![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
קיץ בריא ושמח – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
מ הסרת קטגוריה:איחולים; הוספת קטגוריה:ברכות ואיחולים באמצעות HotCat |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קיץ בריא ושמח''' (בשפת המקור: '''א געזונטער פרייליכער זומער''') הוא האיחול המסורתי בו | '''קיץ בריא ושמח''' (בשפת המקור: '''א געזונטער פרייליכער זומער''') הוא האיחול המסורתי בו השתמשו [[רבותינו נשיאינו]] בתחילת ימי ה[[קיץ]], וכך גם נוהגים לברך בתפוצות ישראל במוצאי [[חג הפסח]]. | ||
==מקור האיחול ומשמעותו== | ==מקור האיחול ומשמעותו== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ברכות ואיחולים]] | ||
[[קטגוריה:קיץ]] | [[קטגוריה:קיץ]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:49, 22 במרץ 2026
קיץ בריא ושמח (בשפת המקור: א געזונטער פרייליכער זומער) הוא האיחול המסורתי בו השתמשו רבותינו נשיאינו בתחילת ימי הקיץ, וכך גם נוהגים לברך בתפוצות ישראל במוצאי חג הפסח.
מקור האיחול ומשמעותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ היה נוהג בשנים המוקדמות לאחל 'קיץ בריא ושמח' לאחר הקדמה שכך נוהגים לאחל "בפולין", אך בשנים מאוחרות יותר היה מברך בפשטות בלשון זו ללא הקדמות[1].
הרבי מבאר את משמעות האיחול, שמכיון שבעולם נהוג שבימות הקיץ עוסקים בענינים של הבראת הגוף, ועיסוק זה הוא "מדרכי עבודת ה'"[2], צריך את הברכה שעיסוק זה יהיה באופן שיתוסף גם בנוגע לענינים רוחניים[1].
הרבי קישר את הברכה עם דברי חז"ל שהשמש היא המשל לגילוי האור האלוקי בעולם[3], ובכך מבואר בחסידות שימי הקיץ בהם השמש מאירה בגילוי יותר, זה מכיון שגם ברוחניות האור האלוקי מאיר בגלוי יותר, ולכן קל יותר לעבור את ה' בימי הקיץ מאשר בימי החורץ[4].
הערות שוליים
- ^ 1 2 שיחת פרשת אחרי ה'תשי"א.
- ^ הלכות דעות ריש פרק ד'.לקוטי שיחות חקל ג' עמוד 806.
- ^ סוטה י, א.
- ^ אגרות קודש חלק ז' עמוד שיב מכתב מתאריך י' תמוז תשי"ג. מאמר ד"ה להבין ענין שמחת תורה תשמ"ב.