מטוס
מטוס הוא כלי טיס ממונע המשמש לתחבורה, להעברת מטען וכן למטרות צבאיות ומדעיות.
טיסה בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תפילת הדרך[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי[1] מביא את דעת הגאון הראגוצ'ובי ש"טיסה במטוס 'לא איקרי דרך', כי כיוון שבכל מקרה צריך להיות דרך עד שמגיע למטוס, יאמר תפילת הדרך על דרך זו."
הגומל[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ברכת הגומל |
הטס במטוס בין על הים ובין על היבשה כשיגיע למחוז חפצו עליו לברך ברכת הגומל[2]. על נסיעה עם נחיתת ביניים מברכים פעם אחת - בסיום הטיסה[3].
כרטיסי טיסה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כרטיס טיסה נחשב בהלכה ל"דבר יקר שתשמישו לאיסור"[דרוש מקור], וממילא דינו כמוקצה מחמת חסרון כיס שאסור לטלטלו בשבת בין לצורך עצמו ובין לצורך גופו ומקומו[4].
הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
חפצי קודש במטוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעל חברת מטוסים פרטית שבאחד ממטוסיו אירעה תאונה, כתב לרבי מכתב בו שואל האם לסגור את החברה. הרבי כתב לו להמשיך, והוסיף שיהיה בכל מטוס סידור, תהלים וטופסי תפילת הדרך, ושיהיו ממוקמים בכמה מקומות[5].
הרבי הורה לבעלי חברת התעופה לשים קופת צדקה בכל מטוס "וזה מוסיף בביטחון של האוירון"[6]. וכן הורה לאלו שיש להם פחד מנסיעה במטוס, שיתנו צדקה בקופה כל שעה לערך[7].
העלמת משקל[עריכה | עריכת קוד מקור]
דעת הרבי אינה נוחה מהמעלים משקל יתר על המדה בנסיעה במטוס[8], ובמיוחד כאשר מדובר על קבלת שירות מיהודי, ויש בכך חשש גזל[9].
צדקה ומעשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הורה לבעלי חברת התעופה לשים קופת צדקה בכל מטוס "וזה מוסיף בביטחון של האוירון"[10]. וכן הורה לאלו שיש להם פחד מנסיעה במטוס, שיתנו צדקה בקופה כל שעה לערך[11].
הרבי הורה מספר פעמים לאנשים שונים לתת לצדקה מעשר מסכום הכרטיס, כסגולה לשמירה והגנה בטיסה[12].
זמני הנסיעה[עריכה | עריכת קוד מקור]
דעתו של הרבי לא הייתה נוחה מנסיעה במטוס שיוצא מארצות הברית ביום חמישי ומגיע לארץ הקודש ביום שישי[13].
מוצאי שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעבר היה מקובל על ידי פוסקי ההלכה להורות שאין לטוס מייד במוצאי שבת, ויש להמתין מספר שעות לאחר צאת השבת, כפי הזמן שלוקח להכין את המטוס, וכן הורה הרבי לר' אברהם סלומון שדיווח על כך שהזמין כרטיס למוצאי שבת: "ידועה השאלה מתי מתחילות ההכנות דהאווירון להמראה ודי למבין".
עם זאת, בשנים האחרונות עם ההתפתחויות הטכנולוגיות ושיפור המערך הלוגיסטי הכרוך בהכנת מטוסים לתעופה והתקצרות זמן ההכנה, יש הטוענים כי אין כל חשש הלכתי לטוס מספר שעות לאחר צאת השבת, ואין צורך להמתין לבוקרו של יום ראשון[14].
חברת התעופה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הורה לרב שלמה יוסף זוין להעדיף טיסה באל-על, וזאת על יסוד דרשת חז"ל על הפסוק 'או קנה מיד עמיתך', שישנה עדיפות הלכתית לפרנס דווקא יהודים[15][16], אך בעקבות חילולי השבת על ידי החברה בשנת תשס"ז, התפתח פולמוס בין רבני חב"ד עם הוראה זו עומדת בתוקפה, וחלקם פסקו כי אין להמשיך ולטוס עם חברה זו[17].
במקרה אחר כאשר מישהי פנתה אל הרבי בהתייעצות עם איזה חברה כדאי לה לנסוע, השיב לה הרבי לטוס עם חברה שיש לה כמה שפחות עצירות ביניים[12].
טיסות רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ נסע במטוס פעם אחת במהלך יציאתו מאירופה בשואה והגירתו לארצות הברית. הרבי יצא מריגה לשטוקהולם שבשוודיה בטיסה עם משפחתו, ביום כ"ד באדר א' ת"ש. קהל גדול מתושבי העיר נאסף במקום להיפרד ממנו, ובראשם העסקן החב"די הרב מרדכי דובין[18].
אדמור שליט"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפעם היחידה בה טס הרבי במטוס הייתה, ככל הנראה, כשנסע לבקר בפריז בסמיכות לחג הפורים תש"ז - על מנת להביא את אמו הרבנית חנה לאמריקה[19].
חסידי חב"ד בעיר רצו לחלוק כבוד לרבי ולהביאו משדה התעופה, אך תוך כדי ההמתנה לזמן המשוער בו הוא אמור לנחות, התקבל מברק מאדמו"ר הריי"צ בו נכתב "ברוך אתה בבואך", והחסידים הבינו כי הרבי כבר הגיע. ואכן, תוך מספר דקות כבר היה הרבי בבית בו התאכסנה אמו באותה תקופה.
הצ'רטר[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – הצ'רטר הראשון |
בשנת תשכ"א ארגן הרב איצ'ה מענדל ליס נסיעה של חסידי חב"ד לרבי. הטיסה התבצעה על ידי המטוס "בריטניה" אשר עליו היו מאה ואחד מקומות. בטיסה זו השתתפו רבנים ומשפיעים בולטים, ביניהם: שניאור זלמן גרליק, חיים שאול ברוק, נחום שמריהו ששונקין, אברהם פריז ועוד. נוסעי הצ'רטר קיבלו באותה שנה קירובים מיוחדים מהרבי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מרדכי מנשה לאופר, לעלות תמיד אל-על, בתוך שבועון התקשרות 520
- שיחת הרבי, כ"ו אדר תנש"א - הענן מהיר יותר מהמטוס…
- הרב שבתי יונה פרידמן: על איזה טיסה מברכים הגומל?
הערות שוליים
- ↑ לקו"ש חלק י"ב עמ' 152.
- ↑ שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' רי"ז, ברכת "הגומל על כל חשש סכנת נפשות.
- ↑ כף החיים סי' רי"ט סעיף ה, שו"ת "צל החכמה" ח"א סכ"א. ראה הנהגת אדמו"ר הריי"צ ספר התולדות לאדמו"ר הריי"צ ח"ד ע' 30.
- ↑ שו"ע סי' שח סעיפים ד-ו.
- ↑ צילום מכתי"ק - 'מאוצר המלך' ח"א עמ' 243.
- ↑ התקשרות גליון תקכ עמוד 12.
- ↑ עדות הריל"ג, התקשרות גליון רסג עמוד 18.
- ↑ עדות מפיו של ר' עמנואל שוחט באתר 'אנ"ש'.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו עמ' תנא.
- ↑ התקשרות גליון תקכ עמוד 12.
- ↑ עדות הריל"ג, התקשרות גליון רסג עמוד 18.
- ↑ 12.0 12.1 ראו לדוגמה: תשורה מנישואי משפחת סימפסון.
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות יט.
- ↑ 'שונה הלכות' 626 פרשת ויגש עמוד 9 (ובגליון 621 עמוד 14).
- ↑ הרבי כתב: "לעלות תמיד אל-על" - באתר
כ' טבת תשס"ז
- ↑ אג"ק חי"ג ע' רצב.]
- ↑ מערכת שטורעם, "אין לטוס באל-על" - באתר שטורעם
- ↑ מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה', ע' 11.
- ↑ על פי השמועה, הייתה זו הוראה מפורשת של אדמו"ר הריי"צ, שביקש כי הרבי יסע לארצות הברית עם אמו באוניה דווקא.