כלות הנפש
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בכלות הנפש. אם התכוונתם לניגון בשם זה, ראו כלות הנפש הינו מצב בו יוצאת הנפש מן הגוף בעקבות תשוקה יוצאת דופן לדבקות בקדוש ברוך הוא.
כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה' איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב. ושוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא והיא כלות הנפש כדכתיב נכספה וגם כלתה נפשי וגו'
— תניא פרק ג'
למרות שכלות הנפש היא תנועה נפשית שמופיעה דווקא אצל מי שהוא בעל מדריגה רוחנית גבוהה, היא מוגדרת כמצב שיש להימנע מלהגיע אליו. בתורת החסידות מוסבר כי תכלית הכוונה והרצון האלוקי הוא להישאר עם הנשמה בתוך הגוף ולעבוד את ה' יחד עם הגוף.
אירועים מפורסמים של כלות הנפש[עריכה]
- על פי דברי האור החיים[1], כאשר נשלמה בריאת העולם ביום השישי, התרחשה כלות הנפש אצל כל הברואים ונפשם יצאה בהשתוקקות לבורא.
- המקום הראשון בו מופיעה בתורה אירוע של 'כלות הנפש' הוא עם בני אהרן - נדב ואביהוא שהתעלו בעבודתם במשכן והגיעו ליציאת הנשמה מן הגוף.
- את סיפור הגמרא[2], לפיו במהלך סעודת פורים "קם רבה שחטיה לרב זירא", מבאר הרבי[3] כגילוי דרגות אלוקיות נעלות, עד להבאתו לידי כלות הנפש.
- פעם פגש ר' אברהם המלאך את אדמו"ר הזקן אוכל בייגל עם חמאה, זמן קצר לאחר שלמדו יחד ענין עמוק ביותר בחסידות. לשאלת ר' אברהם לפשר הענין השיב אדמו"ר הזקן, שבעת הלימוד הרגיש שעוד מעט הוא יגיע למצב של כלות הנפש, ולכן הוכרח לאכול כדי שנשמתו לא תפרד מגופו[4].
לקריאה נוספת[עריכה]
- המשך תרע"ב עמ' ש"כ
- לקוטי שיחות כרך ל"ו עמ' 35
- תורת מנחם תשח"י עמ' 207
הערות שוליים
- ↑ על הפסוק "יום השישי ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" (בראשית ב, א).
- ↑ מגילה ז, ב.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 267 ואילך.
- ↑ ליקוטי שיחות שם ע' 273.
