תומכי תמימים דניפרו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של 37.60.47.121 (שיחה) לעריכה האחרונה של גד"ה פ.)
תגית: שחזור
 
(5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 32: שורה 32:
בשנת [[תשע"ח]] נערך שיפוץ והרחבה למתחם כיתת המכינה לישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/108503 ה'מכינה' לבני השלוחים באוקראינה בהתחדשות {{col}}]}}.
בשנת [[תשע"ח]] נערך שיפוץ והרחבה למתחם כיתת המכינה לישיבה{{הערה|[https://col.org.il/news/108503 ה'מכינה' לבני השלוחים באוקראינה בהתחדשות {{col}}]}}.


בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] פלשה [[רוסיה]] ל[[אוקראינה]], במהלך הפלישה החלו הכוחות הרוסים להפציץ את בירת אוקראינה [[קייב]] וערים מרכזיות אחרות, בעוד בעיר [[דניפרו]] נשמעו אזעקות, בעקבות הסכנה שבהישארות בעיר בליל [[כ"ו אדר א']] נסעו 60 התמימים מהישיבה יחד עם משפחות הצוות בנסיעה שארכה כ-11 שעות מ[[דניפרו]] ל[[אודסה]]{{הערה|שם=בריחה}}, במהשך הגיעו לעיר בוקרשט שב[[רומניה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137056 ברחו מהכיבוש באוקראינה וכבשו את כיכר המהפכה בבוקרשט {{col}}]}}, משם טסו ל[[פריז]] שם ערכו ביקור והתוועדות במוסדות חב"ד המקומיים{{הערה|[https://col.org.il/news/137087 בדרך לדיסלדורף עוצרים בפריז: מסע התמימים מדניפרו {{col}}]}}, וכעבור מספר ימים טסו מפריז לעיר דיסלדרוף שב[[גרמניה]] שם נשכר עבורם באמצעות בית חב"ד המקומי מתחם מפואר שם ישכנו עד שיוכלו לחזור לעיר דניפרו{{הערה|[https://col.org.il/news/137092 בערב שבת: המסע המפרך מדנייפרו הסתיים בדיסלדורף {{col}}]}}. ב[[כסליו]] [[תשפ"ד]] חזרה הישיבה לדניפרו.
בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] פלשה [[רוסיה]] ל[[אוקראינה]], במהלך הפלישה החלו הכוחות הרוסים להפציץ את בירת אוקראינה [[קייב]] וערים מרכזיות אחרות, בעוד בעיר [[דניפרו]] נשמעו אזעקות, בעקבות הסכנה שבהישארות בעיר בליל [[כ"ו אדר א']] נסעו 60 התמימים מהישיבה יחד עם משפחות הצוות בנסיעה שארכה כ-11 שעות מ[[דניפרו]] ל[[אודסה]]{{הערה|שם=בריחה}}, במהשך הגיעו לעיר בוקרשט שב[[רומניה]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137056 ברחו מהכיבוש באוקראינה וכבשו את כיכר המהפכה בבוקרשט {{col}}]}}, משם טסו ל[[פריז]] שם ערכו ביקור והתוועדות במוסדות חב"ד המקומיים{{הערה|[https://col.org.il/news/137087 בדרך לדיסלדורף עוצרים בפריז: מסע התמימים מדניפרו {{col}}]}}, וכעבור מספר ימים טסו מפריז לעיר דיסלדרוף שב[[גרמניה]] שם נשכר עבורם באמצעות בית חב"ד המקומי מתחם מפואר שם ישכנו עד שיוכלו לחזור לעיר דניפרו{{הערה|[https://col.org.il/news/137092 בערב שבת: המסע המפרך מדנייפרו הסתיים בדיסלדורף {{col}}]}}. ב[[מרחשון]] [[תשפ"ד]] חזרה הישיבה לדניפרו.


==צוות הישיבה==
==צוות הישיבה==
{{עדכון}}
{{עדכון}}
*הרב חיים אהרן חזן - ראש הישיבה
*הרב [[חיים אהרן חזן]] - ראש הישיבה
*הרב מנחם מענדל פלדמן - משפיע בישיבה והינו גאון בתורת החסידות ופה מפיק מרגליות
*הרב [[מנחם מענדל פלדמן]] - משפיע בישיבה  
*הרב מנחם מענדל מרינובסקי ר״מ ויועץ  
*הרב מנחם מענדל מרינובסקי ר"מ ויועץ  
*הרב שניאור זלמן גולדמן - משפיע בישיבה והינו בקי גדול בתורת החסידות
*הרב [[שניאור זלמן גולדמן]] - משפיע בישיבה  
*הרב יוסף יצחק גליק מנהל גשמי  
*הרב יוסף יצחק גליק מנהל גשמי  
* הרב שלמה טרשקביץ׳ מנהל גשמי  
* הרב שלמה טרשקביץ' מנהל גשמי  
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - חבר הנהלה
*הרב [[שמואל קמינצקי]] - חבר הנהלה
*הרב [[מאיר סטמבלר]] - חבר הנהלה
*הרב [[מאיר סטמבלר]] - חבר הנהלה
*הרב רפאל ראטמאן - חבר הנהלה
*הרב רפאל ראטמאן - חבר הנהלה
*הרב חיים זעליג אלטוהיז - מנהל כיתת המכינה
*הרב חיים זעליג אלטוהיז - מנהל כיתת המכינה
*הר׳ אליהו חפר משגיח
*הרב אליהו חפר משגיח


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־17:53, 31 באוקטובר 2024

בני השלוחים דניפרו

זאל הישיבה
אפיון מכינה לישיבה וישיבה קטנה לבני השלוחים באוקראינה ואירופה
תאריך יסוד שנת הלימודים תשע"ד
מיקום דניפרו, אוקראינה
מייסד הרב שמואל קמינצקי
מספר תלמידים 60 (נכון לשנת תשפ"ב)

ישיבת בני השלוחים דניפרו היא ישיבה קטנה בעיר דניפרו שהוקמה על-ידי רב העיר הרב שמואל קמינצקי. הישיבה מיועדת עבור ילדי השלוחים באוקראינה ובאירופה ומונה נכון לשנת תשפ"ב כ-60 בחורים[1].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עקב המספר הגדל של השלוחים באוקראינה נוצר צורך על פתיחת ישיבה ייעודית עבור ילדי השלוחים במדינה, וכך לקראת שנת הלימודים תשע"ד הודיע השליח ורב העיר דניפרו שבאוקראינה הרב שמואל קמינצקי על פתיחת ישיבה חדשה בפרברי העיר דניפרו שתיועד עבור ילדי השלוחים באוקראינה. משכנה הראשון של הישיבה שכן באחוזה בכפר נובה אלכסנדרובקה הסמוך לעיר דנייפרו.

בשנתיים הראשונות להקמתה, מנתה הישיבה שלושה אנשי צוות בלבד בהם ראש הישיבה הרב חיים אהרן חזן, מנהל רוחני הרב אליהו חפר, והמשפיע הרב מנחם מענדל פלדמן.

לקראת שנת הלימודים תשע"ה לבקשת מספר שלוחים באוקראינה במקומות בהם אין תלמוד תורה מסודר, הוקמה במתחם הישיבה כיתת מכינה לישיבה המיועדת עבור ילדי השלוחים בגילאי בר מצווה בה נותנים להם כלים מעשיים ורוחניים לקראת הגעתם לישיבה.

בשנת תשע"ו עקב ריבוי תלמידי הישיבה שכרה הנהלת הישיבה בניין חדש בנוסף על האחוזה בה היא שוכנת[2].

בתחילת שנת תשע"ז החלו בישיבה בהכנות לבניית מקווה טהרה גדול[3], ובחודש אלול של שנה זו לאחר חודשיים של שיפוצים נרחבים בישיבה התקיים שם מעמד חנוכת הבית להשלמת בניית המקווה ושיפוץ נרחב במתחם הישיבה בהשתתפות שלוחים ומשפיעים[4].

בשנת תשע"ח נערך שיפוץ והרחבה למתחם כיתת המכינה לישיבה[5].

בחודש אדר ראשון תשפ"ב פלשה רוסיה לאוקראינה, במהלך הפלישה החלו הכוחות הרוסים להפציץ את בירת אוקראינה קייב וערים מרכזיות אחרות, בעוד בעיר דניפרו נשמעו אזעקות, בעקבות הסכנה שבהישארות בעיר בליל כ"ו אדר א' נסעו 60 התמימים מהישיבה יחד עם משפחות הצוות בנסיעה שארכה כ-11 שעות מדניפרו לאודסה[1], במהשך הגיעו לעיר בוקרשט שברומניה[6], משם טסו לפריז שם ערכו ביקור והתוועדות במוסדות חב"ד המקומיים[7], וכעבור מספר ימים טסו מפריז לעיר דיסלדרוף שבגרמניה שם נשכר עבורם באמצעות בית חב"ד המקומי מתחם מפואר שם ישכנו עד שיוכלו לחזור לעיר דניפרו[8]. במרחשון תשפ"ד חזרה הישיבה לדניפרו.

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים