מנחם מענדל וולף: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(15 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מני וולף1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מני וולף]] | [[קובץ:מני וולף1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מני וולף]] | ||
הרב '''מני{{הערה|בראשונה שמו המקורי היה מנחם מענדל וכינויו מני ולאחר שביתו התחתנה עם מנחם מענדל הלפרין ולפי הוראת הרבי במקרה כזה או החתן או החותן מוסיף שם הפך את הכינוי לשמו הרשמי ומאז שמו כאמור מני מנחם מענדל}} מנחם מענדל וולף''' (יליד שנת [[תש"ה]]) הינו מנהל [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], וסניף ה[[מרכז לעניני חינוך]]. | הרב '''מני{{הערה|בראשונה שמו המקורי היה מנחם מענדל וכינויו מני ולאחר שביתו התחתנה עם מנחם מענדל הלפרין ולפי הוראת הרבי במקרה כזה או החתן או החותן מוסיף שם הפך את הכינוי לשמו הרשמי ומאז שמו כאמור מני מנחם מענדל}} מנחם מענדל וולף''' (יליד שנת [[תש"ה]], 1945) הינו מנהל [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], וסניף ה[[מרכז לעניני חינוך]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשכ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | בצעירותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בשנת [[תשכ"ה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | ||
מכיוון שהקבוצה ב[[תשכ"ה]] הייתה של כמה חודשים בודדים, הוא הגיש בקשה נוספת ונסע שוב לקבוצה לשנה שלימה אצל הרבי בשנת תשכ"ח מניסן [[תשכ"ח]] ועד לניסן תשכ"ט. דבר נדיר כשלעצמו. | |||
במהלך שהותו במחיצת [[הרבי]] כתב יומן מפורט מהנהגותיו של הרבי, יומנים אלו התפרסמו במהלך השנים בתשורות שיצאו לאור לשמחות פרטיות במשפחתו. | במהלך שהותו במחיצת [[הרבי]] כתב יומן מפורט מהנהגותיו של הרבי, יומנים אלו התפרסמו במהלך השנים בתשורות שיצאו לאור לשמחות פרטיות במשפחתו. | ||
בשנת [[תשכ"ט]] הוריו של הרב וולף [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]], ובמהלך הביקור הציע להם הרב [[בנימין קליין]] לשדך את גיסתו (בתו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]]) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה ואז התברר שזו הצעה של הרבי, שנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, ב[[ט"ו כסלו]] תש"ל{{הערה| | בשנת [[תשכ"ט]] הוריו של הרב וולף [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]], ובמהלך הביקור הציע להם הרב [[בנימין קליין]] לשדך את גיסתו (בתו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]]) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה ואז התברר שזו הצעה של הרבי, | ||
בין השידוך לחתונה, לאחר [[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] נסע הרב וולף לארץ הקודש, כשלפני יציאתו הרב [[חודוקוב]] מסר לו מספר הוראות. בהיותו בשדה תעופה התקשר שוב למשרד המזכירות על מנת להבהיר לעצמו את ההוראות שקיבל, כשבאמצע השיחה הרבי עלה על הקו והורה לו למסור את תוכן השיחה שנאמרה ב[[התוועדות]] ב[[אחרון של פסח]] בנושא האיסור למכור בתים לגויים (שנאמרה בקשר עם [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]) ולחזור על תוכנה בפני תושבי ארץ הקודש, היות והדבר נוגע גם להם{{הערה|אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם}}. | |||
בחודש [[כסלו]] [[תש"ל]] נכנס הרב וולף (כחתן) ל[[יחידות]] אצל הרבי, במהלך היחידות הרבי הזכיר את מנהגו של הרבי הריי"צ להתענות בימי חתונותיהן של בנותיו אך הרבי סייג את סיפורו ואמר שמנהג זה אינו הוראה לרב וולף, הרב וולף נהג בכל זאת לקיים את המנהג ולהתענות בימי חתונותיהן של בנותיו בנמקו זאת בכך שהרבי הזכיר את המנהג בפניו ביחידות{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/09/64fcca380be03_1694288440.pdf יהי שלום בחילך תשורה וואלף סלונים ע' 15].}}. | |||
שנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, ב[[ט"ו כסלו]] תש"ל{{הערה|[https://col.org.il/news/101429 פיסות היסטוריה: חתונת ר' מני וולף בתש"ל ● היו ימים{{col}}]}}. | |||
לאחר חתונתם התגוררו בני הזוג מספר חודשים ב[[קראון הייטס]]{{הערה|בי' שבט [[תש"ל]] שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום [[ספר תורה של משיח]], וב[[מוצאי שבת]] נערך השידור הראשון מ-[[770]] לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך [[מרכז שידורי חב"ד]] בניהולו של [[חיים ברוך הלברשטאם]].}}, ולאחר מכן נסעו בהוראת הרבי לארץ והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. | לאחר חתונתם התגוררו בני הזוג מספר חודשים ב[[קראון הייטס]]{{הערה|בי' שבט [[תש"ל]] שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום [[ספר תורה של משיח]], וב[[מוצאי שבת]] נערך השידור הראשון מ-[[770]] לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך [[מרכז שידורי חב"ד]] בניהולו של [[חיים ברוך הלברשטאם]].}}, ולאחר מכן נסעו בהוראת הרבי לארץ והתיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. | ||
שורה 31: | שורה 36: | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
*הרב [[אליהו וולף]] - סופר חב"די ו[[שליח]] [[הרבי]] ברשת החינוך [[אור אבנר]]. | *הרב [[אליהו וולף]] - סופר חב"די ו[[שליח]] [[הרבי]] ברשת החינוך [[אור אבנר]]. | ||
*הרב [[זושא וולף]] - | *הרב [[זושא וולף]] - מנכ"ל חברת [[jem]] בישראל. | ||
*הרב לוי יצחק וולף - מנהל [[ישיבת חזון אליהו]], ושליח הרבי בתל אביב. | *הרב [[לוי יצחק וולף]] - מנהל [[ישיבת חזון אליהו]], ושליח הרבי בתל אביב. | ||
*הרב [[בנימין וולף]] ע"ה - [[שליח]] [[הרבי]] בהנובר, [[גרמניה]]. | *הרב [[בנימין וולף]] ע"ה - [[שליח]] [[הרבי]] בהנובר, [[גרמניה]]. | ||
*הרב אברהם וולף - שליח הרבי במצפה עדי, עמק יזרעאל. | *הרב אברהם וולף - שליח הרבי במצפה עדי, עמק יזרעאל. | ||
שורה 41: | שורה 46: | ||
*ר' עזריאל מוזיקנט - [[נחלת הר חב"ד]]. | *ר' עזריאל מוזיקנט - [[נחלת הר חב"ד]]. | ||
*ר' דוד סלאווין - [[כפר חב"ד]]. | *ר' דוד סלאווין - [[כפר חב"ד]]. | ||
*הרב יצחק קפלן - | *בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב [[יצחק קפלן]] - משלוחי הרבי באשדוד. | ||
*הרב ישראל אריה ליב רבינוביץ - שליח הרבי באשקלון. | *הרב ישראל אריה ליב רבינוביץ - שליח הרבי באשקלון. | ||
שורה 49: | שורה 54: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''יומני [[תשכ"ה]] של הרב וולף:''' [http://www.yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף תשרי], [http://www.yomanim.com/index.php?title=מר-חשון_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף חשון], [http://www.yomanim.com/images/c/c2/כסלו_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf כסלו], [http://www.yomanim.com/images/2/24/טבת_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf טבת], [http://www.yomanim.com/images/a/a8/שבט_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf שבט], [http://www.yomanim.com/images/9/90/אדר-ראשון_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf אדר ראשון], [http://www.yomanim.com/images/c/cb/אדר-שני_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf אדר שני]. אתר יומנים מבית חיינו. | *'''יומני [[תשכ"ה]] של הרב וולף:''' [http://www.yomanim.com/index.php?title=תשרי_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף תשרי], [http://www.yomanim.com/index.php?title=מר-חשון_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף חשון], [http://www.yomanim.com/images/c/c2/כסלו_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf כסלו], [http://www.yomanim.com/images/2/24/טבת_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf טבת], [http://www.yomanim.com/images/a/a8/שבט_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf שבט], [http://www.yomanim.com/images/9/90/אדר-ראשון_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf אדר ראשון], [http://www.yomanim.com/images/c/cb/אדר-שני_תשכ%22ה_-_ר'_מנחם_מענדל_וואלף.pdf אדר שני]. אתר יומנים מבית חיינו. | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49327 אוסף הצילומים | *[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=49327 אוסף הצילומים הידוע של מני וולף נמכר לארכיון ליובאוויטש] - אתר שטורעם. | ||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/09/64fcca380be03_1694288440.pdf לשמך תן כבוד]''' סקירה על מעורבות הרבי בשידוכו של הרב וולף בתוך תשורה משמחת נכדו | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
שורה 56: | שורה 62: | ||
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת וולף]] | [[קטגוריה:משפחת וולף]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שוסטרמן]] | |||
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ה]] | [[קטגוריה:קבוצה תשכ"ה]] | ||
[[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה"ק]] | [[קטגוריה:חברי ועד הנחות בלה"ק]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]] | ||
[[קטגוריה:צוות השידורים]] | |||
[[קטגוריה:מנהלי בתי הוצאה לאור]] | |||
[[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]] |
גרסה אחרונה מ־16:56, 10 באפריל 2024
הרב מני[1] מנחם מענדל וולף (יליד שנת תש"ה, 1945) הינו מנהל סניף קה"ת בארץ הקודש, וסניף המרכז לעניני חינוך.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בירושלים בכ"ב אלול תש"ה לאביו הרב אפרים וולף ואמו מרת פסיה. עד שנת תשי"ג למד במוסדות חב"ד בירושלים, בהיותו בגיל שמונה, עברה משפחתו להתגורר בלוד[2], והוא עבר ללמוד בתלמוד תורה בכפר חב"ד.
בצעירותו, למד בישיבת תומכי תמימים לוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, בשנת תשכ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
מכיוון שהקבוצה בתשכ"ה הייתה של כמה חודשים בודדים, הוא הגיש בקשה נוספת ונסע שוב לקבוצה לשנה שלימה אצל הרבי בשנת תשכ"ח מניסן תשכ"ח ועד לניסן תשכ"ט. דבר נדיר כשלעצמו.
במהלך שהותו במחיצת הרבי כתב יומן מפורט מהנהגותיו של הרבי, יומנים אלו התפרסמו במהלך השנים בתשורות שיצאו לאור לשמחות פרטיות במשפחתו.
בשנת תשכ"ט הוריו של הרב וולף נסעו לרבי לקראת י"ט כסלו, ובמהלך הביקור הציע להם הרב בנימין קליין לשדך את גיסתו (בתו של הרב מרדכי שוסטרמן) עם בנם. לפני נסיעתם נכנסו בני הזוג וולף ליחידות אצל הרבי, והרבי שאל אותם לגבי השידוך של בנם, והם סיפרו לרבי על ההצעה של הרב בנימין קליין, הרבי התייחס בחיוב להצעה ואז התברר שזו הצעה של הרבי,
בין השידוך לחתונה, לאחר חג הפסח תשכ"ט נסע הרב וולף לארץ הקודש, כשלפני יציאתו הרב חודוקוב מסר לו מספר הוראות. בהיותו בשדה תעופה התקשר שוב למשרד המזכירות על מנת להבהיר לעצמו את ההוראות שקיבל, כשבאמצע השיחה הרבי עלה על הקו והורה לו למסור את תוכן השיחה שנאמרה בהתוועדות באחרון של פסח בנושא האיסור למכור בתים לגויים (שנאמרה בקשר עם הבריחה הגדולה מקראון הייטס) ולחזור על תוכנה בפני תושבי ארץ הקודש, היות והדבר נוגע גם להם[3].
בחודש כסלו תש"ל נכנס הרב וולף (כחתן) ליחידות אצל הרבי, במהלך היחידות הרבי הזכיר את מנהגו של הרבי הריי"צ להתענות בימי חתונותיהן של בנותיו אך הרבי סייג את סיפורו ואמר שמנהג זה אינו הוראה לרב וולף, הרב וולף נהג בכל זאת לקיים את המנהג ולהתענות בימי חתונותיהן של בנותיו בנמקו זאת בכך שהרבי הזכיר את המנהג בפניו ביחידות[4].
שנה לאחר מכן התקיימה בבארא פארק חתונתו של מני וולף עם פייגל שוסטרמן, בט"ו כסלו תש"ל[5].
לאחר חתונתם התגוררו בני הזוג מספר חודשים בקראון הייטס[6], ולאחר מכן נסעו בהוראת הרבי לארץ והתיישבו בנחלת הר חב"ד בקריית מלאכי.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם התיישבותו בארץ הקודש, מונה הרב וולף בהסכמת הרב חודוקוב ובהשפעת אביו, כמחליפו של סבו הרב אברהם פריז בניהול סניף קה"ת בארץ הקודש, והחל לעסוק בהפצת ספרי קה"ת, ובניהול עניני הסניף.
בשנת תשמ"א יזם את הקמת מכון ועד הנחות בלה"ק שיעסוק בתרגום דברי הרבי ללשון הקודש לטובת חסידי חב"ד שאינם שולטים בשפת האידיש, ומעוניינים להבין את דברי הרבי הנאמרים בשעת ההתוועדויות. מכון זה התפתח בעידודו ובהכוונתו, וכיום הוא נחשב למכון ההוצאה לאור העיקרי של תורת הרבי.
במהלך השנים אסף חומר רב ומגוון, ויצר ארכיון תמונות נדיר מתולדות היישוב החב"די בארץ הקודש, מזקני החסידים, ותמונות נדירות של הרבי, בשנת תשע"א מכר את הארכיון לרב דוד זקליקובסקי, מנהל 'ארכיון ליובאוויטש'[7].
כיום הרב וולף מנהל את הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש (כשלצדו בהנהלה הרב שייע סגל), ונושא בתואר 'מנהל סניף המרכז לעניני חינוך בארץ הקודש'.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו:
- הרב אליהו וולף - סופר חב"די ושליח הרבי ברשת החינוך אור אבנר.
- הרב זושא וולף - מנכ"ל חברת jem בישראל.
- הרב לוי יצחק וולף - מנהל ישיבת חזון אליהו, ושליח הרבי בתל אביב.
- הרב בנימין וולף ע"ה - שליח הרבי בהנובר, גרמניה.
- הרב אברהם וולף - שליח הרבי במצפה עדי, עמק יזרעאל.
- הרב שלום דובער וולף - ר"מ ומשפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת וסופר חב"די.
חתניו:
- ר' מנחם מענדל הלפרין - מירון.
- ר' עזריאל מוזיקנט - נחלת הר חב"ד.
- ר' דוד סלאווין - כפר חב"ד.
- בתו מרת חיה מושקא, רעיית הרב יצחק קפלן - משלוחי הרבי באשדוד.
- הרב ישראל אריה ליב רבינוביץ - שליח הרבי באשקלון.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מרגלי החרש של הרבי, שבועון כפר חב"ד, גליון 1910 עמוד 22
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יומני תשכ"ה של הרב וולף: תשרי, חשון, כסלו, טבת, שבט, אדר ראשון, אדר שני. אתר יומנים מבית חיינו.
- אוסף הצילומים הידוע של מני וולף נמכר לארכיון ליובאוויטש - אתר שטורעם.
- לשמך תן כבוד סקירה על מעורבות הרבי בשידוכו של הרב וולף בתוך תשורה משמחת נכדו
הערות שוליים
- ↑ בראשונה שמו המקורי היה מנחם מענדל וכינויו מני ולאחר שביתו התחתנה עם מנחם מענדל הלפרין ולפי הוראת הרבי במקרה כזה או החתן או החותן מוסיף שם הפך את הכינוי לשמו הרשמי ומאז שמו כאמור מני מנחם מענדל
- ↑ בעקבות התמנותו של אביו ארבע שנים קודם לכן למנהל הישיבה.
- ↑ אמו של הרב וולף, העניקה לרבי מתנה כ'דמי שדכנות' על חלקו בשידוך של בנם
- ↑ יהי שלום בחילך תשורה וואלף סלונים ע' 15.
- ↑ פיסות היסטוריה: חתונת ר' מני וולף בתש"ל ● היו ימים
- ↑ בי' שבט תש"ל שחל ביום שישי באותה שנה, נערך סיום ספר תורה של משיח, ובמוצאי שבת נערך השידור הראשון מ-770 לארץ הקודש, במהלכו סיפר הרב וולף בקצרה את אירועי סיום כתיבת הספר תורה. כתוצאה מזה הוקם בהמשך מרכז שידורי חב"ד בניהולו של חיים ברוך הלברשטאם.
- ↑ דיווח באתר שטורעם.