תפילת טל

תזכורת על אמירת "מוריד הטל" בעמוד החזן שבזאל הגדול ב-770

תפילת הטל היא תפילה הנאמרת בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביומו הראשון של חג הפסח, כפתיחה להזכרת הטל בתפילת עמידה בימי הקיץ, במקום הזכרת "משיב הרוח ומוריד הגשם" הנאמרת בימי החורף.

התפילה

הלכותיה

לאחר אמירת תפילת טל במוסף ועד שמיני עצרת, מזכירים בברכות הראשונות של תפילת עמידה 'מוריד הטל' במקום 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.

מי שטעה ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם, חוזר לראש התפילה.

יחיד שלא התפלל עם הציבור ומתפלל תפילת שחרית לאחר שהציבור התפלל תפילת טל – לא מזכיר בתפילתו 'משיב הרוח ומוריד הגשם', ואומר גם הוא 'מוריד הטל'.

חשיבותה ומשמעותה

בפרקי דרבי אליעזר נאמר כי בחג הפסח "אוצרות טללים נפתחים", במקורות היהודיים מיוחסת חשיבות רבה לטל, והשפעה גדולה לקיומם של הצמחים. למעשה יש בטל תועלת לשמירה על לחות הצמחים במקומות היבשים. בתפילת טל מבקשים מהקב"ה שיוריד את הטל לברכה וירבה את יבול האדמה בקיץ.

אף שבחודשי הקיץ רק מזכירים את הטל ולא מבקשים אותו, ורק בחודשי החורף מבקשים על הטל, תפילת הטל נקבעה בחג הפסח דווקא, להיותו ראש המועדים, וממנו נמשכים ההשפעות על כל השנה כולה.

בחסידות מוסבר כי הטעם לאמירת תפילת הטל בחג הפסח דווקא, היא מכיון שמהותו של חג הפסח הוא השפעה מלמעלה שאינה תלויה במעשה האדם, כפי שהיה ביציאת מצרים שבני ישראל מצד עצמם לא היו ראויים להיגאל ואף היו שקועים בעבודה זרה כמו המצרים, אלא שהקב"ה גאל אותם בחסדו, וכך גם הטל – מהותו היא שהוא מגיע מלמעלה בלי עבודת האדם, ואינו תלוי בתפילות ובמעשה התחתונים.

מעלת תפילה זו גדולה עד כדי כך, שחז"ל ביקשו לקבוע את תפילת טל ביומו הראשון של חג הפסח, ואת תפילת הגשם לאחר סיום חג הסוכות, כדי "שיצאו כל המועדים בטל".

על ידי תפילה זו, נפתחים שערי טל, שהוא התיקון לל"ט הקללות שנתקלל זרעו של קין, והוא הנותן כח באדמה להצמיח פירות ותבואה.

הרבי התבטא ואמר: "טל היא אכן תפילה טובה, אך אינה מגיעה למעלת היין באחרון של פסח".

תפילת טל והגאולה העתידה

תפילת טל קשורה עם הגאולה העתידה, עליה נאמר "אהיה כטל לישראל", עת תחיית המתים המגיעה מבחינת "טל אורות טלך" ועם חודש ניסן עליו נאמר "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".

תוכן התפילה קשור אף הוא עם הגאולה, כאשר בפיוט של תפילת טל בכל חרוז מרובע - שני החרוזים הראשונים עוסקים בטל היורד מן השמים, ושני החרוזים האחרונים עוסקים בטל תחיה שהקב"ה ירעיף על בני ישראל בגאולה העתידה.

קשר נוסף של תפילת טל והגאולה, היא העובדה שהפיוט מסודר בתשר"ק (אל"ף-בי"ת הפוך), כאשר כל הפיוטים המסודרים בצורה זו קשורים עם הגאולה ורומזים לייעוד: "אשרקה להם ואקבצם".

מנהגי חב"ד

למנהג חב"ד פורשים פרוכת לבנה על ארון הקודש ביום של תפילת טל, אין לובשים קיטל בשעת תפילת טל, ופותחים את הארון מלפני חזרת הש"ץ, ועד סיום תפילת טל.

"תפילת טל נאמרת בניגון מיוחד, ובמילא צריך השליח ציבור להתכונן בעוד מועד, לפני חג הפסח".

סדר התפילה

למנהג חב"ד, נוסח תפילת טל מתחיל לאחר אמירת "מלך עוזר ומושיע ומגן" בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף, באמירת הפיוט "בדעתו אביעה חידות" שלאחריו מסיימים את ברכת "מגן אברהם", וממשיכים את הפיוט "תהומות, הדום לרסיסו כסופים".

לאחר אמירת "אלוקינו ואלוקי אבותינו" אומרים את הפיוט "טל תן לרצות ארצך", ובסיומו החזן מברך והקהל עונה אחריו: "משיח הרוח ומוריד הטל לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון".

לאחר מכן ממשיכים את תפילת מוסף מ"מכלכל חיים" ואילך כרגיל.

נוסח תפילת טל

בְּדַעְתּוֹ. אַבִּיעָה חִידוֹת.
בְּעַם זוֹ בְּזוֹ בְּטַל לְהַחֲדוֹת.
טַל גֵיא וּדְשָׁאֶיהָ לַחֲדוֹת.
דָצִים בְּצִלּוֹ לְהֵחָדוֹת.
אוֹת יַלְדוּת טַל לְהָגֵן לְתוֹלָדוֹת:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם:
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם ה'. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ:

תְּהוֹמוֹת. הֲדוֹם לִרְסִיסוֹ כְּסוּפִים.
וְכָל נְאוֹת דֶשֶׁא לוֹ נִכְסָפִים.
טַל זִכְרוֹ גְבוּרוֹת מוֹסִפִים.
חָקוּק בְּגִישַׁת מוּסָפִים.
טַל לְהַחֲיוֹת בּוֹ נְקוּקֵי סְעִיפִים:

אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ:
טַל תֵּן לְרַצּוֹת אַרְצָךְ / שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ / רוֹב דָגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ / קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ. בְּטַל:
טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶרֶת / פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת / עִיר כְּסֻּכָּה נוֹתֶרֶת / שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת. בְּטַל:
טַל נוֹפֵת עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שַׂבְּעֵנוּ בְרָכָה / לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה / כַּנָה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה. בְּטַל:
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים / טְעֵם בִּמְאֹדֶךָ מֻבְחָרִים / חֲנוּנֶיךָ חַלֵץ מִמַסְגֵרִים / זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים. בְּטַל:
טַל וָשׂוֹבַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ / הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ / דוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ / גַּן רָוֶה שִׂימֵנוּ. בְּטַל:
טַל בּוֹ תְּבָרֵךְ מָזוֹן / בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזוֹן / אֲיֻמָה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַּצֹּאן / אָנָּא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן. בְּטַל:
[חזן] שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹקֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל:
לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה. אָמֵן:
לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת. אָמֵן:
לָשׂוֹבַע וְלֹא לְרָזוֹן. אָמֵן:
מְכַלְכֵּל חַיִים וכו':

ניגוני חב"ד לתפילת טל

ערך מורחב – טל יעסיס, טל בו תברך מזון

בין חסידי חב"ד מקובלים שני ניגונים לתפילת טל שחוברו על ידי הבעל מנגן ר' [[אברהם חריטונוב]. הניגון' טל יעסיס'הובא לליובאוויטש על ידי החסיד ר' שמואל בזפלוב בשנת תרנ"ט, והוא מצא חן בעיני אדמו"ר הרש"ב שציוה לנגן אותו פעמים רבות ואף הבטיח לתלמידי ישיבת תומכי תמימים בהמשך לניגון זה: "אתם תעשו "במשמנינו" בתורה ומצוות ואני מבטיח לכם ש"אל יהי רזון"". וסיים: "בשעה שאתם מנגנים את הניגון תחשבו שתהיו חיילים בצבא השם".

הניגון השני, מהווה כעין המשך לניגון זה, והוא הניגון טל בו תברך מזון.

קישורים חיצוניים

• תפילת טל נוסח חב"ד ● צפו - באתר י"ד ניסן תשע"ו
• גיל עקביוב מנגן "טל יעסיס"
• לשמיעת הניגון מאת החזן בערל צוקר