תפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:16, 2 בנובמבר 2024

אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום שחרית מנחה וערבית, התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו ית'.

מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כותב הרמב"ם^[1]:

"מצוות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם"^[2]. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"^[3], אמרו חכמים^[4], אי זו היא עבודה שבלב, זו תפילה".

חז"ל תיקנו להתפלל שלוש פעמים במשך היום; שחרית מנחה וערבית, כנגד קרבנות התמיד וכנגד שלושת האבות אברהם יצחק ויעקב.

נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הארצות הפשוטים.

את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו חז"ל חכמי הסנהדרין, והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.

חסידי חב"ד מתפללים מתוך סידור תהילת ה' וסידור תורה אור שהם בנוסח שסידר אדמו"ר הזקן.

הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך הרבי הבהיר שהאיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד ווודאי לחב"ד אין איסור מכיון שבסדר הדירוג נוסח חב"ד גבוה מנוסח אשכנז וספרד.

בנוגע לנוסח התפילה במוסדות חב"ד, שלל הרבי על הסף כפיית נוסח התפילה, ושאל האם לדעת מנהלי המוסד שקיבלו את ההחלטה הדבר מותר על פי שולחן ערוך^[5].

הרבי שלל בתוקף את הנוהג של הפצת נוסח לבקשות ותפילות חדשות, וכתב על כך שכאשר לא נזהרים בשמירת ה'לא תוסיף', עלול הדבר להביא למצב שפוגעים גם ב'לא תגרע'^[6].

הלכות והנהגות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכנה לתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה, ואף מותר להתפלל בגלל ההכנות לאחר סוף זמן תפילה^[7].

נטילת ידיים; על פי הלכה מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף.

טבילה במקווה, החסידים בדורות הקודמים כאשר לא היה אפשרות אחרת היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.

לימוד חסידות כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת להתבוננות והעמקת הדעת באלוקות.

התבוננות אחר הלימוד בגדולת הבורא, ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.

בדורות האחרונים התירו רבותינו נשיאנו לטעום מעט (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כראוי [וכלשונו הקדוש של אדמו"ר הצמח צדק (בתרגום חופשי מאידיש) מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. והיינו שהאוכל מעט לפני התפילה כוונתו שיהיה לו כח להתפלל כראוי ואילו הרעב שלא אוכל לפני התפילה תפילתו ללא כוונה ומהירה כדי שיוכל כבר לאכול].

במהלך התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כדי לבטל מחשבות זרות במהלך התפילה יש להתפלל בעמידה^[8],
על המתפלל להיזהר לא לתפוס מדרגה גבוהה שאינה שייכת אליו^[9].
יש להתפלל מתוך הסידור דווקא, ואפילו מי שמרגיש שהתפילה בעצימת עיניים עוזרת לו לכוון בתפילה, צריך שיהיה הסידור פתוח לפניו^[10].
יש להשתדל שהתפילה תמשך לפחות שעה^[11].
יש להתפלל בקול דווקא, כי כאשר האדם מגביה את קולו, הוא גורם לכך שגם הקיבה ושאר בני המעיים יתאמצו ו'יתנועעו' ובכך ישתתפו בתפילה, כמו שכתוב "וכל קרבי את שם קודשו"^[12].

מהות התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו יתברך והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גם על העתיד, בגשמיות וברוחניות.

אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת לימוד חסידות הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו אהבה ויראה גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה על ידי ההתבוננות לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי החסידות הרבים.

ראה ערך:עבודת התפילה

חלקי התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילת שחרית:

ברכות השחר - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.
קרבנות אמירת כל המשניות ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.
פסוקי דזמרה - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.
קריאת שמע - קבלת מלכותו של הקדוש ברוך הוא.
שמונה עשרה - בקשת צרכיו של האדם.
תחנון - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.
שיר של יום בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור תהלים מיוחד לאותו יום.
סיום התפילה
פיוט - צורת תפילה של הודיה ושבח לה' מתוך שירה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

משמעותה הפנימית של התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות מבואר כי תפילה היא מלשון התופל כלי חרס, שענינו, דבקות הנפש בהקב"ה, שזמן התפילה בכל יום הוא הזמן שבו מתבררת ומתעלה הנפש.

ישנן שני מיני עבודה בתפילה:

המדרגה הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המדרגה הראשונה בחינת התפעלות ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת רצוא, רץ לבך, בכלות הנפש ליכלל ולידבק למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו הגשמי, מצד שחפץ ומשתוקק לידבק בה' אחד, ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.

והיינו מפני שנתגברה התפעלות הנפש עצמה בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי מוחו ולבו להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון והסתלקות כו'.

עבודה זו היא מבחינת הגבורות דקדושה האלקית, שהוא בבחינת קו השמאל, שהוא בבחינת העלייה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת אור חוזר למקורו ממש כידוע ודי למבין.

המדרגה השניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המדרגה השניה הוא בחינת שוב, שהוא היפוך מבחינת רצוא הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות האהבה והדביקות באלוקות שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי מוחו ולבו, ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ודביקות והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העלייה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי הכלים מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים דתורה ומצוות, בריבוי המצות מעשיות, וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות האהבה או יראה בהתבוננות.

דרגה זו נקראת בחינת שוב שאחרי בחינת הרצוא, על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך האור בכלים דוקא, וכמו שכתוב באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת העולם - להיות לו דירה בתחתונים.

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, פרשת וישלח, תקפ"ה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ואני תפילתי, לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות התפילה, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 12
דע לפני מי אתה עומד, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 50

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילה - מבט פנימי, מתוך הספר 'אנשי המילה' (אנגלית)
עדין אבן ישראל, למה חשוב להתפלל במנין?
התפילה בראי החסידות, יחידת לימוד בנושא התפילה בהוצאת מערכת 'מעיינותיך' (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
כשהרבי כתב פיוט - מענה שכתב הרבי לגבאי בית כנסת בסגנון פיוטי
התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד
תפילה היא זכות או חובה? שיעור מרתק מאת הרב יוסף צבי סגל
תגית 'תפילה', באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,
↑ שמות כג, כה
↑ דברים יא, יג
↑ מסכת תענית, ב, ע"א
↑ תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6.
↑ 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 16.
↑ ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: ההכנה לתפילה, בתוך אתר תורת חב"ד לבני הישיבות.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' יג.
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' קלו.
↑ ראו הוראת הרבי לרב ישעיהו הרצל ביחידות הראשונה שלו, בתוך הראיון: [jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה], בעלון הסיפור שלי (JEM) גליון 296.
↑ ע"פ דברי הרבי ביחידות לר' ניסן נעמנוב (תמוז תשל"ג): "באיגרת־הקודש ב'תניא' כותב אדמו"ר הזקן, "להאריך בתפילת השחר עד ערך שעה ומחצה" "בימות החול". אך מצד זה דנִשתנּו העיתים, סבור אני שדי בשליש פחות – והתפילה צריכה לארוך כשעה. הדברים אמורים במי שאינו מתפלל באריכות ההתבוננות, שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו וכו'". במק"א מתבטא הרבי שמי שמתכחש לדברים אלו - 'מתחיל עם אדמוה"ז...' (ראה כאן - הרב אברהם הרוניין: הרבי דורש להתפלל שעה לפחות! באתר 'לחלוחית גאולתית' ) בזעקת נפש: אי אפשר להתפלל פחות משעה - כך הרבי דורש! • הרב יעקב גולדברג
↑ ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ק' עמוד עב.

[1] ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,

[2] שמות כג, כה

[3] דברים יא, יג

[4] מסכת תענית, ב, ע"א

[5] תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6.

[6] 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 16.

[7] ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: ההכנה לתפילה, בתוך אתר תורת חב"ד לבני הישיבות.

[8] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' יג.

[9] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' קלו.

[10] ראו הוראת הרבי לרב ישעיהו הרצל ביחידות הראשונה שלו, בתוך הראיון: [jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה], בעלון הסיפור שלי (JEM) גליון 296.

[11] ע"פ דברי הרבי ביחידות לר' ניסן נעמנוב (תמוז תשל"ג): "באיגרת־הקודש ב'תניא' כותב אדמו"ר הזקן, "להאריך בתפילת השחר עד ערך שעה ומחצה" "בימות החול". אך מצד זה דנִשתנּו העיתים, סבור אני שדי בשליש פחות – והתפילה צריכה לארוך כשעה. הדברים אמורים במי שאינו מתפלל באריכות ההתבוננות, שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו וכו'". במק"א מתבטא הרבי שמי שמתכחש לדברים אלו - 'מתחיל עם אדמוה"ז...' (ראה כאן - הרב אברהם הרוניין: הרבי דורש להתפלל שעה לפחות! באתר 'לחלוחית גאולתית' ) בזעקת נפש: אי אפשר להתפלל פחות משעה - כך הרבי דורש! • הרב יעקב גולדברג

[12] ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ק' עמוד עב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:Shul.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
+[[קובץ:עבודת התפילה - בנימין קלֶעצקֶר.jpg|ממוזער|250px|חסיד מתפלל. איור שלום פייגין]]
+אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו ית'.
-מצוות ה'''תפילה''' היא [[מצוות עשה]] להתפלל לפני ה' בכל יום, כמו שנאמר "ועבדתם את הוי"ה אלוקיכם". מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם", ואמרו חכמים, אי זו היא [[עבודה]] שבלב, זו תפילה.
+==מקור המצווה==
+כותב הרמב"ם{{הערה|ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,}}:
-ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, דבקות הנפש בהקב"ה, שזמן התפילה בכל יום הוא הזמן שבו מתבררת ומתעלה הנפש.
+"[[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם"{{הערה|[[שמות]] כג, כה}}. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם"{{הערה|[[דברים]] יא, יג}}, אמרו חכמים{{הערה|מסכת תענית, ב, ע"א}}, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה".
-ישנן שני מיני עבודה בתפלה:[[תמונה:תפילה.jpg|left|thumb|250px]]
+[[חז"ל]] תיקנו להתפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת [[האבות]] [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].
-=== המדרגה הראשונה ===
+==נוסח התפילה==
+[[קובץ:נוסח התפילה.jpg|ממוזער|ב[[מענות קודש|מענה]] להחלטת אסיפה של אחד ממוסדות חב"ד שהחליטו להנהיג שכל תלמידי המוסד יתפללו רק בנוסח חב"ד, למרות התנגדות ההורים: '''מי השתתף בה? איה הפרוטוקול? המותר על פי שולחן ערוך? כמה תלמידים יעזבו או יתוספו על ידי זה לפי דעת ההנהלה והשערתה?''']]
+בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הארצות הפשוטים.
-המדרגה הראשונה בחינת התפעלות ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], בכלות הנפש ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק בה' אחד, ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.
+את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי ה[[סנהדרין]], והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.
-והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי מוחו ולבו להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון והסתלקות כו'.
+חסידי [[חב"ד]] מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] ו[[סידור תורה אור]] שהם [[סידור אדמו"ר הזקן|בנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]].
-עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העליה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע וד"ל.
+הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך [[הרבי]] הבהיר שהאיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד ווודאי ל[[חב"ד]] אין איסור מכיון שבסדר הדירוג נוסח [[חב"ד]] גבוה מנוסח אשכנז וספרד.
-=== המדרגה השניה ===
+בנוגע לנוסח התפילה במוסדות חב"ד, שלל הרבי על הסף כפיית נוסח התפילה, ושאל האם לדעת מנהלי המוסד שקיבלו את ההחלטה הדבר מותר על פי שולחן ערוך{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Simpson-Drizin%20-%20Kislev%207%2C%205777.pdf תשורה מנישואי משפחת סימפסון, עמוד 6].}}.
-המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] והדביקות ב[[אלקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ודביקות והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העליה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות.
-דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמ"ש באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[להיות לו דירה בתחתונים]].
+הרבי שלל בתוקף את הנוהג של הפצת נוסח לבקשות ותפילות חדשות, וכתב על כך שכאשר לא נזהרים בשמירת ה'לא תוסיף', עלול הדבר להביא למצב שפוגעים גם ב'לא תגרע'{{הערה|'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 16.}}.
+==הלכות והנהגות==
+===הכנה לתפילה===
+ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה, ואף מותר להתפלל בגלל ההכנות לאחר [[סוף זמן תפילה]]{{הערה|1=ראו הרחבה במאמרו של הרב יוסף יצחק אופן: '''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 ההכנה לתפילה]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]].}}.
+*נטילת ידיים; על פי [[הלכה]] מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף.
+*[[טבילה במקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים כאשר לא היה אפשרות אחרת היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.
+*לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת ל[[התבוננות]] והעמקת [[ספירת הדעת|הדעת]] ב[[אלוקות]].
+*[[התבוננות]] אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.
+*בדורות האחרונים התירו [[רבותינו נשיאנו]] לטעום מעט (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כראוי [וכלשונו הקדוש של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בתרגום חופשי מאידיש) מוטב לאכול כדי להתפלל מאשר להתפלל כדי לאכול. והיינו שהאוכל מעט לפני התפילה כוונתו שיהיה לו כח להתפלל כראוי ואילו הרעב שלא אוכל לפני התפילה תפילתו ללא כוונה ומהירה כדי שיוכל כבר לאכול].
+===במהלך התפילה===
+{{להשלים}}
+*כדי לבטל מחשבות זרות במהלך התפילה יש להתפלל בעמידה{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=46 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' יג.]}},
+*על המתפלל להיזהר לא לתפוס מדרגה גבוהה שאינה שייכת אליו{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31603&st=&pgnum=169&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ז' עמ' קלו.]}}.
+*יש להתפלל מתוך הסידור דווקא, ואפילו מי שמרגיש שהתפילה בעצימת עיניים עוזרת לו לכוון בתפילה, צריך שיהיה הסידור פתוח לפניו{{הערה|1=ראו הוראת הרבי לרב [[ישעיהו הרצל]] ב[[יחידות]] הראשונה שלו, בתוך הראיון: [jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה], בעלון הסיפור שלי ([[JEM]]) גליון 296.}}.
+*יש להשתדל שהתפילה תמשך לפחות שעה{{הערה|ע"פ דברי הרבי ביחידות לר' [[ניסן נעמנוב]] (תמוז תשל"ג): "באיגרת־הקודש ב'תניא' כותב אדמו"ר הזקן,
+"להאריך בתפילת השחר עד ערך שעה ומחצה" "בימות החול". אך
+מצד זה דנִשתנּו העיתים, סבור אני שדי בשליש פחות – ו[[התפילה]]
+צריכה לארוך כשעה. הדברים אמורים במי שאינו מתפלל באריכות
+ה[[התבוננות]], שכן מי שמתפלל באריכות – מובן שאין לו הגדרים האלו
+וכו'". במק"א מתבטא [[הרבי]] שמי שמתכחש לדברים אלו - 'מתחיל עם [[אדמוה"ז]]...' (ראה כאן - [https://77012.blogspot.com/2023/05/blog-post_28.html הרב אברהם הרוניין: הרבי דורש להתפלל שעה לפחות!] באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}) [https://77012.blogspot.com/2023/12/blog-post_30.html בזעקת נפש: אי אפשר להתפלל פחות משעה - כך הרבי דורש! • הרב יעקב גולדברג] {{לחלוחית|}}}}.
+*יש להתפלל בקול דווקא, כי כאשר האדם מגביה את קולו, הוא גורם לכך שגם הקיבה ושאר בני המעיים יתאמצו ו'יתנועעו' ובכך ישתתפו בתפילה, כמו שכתוב "וכל קרבי את שם קודשו"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58826&st=&pgnum=426 ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות ק' עמוד עב].}}.
+==מהות התפילה==
+מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו יתברך והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גם על העתיד, בגשמיות וברוחניות.
+אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת [[לימוד חסידות]] הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו [[אהבה ויראה]] גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה על ידי ה[[התבוננות]] לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלעדיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי ה[[חסידות]] הרבים.
+ראה ערך:[[עבודת התפילה]]
+==חלקי התפילה==
+'''[[תפילת שחרית]]:'''
+*[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.
+*[[קרבנות]] אמירת כל ה[[משניות]] ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.
+*[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.
+*[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].
+*[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.
+*[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.
+*[[שיר של יום]] בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור [[תהלים]] מיוחד לאותו יום.
+*[[סיום התפילה]]
+*[[פיוט]] - צורת תפילה של הודיה ושבח לה' מתוך שירה.
+{{פסקה חסרה}}
+==משמעותה הפנימית של התפילה==
+ב[[תורת החסידות]] מבואר כי תפילה היא מלשון [[התופל כלי חרס]], שענינו, [[דביקות|דבקות הנפש]] בהקב"ה, שזמן התפילה בכל [[יום]] הוא הזמן שבו [[בירור|מתבררת]] ומתעלה ה[[נפש]].
+ישנן שני מיני עבודה בתפילה:
+==== המדרגה הראשונה ====
+המדרגה הראשונה בחינת [[התפעלות]] ההתלהבות והתשוקה לאלקים חיים, בבחינת [[רצוא]], [[רץ לבך]], ב[[כלות הנפש]] ליכלל [[דביקות|ולידבק]] למעלה בה' אחד, וכמבואר בפסוקים: אליך ה' נפשי אשא, וכן נכספה וגם כלתה נפשי, צמאה לך נפשי, וכיוצא בזה. וכאשר תתגבר התפעלות התשוקה האלקית הזאת ביותר, אז ימאס באמת לעמוד בחיי גופו [[גשמיות|הגשמי]], מצד שחפץ ומשתוקק לידבק ב[[ה' אחד]], ואז חפצו לצאת מחומר גופו, כמבואר בפסוק: מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, כלה שארי ולבבי.
+והיינו מפני שנתגברה התפעלות [[נפש אלוקית|הנפש עצמה]] בתשוקה זאת העצומה, עד שלא יכיל כלי [[מוח|מוחו]] ו[[לב|לבו]] להכיל ההתפעלות העצומה כו'. על כן נפשו יוצאת בכליון ו[[הסתלקות]] כו'.
+עבודה זו היא מבחינת ה[[גבורה|גבורות]] ד[[קדושה]] האלקית, שהוא בבחינת [[קו השמאל]], שהוא בבחינת העלייה וההסתלקות למעלה מעלה בבחינת [[אור חוזר]] למקורו ממש כידוע ודי למבין.
+==== המדרגה השניה ====
+המדרגה השניה הוא בחינת [[שוב]], שהוא היפוך מבחינת [[רצוא]] הנ"ל, והוא מה שאנו רואים שהתפעלות ה[[אהבה]] וה[[דביקות]] ב[[הקב"ה|אלוקות]] שבא מכח ההשגה האלקית בכל אחד ואחד לפי דרגתו, תתיישב דוקא בכלי [[מוח|מוחו]] [[לב|ולבו]], ויכול להכילה להיות מתענג על ה' באהבה ו[[דביקות]] והתקשרות זאת. והעיקר המכוון מהתפעלות זו האלקית אינו להיות בבחינת הסתלקות וכלות הנפש הנ"ל, אלא אדרבה כל חפצו וכל תשוקתו הוא רק להיות גילוי אור ה' בנפשו, בבחינת המשכות אלקות על נפשו שיהיה יורד ונמשך מלמעלה למטה דוקא, שזה הוא היפוך העלייה והסתלקות, והיינו שירד האור האלקי מלמעלה למטה לשכון בבחינת כלי דוקא, ובריבוי [[כלים|הכלים]] מכלים שונים, כמו בגילוי אלקות בכלים ד[[תורה]] ו[[מצוות]], בריבוי [[מעשה|המצות מעשיות]], וכאמור בתפילה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותך. וזה כל חפצו וכל ישעו בהתפעלות ה[[אהבה]] או [[יראה]] בהתבוננות.
+דרגה זו נקראת בחינת [[שוב]] שאחרי בחינת ה[[רצוא]], על פי המאמר אם רץ לבך שוב וכו', להמשיך ה[[אור]] ב[[כלים]] דוקא, וכמו שכתוב באור כי טוב, טוב לגנוז האור בכלי דוקא שזהו עיקר הקיום. דרגה זו היא היא גם הדרגה הנעלית יותר, וזו היא מטרת בריאת [[העולם]] - [[דירה בתחתונים|להיות לו דירה בתחתונים]].
 == מקורות ==
+[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ"ה].
+==ראו גם==
+*[[סידור תהילת ה']]
+*[[פירוש המילות בתפילה]]
+*[[מי שברך לרפואה]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''ואני תפילתי''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו אודות התפילה, שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 12
+*'''דע לפני מי אתה עומד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1976 עמוד 50
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5808447/jewish/Prayer-Tefillah.htm תפילה - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית)
+*עדין אבן ישראל, '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3474377 למה חשוב להתפלל במנין?]''' {{בית חבד}}
+*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Tfila.pdf התפילה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא התפילה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/599980/ כשהרבי כתב פיוט]''' - [[מענה]] שכתב [[הרבי]] ל[[גבאי]] בית כנסת בסגנון פיוטי {{אינפו}}
+*'''[https://col.org.il/news/133192 התפילה 'בעד שלום המדינה' שכתב אדמו"ר הריי"צ • מיוחד]''' {{COL}}
+*'''[https://col.org.il/news/135765 תפילה היא זכות או חובה? שיעור מרתק מאת הרב יוסף צבי סגל]''' {{וידאו}}{{COL}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תגית 'תפילה']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
-[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], פרשת וישלח, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/3/2/193d&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תקפ"ה].
 {{תפילה}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 [[קטגוריה:מצוות]]
-[[קטגוריה:תפילה|!]]
+[[קטגוריה:תפילה|*]]
+[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]