אברהם חיים נאה

הרב אברהם חיים נאה
לידה	י"ג אייר תר"נ
פטירה	כ' תמוז תשי"ד
תפקידים נוספים	מחבר ספרי הלכה, מראשי כולל חב"ד, ספרא דדיינא ב'העדה החרדית',חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ אגודת ישראל, רב בסמרקנד-אוזבקיסטן, רב וראש ישיבה במצרים ורב שכונת הבוכרים בירושלים.

הרב אברהם חיים נאה (ידוע כבעל השיעורים) (י"ג אייר ה'תר"נ - כ' תמוז ה'תשי"ד) היה רב ופוסק המקובל בתפוצות ישראל, מחבר ספרים הלכתיים חשובים ונודע בשיטת השיעורים שלו אשר קיבעה לדורות את השיעורים הקטנים. מראשי כולל חב"ד, ספרא דדיינא בבד"צ 'העדה החרדית', חבר הנהלת העדה החרדית, מראשי בד"צ אגודת ישראל, שליח אדמו"ר הרש"ב ורב בסמרקנד-אוזבקיסטן, רב וראש ישיבה במצרים ורב שכונת הבוכרים בירושלים.

תולדות חיים

נכד לחשובי חסידי ליובאוויטש

הרב חיים נאה, נולד בי"ג אייר בשנת תר"נ, בחברון, לאביו הרב מנחם מענדל נאה ולאימו מרת מוסיא בת הגאון רבי בערל אשכנזי (קאליסקער), שהיה שד"ר וחוזר של אדמו"ר הצמח צדק.

הרב חיים נאה נולד למשפחה רבנית מיוחסת, דור ט"ו לרבנים מורי הוראה. אביו הרב מנחם מענדל נאה מחשובי רבני חב"ד ומראשי כולל חב"ד בארץ הקודש וזקנו הרב משה צבי נאה כיהן כרבה של קאליסק.

בצעירותו

מקורב לשדי חמד

בילדותו למד אצל הרב יוסף יעסיל הראליק מחסידי חב"ד בחברון, רבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד רבה של חברון, קרבו אז, ונתן לו רשות להשתמש באוצר הספרים שלו לצורך הכנת דרשת הבר מצווה שלו, בהיותו בחור צעיר החל בכתיבת ספר חידושי תורה על הש"ס, וכן כתב ספר שו"ת בשם פתח דברי.

בבחרותו למד בישיבת מגן אבות חברון, ישיבת תורת חיים ובישיבת אהל משה בירושלים, והוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק ירוחם דיסקין ועוד כמה מגדולי הרבנים בירושלים.

שליח הרבי הרש"ב בסמרקנד

הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כרב בבוכרה

בשנת תרע"א, כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות אדמו"ר הרש"ב, לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה לליובאוויטש, שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בני משפחתו מספרים כי באותם ימים אדמו"ר הרש"ב הציע לו את תפקיד ראש הישיבה בליובאוויטש, אך הדבר לא ירד לפסים מעשיים.

לאחר ששב ארצה, התחתן עם מרת דבורה בת הרב שאול יצחק פניגשטיין (חסיד גור, ומייסד שכונת בתי ורשה ביפו) והתגורר בירושלים.

ראש ישיבה במצרים

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוגלה הרב נאה יחד עם רבים מיהודי ארץ הקודש, למצרים. רעייתו דבורה נאה נותרה בתחילה בארץ, ולאחר שנולד בנם הבכור, ברוך נאה, הגיעה אף היא למצרים. במצרים ייסד הרב נאה ישיבה לגולים, כמו כן הוא הוציא אז ספר ליהודי מצרים בשם "שנות חיים".

מראה דירת ר' חיים נאה

יד ימינו של הגרי"ח זוננפלד

בתום המלחמה חזר הרב נאה לירושלים כמזכירו ויד ימינו של הרב יוסף חיים זוננפלד גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת העדה החרדית וחבר ועד השחיטה של העדה החרדית. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש.

מנהל בכולל חב"ד

בשנת תרח"צ מונה כחבר הנהלת כולל חב"ד. בשנים הבאות פעל במסגרת כולל חב"ד ובשנת תש"ח ערב פרוץ מלחמת השחרור, רכש חלקת קבורה חדשה בהר הזיתים, שכן חלקת כולל חב"ד כבר הייתה מלאה. בפועל החלו להשתמש בחלקה לאחר מלחמת ששת הימים.

בזמן מלחמת השחרור המשיך לכתוב את חיבוריו החשובים, תחת הפגזות.

בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ אותו כמנהל כולל חב"ד יחד עם הרב שלמה יוסף זווין, הרב שאול דוב זיסלין, הרב עזריאל זליג סלונים והרב חיים יוסף רוזנבלום. הרב נאה וסלונים מונו להיות המנהלים הראשיים.

נפטר בכ' תמוז תשי"ד. לאחר פטירתו, ביקש הרבי מהרב עזריאל זעליג סלונים שידאג לקחת מבית משפחת נאה, את כל הכתבים של רבותינו נשיאנו ושל אביו וזקניו של ר' חיים נאה. לדאבון לבנו, מכל כתביו, הודפס רק קצות השולחן חלק אחרון, שהיה כבר מוכן לדפוס.

דעותיו והשקפותיו

מחלוקת השיעורים

הרב חיים נאה עסק כל ימיו בהפשטת דבר ההלכה אל העם, באופן פרקטי, מובן ומונגש. וכאשר ראה כי יש צורך כביר בקביעת שיעורי תורה, אשר נמדדו עד אז במידות שהיו נהוגות בזמן המשנה והגמרא, צלל לעומק הסוגיות המורכבות, בגמרא ובהלכה, הדנות בתורת השיעורים, עד אשר הצליח לקבוע את השיעורים ואת המידות קבע לפי ה'שיעורים הקטנים' הנהוגים ברוב תפוצות ישראל. ואת המסקנות הוציא לאור בספר 'שיעורי תורה'.

שיטת הרב נאה מבוססת על שיטת הרמב"ם שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן השולחן ערוך והגאון החיד"א, מנהג ירושלים ו"מנהג העולם" בלשון המשנה ברורה. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם, והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם הרב עובדיה יוסף מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק. מבין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה היו: הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים, הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג הרב הראשי לישראל, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים, הדיין הרב עובדיה הדאיה, מקובל הרב שלום משאש רבה של קזבלנקה וירושלים, האדמו"ר הפני מנחם מגור, הרב שלמה זלמן אויערבך, הרב מרדכי אליהו הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף הראשון לציון, הגאון הרב שלום אלישיב. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו".

על שיעוריו חלק החזון איש אשר דגל במידות הגדולות, ועמו אחזו רבנים בודדים. שיטת החזו"א מתבססת על מדידת הנודע ביהודה שהוא לפי מדידת החזון איש 2.4 סנטימטרים. מסופר שהרב עובדיה יוסף בצעירותו נפגש עם ה"חזון איש" על מנת לשכנעו שר' חיים נאה צודק בנושא השיעורים, אך ה"חזון איש" לא קיבל את דבריו.

בין הרב חיים נאה לחזון איש פרצה מחלוקת חריפה במהלכה הוציאו השניים פסקים וביאורים בספרים, קונטרסים ומאמרים המבהירים את עמדותיהם. המחלוקת הלכה והחריפה, והביטויים היו לא קלים, אולם חרף המחלוקת הקשה הרב חיים נאה עמד בקשרים ידידותיים עם החזון איש שאף כינה את ר' חיים נאה "כבוד ידיד נפשי שליט"א".

המחלוקת התנהלה במשך מספר שנים וכל צד הוציא ספרים וקונטרסים, מכתבים והודעות, לצד תמיכה מרבנים ופוסקים. ועד מהרה התברר כי הפוסקים הבכירים בקרב היהדות החרדית, כולל ראשי בד"צ העדה החרדית, וכך גם הרבנים הראשיים לישראל וגדולי חכמי הספרדים, כולם תומכים ב'שיעורים הקטנים' ובאופן עקרוני סוברים את שיעורי ר' חיים נאה. גם בשנים הבאות המידה העקרונית הנחשבת למשל לרביעית היא 86 מ"ל ולא 150. אלא שיש רבנים המעדיפים במקרה שאפשר להחמיר כשיעורים הגדולים, אבל ברור שלא להקל כשיעורים הגדולים.

"שיטת חב"ד" בכזית מצה

הרבי באגרת כותב בנוגע לכזית מצה בליל הסדר - "בנוגע לשיעורים - ראה ספר שיעורי תורה (להרב נאה - ירושלים, תש"ז), בו מבוארת שיטת חב"ד בזה". ובשיעורי תורה מבאר שיעור כזית ובענין מצה וברכה אחרונה מסיק כי השיעור הוא 28.8 גרם .

בשנותיו האחרונות

שיעורי מידותיו של הרב נאה

לצד האדמו"ר מבילגוריא (חבוש בשטריימל)

הספר "נודע בשיעורים" לזכרו

שיעורי התורה, שונים הם מהשיעורים המקובלים בימינו למדידה. מסיבה זו ערך בספרו שיעורי תורה רשימה של שיעורי המצוות, לפי מידות זמנינו. בחב"ד נוהגים בשיעורים אלו.

מדות שטח

א) פרסה = 4 מיל = 3840 מטר.

ב) מיל = 2000 אמה = 960 מטר.

ג) אמה = 6 טפחים = 48 סנטימטר.

ד) טפח = 4 אגודלין = 8 ס"מ.

ה) אגודל = 2 ס"מ.

ו) אורך שעורה = 1 ס"מ.

ז) רוחב שעורה = 3,3291 מ"מ.

ח) שעורה על צדה = 26/7 מ"מ.

מטבעות ומשקלות

א) מנה = 100 דינרים = 480 גרם.

ב) שקל, סלע = 4 דינרים = 19,2 גדם.

ג) שקל בגמרא = 2 דינרים = 9,6 גרם.

ד) דינר = 6 מעה = 96 גרעיני שעורה = 4,8 גרם.

ה) מעה = 2 פונדיון = 0,8 גרם.

ו) פונדיון = 2 איסרים = 0,4 גרם.

ז) איסר = 8 פרוטות = 1 גרעין חרוב = 1 קיראט = 0.2 גרם.

ח) פרוטה = חצי שעורה = 0.025 גרם.

כלים

כור = 30 סאה = 241,920 ליטר.

לתך - 15 סאה = 120,960.

סאה = 6 קבין = 8,064 ליטר.

קב = 1,344 ליטר.

רביעית = 86 גרם.

ביאורים לתורת אדמו"ר הזקן

הרב חיים נאה השקיע שנים רבות של עבודה מעמיקה ומקיפה, כדי לבאר ולהנגיש את תורת אדמו"ר הזקן.

• בסדרת הספרים "קצות השולחן" ערך קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב תוספת מנהגי חב"ד בכל הדורות. הספרים יצאו בעידודם ברכתם ותמיכתם של אדמו"ר הריי"צ והרבי.

• בקונטרס השולחן, פסקי הסידור וקונטרס הסידור - סידר רשימת תיקונים נחוצים כמו טעויות העתקה ודפוס בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ולצד זאת ערך השוואה דקדקנית בין פסקי שולחן ערוך אדמוה"ז ופסקי סידור אדמוה"ז.

• בלוח כולל חב"ד סידר מידי שנה את מנהגי חב"ד, והרבי הגיה מספר פעמים את הלוח.

תוך כדי עבודתו שיגר לרבי, שאלות בנושאי הלכה ומנהג חב"דיים וזכה למענות אשר שולבו בחיבוריו.

מאבק בציונות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרב חיים נאה לחם בציונות והיה ממתנגדיה הגדולים בארץ ישראל, יחד עם הרב יוסף חיים זוננפלד הוא נפגש עם מלך ירדן במטרה לסכל את מזימות הציונים, ובכדי שבירדן ידעו כי את עם ישראל היושב בארץ ישראל, לא מייצגים רק הציונים, את המשלחת ארגן יעקב ישראל דה האן. משלחת זו, הכעיסה את הציונים אשר חיסלו את ד"ר דה האן. למרות זאת, המשיך ר' חיים נאה להתנגד לציונים, ולחילולי שבת ההמוניים אותם הם ארגנו.

קשריו עם אדמו"רי חב"ד

אצל אדמו"ר הרש"ב

הרב נאה בשיחה עם הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים

לאחר שחזר מבוכרה נסע הרב נאה לליובאוויטש, שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב. בימים בהם שהה בליובאוויטש, נערכה לכבודו התוועדות משותפת יחד עם החסיד הנודע הרב איצ'ה מתמיד. בעת ההתוועדות פנה אליו הרבי הרש"ב בבקשה: "חיים איך וויל דיר פאר א ראש ישיבה", כלומר שיישאר בליובאוויטש על מנת למסור שיעורים לבחורי הישיבה, הרב נאה הסכים לך אמר שהוא מבקש לשאול את אביו ר' מנדל, ר' מנדל כתב לרבי במכתב שהוא מוכן לכל, אך בלי בנו חיים אינו יכול. אז קרא לו הרבי והורה לו לחזור לביתו, אבל הוסיף לו כמחמאה "הנני אומר לך שנתת כבוד לירושלים".

אצל אדמו"ר הריי"צ

הרב חיים נאה, לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ושטריימל לראשו

בעת ביקור הרבי הריי"צ בארץ, ליוה את הרבי במהלך ביקורו בירושלים. זכה להיכנס ל'יחידות' יחד עם בנו הרב ברוך נאה בעת שהרבי הריי"צ ביקר בבית אביו הרב מנחם מענדל נאה. לקראת צאת אדמו"ר הריי"צ מירושלים הגרא"ח נאה נכנס ליחידות נוספת וקיבל מכתב מיוחד מאדמו"ר הריי"צ, אודות ספרו הידוע 'קצות השולחן', ספר המבאר את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.

מסופר שלאחר השואה, רבים מחסידי חב"ד שהו במחנות עקורים בגרמניה. רצה אדמו"ר הריי"צ לשלוח להם מתנה לפסח מארצות הברית יין לארבע כוסות, והרב דובער בוימגרטן התעסק אז בייצור יין –הורה לו הרבי לסדר רשימה של מספר הנפשות הזקוקים לד' כוסות ולשלוח להם יין, ושיעורו יהיה לפי דעת הרב חיים נאה.

רוב חסידי חב"ד נוהגים כיום לפי שיעורי הרב ר' חיים נאה, וכך גם ספריו מהווים יסוד חזק לכל הפוסקים החב"דיים.

בימי השואה, כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בהכרזה: לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה, חתם הרב נאה במבוא של ספרו קונטרס השולחן במילים: "לאלתר לגאולה אמן".

אצל הרבי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

עוד לפני הנשיאות של הרבי, היה בקשר מכתבים, ומיד לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט תש"י, הרב נאה יחד עם ידידיו הרב שלמה יוסף זווין והרב אברהם חן הובילו בירושלים את קבלת הנשיאות של הרבי. והיה מהחותמים על כתב ההתקשרות הראשון בירושלים:

בירושלים, חשובי רבני וחסידי חב"ד פעלו במגוון דרכים לאחד את החסידים סביב קבלת הנשיאות של הרבי. נערכו כינוסים ואסיפות, ובחודש מנחם אב תש"י נשלח כתב התקשרות לרבי.

כינוס חסידי חב"ד נערך בחודש מנחם אב תש"י בירושלים, בראשותם של רבני וזקני החסידים: הרב שלמה יוסף זווין, הרב אברהם חיים נאה, הרב שמריהו ששונקין, הרב עזריאל זעליג סלונים, המשפיע הרב ניסן הורביץ, הרב אברהם חן, הרב משה גוראריה ועוד.

על פי הנוסח המוצע לכתב התקשרות, הוזכר שמו של הרבי בשורת ההפניה בתוספת תוארים שונים אולם הרב נאה הציע לעומת זה שהמכתב יתחיל כמקובל בכתיבה לרבי: "כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", כלומר, שאנ"ש מקבלים עליהם את כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשיא מבלי להמתין להסכמתו, והוסיף שאחרת לא יחתום על הנוסח. הצעתו נתקבלה והתיקון בוצע, וכולם חתמו. אחרי הכנס הוחתמו גם זקנים שנבצר מהם להשתתף, ובהם הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב.

לקראת י' שבט תשי"א - קבלת הנשיאות הרישמית חתם על מברק בו רבני חב"ד בירושלים בירכו את הרבי לרגל קבלת הנשיאות: "בשם אנ"ש חב"ד בירושלים ובערי הארץ, אנו מודים להשם אשר לא השבית לנו גואל. מתברכים ומבכרים את נשיאנו הגדול, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, יהי ה' עמו כאשר היה עם חותנו כ"ק מרן אדמו"ר נבג"מ זיע"א וכל רבותינו הקדושים נבג"ם זי"ע, ומעשיו יכונן להמשיך את שרשרת הזהב של בית חיינו, ולעלות לציון ברנה בראש גאולים על ידי משיח צדקנו (כולל חב"ד) - הרבנים: שלמה יוסף זווין, הרב אברהם חיים נאה, הרב עזריאל זעליג סלונים". .

בין הרבי לרב נאה הייתה התכתבות עניפה שעסקה בעיקר בנושאי הלכה ומנהג, האגרות נדפסו בכרכי אגרות קודש, בספר נודע בשיעורים, בתשורות משפחתיות ובגיליונות בית משיח.

עם אדמו"רים ורבנים

היו לרב חיים נאה, קשרים עם רבים מגדולי התורה בדור ההוא ובהם: האדמו"רים האמרי אמת מגור, והבית ישראל מגור. האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר. הרב מבריסק, הרב שניאור זלמן גרליק, הרב שלמה יוסף זווין והרב חיים שאול ברוק.

מלבד קשריו עם גדולי הדור שם עינו על תלמידי חכמים צעירים כדי לגדלם בתורה. וכך מסופר בספר 'נודע בשיעורים': "באותם ימים שם עינו על כמה עילויים צעירים, מבחירי התלמידי חכמים בירושלים ועודדם בכל דרך לשקוע בים התלמוד וההלכה. בין אלו היו הרב שלמה זלמן אויערבך, הראשון לציון הגאון הרב עובדיה יוסף, אשר בשנים הבאות אף היה בן בית אצל משפחת נאה בשל היותו חברותא עם הרב ברוך בנו של הגר"ח נאה. רבות שוחח עם הגאון רבי בן ציון אבא שאול ועם הראשון לציון הגאון רבי מרדכי אליהו אשר בדרשותיו אשר שודרו בכל רחבי הארץ, סיפר מספר פעמים בהתפעלות על צניעותו וגאונותו הייחודית של הגר"ח נאה.

הנצחתו

נכדו, הרב אליעזר זילבר ע"ה מבני ברק, ובנו הרב אברהם חיים זילבר מצפת, הקימו את "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה", הפועל בדרכים שונות, לאגד את הצאצאים, ולשמר את זכרו של הסבא הדגול. בין פעולותיו של האיגוד ניתן למנות פעולות שונות להנצחת שמו, כגון קריאת רחובות על שמו. בביתר עילית ישנו רחוב על שמו, ובירושלים עבודה משותפת של האיגוד והרב יעקב שנור חבר עיריית ירושלים לשעבר, הביאה להנצחת רחוב על שמו, במקום מרכזי - רחוב היוצא מהרחוב המפורסם - מאה שערים ומסתיים ברחוב הרב זוננפלד בו שוכן בית כנסת חב"ד בית ישראל בו התפלל הרב נאה.

במלאת חמישים שנה לפטירתו, נערכו אירועים לזכרו, ובעיתונות הדתית והחרדית פורסמו על ידי האיגוד מאמרים רבים ובו קורות חייו, סקירה על ספריו, ראיונות עם שתי בנותיו ועוד.

תיעוד ביוגרפי

בהקדמות לספריו משולבים רסיסי מידע אודות תולדותיו ושלבי עריכת ספריו.

מאז פטירתו פורסמו מאמרים בעיתונות ופרקים בספרים המתעדים את תחנות חייו וחיבוריו.

ביוזמת צאצאיו יצא לאור ספר תולדותיו - נודע בשיעורים.

חיבוריו

• קצות השולחן - קיצור וביאור לשולחן ערוך הרב, חלק אורח חיים. תשעה חלקים.
• פתח דברי - שאלות ותשובות.
• קונטרס הסידור - רשימה של כתשעים תיקוני דפוס לסידורים הנהוגים בחב"ד: תורה אור, נוסח האריז"ל, מיסודו של אדמו"ר הזקן.
• קונטרס השולחן
• פסקי הסידור - השוואה בין פסקי הסידור והשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.
• לוח כולל חב"ד - לוח מנהגים חב"די לפי ימות השנה.
• שיעורי תורה - קביעת שיעורי התורה במידות הנהוגות כיום (גרם וסנטימטר). תקופה קצרה לאחר הוצאת הספר קמו עוררין (מקרב הציבור הליטאי) על פסקיו בספרו זה.
• שיעור מקווה - הסברים על שיטות שיעור המקווה מימי הגמרא ועד האחרונים, בשיעור אגודל, טפח ואמה למידת הסנטימטר, לשיעור מקוה ושאר שיעורים והלכה למעשה. בספר הוא מוכיח את שיטתו כנגד אלו שערערו עליהם. על הספר הסכימו הרבנים (חלקי): הרב זעליג ראובן בענגיס מראשי העדה החרדית ירושלים, הרב יצחק אייזיק הרצוג רבה הראשי של ארץ ישראל, הרב עובדיה הדאיה מגדולי הרבנים הספרדים, הרב צבי פסח פרנק רבה של ירושלים.
• שיעורי ציון - תשובות למתנגדיו בנושא השיעורים
• אבני צדק - קונטרס הלכתי שנדפס בסוף שיעור מקווה. חלק ב' של הקונטרס כלל השגות על החולקים על הגרא"ח אך לבסוף לא יצא בדפוס.
• בקבצי יגדיל תורה ניו יורק, יש מאמרים רבים של ר' חיים נאה.

צאצאיו

בניו

• הרב ברוך נאה, עורך לוח כולל חב"ד וגמרא שלימה.
• הרב משה צבי נאה, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה.
• הילד זלמן נאה נרצח על קידוש השם במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט בהיותו בן 8 בלבד.

בנותיו

• חיה לאה מייזליש - נפטרה ט"ז סיון תשס"ד - אשת ר' ברוך מרדכי מייזליש - מנקר ראשי ברבנות פתח תקווה.
• שרה וינד - אשת לוחם האצ"ל אליעזר וינד.
• לנה בורגנסקי - אשת הרב יוסף משה בורגנסקי - רב בית הכנסת 'פועלי צדק' נתניה ומנהל בית ספר של המזרחי.
• רחל זילבר - אשת ר' משה יעקב זילבר, משמשו של רבי אהרן רוקח מבעלזא.
• חנה קוזלובסקי - נפטרה ח שבט תשע"ו - אשת הרב משה אפרים פישל קוזלובסקי- נפטר ו ניסן תשמ"ז.
  • בנה, אברהם חיים קוזלובסקי - נהרג ח שבט תשס"א, יחד עם בתו איטה ברכה, בתאונת דרכים.
  • בנה, שליח בבית חב"ד רחביה בירושלים הרב יחיאל אבא קוזלובסקי - נפטר ד' כסלו תשס"ט.

לקריאה נוספת

• נודע בשיעורים ספר לדמותו, שניאור זלמן ברגר.
• שמן ששון מחבריך, הרב שלום דובער וולפא, פרק הרב אברהם חיים נאה הסוקר את תולדות חייו.
• הרב חנניה יוסף אייזנבך, מאורי ישראל - פרק הסוקר את תולדות חייו.
• הרב יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצוניים

• כתבה מקיפה בשבועון בית משיח מאת שניאור זלמן ברגר.
• כתב יד קודש מאגרת הרבי לרב נאה (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• ://archive.li/35d8y מאמר לזכרו מתוך עיתון 'המבשר'.
• הייחוס של הגר"ח נאה.
• העיתונות מספידה את הגאון החב"די.
• כתבה אודות הרב נאה - שבועון משפחה.
• הרב עובדיה יוסף מגן על שיעוריו של הגרא"ח נאה
• הרב אברהם מלמד, רבי חיים נאה אתר צדיקים (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• שניאור-זלמן ברגר, הגר"ח נאה ובוכרא, שבועון בית משיח, כ תמוז התשע"א (22.07.2011)
• שניאור-זלמן ברגר, תמונות הפוסק החב"די
• שניאור זלמן ברגר, ידיד נפשי - ידידות הגאונים הרב אברהם חיים נאה והרב עובדיה יוסף. חשוון, תשע"ד (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
• תיעוד רגעים מחייו של הגאון החב"די ר' חיים נאה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
• מלאכת הכתיבה בזמן המלחמה, חיבור ספרים בזמן מלחמת השחרור
• מנחם מענדל ברונפמן, כיצד מודדים, שיעורי ר' חיים נאה שבועון כפר חב"ד מטות-מסעי תשפ"ד
• הרב שניאור זלמן ברגר, הרבי והרב נאה קשרים ומכתבים

ספריו

• תמצית הספר 'שיעורי תורה'
• הספר 'שיעורי תורה'
• הספר 'שיעורי ציון'
• הספר 'שיעור מקווה'
• קונטרס השיעורים
• פסקי הסידור
• קונטרס השלחן
• דברי צדק
• סדרת ספריו קצות השלחן חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי, חלק רביעי, חלק חמישי, חלק שישי, חלק שביעי, חלק שמיני וחלק תשיעי.