ישעיהו הרצל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 13: שורה 13:
[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן וישעיהו הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישעיהו הרצל עם האדמו"ר מסדיגורא, הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ([[כסלו]] [[תשס"ח]])]]
[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן וישעיהו הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישעיהו הרצל עם האדמו"ר מסדיגורא, הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ([[כסלו]] [[תשס"ח]])]]


הרב '''ישעיה הרצל''' (יליד שנת [[תש"ו]]) הוא רב העיר [[נוף הגליל]]. כיהן כשליח הרבי וכרבו של [[כפר תבור]] ומהתושבים הראשונים בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי.
הרב '''ישעיה הרצל''' (יליד שנת [[תש"ו]]) הוא רב העיר [[נוף הגליל]]. כיהן כשליח הרבי וכרבו של [[כפר תבור]] ומהתושבים הראשונים בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]].




שורה 27: שורה 27:
באותו הזמן הוא זכה לקבל במפתיע מענה מהרבי בו מורה לו “להתעניין ברבנות באה”ק ת”ו”, דבר שלא הזכיר כלל.
באותו הזמן הוא זכה לקבל במפתיע מענה מהרבי בו מורה לו “להתעניין ברבנות באה”ק ת”ו”, דבר שלא הזכיר כלל.


ואכן עם קבלת ההוראה התחיל מייד להתעניין בנושא הרבנות, והועלו הצעות שונות של יישובים קטנים באזור נחלת הר חב”ד. התמקדתי אפוא בהצעות רבנות ביישובים שונים. בין שלל ההצעות שקיבל היה לעבור לנצרת עלית, שם הוקם באותה תקופה כולל אברכים להוראה על ידי התנועה להפצת התורה, כאשר חצי יום מוקדש ללימוד הוראה והחצי השני להפצת המעיינות. הוא כתב לרבי תשע הצעות וביניהן את ההצעה של נצרת עלית. הרבי ענה לו “להתעניין בכולל בנצרת עלית”.
ואכן עם קבלת ההוראה התחיל מייד להתעניין בנושא הרבנות, והועלו הצעות שונות של רבנות ביישובים קטנים באזור נחלת הר חב”ד. הייתה הצעה אחת לעבור לנצרת עלית, שם הוקם באותה תקופה כולל אברכים להוראה על ידי התנועה להפצת התורה, כאשר חצי יום מוקדש ללימוד הוראה והחצי השני להפצת המעיינות. הוא כתב לרבי תשע הצעות וביניהן את ההצעה של נצרת עלית. הרבי ענה לו “להתעניין בכולל בנצרת עלית”.


ואכן, בשנת [[תשל"ב]] עבר ל[[נצרת עילית]]. זמן קצר לאחר מכן קיבל מענה מהרבי: “ע”ד המבצע תפילין בעיר וכו’ צריך להשתדל ולפעול בכל הנ”ל. וקרוב לוודאי - שבאם לא יחשדו במפלגתיות פוליטית - יתרבה חינם על ידי פעילות האמורה”.
ואכן, בשנת [[תשל"ב]] עבר ל[[נצרת עילית]]. זמן קצר לאחר מכן קיבל מענה מהרבי: “ע”ד המבצע תפילין בעיר וכו’ צריך להשתדל ולפעול בכל הנ”ל. וקרוב לוודאי - שבאם לא יחשדו במפלגתיות פוליטית - יתרבה חינם על ידי פעילות האמורה”.


ב[[תשל"ח]] התמנה הרב הרצל לרב של כפר תבור הסמוכה ויצא לשם בשליחות הרבי.
ב[[תשל"ז]] התמנה הרב הרצל לרב של כפר תבור הסמוכה לאחר ששאל את הרבי וקיבל את המענה: "באם ינהיג את הרבנות על פי השולחן ערוך, שיקבל את המשרה". הם עברו לגור בכפר תבור והחל לשמש כרב הכפר וכשליח הרבי באיזור.


זכה לקבל באופן אישי מהרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]], מתוקף תפקידו כ[[משפיע]] הפועל בקירוב יהודים.
זכה לקבל באופן אישי מהרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]], מתוקף תפקידו כ[[משפיע]] הפועל בקירוב יהודים.


לאחר פטירתו של רב העיר נצרת עילית, הרב פנחס מילר, בשנת [[תשנ"ב]], כתב על כך לרבי והעלה את האפשרות להגיש מועמדות לרבנות וקיבל מענה הסכמה וברכה על תפקיד רב העיר נצרת עלית. בפועל הבחירות נדחו עד ל[[י"ג באב]] [[תשנ"ו]] אז נבחר לרב העיר וחזר להתגורר בנצרת עילית.
לאחר פטירתו של רב העיר נצרת עילית, הרב פנחס מילר, בשנת [[תשנ"ב]], כתב על כך לרבי והעלה את האפשרות להגיש מועמדות לרבנות וקיבל מענה הסכמה וברכה על תפקיד רב העיר נצרת עלית. בפועל הבחירות נדחו עד ל[[י"ג באב]] [[תשנ"ו]] אז נבחר לרב העיר וחזר להתגורר בנצרת עילית.
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובהמשך בכינוסים נוספים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]. לאחר שנבחר לרב תלה זאת בברכתו של הרבי מלך המשיח. חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].


ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש"ס]] נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני למרת זלטה (מבית ר' [[ברוך פריז]]), אלמנת ר' [[מאיר פריימן]].
ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש"ס]] נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני למרת זלטה (מבית ר' [[ברוך פריז]]), אלמנת ר' [[מאיר פריימן]].


לאחר ההתיישבות החרדית בהר יונה, הוא ליווה את כל ההתפתחות במקום כשהוא יוצר קשרים עם מנהיגי כל החוגים, ובמיוחד עם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, אותו הוא מכיר אישית מירושלים.
לאחר ההתיישבות החרדית בהר יונה, הוא ליווה את כל ההתפתחות במקום כשהוא יוצר קשרים עם מנהיגי כל החוגים, ובמיוחד עם האדמו"ר מ[[תולדות אברהם יצחק]], אותו הוא מכיר אישית מהילדות בירושלים.


בשנים האחרונות נצרת עילית התפתחה לעיר ואם בישראל ושינתה את שמה לנוף הגליל.
בשנים האחרונות נצרת עילית התפתחה לעיר ואם בישראל ושינתה את שמה לנוף הגליל.

גרסה אחרונה מ־12:24, 5 ביולי 2024

הרב ישעיהו הרצל

הרב ישעיהו הרצל בכינוס הצאצאים, תשע"ה
לידה תש"ו
ירושלים
מקום פעילות נוף הגליל
השתייכות חסידות חב"ד
רבותיו הרבי שליט"א מה"מ
הרב ישעיהו הרצל עם האדמו"ר מסדיגורא, הרב אברהם יעקב פרידמן (כסלו תשס"ח)

הרב ישעיה הרצל (יליד שנת תש"ו) הוא רב העיר נוף הגליל. כיהן כשליח הרבי וכרבו של כפר תבור ומהתושבים הראשונים בשכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי.


תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד וגדל בשכונת מאה שערים בירושלים לרב פנחס לייבוש ושטערנא פרידא. אביו שימש כמשפיע בבית כנסת חב"ד 'אוהל יצחק' בשכונה.


בילדותו היה מבקר מידי שבת את דודו המשפיע הרב משה ובר, למד בתלמוד תורה תורת אמת, בישיבת ישיבה קטנה בלוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שם למד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, בחודש אלול תשכ"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי בברוקלין שבניו יורק.

לאחר חתונתו בתמוז תשכ"ו עם שרה רחל בת הרב יעקב פרידמן, למד בכולל אברכים בשכונת קראון הייטס, בקיץ תשכ"ז חזר לישראל, בשנת תשכ"ט עבר בהוראת הרבי לנחלת הר חב"ד שהוקם אז והיה מהמשפחות הראשונות במקום, שם למד שם בכולל במשך שנתיים, שם נסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל על ידי הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף.

באותו הזמן הוא זכה לקבל במפתיע מענה מהרבי בו מורה לו “להתעניין ברבנות באה”ק ת”ו”, דבר שלא הזכיר כלל.

ואכן עם קבלת ההוראה התחיל מייד להתעניין בנושא הרבנות, והועלו הצעות שונות של רבנות ביישובים קטנים באזור נחלת הר חב”ד. הייתה הצעה אחת לעבור לנצרת עלית, שם הוקם באותה תקופה כולל אברכים להוראה על ידי התנועה להפצת התורה, כאשר חצי יום מוקדש ללימוד הוראה והחצי השני להפצת המעיינות. הוא כתב לרבי תשע הצעות וביניהן את ההצעה של נצרת עלית. הרבי ענה לו “להתעניין בכולל בנצרת עלית”.

ואכן, בשנת תשל"ב עבר לנצרת עילית. זמן קצר לאחר מכן קיבל מענה מהרבי: “ע”ד המבצע תפילין בעיר וכו’ צריך להשתדל ולפעול בכל הנ”ל. וקרוב לוודאי - שבאם לא יחשדו במפלגתיות פוליטית - יתרבה חינם על ידי פעילות האמורה”.

בתשל"ז התמנה הרב הרצל לרב של כפר תבור הסמוכה לאחר ששאל את הרבי וקיבל את המענה: "באם ינהיג את הרבנות על פי השולחן ערוך, שיקבל את המשרה". הם עברו לגור בכפר תבור והחל לשמש כרב הכפר וכשליח הרבי באיזור.

זכה לקבל באופן אישי מהרבי את קונטרס אהבת ישראל, מתוקף תפקידו כמשפיע הפועל בקירוב יהודים.

לאחר פטירתו של רב העיר נצרת עילית, הרב פנחס מילר, בשנת תשנ"ב, כתב על כך לרבי והעלה את האפשרות להגיש מועמדות לרבנות וקיבל מענה הסכמה וברכה על תפקיד רב העיר נצרת עלית. בפועל הבחירות נדחו עד לי"ג באב תשנ"ו אז נבחר לרב העיר וחזר להתגורר בנצרת עילית.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ובהמשך בכינוסים נוספים לקבלת פני משיח צדקנו. לאחר שנבחר לרב תלה זאת בברכתו של הרבי מלך המשיח. חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.

בחודש תשרי שנת תש"ס נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני למרת זלטה (מבית ר' ברוך פריז), אלמנת ר' מאיר פריימן.

לאחר ההתיישבות החרדית בהר יונה, הוא ליווה את כל ההתפתחות במקום כשהוא יוצר קשרים עם מנהיגי כל החוגים, ובמיוחד עם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, אותו הוא מכיר אישית מהילדות בירושלים.

בשנים האחרונות נצרת עילית התפתחה לעיר ואם בישראל ושינתה את שמה לנוף הגליל.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
חתניו

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חשבון נפש? בסדר מסודר, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 54

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]