משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(64 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
כאן כתובים יעדים שבתכנון:
ר'




[[קובץ:הרבי משוחח עם הרב פופקו.jpg|ממוזער|שמאל|הרבי משוחח עם הרב פופקו, תש"מ]]
הרב '''חיים{{הערה|השם חיים ניתן לו בשנת [[תרפ"ה]] על ידי החפץ חיים בעת ששכב על מיטת חוליו והרופאים אמרו נואש לחייו, {{קישור חבד און ליין|34722|מה עושה ספר-התורה של אדמור האמצעי בפלטבוש?|י"ד טבת תשס"ח}}}} יצחק פופקו''' (בכתיב מסורתי: '''פופקא''') ([[תרס"ט]], 1909 - [[ה' אייר]] [[תש"ס]], 10 במאי 2000) היה חבר  [[אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]] ורב ב[[פלטבוש]].


==תולדות חיים==
נולד לרב אליעזר ולמרת פעשא חיה בסרטוב.


בהיותו בן 13 נשלח על ידי הוריו לראדין ולמד בישיבתו של ה[[חפץ חיים]], בשל העובדה שנמלט מרוסיה בעקבות הקשיים והרדיפות ליהדות ששררו שם זכה לקירובים מהחפץ חיים.


בחורף [[תרצ"ד]] היגר לארצות הברית ובשנת [[תרח"צ]] נשא את הרבנית שפרא פריידא בת רבי [[משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי (נין אדמו"ר האמצעי)|משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי]].


בשנות השי"ן העמיד את בית הכנסת בו כיהן כרב בשכונת איסט לטובת מוסדות [[בית רבקה]], כשנכס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר לו אדמו"ר הריי"צ: "יש לי ממך הרבה נחת רוח".
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
13 ביולי
==תולדות חיים==


לאחר פטירת חמיו ב[[י"א אלול]] [[תשי"ט]] [[ניחום אבלים|ניחמו]] הרבי, בעת שנכנס הרבי לבית האבלים היו הם במהלך לימוד משניות, הרבי אמר לרב פופקו שאינו רוצה להטריחם אך מעוניין להשתתף עימם בלימוד, לכך ביקש הרבי שלמדו הם משניות נוספות לפני התפילה, הרב פופקו קיים לאחר מכן את דברי הרבי{{הערה|ראיון הרב פופקו ל[[שבועון כפר חב"ד]], [[תשנ"ב]].}}. בעת הניחום שאל הרבי את הרב פופקו לגילו של חמיו, גיסו - בן הרב טברסקי השיב{{הערה|יומן הרב [[יהודה לייב גרונר]], [https://drive.google.com/file/d/1a-POpxznAst8CPsK_nfSAuiUpuabVAxr/view תשורה מנישואי מנחם מענדל ודברושי כהן עמ' 23.]}}.
ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשס"ח]] נשא   


נכח לעיתים ב[[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] ושהה זמן רב ב[[יחידות|יחידויות]] אצל הרבי.


ב[[התוועדות]] [[ט"ו בשבט]] [[תשל"ז]] הזכיר הרבי את מאמר חז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכול ניתן למשה מסיני", בסיום השיחה בעת שפנה הרבי לאחור שאל הרב פופקו את הרבי לפשר הלשון 'לחדש', הרבי השיב לו כי אמר בלשון בה הוא מורגל וכי הוא יעיין במקור הדברים, יום לאחר מכן שיגר הרבי מכתב לרב פופקו והסביר שאמר את הלשון 'לחדש' משום שכך מובא בדרושי חסידות.
[[קובץ:הרב יצחק יהונתן כהן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב יצחק יהונתן כהן. ד' ניסן תשע"ח]]
הרב '''יצחק יהונתן כהן''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בקרני שומרון.


ב[[כ"ח תשרי]] [[תשמ"ה]] נפגש עם הרבי בצאתו מ[[תפילת מנחה]] ושוחח עם הרבי כ-20 דקות במעלית{{הערה|יומן [[בית חיינו (גיליון)|בית חיינו]] [https://drive.google.com/file/d/16GTq2gDfUmKIxgBED0E2xo7VIJ3agkap/view גליון 3 (36.)]}}.
==תולדות חיים==
נולד לר' משה וחוה ב[[לונדון]].


ב[[כ"ה חשון]] [[תשמ"ט]] שוחח עם הרבי בצאתו מתפילת מנחה במשך כ-10 דקות, בשיחה ביקש מהרבי עזרה בקשר ל[[בית דין]] התעכבים מלתת סכום כסף ליהודי{{הערה|יומן הרב [[חיים יוסף גינזבורג]] [https://drive.google.com/file/d/1DNLhhh2yHtr3WJKNIMUM8Fy5e9XdF7z8/view תשורה מנישואי שניאור וחנה אלפנביין עמ' 79].}}, בתגובה לדבריו הפנהו הרבי בסיום השיחה לרב [[יהודה קלמן מרלו]] ואמר שמכיוון שהרב מרלו מכירו יוכלו להתדיין יחדיו{{הערה|יומן הרב [[מיכאל אהרן זעליגסון]] [https://drive.google.com/file/d/1MEyzqwuCzDVwmTsytscOlESTEFs6XrG7/view תשורה מנישואי יוסף יצחק דבורה שיינגרטן עמ' 23.]}}, בסיום שיחתם מסר הרב פופקו מעטפה חומה לרבי אותה לקח הרבי לחדרו.
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לונדון]].


הרב פופקו נטל חלק במאבקי הרבי לתיקון [[מיהו יהודי]] ובנושאי [[שלימות הארץ]]{{הערה|עדות הרבנים [[יצחק שפרינגר]] ו[[יקותיאל ראפ]], {{קישור חבד און ליין|34722|מה עושה ספר-התורה של אדמור האמצעי בפלטבוש?|י"ד טבת תשס"ח}}}}.
ב[[תשנ"ג]] נשא את מרת שרה נעומי וקבע את מקום מגוריו ב[[ביתר עילית]], שימש כמחנך בתלמוד תורה מקומי.
בהצעת שליח הרבי באפרת הרב [[ניסן חסדיאל נחשון]] החל לפעול בשליחות במושב כרמי צור, בתחילה נשאר להתגורר בביתר עילית כשהוא מבקר ביישוב ועורך את הפעילויות ובהמשך עבר להתגורר באלון שבות כשהוא פועל  גם במקום.
 
בשנת [[תשס"ה]] עבר להתגורר במושב קרני שומרון ולפעול במקום בעקבות החלשותו של שליח הרבי הרב [[מרדכי שלטר]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|6351|מכרמי צור לקרני שומרון||כ"ד אב תשס"ד}}}}{{הערה|ש. בן נפתלי, [https://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=272&CategoryID=11 צבא שליחי הרבי בישראל מתרחב] באתר צעירי אגודת חב"ד בישראל. י"ג באדר א' התשס"ה, (22/02/05).}}.


לפני פטירתו ביקש מבנו מספר פעמים שהליך קבורתו יתבצע על ידי אנשי חברא קדישא חסידי חב"ד, ושלא יספידוהו - כמנהג חב"ד.
הוא פתח בית חב"ד בקניון מקומי בו ערך שיעורי חסידות קבועים עם הרב [[יחזקאל סופר]] פעילויות עונתיות בית כנסת פעיל, כעבור שבעה שנים עבר למרכז אחר במושב למשך מ.
   
   
נפטר בה' אייר תש"ס ונטמן ב[[הר הזיתים]].
במקביל לשליחותו שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה אור מנחם עמנואל]] עד לתשרי תשפ"ג, בו התגלה כחולה סרטן, בנוסף התגלה זיהום במעיו, ב[[י"ט כסלו]] חווה הטבה בריאותית שמיימית וחזר לתפקד.


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, הרב מרדכי דב בער - רב ומנהל בית הכנסת בית תורה דמשק אליעזר בפלטבוש.
*חתנו, הרב יקותיאל רזינר - שליח בקרני שומרון


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*מענדי קורטס, '''יש לי ממך הרבה נחת רוח ''', מוסף 'אורחים' של [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2081 עמ' 42 (תשפ"ה)
{{כפר|מענדי קורטס|[https://www.kcm.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9e%d7%96%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99/ "הרגשתי שהרבי מזמין אותי"]|2088|44|תשפ"ה}}
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/in-focus/76904/ תיעוד נדיר: הרבי משוחח עם הרב פופקו ע"ה] {{אינפו}} 5 באוגוסט 2015 כ' אב תשע"ה
*[chabadkarneishomron.org] אתר הבית חב"ד
*{{קישור חבד און ליין|119274|ממשיכים ללמוד עד 120! ● הסיפור השבועי|כ"ז סיוון תשע"ט}}
 
 
 
 
 
 
 
ר' '''יעקב משה שלאס''' (נולד ב[[ל' אב]] [[תרצ"ט]], 15 באוגוסט 1939) הוא מקים ומייסד עמותת [[גל עיני]].
 
==תולדות חיים==
נולד ב[[פולין]], במהלך [[מלחמת העולם השניה]] היגרו הוריו לרוסיה וכעבור תקופת שנים שם שבה לפולין ובהמשך שהתה בגרמניה.


בשנת [[תש"ט]] היגרו הוריו ל[[ארצות הברית]] וקבעו את מקום מושבם ברובע ברוקלין שבניו יורק, והוא נכנס ללמוד בישיבת תורה ודעת, ביקר פעמיים אצל [[אדמו"ר הריי"צ]].
בהיותו בגיל 15 עזב את הישיבה.
 
עד לגיל 33 נדד ברחבי העולם, אז חזר לניו יורק ופתח מסעדה צמחונית בשכונת איסט וילג שב[[מנהטן]], ב[[ל"ג בעומר]] השתתף ב[[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכה]] בחצר [[הרבי]], שם הציעו לו להניח תפילין, בעקבות הנחת התפילין{{הערה|ב[hakolhayehudi.co.il/item/בלוג/317-משיעור-פרטי-להפצת-המעיינות משיעור פרטי להפצת המעיינות] מופיע שסרב להצעה אך בעקבות צערו של החסיד שהציע לו להניח מכך שסרב החל בהליך החזרה בתשובה, אך ב'ממסעדה בארה"ב לבית פתוח בירושלים' (נמצא בקישורים חיצוניים) מופיע שהניח תפילין ובעקבות ההנחת התפילין החל בהליך החזרה בתשובה.}} החל בהליך של [[חזרה בתשובה]], הוא הושפע גם משיעורי [[תניא]] שנמסרו על ידי הרב [[בנימין קון]], [[משפיע]] בוגר ישיבת גייטסהד.
את מסעדתו הסב לבית חב"ד וערך בה מנייני תפילה, [[מבצע תפילין]], ואירועים שונים.
בוחפשה בת חודש בה שהה ב[[ישראל (מדינה)|ישראל]] התברך מפי ה[[בבא סאלי]] למציאת [[שידוך]] בקרוב, זמן מועט לאחר פגישתו עם הבבא סאלי נסע עם ידיד לשיעור תורה, השיעור בו אמור היה להשתתף בוטל אך במקום הכיר את מרת לאה יוכבד, היא ביקשה ממנו להעביר דרכו זוג תפילין לניו יורק,
הם החליטו להינשא וקבעו מועד לחתונתם לפני [[חג הפסח]]  .
אביה התנגד לשידוכם ובמטרה למשוך זמן הציע שינשאו לאחר [[חג השבועות]], משה סירב לכך, אביה של לאה הציע לשאול על כך את הרבי, ומענה הרבי היה להינשא לפני חג הפסח.
בסיועו של מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]] נסעו לישראל וקבעו את מקום מושבם ברובע היהודי שב[[ירושלים]].
בהצעת חבר השתתף בשיעור של הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] והחל למסד את שיעוריו, הוא אף שדאג להזמנת אנשים לשיעורים בין  ול  החל להשתתף בשיעוריו של , ו
בשנת [[תש"מ]] הקים את עמותת גל עיני, והחל להוציא לאור חוברות וספרים מתורת הרב גינזבורג. בשל הוראת הרבי לרב גינזבורג שלא ליסוע אליו (עד לשנת תשמ"ח, בה התיר לו הרבי את הנסיעה) שימש ר' משה כאיש הקשר בין הרב גינזבורג לרבי, הוא נהג ליסוע לעיתים לרבי, להביא לרבי את חוברות וספרי הארגון ולדווח על הפעילות, לאורך השנים קיבל מהרבי מענות והוראות רבות בקשר לפעילות הארגון.
בביתו מפעיל מערך [[הכנסת אורחים]] וקייטרינג ביתי  אוכל צמחוני.
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6739&CategoryID=1386 ממסעדה בארה"ב לבית פתוח בירושלים]
*[hakolhayehudi.co.il/item/בלוג/317-משיעור-פרטי-להפצת-המעיינות] באתר הקול היהודי
*[hakolhayehudi.co.il/item/בלוג/318-משיעור-פרטי-להפצת-המעיינות-•-חלק-ב] באתר הקול היהודי




שורה 96: שורה 61:




*רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']],
*מרת '''רייזל''' שושנה הלפרין (נולדה ב[[י"ט ניסן]] [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']].


נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.
נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.
בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].
בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].
נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].
נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].
שימשה כמתרגמת סדרת הספרים [[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם בעלה.
משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.
משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.


[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
שורה 117: שורה 88:


ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.
ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.




שורה 167: שורה 137:
למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].
למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].


לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']] [תשנ"ז]].}}
לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']]<nowiki> [תשנ"ז]].</nowiki>}}
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''


גרסה אחרונה מ־23:56, 26 בדצמבר 2024

ר'




תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

13 ביולי

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

באב תשס"ח נשא


הרב יצחק יהונתן כהן. ד' ניסן תשע"ח

הרב יצחק יהונתן כהן (יליד שנת תש"ל, 1970) הוא שליח הרבי בקרני שומרון.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לר' משה וחוה בלונדון.

בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לונדון.

בתשנ"ג נשא את מרת שרה נעומי וקבע את מקום מגוריו בביתר עילית, שימש כמחנך בתלמוד תורה מקומי.

בהצעת שליח הרבי באפרת הרב ניסן חסדיאל נחשון החל לפעול בשליחות במושב כרמי צור, בתחילה נשאר להתגורר בביתר עילית כשהוא מבקר ביישוב ועורך את הפעילויות ובהמשך עבר להתגורר באלון שבות כשהוא פועל גם במקום.

בשנת תשס"ה עבר להתגורר במושב קרני שומרון ולפעול במקום בעקבות החלשותו של שליח הרבי הרב מרדכי שלטר[1][2].

הוא פתח בית חב"ד בקניון מקומי בו ערך שיעורי חסידות קבועים עם הרב יחזקאל סופר פעילויות עונתיות בית כנסת פעיל, כעבור שבעה שנים עבר למרכז אחר במושב למשך מ.

במקביל לשליחותו שימש כמחנך בתלמוד תורה אור מנחם עמנואל עד לתשרי תשפ"ג, בו התגלה כחולה סרטן, בנוסף התגלה זיהום במעיו, בי"ט כסלו חווה הטבה בריאותית שמיימית וחזר לתפקד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חתנו, הרב יקותיאל רזינר - שליח בקרני שומרון

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • [chabadkarneishomron.org] אתר הבית חב"ד



בעקבות הפיגוע בבית חב"ד מומבאי הוקם בשנת תשס"ט על ידי הרב שלמה חיים פלס ארגון CWA ארגון הפועל מטעם המרכז לעניני חינוך

קישורים

  • קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
  • קישורים לשיעורים.
  • להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
  • להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד)[3].
  • מילון חסידי: חסיד אוצ'וק [1]
  • בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. בוצע

האדמו"ר מסקולען מונסי

באדר א' תשפ"ד ביקר בבית חב"ד של הרב שמואל קפלן במרילנד[4].

אישים


נולדה בירושלים לרב טוביה בלוי ומרת חנה פרומט.

בנעוריה למדה במוסדות בית חנה.

נשאה את ר' אהרון הלפרין.

שימשה כמתרגמת סדרת הספרים ליקוטי שיחות לעברית במכון לוי יצחק יחד עם בעלה.

משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.


ר' ניר דן (תשפ"ד)

נולד בחברון.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בני ברק וישיבת הבוכרים. לקראת שנת הלימודים תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי בדבר מלכות בשלח לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר בפסוקי דזמרה וקדושה.

באייר תשפ"ד יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.


  • הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [2]
  • [3] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
  • DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד



רבי שרגא פייביש הגר (ביידיש: האגער; כ"ו טבת תשי"ח 18 בינואר 1958 – כ"ג סיוון תשפ"ד, 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביקר מספר פעמים ב-770 - מרכז חב"ד העולמי[5].

בתשפ"ב השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות[6].

באב תשפ"ב במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב[7].

נפגש פעמיים עם הרב יצחק גינזבורג ושוחח עמו בענייני חסידות[8].


*שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד. חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

בניסן תשע"ב קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים שלום דובער כהן ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד סיום הרמב"ם וקיבלו את ברכתו[9].

בשבט תשע"ד השתתף בסיום הרמב"ם שנערך במרכז תפארת ניצוצות בקרית גת[10][11]. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה).

נשא את רעייתו לבית ליפש.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' גרשון אלפרוביץ (ט' תשרי תרפ"ג - י' אלול תשנ"ט.) היה פקיד חברא קדישא בתל אביב

נולד במוסקבה שברוסיה לר' חיים משה ולמרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל.

למד בבחרותו בישיבות אחי תמימים ותורת אמת.

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה[12]

משפחתו בנו, יוסף - [13]

הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)
הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשע"ט)

הרב לוי יצחק קופצ'יק הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, פעיל במבצעי הרבי ובענייני גאולה ומשיח, ומשפיע בבית הכנסת קלמנסון שול צעירים בכפר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרב קלונימוס שליח הרבי בחדרה.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד וישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ולקראת שנת הלימודים תשנ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

נשא את בת הרב חיים שלמה רייניץ וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.

משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.

פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול תקנת הרמב"ם הוא עורך סיום והתוועדות בבית הכנסת בית מנחם, לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.

הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)

נמנה על מארגני מניין תפילת המנחה בשבת בבית הכנסת בבניין 770, הוא אף עורך במקום פעילות מסיבות שבת ומעמד הבדלה למתפללים.

עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן החל לשמש כמשפיע במקום.

נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר[14].

משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא.

האדמו"ר ממז'יבוז'

בתשפ"ג ערך טיש יארצייט לרגל כ"ד טבת. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל מפעל השליחות של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות. הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי למזריטש אינני מרגיש טעם באוכל"[15].

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

  1. ↑ מכרמי צור לקרני שומרון - באתר כ"ד אב תשס"ד
  2. ↑ ש. בן נפתלי, צבא שליחי הרבי בישראל מתרחב באתר צעירי אגודת חב"ד בישראל. י"ג באדר א' התשס"ה, (22/02/05).
  3. ↑ אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.
  4. ↑ [bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).
  5. ↑ ביקור האדמו"ר מקאסוב באתר חב"ד אף אם, האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770 באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.
  6. ↑ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.
  7. ↑ וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.
  8. ↑ חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.
  9. ↑ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.
  10. ↑ קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם - באתר י"ד שבט תשע"ד
  11. ↑ מדור חדשות, שבועון בית משיח גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.
  12. ↑ נפטרה בו' אדר א' [תשנ"ז]].
  13. ↑ נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד.
  14. ↑ על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב יוסף בייזר, ועוד.
  15. ↑ הסיפור מובא בליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106 הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=משתמש:ברכת_הגאולה/ארגז_חול&oldid=725837"