משתמש:ברכת הגאולה/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (242 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' | |||
הרב '''שמואל''' מחפוץ הוא שליח הרבי בשכונה נווה עופר שבתל אביב. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד לר' בבני ברק | |||
בבחרותו למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
13 ביולי | |||
https://www.hageula.com/newspaper_hageula/world_shlichut/23695.htm | |||
==תולדות חיים== | |||
ב[[אב (חודש)|אב]] [[תשס"ח]] נשא | |||
[[קובץ:הרב יצחק יהונתן כהן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב יצחק יהונתן כהן. ד' ניסן תשע"ח]] | |||
הרב '''יצחק יהונתן כהן''' (יליד שנת [[תש"ל]], 1970) הוא [[שליח]] [[הרבי]] בקרני שומרון. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד לר' משה וחוה ב[[לונדון]]. | |||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לונדון]]. | |||
ב[[תשנ"ג]] נשא את מרת שרה נעומי וקבע את מקום מגוריו ב[[ביתר עילית]], שימש כמחנך בתלמוד תורה מקומי. | |||
בהצעת שליח הרבי באפרת הרב [[ניסן חסדיאל נחשון]] החל לפעול בשליחות במושב כרמי צור, בתחילה נשאר להתגורר בביתר עילית כשהוא מבקר ביישוב ועורך את הפעילויות ובהמשך עבר להתגורר באלון שבות כשהוא פועל גם במקום. | |||
בשנת [[תשס"ה]] עבר להתגורר במושב קרני שומרון ולפעול במקום בעקבות החלשותו של שליח הרבי הרב [[מרדכי שלטר]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|6351|מכרמי צור לקרני שומרון||כ"ד אב תשס"ד}}}}{{הערה|ש. בן נפתלי, [https://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=272&CategoryID=11 צבא שליחי הרבי בישראל מתרחב] באתר צעירי אגודת חב"ד בישראל. י"ג באדר א' התשס"ה, (22/02/05).}}. | |||
הוא פתח בית חב"ד בקניון מקומי בו ערך שיעורי חסידות קבועים עם הרב [[יחזקאל סופר]] פעילויות עונתיות בית כנסת פעיל, כעבור שבעה שנים עבר למרכז אחר במושב למשך מ. | |||
במקביל לשליחותו שימש כמחנך ב[[תלמוד תורה אור מנחם עמנואל]] עד לתשרי תשפ"ג, בו התגלה כחולה סרטן, בנוסף התגלה זיהום במעיו, ב[[י"ט כסלו]] חווה הטבה בריאותית שמיימית וחזר לתפקד. | |||
==משפחתו== | |||
*חתנו, הרב יקותיאל רזינר - שליח בקרני שומרון | |||
==לקריאה נוספת== | |||
{{כפר|מענדי קורטס|[https://www.kcm.co.il/%d7%94%d7%a8%d7%92%d7%a9%d7%aa%d7%99-%d7%a9%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%9e%d7%96%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99/ "הרגשתי שהרבי מזמין אותי"]|2088|44|תשפ"ה}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[chabadkarneishomron.org] אתר הבית חב"ד | |||
בעקבות [[הפיגוע בבית חב"ד מומבאי]] הוקם בשנת [[תשס"ט]] על ידי הרב [[שלמה חיים פלס]] ארגון CWA ארגון הפועל מטעם המרכז לעניני חינוך | |||
'''קישורים''' | |||
*קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד | |||
*קישורים לשיעורים. | |||
*להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס | |||
*להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד){{הערה|אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפ''ד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.}}. | |||
*[[מילון חסידי: חסיד אוצ'וק]] [https://col.org.il/news/161043] | |||
*בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ. {{בוצע}} | |||
האדמו"ר מסקולען מונסי | |||
ב[[אדר א']] [[תשפ"ד]] ביקר בבית חב"ד של הרב [[שמואל קפלן]] במרילנד{{הערה|[bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).}}. | |||
*רייזל שושנה הלפרין (נולדה | '''אישים''' | ||
*מרת '''רייזל''' שושנה הלפרין (נולדה ב[[י"ט ניסן]] [[תשכ"א]]) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]], וכפעילת [[מסיבות שבת]] ב[[כפר חב"ד ב']]. | |||
נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט. | נולדה ב[[ירושלים]] לרב [[טוביה בלוי]] ומרת חנה פרומט. | ||
בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]]. | בנעוריה למדה במוסדות [[בית חנה]]. | ||
נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]]. | נשאה את ר' [[אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')|אהרון הלפרין]]. | ||
שימשה כמתרגמת סדרת הספרים [[ליקוטי שיחות]] ל[[עברית]] ב[[מכון לוי יצחק]] יחד עם בעלה. | |||
משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'. | משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'. | ||
[[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]] | [[קובץ:ניר דן פ''ד.png|ממוזער|שמאל|ר' ניר דן (תשפ"ד)]] | ||
*הרב '''ניר דן''' הוא [[בעל תפילה]] ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], | *הרב '''ניר דן''' הוא [[שליח]] [[הרבי]] בשכונת האקליפטוס ב[[באר יעקב]], [[בעל תפילה]] ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]], בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל [[זקני אנ"ש|זקני החסידים]] בכפר. | ||
נולד ב[[חברון]]. | נולד ב[[חברון]]. | ||
| שורה 81: | שורה 97: | ||
משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]]. | משמש כ[[בעל תפילה]] ב[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי ב[[דבר מלכות בשלח]] לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[קדושה]]. | ||
ב[[אייר]] [[תשפ"ד]] יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם. | |||
*הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [https://col.org.il/news/17870] | |||
*[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש... | |||
*DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד | |||
רבי '''שרגא פייביש הגר''' (ביידיש: האגער; [[כ"ו טבת]] [[תשי"ח]] 18 בינואר 1958 – [[כ"ג סיוון]] [[תשפ"ד]], 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית. | |||
==קשריו עם חב"ד== | |||
ביקר מספר פעמים ב-[[770 - מרכז חב"ד העולמי]]{{הערה|[https://www.chabad.fm/144/2154.html ביקור האדמו"ר מקאסוב] באתר [[חב"ד אף אם]], [https://770live.com/heb770/news/news_item.asp?NewsID=270&PagePosition=201 האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770] באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.}}. | |||
ב[[תשפ"ב]] השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות{{הערה|[https://sinun770.org/תורת-החסידות-מרוממת-את-האדם-מענייני-הע/ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב] בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.}}. | |||
ב[[אב]] [[תשפ"ב]] במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב{{הערה|וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.}}. | |||
נפגש פעמיים עם הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] ושוחח עמו בענייני חסידות{{הערה|חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.}}. | |||
<nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל' | <nowiki>*</nowiki>שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל' | ||
גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ. | |||
גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון | |||
בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד. | בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד. | ||
חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב | חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב. | ||
ב[[ | ב[[ניסן]] [[תשע"ב]] קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים [[שלום דובער כהן]] ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד [[סיום הרמב"ם]] וקיבלו את ברכתו{{הערה|[https://archive.jdn.co.il/archive/קהילות/60205/ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים] באתר JDN.}}. | ||
ב[[שבט]] [[תשע"ד]] השתתף ב[[סיום הרמב"ם]] שנערך במרכז תפארת ניצוצות ב[[קרית גת]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|80435|קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם||י"ד שבט תשע"ד}}}}{{הערה| [https://drive.google.com/drive/folders/1Ibrr6_ZWw2Ohhy_6ShUt2KqiRHVbIo9K מדור חדשות], [[שבועון בית משיח]] גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.}}. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'. | |||
ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770. | ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770. | ||
| שורה 128: | שורה 137: | ||
נשא את רעייתו לבית ליפש. | נשא את רעייתו לבית ליפש. | ||
י"א ניסן מ"ד. | |||
י"א ניסן מ"ד. | |||
הרנטגן חב"ד. | הרנטגן חב"ד. | ||
ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]] | ר' '''גרשון אלפרוביץ''' ([[ט' תשרי]] [[תרפ"ג]] - [[י' אלול]] [[תשנ"ט]].) היה פקיד חברא קדישא ב[[תל אביב]] | ||
נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]]. | נולד ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]] לר' [[חיים משה אלפרוביץ|חיים משה]] ולמרת דאבע גיטל. ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] עלתה המשפחה ל[[ארץ ישראל]]. | ||
למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]. | למד בבחרותו בישיבות [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] ו[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]. | ||
לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']] [תשנ"ז]].}} | לאחר נישואיו עם מרת ציפורה{{הערה|נפטרה ב[[ו' אדר א']]<nowiki> [תשנ"ז]].</nowiki>}} | ||
* '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]''' | * '''[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_211.jpg תצלום הכרטיס שמילא בספר החסידים]''' | ||
משפחתו | משפחתו | ||
בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }} | בנו, יוסף - {{הערה|נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד. }} | ||
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 3.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]] | [[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק 3.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשפ"ד)]] | ||
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק ( | [[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בחתונה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק (תשע"ט)]] | ||
הרב '''לוי יצחק קופצ'יק''' הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן [[מכון מלכות שבתפארת]] בכפר חב"ד, פעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובענייני [[גאולה ומשיח]], ו[[משפיע]] בבית הכנסת קלמנסון שול צעירים בכפר. | |||
הרב '''לוי יצחק קופצ'יק''' הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן [[מכון מלכות שבתפארת]] בכפר חב"ד, פעיל ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובענייני [[גאולה ומשיח]], ו[[משפיע]] בבית הכנסת | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 172: | שורה 167: | ||
פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת. | פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול [[תקנת הרמב"ם]] הוא עורך סיום והתוועדות ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]], לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת. | ||
[[קובץ:הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה.jpg|ממוזער|שמאל|הרב לוי יצחק קופצ'יק בעריכת ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת בית מנחם (תשפ"ד)]] | |||
נמנה על מארגני מניין [[תפילת מנחה של שבת|תפילת המנחה בשבת]] [[770 כפר חב"ד|בבית הכנסת בבניין 770]], הוא אף עורך במקום פעילות [[מסיבות שבת]] ומעמד [[הבדלה]] למתפללים. | |||
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום. | עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב [[יוסף יצחק פרידמן (כפר חב"ד)|יוסף יצחק פרידמן]] החל לשמש כמשפיע במקום. | ||
נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}. | נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר{{הערה|על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב [[יוסף בייזר]], ועוד.}}. | ||
משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא | משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא. | ||
'''האדמו"ר ממז'יבוז'''' | '''האדמו"ר ממז'יבוז'''' | ||
ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן. | ב[[תשפ"ג]] ערך טיש יארצייט לרגל [[כ"ד טבת]]. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן. | ||
| שורה 198: | שורה 184: | ||
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח. | התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל [[מפעל השליחות]] של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח. | ||
הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות. | הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות. | ||
הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27) | הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27) | ||
סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}. | סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי [[שלמה מקרלין]] אצל [[אדמו"ר הזקן]], בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי ל[[מזריטש]] אינני מרגיש טעם באוכל"{{הערה|הסיפור מובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14935&st=&pgnum=114 ליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106] הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.}}. | ||
סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה. | סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה. | ||
בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא. | בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא. | ||
גרסה אחרונה מ־21:25, 28 בדצמבר 2024
ר'
הרב שמואל מחפוץ הוא שליח הרבי בשכונה נווה עופר שבתל אביב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לר' בבני ברק
בבחרותו למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
13 ביולי
https://www.hageula.com/newspaper_hageula/world_shlichut/23695.htm
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יצחק יהונתן כהן (יליד שנת תש"ל, 1970) הוא שליח הרבי בקרני שומרון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לר' משה וחוה בלונדון.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לונדון.
בתשנ"ג נשא את מרת שרה נעומי וקבע את מקום מגוריו בביתר עילית, שימש כמחנך בתלמוד תורה מקומי.
בהצעת שליח הרבי באפרת הרב ניסן חסדיאל נחשון החל לפעול בשליחות במושב כרמי צור, בתחילה נשאר להתגורר בביתר עילית כשהוא מבקר ביישוב ועורך את הפעילויות ובהמשך עבר להתגורר באלון שבות כשהוא פועל גם במקום.
בשנת תשס"ה עבר להתגורר במושב קרני שומרון ולפעול במקום בעקבות החלשותו של שליח הרבי הרב מרדכי שלטר[1][2].
הוא פתח בית חב"ד בקניון מקומי בו ערך שיעורי חסידות קבועים עם הרב יחזקאל סופר פעילויות עונתיות בית כנסת פעיל, כעבור שבעה שנים עבר למרכז אחר במושב למשך מ.
במקביל לשליחותו שימש כמחנך בתלמוד תורה אור מנחם עמנואל עד לתשרי תשפ"ג, בו התגלה כחולה סרטן, בנוסף התגלה זיהום במעיו, בי"ט כסלו חווה הטבה בריאותית שמיימית וחזר לתפקד.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו, הרב יקותיאל רזינר - שליח בקרני שומרון
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מענדי קורטס, "הרגשתי שהרבי מזמין אותי", שבועון כפר חב"ד, גיליון 2088 עמוד 44 (תשפ"ה)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [chabadkarneishomron.org] אתר הבית חב"ד
בעקבות הפיגוע בבית חב"ד מומבאי הוקם בשנת תשס"ט על ידי הרב שלמה חיים פלס ארגון CWA ארגון הפועל מטעם המרכז לעניני חינוך
קישורים
- קישורים לערוצי היוטיוב של שיעורי רבנים ומשפיעים באתר סינון חב"ד
- קישורים לשיעורים.
- להוסיף מידע על ניגונים מאשכול אידישע וועלט פארומס
- להכניס מידע מתגיות חב"ד באתרים ברסלב סנטר וברסלב שלי במקומות הרלוונטים לכך, בעקבות הניגוני חב"ד שלו והקשר שלו עם חב"ד)[3].
- מילון חסידי: חסיד אוצ'וק [1]
- בי"מ כסלו ע"ז, טבת תש"פ.
בוצע
האדמו"ר מסקולען מונסי
באדר א' תשפ"ד ביקר בבית חב"ד של הרב שמואל קפלן במרילנד[4].
אישים
- מרת רייזל שושנה הלפרין (נולדה בי"ט ניסן תשכ"א) היא אשת חינוך המשמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, וכפעילת מסיבות שבת בכפר חב"ד ב'.
נולדה בירושלים לרב טוביה בלוי ומרת חנה פרומט.
בנעוריה למדה במוסדות בית חנה.
נשאה את ר' אהרון הלפרין.
שימשה כמתרגמת סדרת הספרים ליקוטי שיחות לעברית במכון לוי יצחק יחד עם בעלה.
משמשת כסגנית מנהלת מכללת בית רבקה, ופעילה בעריכת מסיבות שבת לילדי כפר חב"ד ב'.
- הרב ניר דן הוא שליח הרבי בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, בעל תפילה ובעל מיזם מוזיקלי ייחודי המשמש כחזן בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד, בעבר מאנשי החסד ובעל שימוש אצל זקני החסידים בכפר.
נולד בחברון.
בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים בני ברק וישיבת הבוכרים. לקראת שנת הלימודים תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
שימש במשך מספר שנים כשומר בבית ספר בראשון לציון, במקביל לשמירה אייש דוכן תפילין במקום.
כעבור מספר שנים ביצע הסבת מקצוע לטובת עזרה בתשלום לקשישי כפר חב"ד, הוא הספיק לשמש מספר זקנים מזקני ההוד של כפר חב"ד לפני פטירתם.
משמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם בכפר, נודע בהקפדתו על דברי הרבי בדבר מלכות בשלח לשיר בתפילה, הוא נוהג לשלב נעימות מזרחיות וקטעי נגינה משלו בתפילה, בעיקר בפסוקי דזמרה וקדושה.
באייר תשפ"ד יצא לשליחות בשכונת האקליפטוס בבאר יעקב, במקביל לפעילותו בבאר יעקב מבקר תכופות בכפר חב"ד ומשמש כבעל תפילה בבית הכנסת בית מנחם.
- הרב יוסף שוגרמן ע"ה בי"מ בהעלותך תשס"ו [2]
- [3] 571 - הרב אליהו תמם, הערת ר' פיניע על תקופת הנשיאות של הרבי המהר"ש...
- DVAR MALCHUS HILCHOS MOSHIACH דבר מלכות משיח קשר של רבנים לחב"ד
רבי שרגא פייביש הגר (ביידיש: האגער; כ"ו טבת תשי"ח 18 בינואר 1958 – כ"ג סיוון תשפ"ד, 29 ביוני 2024) היה האדמו"ר מקוסוב בארצות הברית.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביקר מספר פעמים ב-770 - מרכז חב"ד העולמי[5].
בתשפ"ב השתתף בכינוס שערך ארגון לימוד התניא בבורו פארק ונשא שבחים בהכרח לימוד החסידות[6].
באב תשפ"ב במהלך פגישתו עם הרב דב קוק העניק לו הרב קוק חוברת שער האיחוד והאמונה באמרו: "זהו פלא פלא פלא פלא חייבים לקרוא אותו", הרב הגר עלעל בחוברת במשך זמן רב[7].
נפגש פעמיים עם הרב יצחק גינזבורג ושוחח עמו בענייני חסידות[8].
*שירמן בי"מ חיי"ש נ"ח, תבוא ס"ו. ת"ת א"י. א'. שנ"ז י' מ' ר' חב"ד א' ל'
גרונר כפ"ח. (בוצע חלקית) תבנית בולטון. פיטסבורג. (בוצע חלקית) גולדברג. בן עמי. ש"מ.
בי"מ א' אלול נ"ט. ד"מ שלום דוכמן. כפ"ח מבצעים. בי"מ משפטים ע"ד. חסידות פיטסבורג, שמן ששון מחבריך ח"ב.
בניסן תשע"ב קיבל במעונו את הרבנים החב"דיים שלום דובער כהן ויצחק מאיר הלפרין, הם הזמינו אותו למעמד סיום הרמב"ם וקיבלו את ברכתו[9].
בשבט תשע"ד השתתף בסיום הרמב"ם שנערך במרכז תפארת ניצוצות בקרית גת[10][11]. ר' י' ו'. הרב נ' א'. גב' רבני ב'.
ליסון יו"ר מטה הקהלת קהילות העולמי - 770.
למד בישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד ובישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה).
נשא את רעייתו לבית ליפש.
י"א ניסן מ"ד.
הרנטגן חב"ד.
ר' גרשון אלפרוביץ (ט' תשרי תרפ"ג - י' אלול תשנ"ט.) היה פקיד חברא קדישא בתל אביב
נולד במוסקבה שברוסיה לר' חיים משה ולמרת דאבע גיטל. בי"ג אייר תרצ"ה עלתה המשפחה לארץ ישראל.
למד בבחרותו בישיבות אחי תמימים ותורת אמת.
לאחר נישואיו עם מרת ציפורה[12]
משפחתו בנו, יוסף - [13]
הרב לוי יצחק קופצ'יק הוא עסקן ציבורי המשמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, פעיל במבצעי הרבי ובענייני גאולה ומשיח, ומשפיע בבית הכנסת קלמנסון שול צעירים בכפר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרב קלונימוס שליח הרבי בחדרה.
בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד וישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ולקראת שנת הלימודים תשנ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
נשא את בת הרב חיים שלמה רייניץ וקבע את מקום מגוריו בכפר חב"ד.
משמש כסוכן מכון מלכות שבתפארת בכפר חב"ד, בחצר ביתו שוכן מחסן עם ספרי המכון.
פעיל במבצעי הרבי, מדי סיום קבוצת הלכות במסלול תקנת הרמב"ם הוא עורך סיום והתוועדות בבית הכנסת בית מנחם, לעיתים עורך ריקודי שמחה ברחבת בית הכנסת.
נמנה על מארגני מניין תפילת המנחה בשבת בבית הכנסת בבניין 770, הוא אף עורך במקום פעילות מסיבות שבת ומעמד הבדלה למתפללים.
עם הקמתו של בית הכנסת לצעירים בכפר על ידי הרב יוסף יצחק פרידמן החל לשמש כמשפיע במקום.
נושא במגוון תפקידי חסד, ומבצע התנדבויות שונות לגופים מסחריים וליחידים, הוא מקדיש זמן לסיוע וסיעוד זקני החסידים בכפר[14].
משמש גם כסופר סת"ם וכבעל קורא.
האדמו"ר ממז'יבוז'
בתשפ"ג ערך טיש יארצייט לרגל כ"ד טבת. בטיש נשא דברים אודות מסירות נפשו של אדמו"ר הזקן, סיפר מספר סיפורים על אדמו"ר הזקן, ניגן ניגוני חב"ד והורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות ובפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן.
הוא התבטא במעלתו במעלותיו של ספר התניא, אמר שאין ספר המעורר לתשובה כמו ספר התניא. אמר שדרגת בינוני שייכת לצדיקים ואמר שלדעתו עצם הלימוד בספר התניא הינו סגולה להצלחה.
התבטא במעלת מסירות נפשו של אדמור הזקן על הפצת החסידות ומתבטא עליה באופן של "להבות אש", ואמר שמסירות נפש זו נמשכת עד היום בבחינת "אש תמיד תוקד לא תכבה" בתורת חסידות חב"ד ובמודל מפעל השליחות של הרבי דרכו בכל מקום בעולם מצויים חסידי חב"ד המפיצים את מעיינות החסידות, הוא הגדיר את הכוח מסירות הנפש ככוח נצחיות תמידי שימשך עד ביאת המשיח.
הוא הגדיר את מהותה של תורת החסידות כדבקות תמידית שאינה נפסקת כנאמר על הסנה "הסנה בוער באש איננו איננו אוכל", וחזר על מאמרו של אדמו"ר הזקן" "איני רוצה בעולם הבא שלך איני רוצה בגן עדן שלך, חפץ אני במהותך בך בעצמך" והתבטא שמאמר זה מתבטאת מהותה של תורת החסידות. הפליא במעלת ספריו את מעלת תורתו של אדמור הזקן והתבטא "אפשר להיות שיכור מ מכל מאמר בליקוטי תורה מכל מאמר בתורה אור" (דקה: 08:27)
סיפר את שהתרחש בעת ביקורו של רבי שלמה מקרלין אצל אדמו"ר הזקן, בני ביתו של אדמו"ר הזקן המליחו כל את התבשיל ללא תיאום האחד עם השני. בעת הסעודה אכל אדמו"ר הזקן מהמאכל אך רבי שלמה טעם מעט מהמאכל והוזיזו לצד, אדמו"ר הזקן שאל את רבי שלמה למעשהו ונענה בשאלה נגדית על מעשהו הוא, בתגובה השיב אדמו"ר הזקן: "מאז שהגעתי למזריטש אינני מרגיש טעם באוכל"[15].
סיפר את הסיפור אודות הוויכוח שחל בין אדמור הזקן לבין קבוצת רבנים וגאונים ליטאים באומרו שסיפור שעל סיפור זה כבר חזר מספר הפעמים הוא חזר על טענות המתנגדים ששאלו מדוע עף בכל את עמי הארץ נתקרב לחסידות ולא רק תלמידי החכמים ושאלתם הנוספת מדוע החסידים תמיד מדגישים את מעלת התשובה ודבקים בדרכי החסידיות ולא ולא מסתפקים בידיעת התורה ומענה אדמור הזקן על זה את תורת הרב המגיד על הפסוק והסנה בוער באש איננו הוא קל שהתגלות הקדוש ברוך הוא ינע לעמי הארץ מכיוון שהם משתוקקים לקדוש ברוך הוא שלא כתלמידי החכמים שמרבים את תשוקתם בתורה.
בסיום הורה לקהל להתחזק ללמוד חסידות בפרט ללמוד מתורותיו של אדמו"ר הזקן בעל ההילולא.
- ↑ מכרמי צור לקרני שומרון - באתר
כ"ד אב תשס"ד
- ↑ ש. בן נפתלי, צבא שליחי הרבי בישראל מתרחב באתר צעירי אגודת חב"ד בישראל. י"ג באדר א' התשס"ה, (22/02/05).
- ↑ אם יווצר, לתולדות חיים: את ישיבת תפארת התורה פתח על פי בקשת מוהרא"ש (הוא עצמו לא חפץ בכך בתחילה), וידאו ר' יואל רוטה - א שפאציר - ג' קדושים תשפד - R' Yoel Roth דקה: 9:43.
- ↑ [bechatzros.com/post/876785786 יהדות בולטימור חיה ימי אורה בביקורו המרומם של האדמו"ר מסקולען מונסי שליט"א] באתר בחצרות הקודש (אידיש).
- ↑ ביקור האדמו"ר מקאסוב באתר חב"ד אף אם, האדמו"ר מקוסוב -בורו פארק, בביקור ב-770 באתר חדשות 770 חי, וידאו 'אדמו"ר מקאסוב זצ"ל, ביציאתו מבית חיינו 770, צילום ר' א. עזאגווי' באתר יוטיוב.
- ↑ תורת החסידות מרוממת את האדם מענייני העולם, כ"ק אדמו"ר מקאסוב – שנת תשפ"ב בערוץ היוטיוב חסידות באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב.
- ↑ וידאו 'האדמו"ר מקוסוב ארצות הברית במעונו של הרב דב קוק - כז אב תשפ"ב' בערוץ היוטיוב דוד שדה. kolel.org/videos/241508 באתר כולל.
- ↑ חלק מהדברים נדפסו בעלון נפלאות לפרשת חוקת תשפ"ד עמ' 15.
- ↑ לקראת מעמד סיום הרמב"ם: רבני חב"ד מבקרים ומזמינים בבתי האדמו"רים באתר JDN.
- ↑ קריית גת: האדמו"ר מפיסטבורג בסיום הרמב"ם - באתר י"ד שבט תשע"ד
- ↑ מדור חדשות, שבועון בית משיח גליון מס' 912 עמ' 69 כ"ג שבט תשע"ד.
- ↑ נפטרה בו' אדר א' [תשנ"ז]].
- ↑ נפטר י"ב תשרי תשנ"ח.}. בתו, שטערנא שרה סוקניק - נפטרה י"ז אדר ב' תשע"ד.
- ↑ על זקני החסידים אותם הספיק לשמש נמנים חמיו הרב חיים שלמה רייניץ, הרב יוסף בייזר, ועוד.
- ↑ הסיפור מובא בליקוטי שיחות חלק י' עמ' 106 הרב רוזנבוים סיפר את הסיפור בגרסה שונה המובאת בספרים לא חב"דיים, לגרסה זו המאורע התרחש כשחל ויכוח בין רעייתו לבין מבשלת יתומה על תפקיד הכנת המאכלים, אדמו"ר הזקן ייעץ לרעייתו שהיא תכין את התבשיל ואילו המבשלת תמלח אותו, לאחר מכן חל אי תיאום בין בני הבית וכל אחד מלח את התבשיל.