד להחזיק מעמד, והנהלת הישיבה נאלצה לוותר על קיום הפנימייה. הבחורים שהתגוררו מחוץ לעיר עברו לישיבות חב"ד אחרות, ואילו הבחורים הגרים בבת-ים הצטרפו לכולל 'הדר התמימים בת ים' שפועל עד עצם היום הזה.

הקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסוף^[1] שנת תשל"ח החלה במסגרת הבית חב"ד מערכת שיעורי תורה בקנה מידה רחב. אחד השיעורים היה מיועד לצעירים שבאו מדי יום ביומו ללמוד בשעות אחר הצהריים והערב שולחן-ערוך וחסידות. ההיענות הייתה גדולה, צעירים רבים החלו להופיע באופן תדיר וכך נמשך הדבר עד לקיץ תשל"ט.

באחד הערבים, נקשו ארבעה צעירים על דלת ביתו של הרב זמרוני, ולאחר שהוזמנו להיכנס התיישבו בסלון ודרשו בצורה חד משמעית: "אנו רוצים לחזור בתשובה, רוצים ללמוד בישיבה, ישיבה שלומדים בה חסידות ודווקא חסידות חב"ד. אנו רוצים שתקים כאן ישיבת חב"ד!"

כשזה ניסה להציע להם, שאולי בכל זאת ינסו להיכנס לישיבה אחרת יותר מסודרת ומאורגנת, ענו לו: "ביקרנו בישיבות רבות, אפילו בתומכי תמימים כפר חב"ד, אך אין בהן שום מסגרת מסודרת למתחילים".

הרב זמרוני הודיע להם מיידית: "בסדר, בעז"ה מחר בבוקר מתחילים סדר חסידות"!

כבר למחרת בבוקר ישב עם אותם ארבעה צעירים, ופתח למעשה את ישיבת 'הדר התמימים' בשיעור חסידות.

תיכף החלו לראות בשלבי ההקמה השגחה פרטית מופלאה על כל צעד ושעל:

אחת הנשים שעזרה רבות לחב"ד בבת-ים^[2], נתנה מחצית מביתה עבור הישיבה. שם למדו, ישנו ואכלו. צוות הישיבה הורכב מרמי"ם ומשפיעים שונים. ביניהם: הרב אהרן הלפרין (משגיח הכשרות) מכפר חב"ד; הרב שמואל סגל - מגיד שיעור בתניא והרב זמרוני ציק - כמשפיע. בתקופות נוספות שימשו גם הרב נועם הרפז והרב יעקב אופן כמשפיעים.

יש לציין שבאחת מישיבות הצוות בה דובר על מצבה הכלכלי הגרוע של הישיבה, ועל כך שמאיימת עליה סגירה, נכנס לפתע ר' זושא פרטיזן ואמר:"שמעתי שיש לכם בעיות בצנרת" - והביא סכום נכבד שאיפשר לישיבה להתנהל עוד כמה חודשים^[3].

התייחסות הרבי לישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמן קצר לאחר התבססות זכה הרב זמרוני לקבל מענה מהרבי אודות ההקמה (במכתב לרבי פירט את הקו החינוכי שהוא בין היתר "לכוון, לחנך ולהדריך צעירים לדרך התומ"צ על פי ארחות חסידות חב"ד ושיהיו תמימים לכל דבר"). וזה היה לשון המענה:

"על פי התכנית וכו' הרי היא במסגרת פעולות תומכי תמימים".

כך זכתה ישיבת 'הדר התמימים' לקבל מהרבי את היחס הנעלה של 'תומכי תמימים'.

שני תמימים מהישיבה הרגישו בשלב מסויים כי התקדמו מספיק וביקשו לעבור לישיבת חב"ד 'רגילה'. הם כתבו על כך לרבי ולאחד ענה הרבי שיעבור, אולם לשני הורה הרבי שישאר בהדר תמימים. מכך הסיק הרב זמרוני שהרבי רואה בישיבתו מסגרת המסוגלת לתת תוכן ראוי לשם 'תומכי תמימים'.

עם התרחבותה של הישיבה נוצר צורך במקום נרחב יותר עבור התלמידים, ועל כן עברו ל"מגדל נחום". שם הקימו את הזאל וחדר האוכל, ושכרו חדרים לפנימייה.

הישיבה שקבעה את משכנה במרכז העיר, הייתה למגדל של אור ונחמה בתוך הבלי העולם הזה, והדבר סייע להפצת היהדות והמעיינות בחוצה ממש.

מפעולות התמימים בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנוהג בישיבה היה - כבכל ישיבות תומכי תמימים - לצאת מידי שבת לחזרת דא"ח בבתי הכנסת.

לכל בחור או שניים היה סניף צבאות ה' בעיר, אותו הפעילו פעם בשבוע ובשבת. כך יצא שבעיר היו פזורים כעשרים סניפי צבאות ה', בהם השתתפו כשלוש מאות ילד בפעילות רצופה פעמיים בשבוע. כיוון שלמדריכים היה קשר הדוק עם הילדים במשך כל השנה, הצליחו - בעקבות זאת - לאסוף כמות עצומה של ילדים לתהלוכת ל"ג בעומר. כך שבשנים ההם השתתפו בתהלוכות ל"ג בעומר בבת-ים כארבעת אלפים ילד.

בזכות פעילות הבחורים, הגיע הבית חב"ד בת-ים לאחד משלושת המצטיינים שהצליחו להביא את המספר הגדול ביותר של אותיות בספר התורה. הרבי שלח עבור זאת לבית חב"ד 500$.

אופי הישיבה - התקשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדי שנה בחודש תשרי נסעה קבוצה מהבחורים ל-770 ואף נכנסו ליחידות. כשעברו התלמידים אצל הרבי ב"כוס של ברכה" או "חלוקת לעקאח" זכו רבים מהם להתייחסויות מהרבי בסגנונם הם.

גם ל'שידורים' שהתקיימו באותו זמן הייתה הישיבה כולה קמה, אף על פי שהתלמידים לא הבינו כלל אידיש. אחר השידור היה הרב זמרוני מתרגם את השיחה ללשון הקודש.

הערות שוליים

↑ הבא לקמן הוא ציטוט מראיון שנערך עם הרב זמרוני ציק, מתוך מוסף 'התמים' של עיתון 'בית משיח', גיליון כ"ג.
↑ חדווה לואיז טויטו
↑ כך מספר הרב נועם הרפז שנכח באותה ישיבה

[1] הבא לקמן הוא ציטוט מראיון שנערך עם הרב זמרוני ציק, מתוך מוסף 'התמים' של עיתון 'בית משיח', גיליון כ"ג.

[2] חדווה לואיז טויטו

[3] כך מספר הרב נועם הרפז שנכח באותה ישיבה

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ישיבת "הדר התמימים" היתה ישיבה ל[[בעלי תשובה]] שהוקמה ונוהלה על ידי מנהל [[בית חב"ד]] ב[[בת ים]] הרב [[זמרוני זעליג ציק]]. הישיבה הוקמה בקיץ [[תשל"ט]], בתחילת שנת [[תשמ"ב]] לא הצליחה המערכת הכלכלית של בית חב”ד להחזיק מעמד, והנהלת הישיבה נאלצה, בצער רב, לוותר על קיום הפנימייה. הבחורים שהתגוררו מחוץ לעיר עברו לישיבות חב”ד אחרות, ואילו הבחורים הגרים בבת-ים הצטרפו לכולל ‘הדר התמימים’ שפועל עד עצם היום הזה.
+{{אין תמונה}}
+ישיבת '''הדר התמימים''' הייתה הישיבה הראשונה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בארץ הקודש, שהוקמה ונוהלה על ידי מנהל [[בית חב"ד]] ב[[בת ים]] הרב [[זמרוני זעליג ציק]].
-== הסיפור העומד מאחורי הקמתה ==
+הישיבה הוקמה בקיץ [[תשל"ט]]. בתחילת שנת [[תשמ"ב]] לא הצליחה המערכת הכלכלית של בית חב"ד להחזיק מעמד, והנהלת הישיבה נאלצה לוותר על קיום הפנימייה. הבחורים שהתגוררו מחוץ לעיר עברו לישיבות חב"ד אחרות, ואילו הבחורים הגרים בבת-ים הצטרפו לכולל '[[הדר התמימים בת ים]]' שפועל עד עצם היום הזה.
-בסוף שנת [[תשל"ח]] החלה במסגרת הבית חב”ד מערכת שיעורי תורה בקנה מידה רחב. אחד השיעורים היה מיועד לצעירים שבאו מידי יום ביומו ללמוד בשעות אחר הצהריים והערב שולחן-ערוך וחסידות. ההיענות הייתה גדולה, צעירים רבים החלו להופיע באופן תדיר וכך נמשך הדבר עד לקיץ תשל”ט.
+== הקמת הישיבה ==
-באחד הערבים, נקשו ארבעה צעירים על דלת ביתו של הרב זמרוני, ולאחר שהוזמנו להיכנס התיישבו בסלון ודרשו בצורה חד משמעית: “אנו רוצים לחזור בתשובה, רוצים ללמוד בישיבה, ישיבה שלומדים בה [[חסידות]] ודווקא [[חסידות חב"ד]]. אנו רוצים שתקים כאן ישיבת חב”ד!”
+בסוף{{הערה|הבא לקמן הוא ציטוט מראיון שנערך עם הרב זמרוני ציק, מתוך מוסף 'התמים' של עיתון 'בית משיח', גיליון כ"ג.}} שנת [[תשל"ח]] החלה במסגרת הבית חב"ד מערכת שיעורי תורה בקנה מידה רחב. אחד השיעורים היה מיועד לצעירים שבאו מדי יום ביומו ללמוד בשעות אחר הצהריים והערב שולחן-ערוך וחסידות. ההיענות הייתה גדולה, צעירים רבים החלו להופיע באופן תדיר וכך נמשך הדבר עד לקיץ תשל"ט.
-כשזה ניסה להציע להם, שאולי בכל זאת ינסו להיכנס לישיבה אחרת יותר מסודרת ומאורגנת, ענו לו: "ביקרנו בישיבות רבות, אפילו בכפר חב”ד, אך אין בהן שום מסגרת מסודרת למתחילים”.
+באחד הערבים, נקשו ארבעה צעירים על דלת ביתו של הרב זמרוני, ולאחר שהוזמנו להיכנס התיישבו בסלון ודרשו בצורה חד משמעית: "אנו רוצים לחזור בתשובה, רוצים ללמוד בישיבה, ישיבה שלומדים בה חסידות ודווקא [[חסידות חב"ד]]. אנו רוצים שתקים כאן ישיבת חב"ד!"
-בראשו של הרב זמרוני עלו מחשבות שונות עליהם נתן זה מכבר את דעתו. אכן, קיימות ישיבות של חב”ד, אך הן אינן מתאימות כל-כך לבעלי תשובה. כמה חבל הדבר שדוקא חב”ד שהיתה החלוצה בכל הנושא של קירוב ליהדות, המקימה של תנועת התשובה בכלל, אין לה מסגרת הולמת לקליטת בעלי תשובה לישיבה של ממש. דבר שבהכרח גורם לרבים לפנות למסגרות אחרות, ובהן במקרה הטוב - אם אין שם התנגדות פעילה לחב”ד - לא לומדים חסידות כלל.
+כשזה ניסה להציע להם, שאולי בכל זאת ינסו להיכנס לישיבה אחרת יותר מסודרת ומאורגנת, ענו לו: "ביקרנו בישיבות רבות, אפילו ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך אין בהן שום מסגרת מסודרת למתחילים".
-כשראה הרב זמרוני את הבעת פניהם התקיפה של הבחורים המתקרבים שישבו מולו הודיע להם מיידית: “בסדר, בעז”ה מחר בבוקר מתחילים [[סדר]] חסידות”!
+הרב זמרוני הודיע להם מיידית: "בסדר, בעז"ה מחר בבוקר מתחילים סדר חסידות"!
-כך קמה ישיבת ‘הדר התמימים’ בבת ים! ללא הכנות מוקדמות וללא שלבי ביניים - באופן של “[[לכתחילה אריבער]]”.
+כבר למחרת בבוקר ישב עם אותם ארבעה צעירים, ופתח למעשה את ישיבת 'הדר התמימים' בשיעור חסידות.
+תיכף החלו לראות בשלבי ההקמה [[השגחה פרטית]] מופלאה על כל צעד ושעל:
+אחת הנשים שעזרה רבות לחב"ד בבת-ים{{הערה|חדווה לואיז טויטו}}, נתנה מחצית מביתה עבור הישיבה. שם למדו, ישנו ואכלו.
+צוות הישיבה הורכב מרמי"ם ו[[משפיע]]ים שונים. ביניהם: הרב אהרן הלפרין ([[משגיח]] הכשרות) מכפר חב"ד; הרב שמואל סגל - מגיד שיעור ב[[תניא]] והרב זמרוני ציק - כמשפיע. בתקופות נוספות שימשו גם הרב [[נועם הרפז]] והרב יעקב אופן כמשפיעים.
+יש לציין שבאחת מישיבות הצוות בה דובר על מצבה הכלכלי הגרוע של הישיבה, ועל כך שמאיימת עליה סגירה, נכנס לפתע ר' [[זושא פרטיזן]]
+ואמר:"שמעתי שיש לכם בעיות בצנרת" - והביא סכום נכבד שאיפשר לישיבה להתנהל עוד כמה חודשים{{הערה|כך מספר הרב נועם הרפז שנכח באותה ישיבה}}.
-== ישיבה שהוקמה תוך שעות ספורות! ==
+== התייחסות הרבי לישיבה ==
-באותה שעה שהחליט על הקמת ישיבה, לא ידע כלל הרב זמרוני איך הוא אמור “לאכול את זה”: מהיכן ישיג מקום ללימודים, שולחנות, כסאות, ספרים, רמי”ם, [[משפיע|משפיעים]], אכילה, שתיה, צוות גשמי וכו’ וכו’. אך אמון על דרכם של חסידי חב”ד - הפצת יהדות במסירות נפש -– ידע שהישיבה קום תקום!
+זמן קצר לאחר התבססות זכה הרב זמרוני לקבל מענה מ[[הרבי]] אודות ההקמה (במכתב לרבי פירט את הקו החינוכי שהוא בין היתר "לכוון, לחנך ולהדריך צעירים לדרך התומ"צ על פי ארחות [[חסידות חב"ד]] ושיהיו [[תמים|תמימים]] לכל דבר"). וזה היה לשון המענה:
-ואכן, כבר למחרת בבוקר ישב עם אותם ארבעה צעירים, ופתח למעשה את ישיבת ‘הדר התמימים’ בשיעור חסידות.
+"על פי התכנית וכו' הרי היא במסגרת פעולות תומכי תמימים".
-תיכף החלו לראות בשלבי ההקמה [[השגחה פרטית]] מופלאה על כל צעד ושעל:
+כך זכתה ישיבת 'הדר התמימים' לקבל מהרבי את היחס הנעלה של '[[תומכי תמימים]]'.
-אחת הנשים שעזרה רבות לחב”ד בבת-ים, נתנה מחצית מביתה עבור הישיבה. שם למדו, שם ישנו ושם אכלו.
+שני תמימים מהישיבה הרגישו בשלב מסויים כי התקדמו מספיק וביקשו לעבור לישיבת חב"ד 'רגילה'. הם כתבו על כך לרבי ולאחד ענה הרבי שיעבור, אולם לשני הורה הרבי שישאר בהדר תמימים. מכך הסיק הרב זמרוני שהרבי רואה בישיבתו מסגרת המסוגלת לתת תוכן ראוי לשם 'תומכי תמימים'.
-את הארוחות הכינו הבחורים בעצמם, ולא אחת הסתדרו בערבוב חומוס עם מים - “ארוחה למהדרין...”.
+עם התרחבותה של הישיבה נוצר צורך במקום נרחב יותר עבור התלמידים, ועל כן עברו ל"מגדל נחום". שם הקימו את הזאל וחדר האוכל, ושכרו חדרים לפנימייה.
-צוות הישיבה הורכב מרמי”ם ומשפיעים שונים. ביניהם: הרב אהרן הלפרין (משגיח הכשרות) מכפר חב”ד; הרב שמואל סגל - מגיד שיעור ב[[תניא]] והרב זמרוני ציק - כמשפיע. בתקופות נוספות שימשו גם הרב [[נועם הרפז]] והרב [[יעקב אופן]] כמשפיעים.
+הישיבה שקבעה את משכנה במרכז העיר, הייתה למגדל של אור ונחמה בתוך הבלי העולם הזה, והדבר סייע להפצת היהדות והמעיינות בחוצה ממש.
+== מפעולות התמימים בישיבה==
-== סדרי הלימוד - “בחילא יתיר” ==
+הנוהג בישיבה היה - כבכל ישיבות תומכי תמימים - לצאת מידי שבת ל[[הקהלת קהילות|חזרת דא"ח בבתי הכנסת]].
-אט אט הלכה הישיבה והתפתחה. עוד ועוד צעירים הצטרפו ללימודים. ואלה, לא דאגו רק לעצמם, אלא עמלו להשפיע גם על אחרים (ממשתתפי השיעורים בבית חב”ד ומחבריהם בכלל), שיצטרפו אף הם לישיבה. כזאת הייתה האווירה בישיבה - אוירה של לימוד והשקעה מחד, ודאגה לזולת בגשמיות וברוחניות מאידך.
+לכל בחור או שניים היה סניף [[צבאות ה']] בעיר, אותו הפעילו פעם בשבוע וב[[שבת]]. כך יצא שבעיר היו פזורים כעשרים סניפי צבאות ה', בהם השתתפו כשלוש מאות ילד בפעילות רצופה פעמיים בשבוע. כיוון שלמדריכים היה קשר הדוק עם הילדים במשך כל השנה, הצליחו - בעקבות זאת - לאסוף כמות עצומה של ילדים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]]. כך שבשנים ההם השתתפו בתהלוכות [[ל"ג בעומר]] בבת-ים כארבעת אלפים ילד.
-זמני הסדרים בישיבה היה צפוף עד מאוד ויוצא דופן משאר הישיבות. לפנינו סדר היום:
+בזכות פעילות הבחורים, הגיע הבית חב"ד בת-ים לאחד משלושת המצטיינים שהצליחו להביא את המספר הגדול ביותר של [[מבצע אות בספר התורה|אותיות בספר התורה]]. הרבי שלח עבור זאת לבית חב"ד 500$.
-:20 בבוקר - השכמה.
+==אופי הישיבה - התקשרות==
-:00 - 30:7 שיעור חסידות ע”י הרב שמואל סגל למתחילים, והרב ציק למתקדמים יותר.
+מדי שנה בחודש [[תשרי]] נסעה קבוצה מהבחורים ל-[[770]] ואף נכנסו ל[[יחידות]]. כשעברו התלמידים אצל הרבי ב"[[כוס של ברכה]]" או "[[חלוקת לעקאח]]" זכו רבים מהם להתייחסויות מהרבי בסגנונם הם.
-:30 - 9:30 תפילת שחרית וארוחת בוקר.
+גם ל'[[שידורים]]' שהתקיימו באותו זמן הייתה הישיבה כולה קמה, אף על פי שהתלמידים לא הבינו כלל [[אידיש]]. אחר השידור היה הרב זמרוני מתרגם את השיחה ללשון הקודש.
-:30 - 1:30 שיעור בגמרא, חומש והלכה מפי הרב שמואל סגל.
+{{תומכי תמימים}}
+{{הערות שוליים}}
-:30 - 3:30 תפילת מנחה, ארוחת צהריים ומנוחה קצרה.
+[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]]
+[[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]]
-:30 - 7:00 שיעור ע”י הרב הלפרין בגמרא, תנ”ך ותניא.
+[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבת ים]]
-:00 - 8:00 ארוחת ערב והפסקה.
-:00 - 9:30 שיעור חסידות למתחילים מפי הרב נחום לוריא, ולמתקדמים ע”י הרב מנחם טננבוים.
-הסדר המיוחד והצפוף הזה נועד בראשונה להבהיר שכאן באים לעבוד את השם ולהתייגע בלימוד התורה. כאן זה לא “בית הבראה”. בנוסף לכך כיוון שמדובר בבחורים שהתחילו להתקרב בגיל מאוחר יחסית, כך שחסרים להם הרבה יסודות ביהדות וחומר לימודים כללי אותו עליהם להשלים כעת. מה גם שכבעלי תשובה יש להם את התנועה של “בחילא יתיר” כך שאין לחשוש ל”שבירת הכלים”.
-== [[הרבי]] מתייחס לישיבה כ[[תומכי תמימים]] ==
-זמן קצר לאחר התבססות זכה הרב זמרוני לקבל מענה מכ”ק [[אדמו”ר שליט”א]] אודות ההקמה (במכתב לרבי פירט את הקו החינוכי שהוא בין היתר “לכוון, לחנך ולהדריך צעירים לדרך התומ”צ עפ”י ארחות חסידות חב”ד ושיהיו תמימים לכל דבר”). וזה היה לשון המענה:
-“עפ”י התכנית וכו’ הרי היא במסגרת פעולות תומכי תמימים”.
-כך זכתה ישיבת ‘הדר התמימים’ לקבל מהרבי שליט”א את היחס הנעלה של ‘תומכי תמימים’.
-על אף התשובה המעודדת של הרבי הקובעת למעשה את הישיבה כישיבת חב”ד אשר כ”ק אדמו”ר שליט”א הוא מנהיגה, ותלמידיה הינם תמימים. בכל זאת קינן בליבו של הרב זמרוני החשש שמא אין הישיבה פועלת את פעולתה בדיוק כרצון כ”ק אדמו”ר שליט”א...
-את המרגוע לחשש קיבל בדמות שני מענות קודש שונים שכתב הרבי לשני תמימים מהישיבה. תלמידים אלו הרגישו בשלב מסויים כי התקדמו מספיק בלימודם וביקשו לעבור לישיבת חב”ד “רגילה”. הם כתבו על כך לרבי, ולאחד ענה הרבי שיעבור, אולם לשני הורה הרבי שישאר ב’הדר התמימים’.
-מכך הסיק הרב זמרוני שהרבי רואה בישיבתו מסגרת המסוגלת לתת תוכן ראוי לשם “תומכי תמימים”.
-ואכן, התמימים שקדו על לימודם ברצינות ובהתמדה. חלק גדול בהצלחה נזקף לזכותו של הצוות שהיה מסור בלב ונפש לתמימים, לא רק במסירת השיעורים, כי אם גם בעזרה אישית, אוזן קשבת, הדרכה והכוונה בדרכי ולימוד החסידות.
-== מגדל נחמה ואור ==
-עם התרחבותה של הישיבה נוצר צורך במקום נרחב יותר עבור התלמידים, ועל כן עברו ל”מגדל נחום”. שם הקימו את ה[[זאל]] וחדר האוכל, ושכרו חדרים לפנימייה.
-הישיבה שקבעה את משכנה במרכז העיר, היתה למגדל של אור ונחמה בתוך הבלי העולם הזה, והדבר סייע להפצת היהדות והמעיינות בחוצה ממש.
-על עובדת מיקום הישיבה במרכז העיר - דבר שיכול במקרים מסויימים להשפיע לרעה על אופי תלמידי הישיבה - סיפר הרב זמרוני בשנת [[תשמ”א]] בראיון שהעניק ל[[שבועון כפר חב"ד]]:
-“בזמנו שאל אחד הבחורים האם לעזוב את הישיבה כאן, כיון שבעת צאתו מחדר הלימודים הוא נפגש עם “העולם” וכל הכרוך בזה וזה מפריע לו. תשובת כ”ק אדמו”ר שליט”א לאותו בחור היתה פסקנית - שישאר בישיבה בבת ים, ואת התוקף של החושך יש לגרש ע”י ריבוי אור ודוקא ע”י הפצת אור במרכז החושך.
-אנו משתדלים לנטוע זאת בלב כל תלמיד שבא לכאן.
-מובן שבתנאים המיוחדים של הישיבה עוסקים גם הבחורים בפעילות “[[ופרצת]]” ו”איידי דטריד למיפלט לא בלעי” . . לדעתנו השילוב הזה שבין פעילות “ופרצת” לבין הלימודים הסדירים בזמנים שנקבעו ע”י ההנהלה, הוא מוצלח ואדרבא מסייע לבחורים בקליטת חומר הלימודים, כאשר הפעילות משמשת כמבחן להשגים בלימודים.
-יחד עם זאת אנו משתדלים לתת לבחורים תוספת מיוחדת כגון: התוועדויות שנהוגות אצלנו מדי שבת בעת בסעודה שלישית ונמשכות עד לשעות המאוחרות של מוצאי שבת וזו מתוך כוונה מיוחדת, מאחר ואנו נמצאים בעיצומה של “חרן” והתנאים המיוחדים של בת-ים מייבשות כל חלקה טובה, הרי דרוש הרבה הרבה מים, לחלוחית - התוועדויות.
-כמו כן משתדלים הרמי”ם להיות מעורבים יותר עם החבר’ה ולחוש את הבעיות מקרוב. כמשפיע יש לי שעות מיוחדות בהם אני יושב עם חבר’ה ומשתדל בשיחה אישית להדריך לכוון ולייעץ, היחס האישי מסייע”.