זמן תפילה
זמן תפילה הוא הזמן בו יש להתפלל את תפילת שחרית. להלכה נפסק שזמן זה הוא החל מנץ החמה ועד לשעה הרביעית בשעות זמניות.
בחסידות חב"ד מתפללים גם לאחר סוף זמן תפילה עד חצות היום, מכיוון שלומדים חסידות כהכנה אליה.
תוכן עניינים
במקורות[עריכה]
אנשי כנסת הגדולה תיקנו את זמני התפילות כנגד זמני הקרבת קרבן התמיד. לפיכך ניתן להתפלל כבר מעלות השחר - זמן הקרבת הקרבן, אך חכמים דרשו על הפסוק "ייראוך עם שמש" שראוי להתפלל רק אחר נץ החמה[1].
לגבי סוף זמן תפילת שחרית נחלקו תנאים במסכת ברכות[2]:
- לדעת תנא קמא - עד חצות.
- לדעת רבי יהודה - עד ארבע שעות.
להלכה נפסק שזמנה של תפילת שחרית הוא החל מנץ החמה ובדיעבד מעלות השחר, וסופה הוא עד ארבע שעות זמניות ובדיעבד עד חצות היום[3].
שיטת חב"ד[עריכה]
בחסידות חב"ד מקפידים על לימוד חסידות כהכנה לתפילה ולכן פחות מדייקים להתפלל קודם סוף זמן תפילה אך נוהגים לומר קריאת שמע קטנה קודם סוף זמן קריאת שמע[4]. הרבי אמר באחת השיחות[5] שהתפילה צריכה להיות בכוונה ומתוך "כובד ראש"[6] שדוחה את התפילה בציבור וזמן תפילה, וזה על פי פסק הדין של הרמב"ם ש"כל תפילה שאינה בכוונה – אינה תפילה"[7], אך יש להקפיד בזה רק עד כמה שנחוץ לצורך התפילה בכוונה ולא יותר מזה[8] ובכל אופן לא להתחיל את התפילה אחרי חצות היום[9].
אצל אדמו"ר הריי"צ באוטבוצק שבפולין היו מתפללים בשעה 9:00, בישיבת חב"ד שהייתה במקום היו אומנם הבחורים מתפללים החל מהשעה 10:00[10], מאוחר יותר בארצות הברית החל אדמו"ר הריי"צ להתפלל בשעה 10:00.
הזמן הנהוג להתפלל ב-770 - בית מדרשו של הרבי הינו בשעה 10:00 ומשם התפשט גם לקהילות חב"ד בעולם. כאשר שאל הרב אפרים אליעזר ילס את הרבי אודות מקור המנהג שבחב"ד מתפללים ב-10:00 בבוקר, ענה לו הרבי שתי תשובות[11]:
- הסדר אצל נכדו של ר' עקיבא איגר - ר' לייב הוא שהיה מושך את ההכנות לתפילת שחרית עד לתפילת מנחה ואז נעמד להתפלל, כאשר שאלו אותו איך הוא עובר על זמן תפילה ענה שבאם אין הכנות לתפילה הרי "תפילתו בטלה" ולכן למה להסתכל בשעון ולהזדרז בתפילה כשטרם סיים עם ההכנה, הרי תפילתו תהיה בטילה.
- והסיבה העיקרית היא, שהסדר אצל אדמו"ר הריי"צ היה שהיו נעמדים לתפילה בשעה 10:00, ויש את מאמר חז"ל ש"הואיל ונפיק מפומיה" לכן אף הרבי מהדר לנהוג כמנהג אדמו"ר הריי"צ.
כאשר כתב הרב שלמה חיים דיסקין אודות שינוי זמן התפילה ל-8 בבוקר, ענה הרבי ש"אינו חשוב השינוי"[12].
ביחידות של הרב אדרעי אצל הרבי לגבי בית הספר למלאכה, ענה הרבי שאם יש כאלו שאינם מנצלים את הזמן שלפני התפילה ללימוד החסידות, יש להתפלל תפילת שחרית בזמנה:""אם הם לומדים שעתיים לפני התפילה, ואין ביניהם [כאלה] שמנצלים זאת לבזבוז הזמן עד 10 – יוכלו להמשיך כהסדר שהיה עד עתה""[12].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- "התקשרות" גיליון 796, מדור "תגובות והערות".
- "התקשרות" גיליון 693, "בירור הלכה ומנהג"
- הרב יוסף שמחה גינזבורג זמן תפילה, באתר בית חב"ד
- כולם שואלים: למה חב"דניקים מתפללים בשעה מאוחרת?
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך פט, א.
- ↑ מסכת ברכות ד, א. מחלוקת זו נובעת ישירות מהמחלוקת לגבי סוף זמן הקרבת תמיד של שחר (ר' עובדיה מברטנורא על המקום).
- ↑ שולחן ערוך סימן פט, ב. וראה תפילה בזמנה, באתר בית חב"ד.
- ↑ קונטרס עץ החיים פרק כ"ה. היום יום י"ז אייר, ספר המנהגים עמ' 6 ועמ' 11.
- ↑ תורת מנחם – התוועדויות' (ב) תשי"א ח"א עמ' 134. וראה גם באגרות קודש כרך ד עמ' תעח
- ↑ "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש"; מסכת ברכות פרק ה, א. שולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ג, ב.
- ↑ הל' תפילה פ"ד הט"ו. וראה לקוטי שיחות חלק כ"ב עמ' 118 הערה 36.
- ↑ אגרות קודש כרך י"ג עמ' רלה, כרך י"ד עמ' תז. וראה גם שיחת כ' מנחם-אב תשט"ו ס"כ.
- ↑ אגרות קודש כרך ו עמ' שנד וראה גם בכרך ה עמ' שיב.
- ↑ "כפר חב"ד" גל' 1342 עמ' 28
- ↑ שיחות קודש תשמ"א חלק ג' עמ' 816, הובא גם במעשה מלך עמוד 13, התקשרות גיליון תשפז עמ' 15-16.
- ↑ 12.0 12.1 התקשרות, גליון תשצו
