שמיני עצרת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{להשלים|כל הערך=כן}}
 [[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
 '''שמיני עצרת''' הוא [[חג]] הנחגג ב[[כ"ב בתשרי]], היום האחרון שלאחר [[חג הסוכות]]. ב[[ארץ הקודש]] חוגגים ביום זה את החג [[שמחת תורה]], ובחוץ לארץ שמחת תורה נחגג לאחר שמיני עצרת, ב[[יום טוב שני של גלויות]] - כ"ג בתשרי.
@@ שורה 13: / שורה 12: @@
 ==מצוות ומנהגי החג==
 ===ישיבה בסוכה===
-ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ ל[[סוכה]] גם בשמיני עצרת, למרות שבשאר העדות, הליטאים והחסידים, לא נוהגים לאכול ולשתות בסוכה ביום זה.
+ב[[חסידות חב"ד]] מקפידים שלא לאכול ולשתות שום דבר מחוץ ל[[סוכה]] גם בשמיני עצרת (ללא ברכת "לישב בסוכה"), למרות שבשאר העדות, הליטאים והחסידים, לא נוהגים לאכול ולשתות בסוכה ביום זה.
 ===הקפות===
 [[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]]
 {{ערך מורחב|הקפות}}
-מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[לבוש|מרדכי יפה]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
+מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים{{הערה|רבי אייזיק מטירנא בספר המנהגים - שמיני עצרת. [[מרדכי יפה|לבוש]] ו[[רמ"א]] אורח חיים סימן תרסט.}}, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. רבי [[חיים ויטאל]] הביא{{הערה|שער הכוונות קד, א.}} שרבו [[האריז"ל]] נהג במנהג זה, וכן הראה מקור למנהג ב[[ספר הזוהר]]:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=
 וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
@@ שורה 28: / שורה 27: @@
 ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת ההקפות בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.
+===עליה לתורה===
+{{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה בשמחת תורה]]}}
+בשמחת תורה ישנה הקפדה מיוחדת להשתדל לעלות לתורה, ובקהילות ישראל ישנם מנהגים שונים האם לכפול את הקריאה שוב ושוב עד שכולם יזכו לעלות, או שיעלו כמה ביחד.
+בנוסף, ישנם מנהגים מיוחדים הקשורים עם העליה לתורה, דוגמת עליה מיוחדת לילדים הנקראת בשם 'כל הנערים', עליית [[חתן תורה]] ו[[חתן בראשית]], ופיוטים מיוחדים הקשורים עם קריאה התורה.
+===יזכור===
+בין קריאת התורה לתפילת מוסף אומרים בבית הכנסת את תפילת [[יזכור|יִזְכּוֹר]], בה מזכירים הילדים את נשמות הוריהם שנפטרו, ומבקשים עבור הנשמות שתהיה להם מנוחה בגן עדן. מי שיש לו אב ואם - יוצא מבית-הכנסת בזמן הזכרת נשמות.
 ===תפילת גשם===
@@ שורה 42: / שורה 51: @@
 ==ימי חב"ד==
-*בליל שמיני עצרת [[תשל"ח]] לקה [[הרבי]] לעיני בשר בהתקף לב חמור בעיצומה של ה[[הקפות]], ולא יצא לביתו ולציבור החסידים עד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]].
+{{ערך מורחב|שמיני עצרת תשל"ח}}
+*בליל שמיני עצרת [[תשל"ח]] לקה [[הרבי]] בהתקף לב חמור בעיצומם של ה[[הקפות]], ולא יצא לביתו ולציבור החסידים עד [[ראש חודש כסלו תשל"ח]].
 ==ראו גם==
@@ שורה 48: / שורה 58: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/shmini_atzeres לקוטי שיחות מועדים - שמיני עצרת] {{מפתח}}
 *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2018/09/27-09-2018-07-07-33-לוח-יומי-תשרי-תשעט-חלק-ג.pdf לוח יומי - הלכות ומנהגי שמיני עצרת ושמחת תורה] מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]], תשרי תשע"ט
 *[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=359&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שמיני עצרת ושמחת תורה]