מגפה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(68 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:טיסת חילוץ הודו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[שלוחים]] מ[[הודו]] ב[[טיסה]] מיוחדת בתקופת סגירת השמיים לטיסות בוירוס הקורונה]]
[[קובץ:טיסת חילוץ הודו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[שלוחים]] מ[[הודו]] ב[[טיסה]] מיוחדת בתקופת סגירת השמיים לטיסות בוירוס הקורונה]]
[[קובץ:בדיקת קורונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רופאים בתקופת הקורונה]]
[[קובץ:בדיקת קורונה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רופאים בתקופת הקורונה]]
'''מגפה''', ב[[מקרא]], הוא כינוי לאסון [[מוות]] המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של [[מחלה]] מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.
'''מגפה''', ב[[מקרא]], הוא כינוי לאסון [[מוות]] המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של מחלה מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.


==במקרא==
==במקרא==
שורה 10: שורה 10:
*בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}.
*בעקבות [[חטא בעל פעור]] כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה [[פינחס]] שהרג את [[זמרי]], נעצרה המגפה{{הערה|בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.}}.
*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.
*כאשר [[דוד המלך]] מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את [[גד הנביא]] שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך ל[[ירושלים]], עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה [[מזבח]] במקום עצירת המלאך - גורן [[אֲרַוְנָה היבוסי]] ב[[הר המוריה]]. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר [[בית המקדש]]{{הערה|שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.}}.
:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא ע"י שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.
:ה[[רד"ק]]{{הערה|שמואל-ב שם, כה.}} מביא מהמדרש{{הערה|מדרש תהלים (בובר), פרק יז.}} ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= שיחת ז' מרחשון תשמ"ו].}}.


==בתולדות החסידות==
==בתולדות החסידות==
שורה 25: שורה 25:


===מגפת הטיפוס===
===מגפת הטיפוס===
אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השניה]].
אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ב[[רוסיה]] התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].


על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - פרק י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.
על רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]], ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב [[אשר גרוסמן]], הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך [[אגרת הקודש - סימן י"א]] של [[אדמו"ר הזקן]], המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים{{הערה|1=מפי הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], מופיע [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3601&CategoryID=927 באתר צעירי חב"ד]).}}.


גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}.
גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו אגרת תנחומין ב[[ט' בניסן]] [[תרס"א]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31622&st=&pgnum=303&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא].}}. ביתו [[הרבנית חנה]], אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה{{הערה|עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).}}.


זמן קצר לאחר לידת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א|הרבי]], לקה אף הוא במחלת הטיפוס. [[כ"ק אדמו"ר נ"ע]] שלח מברקים להורי הרבי ובהם ברכות להחלמתו{{הערה|עדות הרבנית חנה ב'די אידישע היים' גיליון 18 עמ' ד' [מובא בספר [[שנים ראשונות]] עמ' 24].}}.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}.
בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה ל[[דנייפרופטרובסק]] - העיר בה התגורר [[הרבי בילדותו וצעירותו]], הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על [[עולם האצילות|אצילות]], [[עולם הבריאה|בריאה]] ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"{{הערה|ימי מלך, ע' 152.}}.


בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}.
בשנת [[תר"פ]] השתוללה מגפת הטיפוס ב[[רוסטוב]], העיר בה התגורר אז [[אדמו"ר הרש"ב]] ומשפחתו ובה למדו תלמידי [[תומכי תמימים רוסטוב|הישיבה המרכזית]]. בתקופה הקשה שלאחר [[הסתלקות אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה}}, בחודש [[חשוון]] [[תרפ"א]], חלה [[אדמו"ר הריי"צ]] במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, [[הרבנית שטערנא שרה]]; בנותיו הרבניות - [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא]], [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]] ו[[חנה גוראריה|חנה]]; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח [[פדיון נפש]] אל [[הגאון הרוגוצ'ובי]], והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של [[נשיא]] בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24743&st=&pgnum=148&hilite= מגדל עז, ע' צה], בשם הרב [[שמחה גורודצקי]].}}. החל מ[[י"ט כסלו]] השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי{{הערה|1=מכתב הרבי, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=363&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו]. וראה מכתב המזכיר ר' [[אלחנן דב מרוזוב]], נדפס ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=161&hilite= אגרות קודש שם, ע' קכב] בשולי הגליון; ובשלימות ב[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5136.htm חלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו].}}.


בשנות [[מלחמת העולם השניה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהיתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}.
בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם ב[[סמרקנד]] שהייתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב [[יהודה לייב לוין (ירושלים)|יהודה לייב לוין]] הקים [[חברה קדישא]] לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.}}. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר{{הערה|[[הלל זלצמן]], סמרקנד, ע' 270.}}.


גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}.
גם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי, במקום גלותו ב[[צ'יאלי]], סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה{{הערה|זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.}}.
שורה 42: שורה 43:


===מגפת הקורונה===
===מגפת הקורונה===
[[קובץ:חיטוי בכפ''ח.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|חיטוי תחנת אוטובוס ב[[כפר חב"ד]] בזמן מגפת הקורונה]]
[[קובץ:חלק מנפטר הקורונה.png|שמאל|ממוזער|250px|חלק מנפטרי הקורונה בשכונת [[קראון הייטס]]]]
[[קובץ:חלק מנפטר הקורונה.png|שמאל|ממוזער|250px|חלק מנפטרי הקורונה בקראון הייטס]]
בשנים [[תש"פ]] - [[תשפ"ב]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]] תש"פ, ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה מ[[כ"ב אדר]] ועד [[ל' סיוון]] תש"פ{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}}
בשנים [[תש"פ]] - [[תשפ"א]], בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר [[חג הפורים]] תש"פ, ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה ב[[ארצות הברית]], ובפרט ב[[קראון הייטס]], נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם [[770]] שנסגר לראשונה בהיסטוריה{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589762/ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה] {{אינפו}}}}. בעקבות סגירת [[פרזידנט 1414|בנין פנימיית הישיבה 1414]], חזרו רבים מתלמידי ה[[קבוצה]] לארץ הקודש{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/589685/ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/590219/ מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד] {{אינפו}}}}. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש ה[[שמחה]] וה[[ביטחון]], וכן להגביר את הפעילות ב[[עשרת המבצעים|מבצעי הרבי]] ובפרט במבצע [[ספר תורה הכללי|אות בספרי התורה הכלליים]] לשמירה והצלה{{הערה|1='''[[בד"צ קראון הייטס]]''': [https://chabad.info/news/coronavirus/589765/ בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו] {{*}} [https://chabad.info/news/coronavirus/589979/ הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות] {{אינפו}}
{{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}}
{{ש}}'''[[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]''': [https://col.org.il/news/123600 בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים] {{*}} [https://col.org.il/news/123732 בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"] {{COL|}}
{{ש}}'''[[מכון הלכה חב"ד]]''': [https://chabad.info/special/588673/רבני חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה] {{*}}[https://chabad.info/news/coronavirus/589833/ "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו] {{אינפו}}}}.
{{ש}}'''[[מכון הלכה חב"ד]]''': [https://chabad.info/special/588673/רבני חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה] {{*}}[https://chabad.info/news/coronavirus/589833/ "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו] {{אינפו}}}}.


ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז את הנספים במגיפה עם מספר פרטים על כל אחד מהם ותאריך פטירתו] {{COL}}}}:
[[קובץ:מניין חצרות.jpg|250px|ממוזער|מניין חצרות ב[[כפר חב"ד]]]]
*ב[[צרפת]]: הרב [[מסעוד טובול]] - משלוחי הרבי ב[[פריז]] מייסד ומנהל המוסדות בית חנה ובית חיה מושקא, הרב' אברהם סאקון ור' חיים מרדכי אסולין - גבאי בית הכנסת חב"ד ב[[סרסל]].
עם פרוץ המגפה נערכו בריכוזי חב"ד מנייני חצרות רבים{{הערה|[https://chabad.info/magazine/631779/ בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ: סקירה ממנייני החצרות בכפר חב"ד]}} על פי פסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] המתיר לערוך את המניינים בחצרות ומרפסות כל עוד רואים אחד את השני, ואין כביש או שביל המפריד ביניהם{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16121&CategoryID=2486 באתר חב"ד אורג]}}.
*ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[אהרן יעקב שווי]] - מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בשכונת קראון הייטס, הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, ובנו ר' אהרון יעקב קארף, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], ר' מנחם מרדכי ניסים, ר' חיים צבי קוניקוב, ר' צבי דוב (הרשל) שיינר, ר' גדליה שמלברג ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטרו הרב [[אברהם אהרון רובשקין]] ור' יוסף יצחק גרוסמן. במונסי נפטר ר' גרשון סייבול.
:בשאר רחבי [[ארצות הברית]] נפטרו ר' חיים יהודה חן ממוריסטאון, ר' מרדכי קאופמן מבופלו.
*ב[[ירושלים]] נפטר הרב זאב גרינוולד.
*כן נפטרו שלוחי הרבי הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]], הרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], והרב [[בנימין וולף]] מהנובר, [[גרמניה]].


בעקבות האסונות הרבים, הכריז רבה של רוסיה הרב [[ברל לזר]] כי יש להחזק באחדות. הקריאה הובילה למקרי אחדות רבים ברחבי הארץ והעולם.
ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם{{הערה|1=[https://col.org.il/news/124346 דף המרכז רבים מהנפטרים בתקופת הגל הראשון של המגיפה, עם מספר פרטים ביוגרפיים] {{COL}}}}:
*ב[[ניו יורק]] - שהינה מוקד עיקרי להתפרצות הנגיף, נפטרו בשכונת [[קראון הייטס]]: הרב [[אהרן יעקב שווי]] - מרא דאתרא וחבר הבד"ץ בשכונת קראון הייטס, הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], הרב [[יהודה לייב גרונר]] - מזכירו של הרבי, הרב [[דן יואל ליווי]] - ראש [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות OK]], הרב [[גדליה קארף]] - בעל מאפיית המצות שסיפקה את המצות לרבי, הרב [[מרדכי גוראריה]] - רב בית הכנסת 'חברה ש"ס', ר' [[מענדל דרייזין]] - איש חסד, ר' [[מרדכי חן]], ר' [[אשר הבר]], הרב [[פנחס קארף]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]], הרב [[חיים מאיר ליברמן]] חבר הנהלת צא"ח המרכזית ועוד. ב[[בורו פארק]] נפטר הרב [[אברהם אהרון רובשקין]].
*ב[[ארץ הקודש]] נפטרו: הרב [[דוד שמעון חדד]] מ[[מגדל העמק]], הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], הרב [[יעקב ימיני]] מ[[נחלת הר חב"ד]], הרב [[יוסף מעטוף]] מנהל בית ספר בנות ב[[נחלת הר חב"ד]], ועוד.
*כן נפטרו שלוחי הרבי: הרב [[בנימין וולף]] מהנובר [[גרמניה]], הרב [[יהודה רפסון]] מלידס, [[אנגליה]], הרב [[שלום איידלמן]] מ[[קזבלנקה]], [[מרוקו]], הרב [[חיים משה מרדכי שייקביץ]] מ[[מילאנו]], [[איטליה]] והרב [[יודי דוקס]] מנהל ארגון Jnet.


גם בשנת [[תשפ"א]] נפטרו ממגפה זו כמה חסידי חב"ד:
בעקבות האסונות הרבים, הכריז רבה של רוסיה הרב [[ברל לזר]] כי יש להחזק באחדות. הקריאה הובילה לאחדות בין החסידים במספר קהילות חב"ד בארץ ובעולם.


*הרב משה חיים תורג'מן, מאנ"ש באשקלון.
ב[[חודש כסלו]] תשפ"א נודע על השלמת פיתוח החיסון לנגיף, שנעשה באופן מזורז ביחס לתהליכי הבקרה והפיקוח הנצרכים לאישור חיסון חדש הניתן לכלל האוכלוסייה. עם הצהרת גורמי הבריאות על הוצאת החיסון לכלל הציבור, התעורר פולמוס הלכתי נרחב האם מותר, והאם ישנה חובה, לקבל את החיסון. רבני חב"ד דנו בנושא מהזווית ההלכתית, ולאור דעת הרבי בנוגע לחיסונים הניתנים בשיגרה. חוות הדעת שהתפרסמה על ידי רב מ[[מכון הלכה חב"ד]] ו[[בית דין רבני חב"ד|בי"ד רבני חב"ד]] המליצו על החיסון באופן כללי, אם כי נתנו מקום להמתין עד שבטיחותו תתברר ולשאול רופא ידיד, וכן קבעה שלא ניתן לחייב בכפיה להתחסן{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/640624/ הרב ישראל הלפרין במאמר מקיף: מה דעת ההלכה והרבי בנוגע לחיסון הקורונה?], כסלו תשפ"א {{אינפו}}, [https://col.org.il/news/128412 בי"ד רבני חב"ד מתייחס לחיסון: "שכל אחד ישאל לדעת רופא ידיד] {{COL}}}}. הרב [[ברוך בועז יורקוביץ']]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128458 רב קהילת חב"ד בלוד הרב יורקוביץ קורא להתחסן לקורונה]{{COL}}}} ורבה של בני ברק הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] קבעו שעל כל אחד להשתדל להתחסן{{הערה|1=[https://chabad.info/news/coronavirus/642522/ הרב לנדא: על כל אחד להשתדל לקבל את החיסון לקורונה] {{אינפו}} .}}.
*הרב [[דוד שמעון חדד]] - מוותיקי אנ"ש במגדל העמק.
 
*הרב מנחם מהצרי, מאנ"ש בנחלת הר חב"ד.
ב[[חודש אדר]] חתמו עשרות רבני חב"ד בקריאה להתחסן בהקדם וכן להוסיף ב[[תפילה]], [[תורה]] ו[[מצוות]] ו[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]{{הערה|[https://chabad.info/news/coronavirus/653679/ גילוי דעת: עשרות רבני חב"ד מורים להתחסן בהקדם] {{אינפו}}}}.
*הרב יעקב יצחק פרידמן, מאנ"ש בבני ברק.
 
==לקריאה נוספת==
*'''הספרים שחוברו על ידי גדולי תורה בתקופת מגיפה לאורך הדורות''', שבועון כפר חב"ד גליון 1857 עמוד 47
*'''זכרונות המגפה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1850 עמוד 31


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 68: שורה 70:
*[[יהושע מונדשיין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו]'''
*[[יהושע מונדשיין]], '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/03/5e6de5072a7e0_1584260359.pdf סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו]'''
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''משפחת המלוכה נרפאת מהמחלה''', שבועון בית משיח, כ"ד אדר תש"פ, ע' 28
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''משפחת המלוכה נרפאת מהמחלה''', שבועון בית משיח, כ"ד אדר תש"פ, ע' 28
*'''[https://ch10.co.il/news/659512/#.YE0Wk51vZPY מה דעת הרבי על חיסונים?]''', באתר חרדים10
*'''[https://col.org.il/news/133789 טופסי רישום חושפים: רבותינו נשיאינו חוסנו פעמיים נגד מגפה]''' {{COL}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:אירועים בהיסטוריה]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה כלליים]]

גרסה אחרונה מ־23:41, 11 ביוני 2024

שלוחים מהודו בטיסה מיוחדת בתקופת סגירת השמיים לטיסות בוירוס הקורונה
רופאים בתקופת הקורונה

מגפה, במקרא, הוא כינוי לאסון מוות המוני, מכל סיבה שהיא. בימינו מכונה "מגפה" מקרה התפשטות המונית של מחלה מדבקת, לעיתים מסכנת חיים.

במקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

במקרא מתוארות כמה וכמה מגפות שפקדו את עם ישראל:

  • לאחר חטא העגל, כאשר ירד משה רבינו מהר סיני, שרף את העגל והעניש את החוטאים - היכה ה' את עם ישראל במגפה[1], שבה נהרגו אלו שהיו עליהם עדים שהעידו שהשתתפו בחטא, אך לא התרו אותם מראש[2]. מניין המתים במגיפה אינו ידוע[3].
  • לאחר מחלוקת קורח על משה רבינו ומות החולקים עליו, התלוננו העם נגד משה ואהרן שגרמו למותם, ועל כך היכה ה' את עם ישראל במגפה בה נהרגו 14,700 איש. על מנת לעצור את המגפה לקח אהרן, בציווי משה, מחתת קטורת ואיתה עצר את מלאך המוות מלהכות בישראל[4].
סוד זה, שהקטורת בכוחה לעצור מגפה, התגלה למשה כשעלה להר סיני מפי מלאך המוות בעצמו[5]. בתורת החסידות מוסבר כוחה של הקטורת לעצור מגפה, כי שורש המיתה הוא משבירת הכלים בה ירדו הניצוצות מעולם התוהו לקליפות, וי"א סממני הקטורת מעלים את הניצוצות לשרשם בעולם התוהו וממתיקים את הדינים בשרשם[6].
  • בעקבות חטא בעל פעור כעס ה' על ישראל ושלח בהם מגפה בה נהרגו 24,000 איש. בעקבות מעשה פינחס שהרג את זמרי, נעצרה המגפה[7].
  • כאשר דוד המלך מנה את עם ישראל, והדבר לא היה לרצון ה', שלח אליו את גד הנביא שהציע לו לבחור בין האפשרויות של רעב, חרב או דבר; דוד בחר באפשרות ליפול ביד ה' ולא ביד אדם, וה' שלח מלאך שהיכה את עם ישראל במגפת דבר בה נהרגו 70,000 איש. כאשר הגיע המלאך לירושלים, עצרו ה', ושלח את גד אל דוד להודיע לו שיבנה מזבח במקום עצירת המלאך - גורן אֲרַוְנָה היבוסי בהר המוריה. דוד קנה מאת ארונה את הגורן והקריב בו קרבנות, ואז נעצרה המגפה. השטח שקנה דוד הוא המקום בו נבנה מאוחר יותר בית המקדש[8].
הרד"ק[9] מביא מהמדרש[10] ש"כל האלפים האלה שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו בית המקדש. והרי דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם, נפלו על שלא תבעו אותו - אנו, שהיה בימינו וחרב בימינו, על אחת כמה וכמה". הרבי ביקש לפרסם את דברי הרד"ק הללו, כדי לעורר על חשיבות הציפיה לגאולה[11].

בתולדות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סגירת 770 בעקבות מגפת הקורונה (כ"ב אדר תש"פ)

בתולדות החסידות ידועות מספר מגפות, חלקן קשות ורבות נפגעים, שהשפיעו באופן ניכר על תולדות החסידות.

בשנת תקל"א פקדה מגפה את המחוז שבו הייתה קיימת העירה מזריטש, רבי משולם זושא מאניפולי רצה להעביר את המגיד ממזריטש ומשפחתו לאניפולי, אך הי' קיים איסור מוחלט לאנשים מהמחוז הנגוע להיכנס למחוז אניפולי, אך בהשתדלות ר' זושא אצל המושל והבטחה שאיש לא ימות בכל המחוז לשנה שלמה קיבל אישור להביא את רבו המגיד ומשפחתו, וכן הי' שבכל המחוז בדרך פלא לא נפטר אדם במשך שנה.

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, וכן בתקופת בנו רבי יהודה לייב מקאפוסט, הריצו חסידים מאורשה מכתבים בהולים על מגפות קשות שפקדו את עירם וביקשו עצות וסגולות נגד המגפה[12].

מגפת הדבר בגליל[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עליית החסידים לארץ הקודש בהנהגת רבי מנחם מענדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק, התיישבו בצפת ואחר כך בטבריה. בשנת תקמ"ו התפשטה מגפת דבר בצפת, ואז ברחו החסידים מצפת לטבריה, אך לאחר מכן התפשטה המגפה גם לטבריה. רבי מנחם מענדל נאלץ להסתגר בבית מדרשו יחד עם כמניין חסידים במשך תקופה של כמה חודשים - מפורים עד חודש סיוון בערך - על מנת להישמר מהמגפה. במכתבו מציין שהמגפה לא פגעה בחסידים[13].

מגפת הטיפוס[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחת המגפות הקשות בהיסטוריה העולמית והחסידית, היא מגפת הטיפוס (ובפרט סיפנאי-טיף - טיפוס הבהרות). מגפה זו התפרצה פעמים רבות בדורות קודמים, בעיקר באזורים בעלי צפיפות גבוהה ללא שמירה על הניקיון, כמו גם במלחמות. ברוסיה התפרצה המגפה באופן חמור במיוחד בעקבות מלחמת העולם הראשונה למשך תקופה ארוכה, ושוב בתקופת מלחמת העולם השנייה.

על רבי מאיר שלמה ינובסקי, סבו של הרבי, ידוע כי חלה במחלת הטיפוס ושהה במשך תקופה ארוכה בהסגר (היות והמחלה חשכת מרפא, אושפזו החולים בבידוד ללא טיפול רפואי או מבקרים ורבים מהם מצאו את מותם). ידידו, הרב אשר גרוסמן, הגיע מידי יום מתחת לחלון חדרו המבודד והקריא קטעים מתוך אגרת הקודש - סימן י"א של אדמו"ר הזקן, המדברים בגנות העצבות והייאוש. מאוחר יותר החלים באופן ניסי, והסביר שהכח להחלמתו הגיע רק בזכות קטעי התניא ששמע מידידו ברגעים הקשים[14].

גם מבני משפחתו של רבי מאיר שלמה חלו במחלה: בנו, רבי ישראל לייב, נפטר בגיל חמש עשרה ממחלה זו. הוא התקשה להתאושש מהצער והשבר, ואדמו"ר הרש"ב שלח לו אגרת תנחומין בט' בניסן תרס"א[15]. ביתו הרבנית חנה, אימו של הרבי, חלתה גם היא בצעירותה במחלה, אך החלימה ממנה[16].

זמן קצר לאחר לידת הרבי, לקה אף הוא במחלת הטיפוס. כ"ק אדמו"ר נ"ע שלח מברקים להורי הרבי ובהם ברכות להחלמתו[17]. בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר מגפת הטיפוס הגיעה לדנייפרופטרובסק - העיר בה התגורר הרבי בילדותו וצעירותו, הרבי יצא מגדרו והסתובב רבות כדי לדאוג לחולים, למרות סכנת ההידבקות. בסופו של דבר נדבק הרבי, ואימו תיארה כיצד "מתוך קדחת המחלה לא פסק פיו מלמלמל על אצילות, בריאה ועל תפקידו של האדם עלי אדמות, בעולם הזה הגשמי"[18].

בשנת תר"פ השתוללה מגפת הטיפוס ברוסטוב, העיר בה התגורר אז אדמו"ר הרש"ב ומשפחתו ובה למדו תלמידי הישיבה המרכזית. בתקופה הקשה שלאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב[19], בחודש חשוון תרפ"א, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלה זו. בנוסף חלו אז בה אמו, הרבנית שטערנא שרה; בנותיו הרבניות - חיה מושקא, שיינא וחנה; ורבים מתלמידי הישיבה. מחלת הרבי הבהילה את החסידים, ובפרט כאשר המצב הידרדר והרופאים נואשו ממנו. הרבי שלח פדיון נפש אל הגאון הרוגוצ'ובי, והרוגוצ'ובי השיב במכתב בו הסביר על פי התורה מדוע נדרש הרבי לעבור מחלה זו דוקא, שעניינה "ליבון" המכשיר אותו להיות מציאות חדשה של נשיא בישראל, אך כעת "הנני גוזר בכח התורה שיבריא"[20]. החל מי"ט כסלו השתפר מצב בריאותו של הרבי עד שהחלים לגמרי[21].

בשנות מלחמת העולם השנייה התפרצה מגפת הטיפוס במקומות רבים, ביניהם בסמרקנד שהייתה ריכוז חב"די חשוב לפליטים מכל רחבי ברית המועצות. רבים מהחסידים נדבקו במחלה, ומהם שהלכו לעולמם. הרב יהודה לייב לוין הקים חברה קדישא לטיפול במתים הרבים, ביניהם המתים במגפה זו[22]. ר' דזורה ניאזוב התמסר לטיפול בחולי הטיפוס עד שנדבק בעצמו ונפטר[23].

גם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, במקום גלותו בצ'יאלי, סייע לחולי טיפוס והביא כמה מהם לקבורה[24].

בין חסידי חב"ד שנפטרו ממגפת הטיפוס בגלגוליה השונים היו ר' יצחק יפה מדיסנה, ר' יעקב ברוך קרסיק, ר' שילם קוראטין, ר' שניאור זלמן חוסידוב, ר' אליעזר ליפמן דוברבסקי, נשותיהם של החסידים ר' איצ'ה דער מתמיד ור' אברהם חיים נאה, ועוד רבים.

מגפת הקורונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק מנפטרי הקורונה בשכונת קראון הייטס

בשנים תש"פ - תשפ"ב, בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בעולם כולו, הוטלו הגבלות חמורות על ידי הרשויות על התקהלויות ועל תנועה. מוסדות החינוך, ובכללם החב"דיים, נסגרו לאחר חג הפורים תש"פ, ומאוחר יותר רבים מבתי הכנסת והמקוואות. בעקבות התפרצות חמורה בארצות הברית, ובפרט בקראון הייטס, נסגרו כל בתי הכנסת והמקוואות, ובכללם 770 שנסגר לראשונה בהיסטוריה מכ"ב אדר ועד ל' סיוון תש"פ[25]. בעקבות סגירת בנין פנימיית הישיבה 1414, חזרו רבים מתלמידי הקבוצה לארץ הקודש[26]. רבני חב"ד קראו להישמע להוראות הרשויות לשמירת הבריאות, ולחזק את רגש השמחה והביטחון, וכן להגביר את הפעילות במבצעי הרבי ובפרט במבצע אות בספרי התורה הכלליים לשמירה והצלה[27].

מניין חצרות בכפר חב"ד

עם פרוץ המגפה נערכו בריכוזי חב"ד מנייני חצרות רבים[28] על פי פסק אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך המתיר לערוך את המניינים בחצרות ומרפסות כל עוד רואים אחד את השני, ואין כביש או שביל המפריד ביניהם[29].

ממגפה זו נפטרו עשרות חסידי חב"ד, ביניהם[30]:

בעקבות האסונות הרבים, הכריז רבה של רוסיה הרב ברל לזר כי יש להחזק באחדות. הקריאה הובילה לאחדות בין החסידים במספר קהילות חב"ד בארץ ובעולם.

בחודש כסלו תשפ"א נודע על השלמת פיתוח החיסון לנגיף, שנעשה באופן מזורז ביחס לתהליכי הבקרה והפיקוח הנצרכים לאישור חיסון חדש הניתן לכלל האוכלוסייה. עם הצהרת גורמי הבריאות על הוצאת החיסון לכלל הציבור, התעורר פולמוס הלכתי נרחב האם מותר, והאם ישנה חובה, לקבל את החיסון. רבני חב"ד דנו בנושא מהזווית ההלכתית, ולאור דעת הרבי בנוגע לחיסונים הניתנים בשיגרה. חוות הדעת שהתפרסמה על ידי רב ממכון הלכה חב"ד ובי"ד רבני חב"ד המליצו על החיסון באופן כללי, אם כי נתנו מקום להמתין עד שבטיחותו תתברר ולשאול רופא ידיד, וכן קבעה שלא ניתן לחייב בכפיה להתחסן[31]. הרב ברוך בועז יורקוביץ'[32] ורבה של בני ברק הרב יצחק אייזיק לנדא קבעו שעל כל אחד להשתדל להתחסן[33].

בחודש אדר חתמו עשרות רבני חב"ד בקריאה להתחסן בהקדם וכן להוסיף בתפילה, תורה ומצוות ולימוד ענייני גאולה ומשיח[34].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הספרים שחוברו על ידי גדולי תורה בתקופת מגיפה לאורך הדורות, שבועון כפר חב"ד גליון 1857 עמוד 47
  • זכרונות המגפה, שבועון כפר חב"ד גליון 1850 עמוד 31

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ תשא לב, לה.
  2. ↑ רש"י שם, כ ושם, לה; כדעה אחת ביומא סו, ב.
  3. ↑ רמב"ן שם, לה. ור"י בכור שור פירש שהיו 3,000.
  4. ↑ קרח יז, ו-טו.
  5. ↑ רש"י שם, יא; משבת פט, א.
  6. ↑ אמרי בינה שער הציצית ט, ד. תורת חיים בראשית לא, ג. ועוד.
  7. ↑ בלק כה, ג ורש"י. שם ח-ט.
  8. ↑ שמואל-ב כד; דברי הימים-א כא.
  9. ↑ שמואל-ב שם, כה.
  10. ↑ מדרש תהלים (בובר), פרק יז.
  11. ↑ שיחת ז' מרחשון תשמ"ו.
  12. ↑ יהושע מונדשיין, סגולות והנהגות לשעת מגיפה מאדמו"ר בעל התניא וצאצאיו.
  13. ↑ שלום בער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק א.
  14. ↑ מפי הרב מנחם מענדל פוטרפס, מופיע באתר צעירי חב"ד).
  15. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א', ע' רנא.
  16. ↑ עדות הגברת גיטל ברוומן (אם בישראל, ע' 12).
  17. ↑ עדות הרבנית חנה ב'די אידישע היים' גיליון 18 עמ' ד' [מובא בספר שנים ראשונות עמ' 24].
  18. ↑ ימי מלך, ע' 152.
  19. ↑ לפני הסתלקותו נבדק אם נדבק בטיפוס, והתגלה שלא חלה בזה
  20. ↑ מגדל עז, ע' צה, בשם הרב שמחה גורודצקי.
  21. ↑ מכתב הרבי, אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' שכו. וראה מכתב המזכיר ר' אלחנן דב מרוזוב, נדפס באגרות קודש שם, ע' קכב בשולי הגליון; ובשלימות בחלק י"ד (לוין), אגרת ה'קלו.
  22. ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, ע' רכב.
  23. ↑ הלל זלצמן, סמרקנד, ע' 270.
  24. ↑ זכרונות הרבנית חנה, אם בישראל ע' 109 ואילך.
  25. ↑ בהוראת הרבנים: 770 נסגר לחלוטין לראשונה בהיסטוריה
  26. ↑ בעקבות ההתפשטות: עשרות חזרו מ'קבוצה' לאה"ק  •  מכתבם של תלמידי ה'קבוצה' לרבי והמענה המיוחד
  27. ↑ בד"צ קראון הייטס: בהוראת הרבנים: בתי הכנסת והמקוואות בשכונה נסגרו  •  הרבנים מבהירים: לא לערוך מנינים כלל – להתפלל ביחידות
    בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש: בית דין רבני חב"ד: לא להיבהל, לרכוש אותיות בס"ת הכלליים  •  בית הדין: "בית כנסת שאיננו עומד בתנאים - יש לצאת ממנו"
    מכון הלכה חב"ד: חב"ד בקול קורא בעקבות מגיפת הקורונה  • "דין רודף": מכון הלכה חב"ד במכתב חסר תקדים בחומרתו
  28. ↑ בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ: סקירה ממנייני החצרות בכפר חב"ד
  29. ↑ באתר חב"ד אורג
  30. ↑ דף המרכז רבים מהנפטרים בתקופת הגל הראשון של המגיפה, עם מספר פרטים ביוגרפיים
  31. ↑ הרב ישראל הלפרין במאמר מקיף: מה דעת ההלכה והרבי בנוגע לחיסון הקורונה?, כסלו תשפ"א , בי"ד רבני חב"ד מתייחס לחיסון: "שכל אחד ישאל לדעת רופא ידיד
  32. ↑ רב קהילת חב"ד בלוד הרב יורקוביץ קורא להתחסן לקורונה
  33. ↑ הרב לנדא: על כל אחד להשתדל לקבל את החיסון לקורונה .
  34. ↑ גילוי דעת: עשרות רבני חב"ד מורים להתחסן בהקדם
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מגפה&oldid=690339"