ישיבת צמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הישיבה נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או [[תרפ"א]]{{הערה|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]]{{הערה|אנשים שגורשו מארץ ישראל ע"י הבריטים}} לחזור לביתם. בני העיר [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]]. | הישיבה נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או [[תרפ"א]]{{הערה|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]]{{הערה|אנשים שגורשו מארץ ישראל ע"י הבריטים}} לחזור לביתם. בני העיר [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]]. | ||
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, הייתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. | רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, הייתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. | ||
בישיבה למדו 22 תלמידים | בישיבה למדו 22 תלמידים, שהיו למעשה אברכים הלומדים ב[[כולל אברכים|כוללות]] השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באו ללמוד בבית הכנסת "בית מנחם" [[דא"ח]] ומשניות. | ||
התענינות ועזרת [[אדמו"ר הריי"צ]] לישיבה הזאת הייתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו{{הערה|1=ראה במפתח הכללי שב[[אגרות קודש]] שלו חלק י"ב ע' שסד. ראו גם [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121160 מכתב שנה טובה ששיגר לישיבה לקראת ראש השנה תש"ה].}}. | התענינות ועזרת [[אדמו"ר הריי"צ]] לישיבה הזאת הייתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו{{הערה|1=ראה במפתח הכללי שב[[אגרות קודש]] שלו חלק י"ב ע' שסד. ראו גם [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121160 מכתב שנה טובה ששיגר לישיבה לקראת ראש השנה תש"ה].}}. | ||
הישיבה פעלה במשך כעשרים וחמש שנים, עד לסגירתה בתחילת שנת [[תש"ה]]. | |||
{{תומכי תמימים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|צ]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|צ]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:45, 5 במאי 2024
| ישיבת צמח צדק | |
|---|---|
| תאריך יסוד | תר"פ - תרפ"א |
| מיקום | ירושלים |
| ראש הישיבה | מנחם מענדל נאה |
| מספר תלמידים | 22 |
ישיבת צמח צדק הינה ישיבה שנפתחה לאחר מלחמת העולם הראשונה על ידי מגורשי ארץ ישראל שחזרו לארץ והתיישבו בירושלים. הישיבה זכתה להתייחסות מיוחדת מאדמו"ר הריי"צ.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הישיבה נפתחה בתום מלחמת העולם הראשונה, בשנת תר"פ או תרפ"א[1], אז התחילו מגורשי ארץ הקודש[2] לחזור לביתם. בני העיר חברון לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר בירושלים.
רבי מנחם מענדל נאה, יסד את הישיבה עם שובו אחרי מלחמת עולם הראשונה מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, הייתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות.
בישיבה למדו 22 תלמידים, שהיו למעשה אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באו ללמוד בבית הכנסת "בית מנחם" דא"ח ומשניות.
התענינות ועזרת אדמו"ר הריי"צ לישיבה הזאת הייתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו[3].
הישיבה פעלה במשך כעשרים וחמש שנים, עד לסגירתה בתחילת שנת תש"ה.
הערות שוליים
- ↑ מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "כולל חב"ד" אל אדמו"ר הריי"צ בי"ט אדר תרח"צ.
- ↑ אנשים שגורשו מארץ ישראל ע"י הבריטים
- ↑ ראה במפתח הכללי שבאגרות קודש שלו חלק י"ב ע' שסד. ראו גם מכתב שנה טובה ששיגר לישיבה לקראת ראש השנה תש"ה.