התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה ") |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''"התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית"''' החלה עם התחלת הפוגרמים ב[[רוסיה]] שגרמה להגירה גדולה של חסידים לארצות הברית. | '''"התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית"''' החלה עם התחלת הפוגרמים ב[[רוסיה]] שגרמה להגירה גדולה של חסידים לארצות הברית. | ||
ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיע [[אדמו"ר | ב[[ט' אדר ת"ש]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, בפעם השניה, על מנת להשתקע, ולעביר את מרכז חסידות ליובאוויטש לארצות הברית. | ||
לאחר קצת יותר משנה ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיע חתנו [[הרבי]], לארצות הברית, והתחיל לפעול במסגרת שלושת המוסדות שהוקמו לכבודו [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], והוצאת ספרים [[קה"ת]], דבר שהביא לתקופה חדשה ביהדות ארצות הברית | לאחר קצת יותר משנה ב[[כ"ח סיון תש"א]] הגיע חתנו [[הרבי]], לארצות הברית, והתחיל לפעול במסגרת שלושת המוסדות שהוקמו לכבודו [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], והוצאת ספרים [[קה"ת]], דבר שהביא לתקופה חדשה ביהדות ארצות הברית. | ||
כיום קהילת חב"ד בארצות הברית הינה הקהילה היהודית החזקה והחשובה ביותר בארצות הברית ומונה מעל 1000 מרכזים יהודים [[בתי כנסת]], [[בתי חב"ד]], מוסדות חינוך, ומקוואות, וכו' ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי 770]]. | כיום קהילת חב"ד בארצות הברית הינה הקהילה היהודית החזקה והחשובה ביותר בארצות הברית ומונה מעל 1000 מרכזים יהודים [[בתי כנסת]], [[בתי חב"ד]], מוסדות חינוך, ומקוואות, וכו' ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי 770]]. | ||
==חב"ד בארצות הברית לפני | ==חב"ד בארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה== | ||
יהודים המשתייכים לחסידי חב"ד התיישבו בארצות הברית עוד בחיי אדמו"ר הצמח צדק, בתי כנסיות רבים ברחבי ארצות הברית, ובמיוחד במערב התיכון של ארצות הברית (באנגלית: Midwest), הם נוסח האר"י, או בשם צמח צדק. אך רובם של הקהילות לא שרדו, מחמת חוסר חינוך יהודי אוטנטי. | יהודים המשתייכים לחסידי חב"ד התיישבו בארצות הברית עוד בחיי [[אדמו"ר הצמח צדק]], בתי כנסיות רבים ברחבי ארצות הברית, ובמיוחד במערב התיכון של ארצות הברית (באנגלית: Midwest), הם נוסח האר"י, או בשם צמח צדק. אך רובם של הקהילות לא שרדו, מחמת חוסר חינוך יהודי אוטנטי. | ||
בשנות נשיאות הרבי מהר"ש החלו פרעות ב[[רוסיה]] שהובילו להגירה גדולה של יהודים מרוסיה לארצות הברית, ביניהם היו גם חסידי חב"ד, והקהילות אלו שרדו מעט יותר, כגון [[בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו]], ו[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. | בשנות נשיאות הרבי מהר"ש החלו פרעות ב[[רוסיה]]{{הערה|הפרעות שהחלו בחודש ניסן תרמ"א, קיבלו בעיתונות היהודית את הכינוי 'סופות בנגב', על מנת לעקוף את הצנזורה הרוסית תוך שימוש בציטוט מנבואת ישעיהו על החורבן: "מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּ'''סוּפוֹת בַּנֶּגֶב''' (כ"א, א). ולציין בכך גם את העובדה שהתחוללו ב'נגב' דרום-מערב האימפריה הרוסית.}} שהובילו להגירה גדולה של יהודים מרוסיה לארצות הברית, ביניהם היו גם חסידי חב"ד, והקהילות אלו שרדו מעט יותר, כגון [[בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו]], ו[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]. | ||
כמה וכמה קהילות בנו בארצות הברית, חסידיו של האדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]], מ[[בוברויסק]], שהורה לכמה וכמה מחסדיו בעקבות הפרעות ברוסיה לעבור לארצות הברית (בשונה להנהגה החסידית בכלל שהתנגדה למערב יהודים לארצות הברית מפני רוח החילוניות בה), והם בנו כמה וכמה מהבתי כנסיות העתיקים של חסידי חב"ד בארצות הברית, לדוגמה בברוקלין, בבולטימור, בשיקגו, ועוד. אך כנ"ל רוב הקהילות שהיו קודם בואו של מהוריי"צ לארצות הברית והפכת למקום של תורה ומצוות, לא שרדו. | |||
אחרי פטירתו של הרב רוזנבוים ב[[כסלו]] [[תרע"ד]] החליף אותו הרב [[דוד שיפרין]], רבי דוד שיפרין נסע ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תר"ס]], וכיהן כיד ימינו של נשיא עדת החסידים בניו יורק, הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]], ולאחר פטירתו בשנת | אחד מהחסידים החשובים הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]] היגר לארצות הברית בשנת [[תרנ"ח]] מ[[רוסיה]] שעמד בראש עדת חסידי חב"ד בארצות הברית באותו העת. | ||
אחרי פטירתו של הרב רוזנבוים ב[[כסלו]] [[תרע"ד]] החליף אותו הרב [[דוד שיפרין]], רבי דוד שיפרין נסע ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תר"ס]], וכיהן כיד ימינו של נשיא עדת החסידים בניו יורק, הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]], ולאחר פטירתו בשנת תרע"ד מונה לכהן כמזכיר [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] וכגבאי [[כולל חב"ד]] בארצות הברית. | |||
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כותב עליו: ידידינו היקר החסיד ר' דוד שיפרין הוא היה נקודה המרכזית של אנ"ש בארצות הברית, א הארציגער פנימיות'דיקער קלוגער חסיד'ישער איד, הוא עמד בקישור עם כל אנ"ש בארצות הברית בלי פרסום בלי משרד ובלי משרת פקיד או איזה תואר שיהיה, רק הארציגע אמת'דיקע חסיד'ישע אהבת אחים". | הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כותב עליו: ידידינו היקר החסיד ר' דוד שיפרין הוא היה נקודה המרכזית של אנ"ש בארצות הברית, א הארציגער פנימיות'דיקער קלוגער חסיד'ישער איד, הוא עמד בקישור עם כל אנ"ש בארצות הברית בלי פרסום בלי משרד ובלי משרת פקיד או איזה תואר שיהיה, רק הארציגע אמת'דיקע חסיד'ישע אהבת אחים". | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
==עזרה בשחרור אדמו"ר מהוריי"צ== | ==עזרה בשחרור אדמו"ר מהוריי"צ== | ||
על אף כמותם המספרית הקטנה, נטלו חסידי חב"ד בארצות הברית חלק משמעותי בשחרור אדמו"ר מהוריי"צ ממאסר שנאסר ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]]. | על אף כמותם המספרית הקטנה, נטלו חסידי חב"ד בארצות הברית חלק משמעותי בשחרור אדמו"ר מהוריי"צ ממאסר שנאסר ב[[ט"ו סיון תרפ"ז]]{{הערה|במספר שיחות הרבי הזכיר זאת.}}. | ||
וכך כותב ר' [[ישראל ג'ייקובסון]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/27.htm זכרון לבני ישראל, פרק כה].}}: "הידיעה שכ"ק אדמו"ר נאסר ברוסיא התקבלה לכאן באיחור זמן. התאספנו לדון מה לעשות. קבלנו ידיעות שצריך השתדלות. העו"ד מר קרמר השתדל בוושינגטון על ידי הסנטור בארא (שהיה מהאנשים המפורסמים ובעלי השפעה בחוגי הממשלה, והתחשבו עם דבריו גם במדינות שמעבר לים)". | |||
==הגירת אנ"ש מרוסיה לארצות הברית== | |||
לאחר תום [[מלחמת העולם הראשונה]] ובפרט לאחר שנת [[תרפ"ג]] שאז החל המשטר הקומוניסטי להגביר את גזרותיו החלה הגירה גדולה של חסידי חב"ד לארצות הברית ולכל העולם, אולם כל עד שכן [[אדמו"ר הריי"צ]] ברוסיה לא העזו רובם לצאת, אולם לאחר צאתו של אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תרפ"ח]] מרוסיה החלה הגירה המונית של חסידי חב"ד לארצות הברית. | |||
==הגירת אנ"ש | |||
לאחר תום [[מלחמת | |||
אולם אז החלה ארצות הברית להפסיק מלתת רישיונות כניסה למדינה שלה, מה שגרם שרק מספר מועט של חסידים הספיקו לנסוע לארצות הברית, אחד מהם היה רבי [[ישראל ג'ייקובסון]] שהיה הרוח היה של חסידי חב"ד בארצות הברית. | אולם אז החלה ארצות הברית להפסיק מלתת רישיונות כניסה למדינה שלה, מה שגרם שרק מספר מועט של חסידים הספיקו לנסוע לארצות הברית, אחד מהם היה רבי [[ישראל ג'ייקובסון]] שהיה הרוח היה של חסידי חב"ד בארצות הברית. | ||
| שורה 47: | שורה 45: | ||
==אגודת התמימים== | ==אגודת התמימים== | ||
{{ערך מורחב|אגודת התמימים}} | {{ערך מורחב|אגודת התמימים}} | ||
'''אגודת ה[[ | '''אגודת ה[[תמימים]] ב[[ארצות הברית]]''' נוסדה בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], במוצאי [[שבת]] פרשת שמיני [[תרפ"ה]] בבית הרב [[אליהו סימפסון]], במטרה לאגד את כל התמימים אשר נמצאים בארצות הברית ולדאוג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים. | ||
למעשה, שימשה האגודה כממלאת מקום [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] שהייתה פעילה באופן חלקי בלבד אז. | למעשה, שימשה האגודה כממלאת מקום [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] שהייתה פעילה באופן חלקי בלבד אז. | ||
| שורה 53: | שורה 51: | ||
==ביקור אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית== | ==ביקור אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית== | ||
{{ערך מורחב|מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית}} | {{ערך מורחב|מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית}} | ||
[[קובץ:ביקור אדמור הרייצ בארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ יורד לחופי ארצות הברית מלווה במשמר כבוד המורכב מ[[שוטר | [[קובץ:ביקור אדמור הרייצ בארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ יורד לחופי ארצות הברית מלווה במשמר כבוד המורכב מ[[שוטר]]י משטרת [[ניו יורק]]]] | ||
[[קובץ:בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארצות הברית]] | [[קובץ:בולטימור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש עיריית בולטימור מר בראנינג מקבל את פני [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארצות הברית]] | ||
'''מסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]''' היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו"ר הריי"צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]] נמשך קרוב לשנה, והסתיים ב[[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]], ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארצות הברית, ביניהם: מלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקגו]], [[דטרויט]], [[ס. לואיס]] ו[[ניו יורק]]. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב"ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם, לצד עשרות שיעורים חדשים ב[[ספר התניא]] שהחלו בעקבות הביקור. | '''מסע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]''' היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו"ר הריי"צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל ב[[י"ב אלול]] [[תרפ"ט]] נמשך קרוב לשנה, והסתיים ב[[כ"א בתמוז]] [[תר"צ]], ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארצות הברית, ביניהם: מלוואקי, [[בולטימור]], [[שיקגו]], [[דטרויט]], [[ס. לואיס]] ו[[ניו יורק]]. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב"ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם, לצד עשרות שיעורים חדשים ב[[ספר התניא]] שהחלו בעקבות הביקור. | ||
| שורה 76: | שורה 74: | ||
בין פעולותיו זה היה חיזוק אגו"ח, וכן יזם את הכנס הראשון של אגודת חסידי חב"ד ב[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ה]]. | בין פעולותיו זה היה חיזוק אגו"ח, וכן יזם את הכנס הראשון של אגודת חסידי חב"ד ב[[י"ט כסלו]] [[תרצ"ה]]. | ||
באסיפה הוחלט על הקמת משרד מיוחד לאגודה , מינוי רבי [[ישראל ג'ייקובסון]] ליו"ר האגודה וכן להוציא בטאון בשם "[[חב"ד בולעטין]]". | באסיפה הוחלט על הקמת משרד מיוחד לאגודה, מינוי רבי [[ישראל ג'ייקובסון]] ליו"ר האגודה וכן להוציא בטאון בשם "[[חב"ד בולעטין]]". | ||
===כנס שני=== | ===כנס שני=== | ||
| שורה 88: | שורה 86: | ||
הכנס השלישי נעשה ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ז]], כנס זה היה כמסיבת צאתכם לשלום לרב גיי'קובסון שנסע בחזרה לאירופה. | הכנס השלישי נעשה ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ז]], כנס זה היה כמסיבת צאתכם לשלום לרב גיי'קובסון שנסע בחזרה לאירופה. | ||
החלטות האסיפה היו: חיזוק מה שהוחלט באסיפה הקודמת, הקמת אגודה לחיזוק נשי חב"ד, הקמת רשת [[אחי תמימים]], הפצת תורת החסידות בכל רחבי ארצות הברית , וכן חיוב כל חבר האגודה במס של ב' שקל לשנה. | החלטות האסיפה היו: חיזוק מה שהוחלט באסיפה הקודמת, הקמת אגודה לחיזוק נשי חב"ד, הקמת רשת [[אחי תמימים]], הפצת תורת החסידות בכל רחבי ארצות הברית, וכן חיוב כל חבר האגודה במס של ב' שקל לשנה. | ||
===כנס רביעי=== | ===כנס רביעי=== | ||
| שורה 106: | שורה 104: | ||
ואכן בחול המועד של [[חג הפסח]] [[תש"א]] נערך הכנס החמישי של אגודת חסידי חב"ד ב[[770]]. | ואכן בחול המועד של [[חג הפסח]] [[תש"א]] נערך הכנס החמישי של אגודת חסידי חב"ד ב[[770]]. | ||
כנס נוסף נערך באותו שנה ב[[ח"י אלול]] ומאז הוחלט כל שנה לעשות כנס | כנס נוסף נערך באותו שנה ב[[ח"י אלול]] ומאז הוחלט כל שנה לעשות כנס בח"י אלול ובכנס זה הוחלט על הקמת סניפים לאגודה בכמה ערים בארצות הברית. | ||
בכנסים אלו הוחלט על חיזוק ועד הפצת דא"ח וכן על הקמת [[חבריא קדישא]] של קהילת חב"ד. | בכנסים אלו הוחלט על חיזוק ועד הפצת דא"ח וכן על הקמת [[חבריא קדישא]] של קהילת חב"ד. | ||
| שורה 128: | שורה 126: | ||
===הקמת רשת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית=== | ===הקמת רשת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית=== | ||
בבואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה | בבואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה [[אנ"ש]] יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש" באמריקה!}}. הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: {{ציטוטון|אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ב[[יראת שמים]] יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל}}. | ||
כבר למחרת התאספה אסיפה בנושא בה הוחלט על הקמת רשת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית. | כבר למחרת התאספה אסיפה בנושא בה הוחלט על הקמת רשת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית. | ||
| שורה 141: | שורה 139: | ||
===אחי תמימים=== | ===אחי תמימים=== | ||
{{ערך מורחב|אחי תמימים}} | {{ערך מורחב|אחי תמימים}} | ||
החל משנת [[תרצ"ב]] הוקמו ישיבות קטנות בערי שדה לקירוב נערים יהודים | החל משנת [[תרצ"ב]] הוקמו ישיבות קטנות בערי שדה לקירוב נערים יהודים{{הערה|שבסופו של דבר היו נשלחים לישיבת [[תומכי תמימים אוטוואצק]]}}, החל משנת [[תש"ב]] הוקמו רשת ישיבות סדירה של "אחי תמימים". | ||
בין השנים [[תש"ב]] - [[תש"ה]] הוקמו ישיבות בערים הבאות: | בין השנים [[תש"ב]] - [[תש"ה]] הוקמו ישיבות בערים הבאות: | ||
*[[אחי תמימים רוטשסטר]] | *[[אחי תמימים רוטשסטר]] | ||
*[[אחי תמימים מורינגטון]] | *[[אחי תמימים מורינגטון]] | ||
| שורה 162: | שורה 159: | ||
לאחר הקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] בארצות הברית וכן הקמת [[אחי תמימים]] הוחלט לפתוח חדרים של אחר הצהריים שיעודו עבור ילדים יהודים שלומדים בבתי ספר עממים. | לאחר הקמת ישיבות [[תומכי תמימים]] בארצות הברית וכן הקמת [[אחי תמימים]] הוחלט לפתוח חדרים של אחר הצהריים שיעודו עבור ילדים יהודים שלומדים בבתי ספר עממים. | ||
החדרים הראשונים הוקמו בחורף [[תש"ב]] , ולאחר ההצלחה הגדולה שהייתה להם הוחלט על הקמת "ועד תלמידי תת"ל מרחיבי חוג חדרי תורה תמימיה ליובאוויטש" שידאג לפיתוח החדרים, ולאחר מכן הוקם "הסתדרות חדרי תורה תמימיה ליובאוויטש" וכן "קרן חדרי תורה תמימה ליובאוויטש" שעליה היה אחראי רבי [[שמריהו גוראריה]]. | החדרים הראשונים הוקמו בחורף [[תש"ב]], ולאחר ההצלחה הגדולה שהייתה להם הוחלט על הקמת "ועד תלמידי תת"ל מרחיבי חוג חדרי תורה תמימיה ליובאוויטש" שידאג לפיתוח החדרים, ולאחר מכן הוקם "הסתדרות חדרי תורה תמימיה ליובאוויטש" וכן "קרן חדרי תורה תמימה ליובאוויטש" שעליה היה אחראי רבי [[שמריהו גוראריה]]. | ||
עד שנת [[תש"ו]] היו כבר כ13 חדרים | עד שנת [[תש"ו]] היו כבר כ13 חדרים. | ||
===ישיבת תומכי תמימים מונטריאול=== | ===ישיבת תומכי תמימים מונטריאול=== | ||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים מונטריאול}} | {{ערך מורחב|תומכי תמימים מונטריאול}} | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה | [[אדמו"ר הריי"צ]] פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי [[תומכי תמימים שנחאי]]. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז ב[[שנחאי]] - קיבלה הישיבה תשע ויזות, בב' [[חשון]] [[תש"ב]] נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה [[יוסף ראדאל]], [[אריה לייב קרמר]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[מנחם זאב גרינגלס]], [[משה אליהו גרליצקי]], [[יצחק הנדל]], [[יוסף וינברג]], [[יוסף צבי קוטלרסקי]] ו[[שמואל שטיין]], במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת "[[תומכי תמימים]]" - את ישיבת '''תומכי תמימים מונטריאול'''. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו בשנחאי, היו תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים אוטווצק]]). | ||
את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. | את דרכם עשו באוניה משנחאי ל[[ס. פרנסיסקו]], [[קליפורניה]] ומשם נסעו לעיר [[מונטריאול]] באוטובוס. | ||
הישיבה נוסדה ב[[ג' בחשוון]] [[תש"ב]]. | הישיבה נוסדה ב[[ג' בחשוון]] [[תש"ב]]. | ||
ישיבה זו היוותה כבסיס להקמת קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. | ישיבה זו היוותה כבסיס להקמת קהילת חב"ד ב[[מונטריאול]]. | ||
| שורה 182: | שורה 179: | ||
המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}. | המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}. | ||
בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] | בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] לארצות הברית; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרבי במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}. | ||
===פעילות המרכז=== | ===פעילות המרכז=== | ||
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]] | [[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם כפתור-סמל, בכינוס שלל מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]] | ||
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}: | מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}: | ||
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של בית רבקה שכן ב[[קראון הייטס]]. | |||
*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של | *'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מדי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על יהדות ו[[חסידות]]. | ||
*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; | |||
*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]). | *'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]). | ||
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]). | |||
*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] | *'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו'''ת'''פילין), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]]. | ||
*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו | |||
*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]). | *'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]). | ||
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של מחנה ישראל; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח. | |||
*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של | *'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח. | ||
*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של | |||
*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים. | *'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים. | ||
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'. | |||
*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים | *'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאוד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות. | ||
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}. | |||
*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר | *'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע '''[[קרן סטולמן]]'''. | ||
*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי | |||
*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ( | |||
==מחנה ישראל== | ==מחנה ישראל== | ||
{{ערך מורחב|מחנה ישראל}} | {{ערך מורחב|מחנה ישראל}} | ||
'''מחנה ישראל''' הינו ארגון שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ ב[[חודש סיון]] בשנת [[תש"א]]. בראש הארגון עמד אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]] יו"ר ועד הפועל. | '''מחנה ישראל''' הינו ארגון שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ ב[[חודש סיון]] בשנת [[תש"א]]. בראש הארגון עמד אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]] יו"ר ועד הפועל. | ||
הארגון 'מחנה ישראל' הוזכר ב[[קול קורא]] השני אותו הוציא אדמו"ר הריי"צ בט"ז [[סיוון]] תש"א. | הארגון 'מחנה ישראל' הוזכר ב[[קול קורא]] השני אותו הוציא אדמו"ר הריי"צ בט"ז [[סיוון]] תש"א. | ||
| שורה 224: | שורה 208: | ||
=== פעולות הארגון === | === פעולות הארגון === | ||
*'''מזהירי שבת מחנה ישראל''' - מחלקה מיוחדת בשם "מזהירי שבת מחנה ישראל" נוסדה להפצת רעיון שמירת ה[[שבת]]. אחת מפעולתיה - ארגון אגודות נשים מכל החוגים, שהצהירו כי הן לא יקנו מאומה ביום השבת. | *'''מזהירי שבת מחנה ישראל''' - מחלקה מיוחדת בשם "מזהירי שבת מחנה ישראל" נוסדה להפצת רעיון שמירת ה[[שבת]]. אחת מפעולתיה - ארגון אגודות נשים מכל החוגים, שהצהירו כי הן לא יקנו מאומה ביום השבת. | ||
*'''[[חברת משניות בעל פה]]''' - נוסדה חברה [[משניות]] בעל פה, וששת סדרי המשנה נחלקו בין החברים על פי הגורל (ארבעה פרקים בערך לחלק). כך כל הש"ס נלמד ונשנה בעל פה במשך השנה. כוונת המפעל הזה, שנוסד בהצעתו של אדמו"ר הריי"צ, היא "לטהר האויר" על ידי אמירת וחזרת | *'''[[חברת משניות בעל פה]]''' - נוסדה חברה [[משניות]] בעל פה, וששת סדרי המשנה נחלקו בין החברים על פי הגורל (ארבעה פרקים בערך לחלק). כך כל הש"ס נלמד ונשנה בעל פה במשך השנה. כוונת המפעל הזה, שנוסד בהצעתו של אדמו"ר הריי"צ, היא "לטהר האויר" על ידי אמירת וחזרת משניות בבית ובחוץ, ברחוב, בחנות, בסבוויי ובכל מקום נקי, ויש בזה סוד גדול "להקל [[חבלי משיח]] ולקרב פעמי [[משיח]] צדקנו בחסד וברחמים". | ||
*'''[[חברת תהלים העולמית]]''' - "מחנה ישראל" יסד גם חברות [[תהלים]] חדשות וחיזק את הישנות. בנוסף להם נוסדה | *'''[[חברת תהלים העולמית]]''' - "מחנה ישראל" יסד גם חברות [[תהלים]] חדשות וחיזק את הישנות. בנוסף להם נוסדה חברת תהלים העולמית, אשר נוסדה על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת [[תש"ב]] ב[[ירושלים]]. | ||
*'''ארבע פעולות טובות ''' - בשנת [[תש"ג]] ביקש [[הרבי]] שכל יהודי החבר במחנה ישראל יעשה לפחות ארבע פעולות טובות וידווח עליהם להנהלה ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. אלפי [[יהודי]]ם קיימו בקשה זו. | *'''ארבע פעולות טובות ''' - בשנת [[תש"ג]] ביקש [[הרבי]] שכל יהודי החבר במחנה ישראל יעשה לפחות ארבע פעולות טובות וידווח עליהם להנהלה ול[[אדמו"ר הריי"צ]]. אלפי [[יהודי]]ם קיימו בקשה זו. | ||
*'''[[חלוקת הש"ס]]''' - אחת הפעולות אותם העביר הרבי לידי 'מחנה' הינו חלוקת הש"ס המתקיימת ב[[י"ט כסלו]], ובה היה נוטל הרבי בעצמו חלק. | *'''[[חלוקת הש"ס]]''' - אחת הפעולות אותם העביר הרבי לידי 'מחנה' הינו חלוקת הש"ס המתקיימת ב[[י"ט כסלו]], ובה היה נוטל הרבי בעצמו חלק. | ||
*'''ביקור חולים''' - בשלהי שנת [[תש"ד]] הוקם מחלקה למחנה ישראל בשם "ביקור חולים" שנועדה לבקר חולים ופצועים בין אנשי צבא היהודים שנפצעו ב[[מלחמת עולם השנייה]]. | *'''ביקור חולים''' - בשלהי שנת [[תש"ד]] הוקם מחלקה למחנה ישראל בשם "ביקור חולים" שנועדה לבקר חולים ופצועים בין אנשי צבא היהודים שנפצעו ב[[מלחמת עולם השנייה]]. | ||
גרסה אחרונה מ־21:01, 11 בדצמבר 2024
"התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית" החלה עם התחלת הפוגרמים ברוסיה שגרמה להגירה גדולה של חסידים לארצות הברית.
בט' אדר ת"ש הגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, בפעם השניה, על מנת להשתקע, ולעביר את מרכז חסידות ליובאוויטש לארצות הברית.
לאחר קצת יותר משנה בכ"ח סיון תש"א הגיע חתנו הרבי, לארצות הברית, והתחיל לפעול במסגרת שלושת המוסדות שהוקמו לכבודו מרכז לעניני חינוך, מחנה ישראל, והוצאת ספרים קה"ת, דבר שהביא לתקופה חדשה ביהדות ארצות הברית.
כיום קהילת חב"ד בארצות הברית הינה הקהילה היהודית החזקה והחשובה ביותר בארצות הברית ומונה מעל 1000 מרכזים יהודים בתי כנסת, בתי חב"ד, מוסדות חינוך, ומקוואות, וכו' ובראשם מרכז חב"ד העולמי 770.
חב"ד בארצות הברית לפני מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יהודים המשתייכים לחסידי חב"ד התיישבו בארצות הברית עוד בחיי אדמו"ר הצמח צדק, בתי כנסיות רבים ברחבי ארצות הברית, ובמיוחד במערב התיכון של ארצות הברית (באנגלית: Midwest), הם נוסח האר"י, או בשם צמח צדק. אך רובם של הקהילות לא שרדו, מחמת חוסר חינוך יהודי אוטנטי.
בשנות נשיאות הרבי מהר"ש החלו פרעות ברוסיה[1] שהובילו להגירה גדולה של יהודים מרוסיה לארצות הברית, ביניהם היו גם חסידי חב"ד, והקהילות אלו שרדו מעט יותר, כגון בית הכנסת אנשי ליובאוויטש שיקגו, ובית הכנסת בני ראובן שיקגו.
כמה וכמה קהילות בנו בארצות הברית, חסידיו של האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון, מבוברויסק, שהורה לכמה וכמה מחסדיו בעקבות הפרעות ברוסיה לעבור לארצות הברית (בשונה להנהגה החסידית בכלל שהתנגדה למערב יהודים לארצות הברית מפני רוח החילוניות בה), והם בנו כמה וכמה מהבתי כנסיות העתיקים של חסידי חב"ד בארצות הברית, לדוגמה בברוקלין, בבולטימור, בשיקגו, ועוד. אך כנ"ל רוב הקהילות שהיו קודם בואו של מהוריי"צ לארצות הברית והפכת למקום של תורה ומצוות, לא שרדו.
אחד מהחסידים החשובים הרב אברהם חיים רוזנבוים היגר לארצות הברית בשנת תרנ"ח מרוסיה שעמד בראש עדת חסידי חב"ד בארצות הברית באותו העת.
אחרי פטירתו של הרב רוזנבוים בכסלו תרע"ד החליף אותו הרב דוד שיפרין, רבי דוד שיפרין נסע לארצות הברית בשנת תר"ס, וכיהן כיד ימינו של נשיא עדת החסידים בניו יורק, הרב אברהם חיים רוזנבוים, ולאחר פטירתו בשנת תרע"ד מונה לכהן כמזכיר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וכגבאי כולל חב"ד בארצות הברית.
הרב ישראל ג'ייקובסון כותב עליו: ידידינו היקר החסיד ר' דוד שיפרין הוא היה נקודה המרכזית של אנ"ש בארצות הברית, א הארציגער פנימיות'דיקער קלוגער חסיד'ישער איד, הוא עמד בקישור עם כל אנ"ש בארצות הברית בלי פרסום בלי משרד ובלי משרת פקיד או איזה תואר שיהיה, רק הארציגע אמת'דיקע חסיד'ישע אהבת אחים".
כך היו עוד כמה חסידים שרובם היו מפוזרים בכל רחבי ארצות הברית.
עזרה בשחרור אדמו"ר מהוריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף כמותם המספרית הקטנה, נטלו חסידי חב"ד בארצות הברית חלק משמעותי בשחרור אדמו"ר מהוריי"צ ממאסר שנאסר בט"ו סיון תרפ"ז[2].
וכך כותב ר' ישראל ג'ייקובסון[3]: "הידיעה שכ"ק אדמו"ר נאסר ברוסיא התקבלה לכאן באיחור זמן. התאספנו לדון מה לעשות. קבלנו ידיעות שצריך השתדלות. העו"ד מר קרמר השתדל בוושינגטון על ידי הסנטור בארא (שהיה מהאנשים המפורסמים ובעלי השפעה בחוגי הממשלה, והתחשבו עם דבריו גם במדינות שמעבר לים)".
הגירת אנ"ש מרוסיה לארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר תום מלחמת העולם הראשונה ובפרט לאחר שנת תרפ"ג שאז החל המשטר הקומוניסטי להגביר את גזרותיו החלה הגירה גדולה של חסידי חב"ד לארצות הברית ולכל העולם, אולם כל עד שכן אדמו"ר הריי"צ ברוסיה לא העזו רובם לצאת, אולם לאחר צאתו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ח מרוסיה החלה הגירה המונית של חסידי חב"ד לארצות הברית.
אולם אז החלה ארצות הברית להפסיק מלתת רישיונות כניסה למדינה שלה, מה שגרם שרק מספר מועט של חסידים הספיקו לנסוע לארצות הברית, אחד מהם היה רבי ישראל ג'ייקובסון שהיה הרוח היה של חסידי חב"ד בארצות הברית.
עוד מחסידים שהיגרו באותו העת לארצות הברית היו: רבי אליהו סימפסון, רבי אברהם אליהו אקסלרוד ורבי מענדל לייב לקשין.
עד שנת ת"ש היה מספר חסידי חב"ד בארצות הברית כמעט אותו דבר כל השנים.
אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ובקנדה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית) |
בשנת תרפ"ד שלח אדמו"ר הריי"צ מכתב לחסידי חב"ד בארצות הברית בו הוא אומר להם להקים אגודה להם.
האוגדה הוקמה באב תרפ"ד תחת השם אגודת החסידים אנשי חב"ד ומאוחר יותר קוצרה לאגודת חסידי חב"ד, ליו"ר האגודה מונה הרב משה אליעזר קרמר ומזכירו היה רבי דוד שיפרין בהמשך שונתה ההנהלה במקצת.
אגודת התמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אגודת התמימים |
אגודת התמימים בארצות הברית נוסדה בהוראת אדמו"ר הריי"צ, במוצאי שבת פרשת שמיני תרפ"ה בבית הרב אליהו סימפסון, במטרה לאגד את כל התמימים אשר נמצאים בארצות הברית ולדאוג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים.
למעשה, שימשה האגודה כממלאת מקום אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית שהייתה פעילה באופן חלקי בלבד אז.
ביקור אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית |
מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית היה מסע חיזוק רוחני שערך אדמו"ר הריי"צ לאחר יציאתו מרוסיה, המסע שהחל בי"ב אלול תרפ"ט נמשך קרוב לשנה, והסתיים בכ"א בתמוז תר"צ, ובמהלכו ביקר במדינות רבות ברחבי ארצות הברית, ביניהם: מלוואקי, בולטימור, שיקגו, דטרויט, ס. לואיס וניו יורק. הביקור עורר רבים מיהודי ארצות הברית להתחזק ביהדותם, וחיזק את חסידי חב"ד ברחבי ארצות הברית ומיסד את פעולותיהם, לצד עשרות שיעורים חדשים בספר התניא שהחלו בעקבות הביקור.
מטרה נוספת בביקור, הייתה גיוס תומכים ודעת קהל לטובת יהודי רוסיה הנאנקים תחת המשטר הסובייטי[4]
אפשרות התיישבות אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך זמן נסייעות של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית נבחנה האפשרות אודות התיישבות אדמו"ר הריי"צ במקום, ואף כמעט אדמו"ר הריי"צ באמת התיישב שם,
במכתב של הרש"ז הבלין הוא כותב בכ"ג סיוון תר"צ שבו הוא אומר שאדמו"ר הריי"צ הולך לנסוע עוד חודש לריגה ואחר מכן יחזור לארצות הברית בחזרה בשביל להתיישב שמה.
לאחר הביקורים בשיקגו, דטרויט וסט. לואיס חזר אדמו"ר הריי"צ לניו יורק שם הוקם ועד מיוחד בשם הועד להתיישבות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש באמריקה יו"ר הוועד היה הרב מנחם לקשין.
בסופו של דבר בי"ח אב תר"צ שולח אדמו"ר הריי"צ מכתב לוועד בו הוא עונה בשלילה לגבי האפשרות להתיישבות אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית.
כנסי אגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
כנס ראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ג נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ הרב יצחק הורביץ לארצות הברית בתור שד"ר שידאג להרחבת אגודת חסידי חב"ד.
הרב הורביץ הסתובב בכל רחבי קהילות חב"ד בארצות הברית בשביל לחזק אותם.
בין פעולותיו זה היה חיזוק אגו"ח, וכן יזם את הכנס הראשון של אגודת חסידי חב"ד בי"ט כסלו תרצ"ה.
באסיפה הוחלט על הקמת משרד מיוחד לאגודה, מינוי רבי ישראל ג'ייקובסון ליו"ר האגודה וכן להוציא בטאון בשם "חב"ד בולעטין".
כנס שני[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאור הצלחת הכנס הראשון הוחלט לעשות כנס שני ,
הכנס שני נקבע לכ"ה אייר תרצ"ו ביום ראשון בשעה 12 במלון "ברודווי סנטרל".
החלטות האסיפה היו: שהאגודה לוקת על עצמה את החזקת כולל חב"ד וכן את ישיבת תורת אמת שבארה"ק, שכל קהילת חב"ד תהיה צריכה להביא סכום כסף בשביל להחזיק את האוגדה וכן את החזקת ישיבות תומי תמימים בכל העולם.
כנס שלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכנס השלישי נעשה בי"א תמוז תרצ"ז, כנס זה היה כמסיבת צאתכם לשלום לרב גיי'קובסון שנסע בחזרה לאירופה.
החלטות האסיפה היו: חיזוק מה שהוחלט באסיפה הקודמת, הקמת אגודה לחיזוק נשי חב"ד, הקמת רשת אחי תמימים, הפצת תורת החסידות בכל רחבי ארצות הברית, וכן חיוב כל חבר האגודה במס של ב' שקל לשנה.
כנס רביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מסיבות שאינם ידועות לא נערך כנס בשנת תרצ"ח.
בח' תמוז תרצ"ט נערך הכנס הרביעי, כנס זה היווה גם מסיבת צאתכם לשלום לרב גייקובסון שנסע בחזרה לאירופה.
בכנס הוחלט על הקמת ועדות מיוחדות על כל נושא.
הועדות היו: ועד ההנהלה, ועד הפועל, ועד המעמד, ועד להפצת חסידות, ועד הישיבות, ועד לאיגוד קהילות חב"ד, ועד לערי שדה והועד האחווה.
כנס חמישי ואילך[עריכה | עריכת קוד מקור]
גם אחרי הקמת הארגונים מחנה ישראל ומל"ח נשאר הארגון אגודת חסידי חב"ד כארגון הגג של חב"ד בארצות הברית.
לקראת י"ט כסלו תש"א כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב בו הוא מבהיר שאגודת חסידי חב"ד הוא ארגון הגג של חב"ד בארצות הברית וכן מציע לעשות שוב כנס.
ואכן בחול המועד של חג הפסח תש"א נערך הכנס החמישי של אגודת חסידי חב"ד ב770.
כנס נוסף נערך באותו שנה בח"י אלול ומאז הוחלט כל שנה לעשות כנס בח"י אלול ובכנס זה הוחלט על הקמת סניפים לאגודה בכמה ערים בארצות הברית.
בכנסים אלו הוחלט על חיזוק ועד הפצת דא"ח וכן על הקמת חבריא קדישא של קהילת חב"ד.
בהמשך גם הוקם במסגרת אגודת חסידי חב"ד את ירחון הקריאה והקדושה.
אחות תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אחות תמימים |
אחות תמימים, הינה אגודת בנות חב"ד שהוקמה בהכוונתו של אדמו"ר הריי"צ, ונועדה לאחד את הנערות החב"דיות בלימוד עניני חסידות, ובהתוועדויות.
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת תרצ"ו בריגא, ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב מרדכי חפץ, שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ[5] בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של תומכי תמימים ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.
בוא אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – הצלת אדמו"ר הריי"צ |
הצלת אדמו"ר הריי"צ הוא כינוי למבצע הצלה אותו ניהלו חסידי חב"ד במטרה לחלץ את אדמו"ר הריי"צ מאירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה.
מבצע זה בא לסיומו ביום ט' אדר ב' ת"ש, אז הגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית.
הקמת רשת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבואו של אדמו"ר הריי"צ למלון נערכה קבלת פנים נוספת, הפעם במתכונת מצומצמת יותר, באמצעה הכריז לפתע אדמו"ר הריי"צ: "יש לי העונג לפרסם ההחלטה שנתקבלה באסיפה המיוחדת של יחידי סגולה אנ"ש יחיו, שהתקיימה לפני כמה שעות, שבבית הכנסת "עונג שבת" תיפתח מחר בעזרת-השם-יתברך "ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש" באמריקה!". הוא לא הסתפק בהכרזה וביקש את עזרתם של הנוכחים: "אני מקווה להשם-יתברך שהרבנים הגאונים, מוסדות התורה ותומכי תורה ביראת שמים יחד עם ידידיי אהוביי אנ"ש ה' עליהם יחיו בראש, יבואו לעזרתי בהמשכת עבודתי בהרבצת התורה ויראת שמים ובעבודת הכלל".
כבר למחרת התאספה אסיפה בנושא בה הוחלט על הקמת רשת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית.
הישיבה הראשונה הקומה כבר בשושן פורים ת"ש באחד מבתי הכנסת בברוקלין ולאחר מכן הועברה ל770.
רשת הישיבות בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ התעסק בכל כוחו בשביל הישיבות וכן שלח אגרת בו הוא נותן תקנות מיוחדות לישיבה.
עם גידול הישיבה היה צורך בקניית בנין ליישבה, בחורף תש"א הקים אדמו"ר הריי"צ את "קרן הבניין" לישיבת תומכי תמימים, בקיץ תש"ו נגמר בניית הבניין והחלו ללמוד בו.
אחי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – אחי תמימים |
החל משנת תרצ"ב הוקמו ישיבות קטנות בערי שדה לקירוב נערים יהודים[6], החל משנת תש"ב הוקמו רשת ישיבות סדירה של "אחי תמימים".
בין השנים תש"ב - תש"ה הוקמו ישיבות בערים הבאות:
- אחי תמימים רוטשסטר
- אחי תמימים מורינגטון
- אחי תמימים ברונקס
- אחי תמימים ברידזשפארט
- אחי תמימים ווסטר
- אחי תמימים נוארק
- אחי תמימים ניו הייוון
- אחי תמימים ספרינגפילד
- אחי תמימים פילדלפיה
- אחי תמימים פראווידנס
- אחי תמימים פיטסבורג
- אחי תמימים בוסטון
- אחי תמימים בופולו
חדרי תורה תמימה ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הקמת ישיבות תומכי תמימים בארצות הברית וכן הקמת אחי תמימים הוחלט לפתוח חדרים של אחר הצהריים שיעודו עבור ילדים יהודים שלומדים בבתי ספר עממים.
החדרים הראשונים הוקמו בחורף תש"ב, ולאחר ההצלחה הגדולה שהייתה להם הוחלט על הקמת "ועד תלמידי תת"ל מרחיבי חוג חדרי תורה תמימיה ליובאוויטש" שידאג לפיתוח החדרים, ולאחר מכן הוקם "הסתדרות חדרי תורה תמימיה ליובאוויטש" וכן "קרן חדרי תורה תמימה ליובאוויטש" שעליה היה אחראי רבי שמריהו גוראריה.
עד שנת תש"ו היו כבר כ13 חדרים.
ישיבת תומכי תמימים מונטריאול[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים מונטריאול |
אדמו"ר הריי"צ פנה לממשל הקנדי על מנת שיואיל לתת ויזות לתלמידי תומכי תמימים שנחאי. ממשלת קנדה אכן נענתה, ומתוך שמונים ויזות שחולקו לכלל תלמידי הישיבות ששהו אז בשנחאי - קיבלה הישיבה תשע ויזות, בב' חשון תש"ב נשלחו תשעה התמימים שקבילו ויזות ה"ה יוסף ראדאל, אריה לייב קרמר, יוסף מנחם מענדל טננבוים, מנחם זאב גרינגלס, משה אליהו גרליצקי, יצחק הנדל, יוסף וינברג, יוסף צבי קוטלרסקי ושמואל שטיין, במטרה לחזק את הקהילה ולהקים בה ישיבת "תומכי תמימים" - את ישיבת תומכי תמימים מונטריאול. (תשעת הבחורים האלה לפני שלמדו בשנחאי, היו תלמידי ישיבת תומכי תמימים אוטווצק).
את דרכם עשו באוניה משנחאי לס. פרנסיסקו, קליפורניה ומשם נסעו לעיר מונטריאול באוטובוס.
ישיבה זו היוותה כבסיס להקמת קהילת חב"ד במונטריאול.
מל"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מל"ח |
מרכז לעניני חינוך (מכונה בקיצור מל"ח) הינו הגוף האחראי על כל פעילות הפצת המעיינות של חסידות חב"ד ומרכז את מפעל השליחות העולמי.
המרכז הוקם בחודש תמוז שנת תש"א על ידי אדמו"ר הריי"צ במטרה לרכז את פעילות החינוך והיהדות בארצות הברית[7].
בראש המרכז הועמד חתנו, הרבי, שהגיע באותה העת לארצות הברית; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, וכמזכיר מונה הד"ר ניסן מינדל; כמשרד המל"ח נקבע חדר בקומה הראשונה של 770 איסטערן פארקווי, (לאחר מספר חודשים בהם התגורר הרבי במקום), לימים הפך החדר לחדרו האישי של הרבי, כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות[8].
פעילות המרכז[עריכה | עריכת קוד מקור]
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות היהדות והחינוך בארצות הברית, מלבד ישיבות וחדרים[9]; בין פעולותיו נמנו[10]:
- בתי ספר לנערות - בית רבקה (ע"ש הרבנית רבקה) ובית שרה (ע"ש הרבנית שטערנא שרה); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ליהדות[11]. הסניף המרכזי של בית רבקה שכן בקראון הייטס.
- מסיבות שבת - מידי שבת קודש התכנסו עשרות ילדים וילדות[12] בכל סניף מל"ח, שמעו מפי מדריכים על קדושת השבת, על יהדות וענייני דיומא; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מדי פעם - בדרך כלל בל"ג בעומר, התכנסו ילדי הסניפים למעין פאראד בחצר 770, והרבי היה נושא לפניהם דברים על יהדות וחסידות.
- שיעורי לימודי הדת, לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי יום רביעי שיעור בו למדו אודות יהדותם ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב יעקב יהודה הכט (לימים היא הפכה לוועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר).
- המחלקה לאיכרים יהודיים, שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כטלית ותפילין); ופעלה לסידור חינוך יהודי לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ולמחנה ישראל).
- מחלקת המצו"ת (= הספקת מזוזות ציצית ותפילין), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי השואה ויוצאי רוסיה ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן בסין וביפן; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, בפוקינג, ניהל הרב דוד ברוומן; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של שנחאי, הרב מאיר אשכנזי.
- המחלקה ליוצאי צבא התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא ארצות הברית; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם (סידורים ומחזורים, ברכת המזון, ספרונים של שיחות וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת למחנה ישראל).
- שיעורי ערב - שיעורים תורניים לבעלי-בתים יהודים העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי המל"ח בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת תש"ה עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת אשל התורה של מחנה ישראל; בשנת תש"ז חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.
- תעמולה למען חינוך יהודי נערכה בין ההורים היהודיים בארצות הברית בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של המל"ח.
- מחלקת המורים - א. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של המל"ח ובתי ספר אחרים ב. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.
- מחלקה לתמיכה כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים למל"ח ותות"ל והן שאינם שייכים לחב"ד, כמו בית יעקב וכו'.
- שליחויות לערי שדה - מרכז שליחות, בחורים שיצאו כשלוחים נודדים לסיורים של הפצת יהדות בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום[13]; הרבי מלך המשיח ייקר מאוד מחלקה זו, והקדיש לה שיחות רבות.
- כינוסים והרצאות - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי היהדות, כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות בחג הסוכות ב770; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע[14].
- מחלקת הוצאה לאור - קה"ת הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: לוח היום יום וילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס (ב"ח) בעריכת הרבי, ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - באנגלית: "טעקס ענד טיילס"[15], ספר המקראה 'ספרנו', סידור תהלת ה', סדר ברכות ותפילות באנגלית, "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" (אנגלית), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר ניסן מינדל, והם הודפסו בסיוע קרן סטולמן.
מחנה ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מחנה ישראל |
מחנה ישראל הינו ארגון שהוקם על ידי אדמו"ר הריי"צ בחודש סיון בשנת תש"א. בראש הארגון עמד אדמו"ר הריי"צ והרבי יו"ר ועד הפועל.
הארגון 'מחנה ישראל' הוזכר בקול קורא השני אותו הוציא אדמו"ר הריי"צ בט"ז סיוון תש"א.
מטרת הארגון הוא:להשפיע, על ידי הנהגה של חבריה ומעשיהם, על חיזוק היהדות וקיום התורה והמצוות המעשיות, ולעורר לבבות בני ישראל ולקרבם לתשובה תורה ומעשים טובים. לפרסם האמת אשר "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה שלמה על ידי משיח צדקנו".
פעולות הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מזהירי שבת מחנה ישראל - מחלקה מיוחדת בשם "מזהירי שבת מחנה ישראל" נוסדה להפצת רעיון שמירת השבת. אחת מפעולתיה - ארגון אגודות נשים מכל החוגים, שהצהירו כי הן לא יקנו מאומה ביום השבת.
- חברת משניות בעל פה - נוסדה חברה משניות בעל פה, וששת סדרי המשנה נחלקו בין החברים על פי הגורל (ארבעה פרקים בערך לחלק). כך כל הש"ס נלמד ונשנה בעל פה במשך השנה. כוונת המפעל הזה, שנוסד בהצעתו של אדמו"ר הריי"צ, היא "לטהר האויר" על ידי אמירת וחזרת משניות בבית ובחוץ, ברחוב, בחנות, בסבוויי ובכל מקום נקי, ויש בזה סוד גדול "להקל חבלי משיח ולקרב פעמי משיח צדקנו בחסד וברחמים".
- חברת תהלים העולמית - "מחנה ישראל" יסד גם חברות תהלים חדשות וחיזק את הישנות. בנוסף להם נוסדה חברת תהלים העולמית, אשר נוסדה על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ב בירושלים.
- ארבע פעולות טובות - בשנת תש"ג ביקש הרבי שכל יהודי החבר במחנה ישראל יעשה לפחות ארבע פעולות טובות וידווח עליהם להנהלה ולאדמו"ר הריי"צ. אלפי יהודים קיימו בקשה זו.
- חלוקת הש"ס - אחת הפעולות אותם העביר הרבי לידי 'מחנה' הינו חלוקת הש"ס המתקיימת בי"ט כסלו, ובה היה נוטל הרבי בעצמו חלק.
- ביקור חולים - בשלהי שנת תש"ד הוקם מחלקה למחנה ישראל בשם "ביקור חולים" שנועדה לבקר חולים ופצועים בין אנשי צבא היהודים שנפצעו במלחמת עולם השנייה.
- אשל תורה - נוסד בקיץ תש"ה ונועד להקים שיעורי תורה ברחבי ארצות הברית וכן לעודד בעלי בתים ובחורים ללמוד בה.
שדרי"ם לעיירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית הוא החל לשלוח שדרי"ם שיפעלו למען היהודים שנמצאים בערי שדה.
הקבוצה הראשונה שנשלחה הייתה עם התמימים:שלמה זלמן הכט, מאיר גרינברג מרדכי דוב אלטיין ומרדכי פישר.
בהמשך נשלחו עוד תמימים וכן גן זקני אנ"ש שביניהם: הרב אברהם אליהו אקסלרוד, הרב שמואל דוד הלוי רייטשיק והרב אליהו סימפסון.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ הפרעות שהחלו בחודש ניסן תרמ"א, קיבלו בעיתונות היהודית את הכינוי 'סופות בנגב', על מנת לעקוף את הצנזורה הרוסית תוך שימוש בציטוט מנבואת ישעיהו על החורבן: "מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב (כ"א, א). ולציין בכך גם את העובדה שהתחוללו ב'נגב' דרום-מערב האימפריה הרוסית.
- ↑ במספר שיחות הרבי הזכיר זאת.
- ↑ זכרון לבני ישראל, פרק כה.
- ↑ ראו אגרות קודש חלק י"א אגרת ג'תתכח עמוד קט: "מטרת נסיעתי לארצות הברית לא הייתה בשביל עזרת אחינו ברוסיא בלבד, ומפורש אמרתי קודם נסיעתי שנסיעתי אופי פרטי לה, גם אמרתי שחסידי אמריקא שלחו לי הזמנה לבא אליהם וגם שלתו לי על הוצאות הדרך. ובאמת דעתי שנסיעתי, בהנוגע לחסידים וחסידות הייתה צריכה להביא תוצאות טובות, בעה"'י, וחחסידים היו צריכים להבין הדבר ולאחוז באמצעים לעזרני, וכלנו יתד היינו יכולים לעשות בדק חבית של בית תפארתנו להרים קרן החסידים וחהסידות, אמן כה יאמר ה'".
- ↑ המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג סיוון תרצ"ז (נדפס באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.
- ↑ שבסופו של דבר היו נשלחים לישיבת תומכי תמימים אוטוואצק
- ↑ במקביל למחנה ישראל שמטרתו הייתה לאחד את כלל יהודי העולם והוצאת הספרים קה"ת.
- ↑ לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב חודקוב בקצה השני של 770.
- ↑ שהיו תחת מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש בהנהלת הרב שמריהו גורארי'.
- ↑ על פי 'סקירה קצרה' שבסוף לוח היום יום, סידור תהלת השם (תש"ה ותש"ז) ותולדות חב"ד בארצות הברית.
- ↑ עדות אדמו"ר הריי"צ באגרות קודש שלו חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.
- ↑ בצורה נפרדת
- ↑ בניהול האחים הרב משה ומענדל קוטלרסקי.
- ↑ משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים תשנ"ג - תשנ"ד על ידי קה"ת, חלקם באו בסדרת הרשימות וחלקם נלקטו בספר שיחות קודש - קודם הנשיאות.
- ↑ שתרגומו נדפס בירחון שיחות לנוער.