תפילת נעילה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
צ'קטי |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, באים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ד, עמוד 1154}}. | בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, באים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ד, עמוד 1154}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר{{הערה|סה"ש תורת-שלום עמ' 35}}, שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר{{הערה|סה"ש תורת-שלום עמ' 35}}, שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות גשמיים ומכל שכן רוחניים". | ||
==סדר התפילה ומנהגי חב"ד== | ==סדר התפילה ומנהגי חב"ד== | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
===ערבית במוצאי יום הכיפורים=== | ===ערבית במוצאי יום הכיפורים=== | ||
אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם | אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם | ||
כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש - אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמה}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[כובע]], והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ה[[הבדלה]] את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"). במוצ"ש רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יו"כ אפילו כשחל בחול י"א שצריך לחזר אחריו (סי' רחצ, שו"ע אדה"ז ס"ב)}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. | כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש - אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמה}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[כובע]], והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ה[[הבדלה]] את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"). במוצ"ש רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יו"כ אפילו כשחל בחול י"א שצריך לחזר אחריו (סי' רחצ, שו"ע אדה"ז ס"ב)}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. | ||