מגפה – הבדלי גרסאות
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) |
תיקון קישור והסרת קישור מיותר |
||
| (7 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
:סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו ו[[המתקת הדינים בשרשם|ממתיקים את הדינים בשרשם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/9d.htm אמרי בינה שער הציצית ט, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/4/31c.htm תורת חיים בראשית לא, ג]. ועוד.}}. | :סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו{{הערה|רש"י שם, יא; משבת פט, א.}}. ב[[תורת החסידות]] מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא מ[[שבירת הכלים]] בה ירדו ה[[ניצוצות]] מ[[עולם התוהו]] ל[[קליפות]], וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו ו[[המתקת הדינים בשרשם|ממתיקים את הדינים בשרשם]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/4/9d.htm אמרי בינה שער הציצית ט, ד]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/1/4/31c.htm תורת חיים בראשית לא, ג]. ועוד.}}. | ||
*בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}. | *בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}. | ||
*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה | *כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה מזבח במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}. | ||
:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}. | :ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
===מגפת הדבר בגליל=== | ===מגפת הדבר בגליל=== | ||
לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש בהנהגת רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק]], התיישבו ב[[צפת]] ואחר כך ב[[טבריה]]. בשנת [[תקמ"ו]] התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מ[[פורים]] עד [[חודש סיוון]] בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים{{הערה|1=[[שלום בער לוין]], תולדות חב"ד בארץ הקודש, [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/1/4.htm פרק א].}}. | לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש בהנהגת רבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ורבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]], התיישבו ב[[צפת]] ואחר כך ב[[טבריה]]. בשנת [[תקמ"ו]] התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מ[[פורים]] עד [[חודש סיוון]] בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים{{הערה|1=[[שלום בער לוין]], תולדות חב"ד בארץ הקודש, [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/1/4.htm פרק א].}}. | ||
===מגפת הטיפוס=== | ===מגפת הטיפוס=== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}. | גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}. | ||
זמן קצר לאחר לידת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי]], לקה אף הוא במחלת הטיפוס. [[כ"ק אדמו"ר נ"ע]] שלח מברקים להורי הרבי ובהם ברכות להחלמתו{{הערה|עדות הרבנית חנה ב'די אידישע היים' גיליון 18 עמ' ד' [מובא בספר [[שנים ראשונות]] עמ' 24].}}. | |||
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}. | בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}. | ||
בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}. | בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}. | ||
בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהייתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}. | בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהייתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' אליהו מני (דזורה) ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270. | ||
וראה עוד בסיפור זה ועוד אודותו ופעולותיו (נסיעתו לאדמו"ר הריי"צ ועוד) בספר [[ מסירות נפש של יהודי בוכרה]] }}. | |||
גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}. | גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}. | ||
| שורה 42: | שורה 44: | ||
===מגפת הקורונה=== | ===מגפת הקורונה=== | ||
[[קובץ:חלק מנפטר הקורונה.png|שמאל|ממוזער|250px|חלק מנפטרי הקורונה | [[קובץ:חלק מנפטר הקורונה.png|שמאל|ממוזער|250px|חלק מנפטרי הקורונה בשכונת [[קראון הייטס]]]] | ||
בשנים [[תש"פ]] - [[תשפ"ב]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]] תש"פ, ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה מ[[כ"ב אדר]] ועד [[ל' סיוון]] תש"פ{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}} | בשנים [[תש"פ]] - [[תשפ"ב]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]] תש"פ, ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה מ[[כ"ב אדר]] ועד [[ל' סיוון]] תש"פ{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}} | ||
{{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}} | {{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}} | ||
| שורה 51: | שורה 53: | ||
ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז רבים מהנפטרים בתקופת הגל הראשון של המגיפה, עם מספר פרטים ביוגרפיים] {{COL}}}}: | ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז רבים מהנפטרים בתקופת הגל הראשון של המגיפה, עם מספר פרטים ביוגרפיים] {{COL}}}}: | ||
*ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[אהרן יעקב שווי]] - מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בשכונת קראון הייטס, הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], הרב [[פנחס קארף]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], הרב [[חיים מאיר ליברמן]] חבר הנהלת צא"ח המרכזית ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטר הרב [[אברהם אהרון רובשקין]]. | *ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[אהרן יעקב שווי]] - מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בשכונת קראון הייטס, הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], הרב [[פנחס קארף]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], הרב [[חיים מאיר ליברמן]] חבר הנהלת צא"ח המרכזית ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטר הרב [[אברהם אהרון רובשקין]]. הרב [[יואל כהן]]. | ||
*ב[[ארץ הקודש]] נפטרו: הרב [[דוד שמעון חדד]] מ[[מגדל העמק]], הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], הרב [[יעקב ימיני]] מ[[נחלת הר חב"ד]], הרב [[יוסף מעטוף]] מנהל בית ספר בנות ב[[נחלת הר חב"ד]], ועוד. | *ב[[ארץ הקודש]] נפטרו: הרב [[דוד שמעון חדד]] מ[[מגדל העמק]], הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], הרב [[יעקב ימיני]] מ[[נחלת הר חב"ד]], הרב [[יוסף מעטוף]] מנהל בית ספר בנות ב[[נחלת הר חב"ד]], ועוד. | ||
*כן נפטרו שלוחי הרבי: הרב [[בנימין וולף]] מהנובר [[גרמניה]], הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]], הרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] מ[[מילאנו]], [[איטליה]] והרב [[יודי דוקס]] מנהל ארגון Jnet. | *כן נפטרו שלוחי הרבי: הרב [[בנימין וולף]] מהנובר [[גרמניה]], הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]], הרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] מ[[מילאנו]], [[איטליה]] והרב [[יודי דוקס]] מנהל ארגון Jnet. | ||