משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(קידוד קישורים)
תגית: קישורים לדפי פירושונים
 
(26 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


'''קישורים'''
'''קישורים'''
 
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד  
*קישורים לשיעורים.
*קישורים לשיעורים.
 
 
 
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
*להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.
*להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}.
 
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043]
*בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. {{בוצע}}
*בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. {{בוצע}}


'''אישים'''
'''אישים'''
[[קובץ:הרב שניאור פרידמן עם הרבי מלובביץ מלך המשיח תמוז תנש"א.jpg|ממוזער|שמאל|הרב פרידמן עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]]. תמוז תנש"א]]
[[קובץ:הרב שניאור זלמן פרידמן עובר לפני הרבי בתשמ''ט.jpg|ממוזער|שמאל|הרב פרידמן עובר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] לאחר [[יחידות כללית]]. סיוון תשמ"ט]]
הרב '''שניאור זלמן פרידמן''' (נולד ב[[י' תמוז]] [[תשל"ה]], 19 ביוני 1975) הוא פעיל בענייני [[גאולה ומשיח]] ובלוגר, זכה לקירובים מ[[הרבי]].
==תולדות חיים==
נולד לרב [[אליהו אריה פרידמן]] ולמרת פרידה ב[[צפת]].
לאחר [[לידה|לידתו]] שלח הרבי מכתב ברכה לאביו{{הערה|shnior.blogspot.com/2015/06/blog-post_68.html שניאור זלמן נכד חסיד הצדיק בערקה חן נ''ע, סיפורים עם מורי ורבי, כבוד קדושת, הרבי מלך המשיח].}}.
לקראת מעמד ה[[תספורת ראשונה]] שלו שלח הרבי מכתב ברכה לאביו{{הערה|shnior.blogspot.com/2015/06/blog-post_54.html}}.
לקראת ה[[בר מצוה]] שלו עבר לפני הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] לאחר [[יחידות כללית]] עבר לפני הרבי ונתן לרבי הזמנה לבר מצווה, הרבי שיגר לו לאחר מכן מכתב ברכה{{הערה|[shnior.blogspot.com/2015/06/blog-post_26.html כאן מכתב של מורי ורבי, כבוד קדושת, הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, שכתב בקשר לבר מצוה שלי].}}.
בין השנים [[תשנ"ו]] - [[תשנ"ח]] שהה בחצר הרבי ב-[[770]] כשבשנת הלימודים [[תשנ"ו]] למד ב[[תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
במהלך שנות שהותו זכה לקירובים שונים מ[[הרבי]]{{הערה|[shnior.blogspot.com/2015/06/blog-post_68.html תיאור מפורט של מרבית הסיפורים] [https://shnior.blogspot.com/2024/05/35.html] לראשונה הובא לפני הרבי בהיותו בגיל ארבע  בשנת [[תשמ"א]] ב[[יחידות]] של כלל משפחתו בחדרו של הרבי, במעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]] עבר לראשונה ב[[ב' אייר]] [[תשמ"ט]] [shnior.blogspot.com/2024/07/770_21.html] באחת מתפילות [[מנחה]] זכה להתפלל במבטו יחד עם הרבי מסידורו של הרבי. [shnior.blogspot.com/2024/07/blog-post_86.html] בשנת [[תשמ"ט]] בעת שקרא הרבי את ה[[הפטרה]] זכה לקשור את שרוכי נעליו של הרבי. [shnior.blogspot.com/2024/07/blog-post_16.html] זכה שמשך שתי שבתות איחל לו הרבי לאחר [[תפילת שחרית]]: "שבת שלום", האחת לאחר שפנה לרבי ובשנייה ללא שפנה. [shnior.blogspot.com/2024/07/blog-post.html] בליל [[ה' תמוז]] [[תשנ"א]] ברכו הרבי באריכות לקראת נסיעתו ל[[ישראל (ארץ)|ישראל]] [shnior.blogspot.com/2023/06/770.html] מספר פעמים עבר לפני הרבי בעת שנסע הרבי למקווה ורכב הרבי נעצר ברמזור, הרבי נפנף לו בידיו לשלום.}}.
בשנים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] לחם לשמירת צביונו של 770 ונאבק סביב שלט כרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד|היחי]] וכיסאו של הרבי{{הערה|[shnior.blogspot.com/2024/04/blog-post_1.htm הגעתי לרבי מלך המשיח לעולם ועד, בלילה של אור י"ז אדר ב' תשפ"ד] [shnior.blogspot.com/2024/07/blog-post.html].}}.
היה מקורב למקובלים [[מיכאל נימני]] ו[[ברוך חורי]].
ב[[ניסן]] [[תשע"ה]] פתח את הבלוג 'שניאור זלמן', כינויו בפוסטים הוא: "שניאור זלמן נכד החסיד הצדיק בערקה חן נ"ע", הוא מפרסם בחמישה בלוגים: בלוג על הרב [[מיכאל נימני]], בלוג על הרב [[חיים דובער חן]], בלוג על הרב [[ברוך חורי]], ובלוג על אביו הרב [[אליהו אריה פרידמן]]. ובלוג תחת שמו שניאור זלמן בו מפרסם זכרונות אישיים מהרבי ומבני משפחתו וטורי דעות בענייני גאולה ומשיח.
==קישורים חיצוניים==
*[blogger.com/profile/17384231761603422459 אתר הבלוג של הרב שניאור זלמן פרידמן]
*[shnior.blogspot.com/2023/08/33.html מעמד חלוקת דולרים מה' אלול תש"נ] הרב פרידמן עובר לפני הרבי
[[קובץ:הרב חיים פויזן לצד הרב מענדל פוטרפס.jpg|ממוזער|שמאל|הרב פויזן לצד הרב מענדל פוטרפס]]
הרב '''חיים פויזן''' הוא [[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[צפת]], פעיל בענייני [[גאולה ומשיח]], ועסקן ציבורי, מתלמידיו הגדולים של ר' [[מענדל פוטרפס]].
נולד לר' אליעזר{{הערה|נפטר ב[[כ"ב אלול]] [[תשס"ה]].
[https://www.chabad.fm/144/6611.html ידיעה על פטירתו] באתר [[חב"ד אף אם]]}} ב[[ירושלים]].
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם התמסר להדרכותיו של ר' מענדל פוטרפס.
לקראת שנת הלימודים [[תשנ"ה]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
עוסק בפעילויות הרצאות והתוועדויות בענייני גאולה ומשיח, בשנות הס' פרסם טורי הסברה באתר [[חב"ד אף אם]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/141/2499.html תגובות על טוריו]}}.
לאחר נישואיו עם מרת שטערנא שרה בת הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]] קבע את מגוריו ב[[צפת]].
משמש כמשפיע בקהילת חב"ד בצפת, מוסר שיעורי חסידות ומתוועד, לעיתים
נושא בתפקידי עסקנות בתחום הבחירות הארציות בעירו צפת, הוא משמש כחבר מפלגת ליכוד המקומית, כותב טורי הסברה באתר ליכודניק ועורך תעמולה בקרב אישי ציבור שונים.
*רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']],
*רייזל שושנה הלפרין (נולדה בשנת [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']],


שורה 74: שורה 18:


[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]]
*הרב '''ניר דן''' הוא [[בעל תפילה]] ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], ואיש חסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]].
*הרב '''ניר דן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת האקליפטוס ב[[באר יעקב]], [[בעל תפילה]] ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] בכפר.


נולד ב[[חברון]].
נולד ב[[חברון]].
שורה 85: שורה 29:


משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].
משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]].
ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.


ר' '''נפתלי חייבין''' הוא איש חינוך ותיק תושב [[רחובות]], שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.
ר' '''נפתלי חייבין''' הוא איש חינוך ותיק תושב [[רחובות]], שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.
שורה 96: שורה 42:


עד ל[[תשס"ד]] הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]].
עד ל[[תשס"ד]] הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת [[תומכי תמימים קרית גת (קטנה)]].
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
*הרב '''דב קוק'''


לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד [[שער היחוד והאמונה]] וברכו שישתדך{{הערה|מפי הרב [[יעקב מויאל]], הרב [[משה מרינובסקי]], '''הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2064 עמ' 32.}}.


ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית העניק לו את חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו"


ב[[אדר ב']] [[תשפ"ד]] קיבל את הרב [[יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי]] במעונו, הרב עזגאווי העניק לו את הספר [[דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים]], וסקר בפניו את רצונו של הרבי ללמוד ענייני גאולה ומשיח ואת הספר, הרב קוק עלעל בספר. כשהציג בפניו הרב עזגאווי [[קול קורא]] של רבנים ללימוד בספר חתם{{הערה|וידאו 'הרה"צ דב קוק שליט"א מקבל בנועם רב הספר דבר מלכות וחותם על קו"ק ללמוד הספר' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.}}.


האדמו"ר מקאסוב ארצות הברית
ביקר מספר פעמים ב-770{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2154.html ביקור האדמו"ר מקאסוב] באתר [[חב"ד אף אם]].


בתשפ"ב השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסיודת{{הערה|[https://sinun770.org/תורת-החסידות-מרוממת-את-האדם-מענייני-הע/ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב] בערוץ היוטיוב חסיודת באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}.


ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב.


 
נפגש פעמים עם הרב [[יצחק גינזבורג]] ושוחח עמו בענייני חסידות{{הערה|חלק מבדברים נדפסו בעלון נלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.}}.
 
 
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870]
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח  קשר של רבנים לחב"ד
*הרב <nowiki>'''דב קוק'''</nowiki> (טבריה),    לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת  תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד [[שער היחוד והאמונה]] וברכו שישתדך{{הערה|מפי הרב [[יעקב מויאל]], הרב [[משה מרינובסקי]], '''הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2064 עמ' 32.}}.


<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'
<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'


 
גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.
<nowiki>*</nowiki>בן ארוש וידאו. {{בוצע}}
 
גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. תעיזי. פיטסבורג. (בוצע חלקית) וינגורט, גולדברג.  המבשר ג' תמוז, דייטש. (בוצע חלקית) ויקטור (נדחה). בן עמי. ש"מ.


בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.
 
ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ו[[יצחק מאיר הלפרין]], הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.


ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. התוועדות י"ט כסלו תשפ"ג.
ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ו[[יצחק מאיר הלפרין]], הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}.


הרב רצ', ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.
ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.


ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.
ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.
שורה 133: שורה 79:
נשא את רעייתו לבית ליפש.
נשא את רעייתו לבית ליפש.


 
י"א ניסן מ"ד.
אריק  מרוזוב.
 
י"א ניסן מ"ד.  


הרנטגן חב"ד.
הרנטגן חב"ד.


ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]
ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]]


נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].  
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]].


למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].
למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]].


לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']] [תשנ"ז]].}}  
לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']] [תשנ"ז]].}}
 
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]'''


משפחתו
משפחתו
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}  
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }}
 
 
 


[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 3.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 3.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)]]
הרב '''לוי יצחק קופצ'יק''' הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן [[מכון מלכות שבתפארת]] בכפר חב"ד, פעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובענייני [[גאולה ומשיח]], ו[[משפיע]] בבית הכנסת לצעירים בכפר.
הרב '''לוי יצחק קופצ'יק''' הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן [[מכון מלכות שבתפארת]] בכפר חב"ד, פעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובענייני [[גאולה ומשיח]], ו[[משפיע]] בבית הכנסת קלמנסון שול צעירים בכפר.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 178: שורה 111:
פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.
פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.


נמנה על מארגני מניין [[תפילת מנחה של שבת|תפילת המנחה בשבת]] [[770 כפר חב"ד|בבית הכנסת בבניין 770]], הוא אף עורך במקום פעילות [[מסיבות שבת]] ומעמד [[הבדלה]] למתפללים.  
נמנה על מארגני מניין [[תפילת מנחה של שבת|תפילת המנחה בשבת]] [[770 כפר חב"ד|בבית הכנסת בבניין 770]], הוא אף עורך במקום פעילות [[מסיבות שבת]] ומעמד [[הבדלה]] למתפללים.
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 2.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 2.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]]
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום.
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום.
שורה 184: שורה 117:
נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}.
נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}.


משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא{{הערה|מלבד השבת שלפני יום [[ג' בתמוז]] בה הרב קופצ'יק מקפיד שלא לקרוא בתורה.}}.
משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא.
 
==מאמרותיו==
{{ציטוטון|"ראה הקדוש ברוך הוא במשיחיסטים שהם מועטים עמד ופזרן בכל מקום"}}
 
{{ציטוטון|ליקוטי שיחות פרשיות - 'סיימו את הסדרה', הם לא מאמינים שהרבי יוציא עוד שיחות ה"י...}}
 
 
 


'''האדמו"ר ממז'יבוז''''
'''האדמו"ר ממז'יבוז''''


ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.
ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.
שורה 203: שורה 127:
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.


הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.  
הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות.
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)


סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.
סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}.


סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.  
סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.


בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.
בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

גרסה אחרונה מ־02:06, 16 באוקטובר 2024

כאן כתובים יעדים שבתכנון:

קישורים

  • קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
  • קישורים לשיעורים.
  • להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
  • להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד)[1].
  • מילון חסידי: חסיד אוצ'וק [1]
  • בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. בוצע

אישים

נולדה בירושלים לרב טוביה בלוי ומרת חנה פרומט. בנעוריה למדה במוסדות בית חנה. נשאה את ר' אהרון הלפרין. משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.

ר' ניר דן (תשפ"ד)

נולד בחברון.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בני ברק וישיבת הבוכרים. לקראת שנת הלימודים תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.

כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.

משמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי בדבר מלכות בשלח לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר בפסוקי דזמרה וקדושה.

באייר תשפ"ד יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.

ר' נפתלי חייבין הוא איש חינוך ותיק תושב רחובות, שימש בעבר כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בתוחלת.

למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

לקראת שנת הלימודים תשל"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

עד לתשס"ד הוא שימש כמנהל רוחני במתיבתא לישיבת תומכי תמימים קרית גת (קטנה).

  • הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [2]
  • [3] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
  • DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
  • הרב דב קוק

לבן ישיבה הלומד חסידות במסגרת תוכניות הלימוד לב לדעת שביקש ברכה מהרב קוק לשידוך הורה ללמוד שער היחוד והאמונה וברכו שישתדך[2].

באב תשפ"ב במהלך פגישתו עם האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית העניק לו את חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו"

באדר ב' תשפ"ד קיבל את הרב יחי המלך משיח מנחם מענדל עזגאווי במעונו, הרב עזגאווי העניק לו את הספר דבר מלכות - חידושים וביאורים בהלכות מלכים, וסקר בפניו את רצונו של הרבי ללמוד ענייני גאולה ומשיח ואת הספר, הרב קוק עלעל בספר. כשהציג בפניו הרב עזגאווי קול קורא של רבנים ללימוד בספר חתם[3].

האדמו"ר מקאסוב ארצות הברית ביקר מספר פעמים ב-770{{הערה|ביקור האדמו"ר מקאסוב באתר חב"ד אף אם.

בתשפ"ב השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסיודת[4].

באב תשפ"ב במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב.

נפגש פעמים עם הרב יצחק גינזבורג ושוחח עמו בענייני חסידות[5].

*שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'

גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.

בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד. חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.

בניסן תשע"ב קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים שלום דובער כהן ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד סיום הרמב"ם וקיבלו את ברכתו[6].

בשבט תשע"ד השתתף בסיום הרמב"ם שנערך במרכז תפארת ניצוצות בקרית גת[7][8]. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.

ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.

למד בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה).

נשא את רעייתו לבית ליפש.

י"א ניסן מ"ד.

הרנטגן חב"ד.

ר' גרשון אלפרוביץ (ט' תשרי תרפ"ג - י' אלול תשנ"ט.) היה פקיד חברא קדישא בתל אביב

נולד במוסקבה שברוסיה לר' חיים משה ולמרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל.

למד בבחרותו בישיבות אחי תמימים ותורת אמת.

לאחר נישואיו עם מרת ציפורה[9]

משפחתו בנו, יוסף - [10]

הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)
הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)
הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)

הרב לוי יצחק קופצ'יק הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, פעיל במבצעי הרבי ובענייני גאולה ומשיח, ומשפיע בבית הכנסת קלמנסון שול צעירים בכפר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרב קלונימוס שליח הרבי בחדרה.

בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד וישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ולקראת שנת הלימודים תשנ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

נשא את בת הרב חיים שלמה רייניץ וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.

משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.

פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול תקנת הרמב"ם הוא עורך סיום והתוועדות בבית הכנסת בית מנחם, לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.

נמנה על מארגני מניין תפילת המנחה בשבת בבית הכנסת בבניין 770, הוא אף עורך במקום פעילות מסיבות שבת ומעמד הבדלה למתפללים.

הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)

עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן החל לשמש כמשפיע במקום.

נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר[11].

משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא.

האדמו"ר ממז'יבוז'

בתשפ"ג ערך טיש יארצייט לרגל כ"ד טבת. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.

הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.

התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל מפעל השליחות של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.

הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות. הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)

סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי למזריטש אינני מרגיש טעם באוכל"[12].

סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.

בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.

  1. ↑ אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.
  2. ↑ מפי הרב יעקב מויאל, הרב משה מרינובסקי, הרבי הדריך אותנו כיצד להתכונן לשלושים שנה, שבועון כפר חב"ד גליון 2064 עמ' 32.
  3. ↑ וידאו 'הרה"צ דב קוק שליט"א מקבל בנועם רב הספר דבר מלכות וחותם על קו"ק ללמוד הספר' בערוץ היוטיוב DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח.
  4. ↑ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב בערוץ היוטיוב חסיודת באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.
  5. ↑ חלק מבדברים נדפסו בעלון נלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.
  6. ↑ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.
  7. ↑ קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם - באתר י"ד שבט תשע"ד
  8. ↑ מדור חדשות, שבועון בית משיח גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.
  9. ↑ נפטרה בו' אדר א' [תשנ"ז]].
  10. ↑ נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד.
  11. ↑ על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב יוסף בייזר, ועוד.
  12. ↑ הסיפור מובא בליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106 הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=משתמש:ברכת_הגאולה/ארגז_חול&oldid=716600"