*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לשיעורים.
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.
[[קובץ:הרב שניאור זלמן פרידמן עם בנו.jpg|ממוזער|שמאל|הרב פרידמן (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב שניאור פרידמן עם הרבי מלובביץ מלך המשיח תמוז תנש"א.jpg|ממוזער|שמאל|הרב פרידמן עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]. תמוז תנש"א]]
[[קובץ:הרב שניאור זלמן פרידמן עובר לפני הרבי בתשמ''ט.jpg|ממוזער|שמאל|הרב פרידמן עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] לאחר [[יחידות כללית]]. סיוון תשמ"ט]]
הרב '''שניאור זלמן פרידמן''' (נולד ב[[י' תמוז]] [[תשל"ה]], 19 ביוני 1975) הוא פעיל בענייני [[גאולה ומשיח]] ובלוגר, זכה לקירובים מ[[הרבי]].
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לרב [[אליהו אריה פרידמן]] ולמרת פרידה ב[[צפת]].
==תולדות חיים==
13 ביולי
==תולדות חיים==
לאחר [[לידה|לידתו]] שלח הרבי מכתב ברכה לאביו{{הערה|shnior.blogspot.com/2015/06/blog-post_68.html שניאור זלמן נכד חסיד הצדיק בערקה חן נ''ע, סיפורים עם מורי ורבי, כבוד קדושת, הרבי מלך המשיח].}}.
ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשס"ח]] נשא
לקראת מעמד ה[[תספורת ראשונה]] שלו שלח הרבי מכתב ברכה לאביו{{הערה|shnior.blogspot.com/2015/06/blog-post_54.html}}.
לקראת ה[[בר מצוה]] שלו עבר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] לאחר [[יחידות כללית]] עבר לפני הרבי ונתן לרבי הזמנה לבר מצווה, הרבי שיגר לו לאחר מכן מכתב ברכה{{הערה|[shnior.blogspot.com/2015/06/blog-post_26.html כאן מכתב של מורי ורבי, כבוד קדושת, הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, שכתב בקשר לבר מצוה שלי].}}.
[[קובץ:הרב יצחק יהונתן כהן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב יצחק יהונתן כהן. ד' ניסן תשע"ח]]
הרב '''יצחק יהונתן כהן''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בקרני שומרון.
בחלקים מהשנים [[תשמ"ט]], [[תש"נ]], [[תנש"א]], [[תשנ"ג]] ובשנים [[תשנ"ד]] - [[תשנ"ו]] שהה בחצר הרבי ב-[[770]] כשבשנת הלימודים [[תשנ"ו]] למד ב[[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', בנוסף שהה ב-770 במרבית שנת תשנ"ח{{הערה|שם=הגעתי לרבי מלך המשיח|[shnior.blogspot.com/2024/04/blog-post_1.html הגעתי לרבי מלך המשיח לעולם ועד, בלילה של אור י"ז אדר ב' תשפ"ד]}}.
==תולדות חיים==
נולד לר' משה וחוה ב[[לונדון]].
במהלך שנות שהותו זכה לקירובים שונים מ[[הרבי]]{{הערה|[shnior.blogspot.com/2015/06/blog-post_68.html תיאור מפורט של מרבית הסיפורים] [https://shnior.blogspot.com/2024/05/35.html] לראשונה הובא לפני הרבי בהיותו בגיל ארבע בשנת [[תשמ"א]] ב[[יחידות]] של כלל משפחתו בחדרו של הרבי, במעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] עבר לראשונה ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ט]] [shnior.blogspot.com/2024/07/770_21.html] באחת מתפילות [[מנחה]] זכה להתפלל במבטו יחד עם הרבי מסידורו של הרבי. [shnior.blogspot.com/2024/07/blog-post_86.html] בשנת [[תשמ"ט]] בעת שקרא הרבי את ה[[הפטרה]] זכה לקשור את שרוכי נעליו של הרבי. [shnior.blogspot.com/2024/07/blog-post_16.html] זכה שמשך שתי שבתות איחל לו הרבי לאחר [[תפילת שחרית]]: "שבת שלום", האחת לאחר שפנה לרבי ובשנייה ללא שפנה. [shnior.blogspot.com/2024/07/blog-post.html] בליל [[ה' תמוז]] [[תשנ"א]] ברכו הרבי באריכות לקראת נסיעתו ל[[ישראל (ארץ)|ישראל]] [shnior.blogspot.com/2023/06/770.html] מספר פעמים עבר לפני הרבי בעת שנסע הרבי למקווה ורכב הרבי נעצר ברמזור, הרבי נפנף לו בידיו לשלום.}}.
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לונדון]].
בשנים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] לחם לשמירת צביונו של 770 ונאבק סביב שלט כרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד|היחי]] וכיסאו של הרבי{{הערה|שם=הגעתי לרבי מלך המשיח}}.
ב[[תשנ"ג]] נשא את מרת שרה נעומי וקבע את מקום מגוריו ב[[ביתר עילית]], שימש כמחנך בתלמוד תורה מקומי.
בהצעת שליח הרבי באפרת הרב [[ניסן חסדיאל נחשון]] החל לפעול בשליחות במושב כרמי צור, בתחילה נשאר להתגורר בביתר עילית כשהוא מבקר ביישוב ועורך את הפעילויות ובהמשך עבר להתגורר באלון שבות כשהוא פועל גם במקום.
ב[[יום הכפורים]] [[תשנ"ו]] ראה את הרבי{{הערה|'''[ https://www.chabad.fm/604/7447.html בזכות הסבא]''' באתר [[חב"ד אף אם]]. [[ה' אדר]] [[תשס"ו]].}}.
בשנת [[תשס"ה]] עבר להתגורר במושב קרני שומרון ולפעול במקום בעקבות החלשותו של שליח הרבי הרב [[מרדכי שלטר]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|6351|מכרמי צור לקרני שומרון||כ"ד אב תשס"ד}}}}{{הערה|ש. בן נפתלי, [https://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=272&CategoryID=11 צבא שליחי הרבי בישראל מתרחב] באתר צעירי אגודת חב"ד בישראל. י"ג באדר א' התשס"ה, (22/02/05).}}.
היה מקורב למקובלים [[מיכאל נימני]] ו[[ברוך חורי]].
הוא פתח בית חב"ד בקניון מקומי בו ערך שיעורי חסידות קבועים עם הרב [[יחזקאל סופר]] פעילויות עונתיות בית כנסת פעיל, כעבור שבעה שנים עבר למרכז אחר במושב למשך מ.
במקביל לשליחותו שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה אור מנחם עמנואל]] עד לתשרי תשפ"ג, בו התגלה כחולה סרטן, בנוסף התגלה זיהום במעיו, ב[[י"ט כסלו]] חווה הטבה בריאותית שמיימית וחזר לתפקד.
ב[[ניסן]] [[תשע"ה]] פתח את הבלוג 'שניאור זלמן', כינויו בפוסטים הוא: "שניאור זלמן נכד החסיד הצדיק בערקה חן נ"ע", הוא מפרסם בחמישה בלוגים: בלוג על הרב [[מיכאל נימני]], בלוג על הרב [[חיים דובער חן]], בלוג על הרב [[ברוך חורי]], ובלוג על אביו הרב [[אליהו אריה פרידמן]]. ובלוג תחת שמו שניאור זלמן בו מפרסם זכרונות אישיים מהרבי ומבני משפחתו וטורי דעות בענייני גאולה ומשיח.
*[blogger.com/profile/17384231761603422459 אתר הבלוג של הרב שניאור זלמן פרידמן]
*[chabadkarneishomron.org] אתר הבית חב"ד
*[shnior.blogspot.com/2023/08/33.html מעמד חלוקת דולרים מה' אלול תש"נ] הרב פרידמן עובר לפני הרבי
[[קובץ:הרב פויזן עם ביבי נתניהו.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב פויזן משוחח עם מר [[ביבי נתניהו]] (תשע"ז)]]
[[קובץ:הרב חיים פויזן לצד הרב מענדל פוטרפס.jpg|ממוזער|שמאל|הרב פויזן לצד הרב מענדל פוטרפס]]
הרב '''חיים פויזן''' הוא [[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[צפת]], פעיל בענייני [[גאולה ומשיח]], ועסקן ציבורי. מתלמידיו הגדולים של ר' [[מענדל פוטרפס]].
==תולדות חיים==
נולד לר' אליעזר{{הערה|נפטר ב[[כ"ב אלול]] [[תשס"ה]].
[https://www.chabad.fm/144/6611.html ידיעה על פטירתו] באתר [[חב"ד אף אם]]}} ב[[ירושלים]].
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם התמסר להדרכותיו של ר' מענדל פוטרפס.
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
עוסק בפעילויות הרצאות והתוועדויות בענייני גאולה ומשיח, בשנות הס' פרסם טורי הסברה באתר [[חב"ד אף אם]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/2499.html תגובות על טוריו]}}.
בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]] הוקם בשנת [[תשס"ט]] על ידי הרב [[שלמה חיים פלס]] ארגון CWA ארגון הפועל מטעם המרכז לעניני חינוך
לאחר נישואיו עם מרת שטערנא שרה בת הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] קבע את מגוריו ב[[צפת]].
'''קישורים'''
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לשיעורים.
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.
משמש כמשפיע בקהילת חב"ד בצפת, מוסר שיעורי חסידות ומתוועד, לעיתים
ב[[אדר א']] [[תשפ"ד]] ביקר בבית חב"ד של הרב [[שמואל קפלן]] במרילנד{{הערה|[bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).}}.
נושא בתפקידי עסקנות בתחום הבחירות הארציות בעירו צפת, הוא משמש כחבר מפלגת ליכוד המקומית, כותב טורי הסברה באתר ליכודניק ועורך תעמולה בקרב אישי ציבור שונים.
'''אישים'''
*מרת '''רייזל''' שושנה הלפרין (נולדה ב[[י"ט ניסן]] [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']].
*רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']],
נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.
נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט.
בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].
בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]].
נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].
נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]].
שימשה כמתרגמת סדרת הספרים [[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם בעלה.
משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.
משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.
[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
*הרב '''ניר דן''' הוא [[בעל תפילה]] ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], ואיש חסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]].
*הרב '''ניר דן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת האקליפטוס ב[[באר יעקב]], [[בעל תפילה]] ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] בכפר.
נולד ב[[חברון]].
נולד ב[[חברון]].
שורה 89:
שורה 87:
משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].
משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].
ר' '''נפתלי חייבין''' הוא איש חינוך ותיק תושב [[רחובות]], שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.
ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.
==תולדות חיים==
נולד בתוחלת.
למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ז]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
עד ל[[תשס"ד]] הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]].
רבי '''שרגא פייביש הגר''' (ביידיש: האגער; [[כ"ו טבת]] [[תשי"ח]] 18 בינואר 1958 – [[כ"ג סיוון]] [[תשפ"ד]], 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.
==קשריו עם חב"ד==
ביקר מספר פעמים ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2154.html ביקור האדמו"ר מקאסוב] באתר [[חב"ד אף אם]], [https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=270&PagePosition=201 האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770] באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.}}.
ב[[תשפ"ב]] השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות{{הערה|[https://sinun770.org/תורת-החסידות-מרוממת-את-האדם-מענייני-הע/ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב] בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.
ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.}}.
נפגש פעמיים עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ושוחח עמו בענייני חסידות{{הערה|חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.}}.
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
*הרב <nowiki>'''דב קוק'''</nowiki> (טבריה), לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד [[שער היחוד והאמונה]] וברכו שישתדך{{הערה|מפי הרב [[יעקב מויאל]], הרב [[משה מרינובסקי]], '''הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2064 עמ' 32.}}.
<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'
<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'
בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.
ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ו[[יצחק מאיר הלפרין]], הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.
ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.
ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.
ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.
הרב רצ', ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.
ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.
ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.
שורה 136:
שורה 127:
נשא את רעייתו לבית ליפש.
נשא את רעייתו לבית ליפש.
י"א ניסן מ"ד.
אריק מרוזוב.
י"א ניסן מ"ד.
הרנטגן חב"ד.
הרנטגן חב"ד.
ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]
ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].
למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].
למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].
לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']] [תשנ"ז]].}}
לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']]<nowiki> [תשנ"ז]].</nowiki>}}
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''
משפחתו
משפחתו
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 3.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 3.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בחתונה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשע"ט)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)]]
הרב '''לוי יצחק קופצ'יק''' הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן [[מכון מלכות שבתפארת]] בכפר חב"ד, פעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובענייני [[גאולה ומשיח]], ו[[משפיע]] בבית הכנסת קלמנסון שול צעירים בכפר.
הרב '''לוי יצחק קופצ'יק''' הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן [[מכון מלכות שבתפארת]] בכפר חב"ד, פעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובענייני [[גאולה ומשיח]], ו[[משפיע]] בבית הכנסת לצעירים בכפר.
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 180:
שורה 157:
פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.
פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)]]
נמנה על מארגני מניין [[תפילת מנחה של שבת|תפילת המנחה בשבת]] [[770 כפר חב"ד|בבית הכנסת בבניין 770]], הוא אף עורך במקום פעילות [[מסיבות שבת]] ומעמד [[הבדלה]] למתפללים.
נמנה על מארגני מניין [[תפילת מנחה של שבת|תפילת המנחה בשבת]] [[770 כפר חב"ד|בבית הכנסת בבניין 770]], הוא אף עורך במקום פעילות [[מסיבות שבת]] ומעמד [[הבדלה]] למתפללים.
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 2.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום.
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום.
נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}.
נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}.
משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא{{הערה|מלבד השבת שלפני יום [[ג' בתמוז]] בה הרב קופצ'יק מקפיד שלא לקרוא בתורה.}}.
משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא.
==מאמרותיו==
{{ציטוטון|"ראה הקדוש ברוך הוא במשיחיסטים שהם מועטים עמד ופזרן בכל מקום"}}
{{ציטוטון|ליקוטי שיחות פרשיות - 'סיימו את הסדרה', הם לא מאמינים שהרבי יוציא עוד שיחות ה"י...}}
'''האדמו"ר ממז'יבוז''''
'''האדמו"ר ממז'יבוז''''
ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.
ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.
שורה 206:
שורה 174:
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.
הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)
סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.
סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.
סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.
סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.
בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.
בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.
בתשנ"ג נשא את מרת שרה נעומי וקבע את מקום מגוריו בביתר עילית, שימש כמחנך בתלמוד תורה מקומי.
בהצעת שליח הרבי באפרת הרב ניסן חסדיאל נחשון החל לפעול בשליחות במושב כרמי צור, בתחילה נשאר להתגורר בביתר עילית כשהוא מבקר ביישוב ועורך את הפעילויות ובהמשך עבר להתגורר באלון שבות כשהוא פועל גם במקום.
בשנת תשס"ה עבר להתגורר במושב קרני שומרון ולפעול במקום בעקבות החלשותו של שליח הרבי הרב מרדכי שלטר[1][2].
הוא פתח בית חב"ד בקניון מקומי בו ערך שיעורי חסידות קבועים עם הרב יחזקאל סופר פעילויות עונתיות בית כנסת פעיל, כעבור שבעה שנים עבר למרכז אחר במושב למשך מ.
במקביל לשליחותו שימש כמחנך בתלמוד תורה אור מנחם עמנואל עד לתשרי תשפ"ג, בו התגלה כחולה סרטן, בנוסף התגלה זיהום במעיו, בי"ט כסלו חווה הטבה בריאותית שמיימית וחזר לתפקד.
בתשפ"ב השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות[6].
באבתשפ"ב במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב[7].
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן החל לשמש כמשפיע במקום.
נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר[14].
משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא.
האדמו"ר ממז'יבוז'
בתשפ"ג ערך טיש יארצייט לרגל כ"ד טבת. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.
הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל מפעל השליחות של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.
הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)
סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי למזריטש אינני מרגיש טעם באוכל"[15].
סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.
בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.
↑אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.
↑[bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).
↑נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד.
↑על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב יוסף בייזר, ועוד.
↑הסיפור מובא בליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106 הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.
בוצע
כ"ד אב תשס"ד