שלמה זלמן לבקיבקר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 13: שורה 13:
בשנת [[תשל"א]] השתדך עם מרת אילה לבית משפחת הרב [[יעקב פלס]].
בשנת [[תשל"א]] השתדך עם מרת אילה לבית משפחת הרב [[יעקב פלס]].


לאחר פטירת רעייתו אילה ע"ה ([[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]]) נישא בשנית למ' רחל (אלמנת הרב [[אלעזר קעניג]])
לאחר פטירת רעייתו אילה ע"ה ([[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]]) נישא בשנית למ' רחל (אלמנת הרב [[אלעזר קעניג]]).


==השליחות בצפת==
==השליחות בצפת==
בשנת [[תשל"ג]] ביקש הרבי מהרב [[אריה לייב קפלן]] שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר [[צפת]] והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר. ב
בשנת [[תשל"ג]] ביקש הרבי מהרב [[אריה לייב קפלן]] שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר [[צפת]] והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר.  


בשנת [[תשל"ז]], ייסד יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, [[ר"מ]] ומשגיח כללי.
בשנת [[תשל"ז]], ייסד יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, [[ר"מ]] ומשגיח כללי.


בשנת [[תנש"א]] הצטרף לרב [[יצחק ליפש]] והרב [[דוד נחשון]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]], והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל.  
בשנת [[תנש"א]] הצטרף לרב [[יצחק ליפש]] והרב [[דוד נחשון]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]], והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל.  
פעל בשליחות בישוב דובב להפצת בשורת הגאולה, ועזר רבות לאירגון [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת תשנ"ה לקבלת פני משיח, ואף אירגן כינוסים והרצאות בנושא בצפת. הרב לבקיבקר נואם קבוע ב[[עצרת גאולה ומשיח|כינוסי גאולה ומשיח]] בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].


בנוסף משמש הרב לבקיבקר משמש במגוון תפקידים רבניים: בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'. בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר [[חב"דפדיה]]. משמש כחבר בועדת הפיקוח של [[התאחדות החסידים#סיוע לנזקקים|קרן חסדי שלמה ומשה]] מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]].
בנוסף משמש הרב לבקיבקר משמש במגוון תפקידים רבניים: בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'. בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר [[חב"דפדיה]]. משמש כחבר בועדת הפיקוח של [[התאחדות החסידים#סיוע לנזקקים|קרן חסדי שלמה ומשה]] מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]].
שורה 47: שורה 49:


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11281.html '''לומר לרבי שליט"א מלך המשיח: "אני מתמסר אליך"'''] {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס י"א [[ניסן]] תשע"ד
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_7.html ההשקעה בכוונה בעבודת התפילה - זו הלכה מפורשת • הרב לבקיבקר בוידאו מיוחד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/15727.htm "העניין של הקהל" • נאום הרב שלמה זלמן לבקיבקר: לצפייה] באתר {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58876 נאומו של הרב לבקיבקר בחגיגת 'דידן נצח' בכפר חב"ד (טבת תשע"א) (1:50)]{{וידאו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58876 נאומו של הרב לבקיבקר בחגיגת 'דידן נצח' בכפר חב"ד (טבת תשע"א) (1:50)]{{וידאו}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11281.html לומר לרבי שליט"א מלך המשיח: "אני מתמסר אליך"] {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס י"א [[ניסן]] תשע"ד
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/679472/ הפרשת חלה כהלכה]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/679472/ הפרשת חלה כהלכה]''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_13.html משא סוחף של הרב לבקיבקר על 'עבודת התפילה' בדור הגאולה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_13.html משא סוחף של הרב לבקיבקר על 'עבודת התפילה' בדור הגאולה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}

גרסה אחרונה מ־07:23, 2 בספטמבר 2024

הרב שלמה זלמן לבקיבקר (תשפ"ד)

הרב שלמה זלמן לבקיבקר (יליד שנת תש"ט, 1949) הוא משלוחי הרבי לעיר צפת. מראשי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ומכהן כמשגיח הראשי של הישיבה ומשמש גם כר"מ בישיבה, דיין מורה צדק ומשפיע בקהילת חב"ד בצפת, חבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש, משמש גם כשליח ביישוב דובב, מראשי הנהלת "קופת רבינו" בארץ הקודש, חבר הועדה הרוחנית של חב"דפדיה, וחבר ההנהלה הרוחנית של מכון הלכה חב"ד.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב לבקיבקר נואם בכינוס הקהל 'משיח בכיכר', תשע"ו

נולד בט"ו במנחם אב תש"ט בפרדס חנה לאביו הרב אברהם לבקיבקר (נפטר ו' אלול תשנ"ז) ולאמו מרת חיה חנטשא (נפטרה י"ד טבת ה'תשע"ה).

בבחרותו למד תחילה בישיבת פונוביז' בבני ברק וכעבור תקופה עבר לישיבת חב"ד בלוד, משם המשיך לישיבה גדולה בכפר חב"ד. כבר בצעירותו ניכרה עליו שקידתו והתמדתו, ובזמן לימודו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד זכה לקבל הדרכות פרטניות בעבודת ה' מהמשפיע ר' שלמה חיים קסלמן.

על פי הוראת הרבי בסיום הישיבה נסע לשליחות בישיבת תורת אמת ירושלים ולקראת חג הפסח שנת תשכ"ט נסע ל-770 לשנת הקבוצה, שם שהה עד לאחר חג הפסח תש"ל. בסיום שנת הקבוצה חזר בהוראת הרבי לשליחות לישיבת תורת אמת בירושלים.

בשנת תשל"א השתדך עם מרת אילה לבית משפחת הרב יעקב פלס.

לאחר פטירת רעייתו אילה ע"ה (י"ט כסלו תשפ"ג) נישא בשנית למ' רחל (אלמנת הרב אלעזר קעניג).

השליחות בצפת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"ג ביקש הרבי מהרב אריה לייב קפלן שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר צפת והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר.

בשנת תשל"ז, ייסד יחד עם הרב אריה לייב קפלן והרב יוסף יצחק וילשנסקי - את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, ר"מ ומשגיח כללי.

בשנת תנש"א הצטרף לרב יצחק ליפש והרב דוד נחשון בהחתמת רבנים על הפסק דין שהרבי מלך המשיח, והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל.

פעל בשליחות בישוב דובב להפצת בשורת הגאולה, ועזר רבות לאירגון כינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה לקבלת פני משיח, ואף אירגן כינוסים והרצאות בנושא בצפת. הרב לבקיבקר נואם קבוע בכינוסי גאולה ומשיח בארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

בנוסף משמש הרב לבקיבקר משמש במגוון תפקידים רבניים: בשנת תשע"ו הצטרף לרבני 'מכון הלכה - חב"ד'. בשנת תשפ"א מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר חב"דפדיה. משמש כחבר בועדת הפיקוח של קרן חסדי שלמה ומשה מטעם ארגון התאחדות החסידים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו

בניו

  • הרב שלום דובער - משלוחי הרבי וחבר צוות מדרשת אור חיה בערד.
  • הרב מנחם מענדל - קראון הייטס.
  • הרב שמואל - נחלת הר חב"ד.
  • מרת דבורה לאה אשת הרב אלעזר וילהלם - משגיח ור"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ושליח הרבי לקיבוץ כפר הנשיא.
  • מרת רבקה אשת הרב מאיר דוד - ר"מ ומשפיע בישיבת חנוך לנער, וחבר בחברת נטוב צפת.
  • מרת חוי אשת הרב הרב חיים לוריא - לוד.
  • מרת מושקא אשת הרב לוי ליפש - משלוחי הרבי באילת ומצוות ישיבת תומכי תמימים המקומית.
  • מרת אסתר אשת הרב ישראל מרנץ - חבר בחברת נטוב, צפת.

גיסיו:

  • הרב חיים לוי יצחק גינזבורג ע"ה, כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, שימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
  • הרב טוביה פלס ע"ה, עסקן חסידי שעסק בהפצת הוראותיו ותורותיו של הרבי בעיקר בדבר מלכות.
  • הרב מנחם פרלשטיין מייסד ומנהל ארגון מרכז את"ה בארץ הקודש, כפר חב"ד.
  • הרב אברהם גולדברג ממייסדי ועסקני הקהילה החב"דית בצפת. פעיל נמרץ בהפצת המעיינות והפצת בשורת הגאולה. ממייסדי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, מכון בית חנה ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]