לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(335 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א|אחר= ר' לוי יצחק שניאורסון נכד אדמו"ר הצמח צדק|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]]  
{{דמות
}}[[תמונה:לוי יצחק שניאורסון.jpg|left|thumb|225px|רבי לוי יצחק שניאורסון]]הרב הגאון המקובל האלוקי '''רבי לוי יצחק שניאורסון''' נולד ביום [[י"ח ניסן תרל"ח]] (1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה הנמצאת ע"י העיר הומיל [[ביילורוסיה]], להוריו הרה"ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון|זלדה רחל]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו הרה"ג רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], שנפטר בדמי ימיו.
|שם=רבי לוי יצחק שניאורסאהן
|תמונה=לוי יצחק שניאורסון.jpg
|כינוי=ר' לוי
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]]
|מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)
|תאריך פטירה=[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]]
|מקום פטירה=[[אלמא אטא]] [[קזחסטן]]
|מקום פעילות=[[אוקראינה]], [[ברית המועצות]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] הרב [[יואל חייקין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[ליקוטי לוי יצחק]], [[תורת לוי יצחק]], פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה
|השתייכות=
|אם=זלדה רחל|אב=ברוך שניאור שניאורסון}}{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}


רבי לוי יצחק היה חסיד של 3 אדמו"רים: כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], כ[[אדמו"ר מוהרש"ב]] כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי [[זלמן חייקין]], שהיה ממקושרי כ"ק אדמו"ר הצ"צ כ"ק אדמו"ר המהר"ש.  
[[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' (מכונה גם '''ר' לויק'''; [[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]] (1878) – [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944)) אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד הרבנים והמנהיגים הרוחניים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר והוגלה על פעולתו ב[[הפצת היהדות]] ו[[הסתלקות|הסתלק]] בגלות.


ב[[כ' מנחם אב תש"ד]] (1944 למניינם), הסתלק הרב לוי יצחק בעיר [[אלמא אטא]], לאחר שנות סבל בגלות בכפר הנידח צ'יאלי.
==צעירותו==


נולד ביום ראשון [[י"ח ניסן]] [[תרל"ח]] (21 באפריל 1878 למניינם) ב[[עיירה]] פודוברנקה השוכנת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה"ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו.


==בצעירותו==
אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי [[זלמן חייקין]], שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]].


בצעירותו למד הגאון הרב לוי יצחק תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] שהיה הרב של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו הגאונית, וכמו שכותב עליו מחותנו כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]: "כבר משחר ילדותו של הרב רלו"י שניאורסאהן נתגלו אצלו כשרונות עילויים יוצאים מן הכלל".  
בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']]. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מהעיר יפו למשרת רב ראשי{{הערה|ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה "תולדות לוי יצחק" ח"א ע' 189.}}.


בצעירותו הוסמך רבי לוי יצחק להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב רבי חיים מבריסק והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'.
יש הגורסים כי למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות ויש השוללים גירסא זו. אך אדמו"רי ליובאוויטש לא ציינו זאת{{הערה|תיעוד ודיונים בנושא: מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}.


==נישואין==
==נישואין==


כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שהיה רבה של העיר [[ניקולייב]], עיר הולדתו של [[הרבי]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לכ"ק אדמומוהרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הלה נתקל בסירובו של הרבי הרש"ב אשר נתן את ברכתו שהכל יהיה על הצד היותר טוב, וכי אין ממה לחשוש. ואומנם אכן כך היה, החתונה התקיימה במועד שנקבע ביום חמישי [[י"ג סיון תר"ס]] (1900 למניינם).
[[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]
כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו [[אדמו"ר הרש]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמוהרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]]. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם ברישקובסקי{{הערה|"בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71}}{{הערה|[http://chabad.info/news/תגליות-היסטוריות-במסע-התמימים-תשעו/ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו{{אינפו}}]}},


לאחר החתונה שיגר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו. וזה לשונו: "ב"ה יום ג' ו' תמוז תר"ס לפ"ק כבוד נכד דודי ידידי עוז הרה"ח המפורסם נכבד י"א כו' מו"ה ברוך שניאור שי'. מעומק ליבי אברכו בברכת מזבעד כלולות בנו רחומאי דנפשאי מר לוי יצחק שי'. ייתן ה' שזיווגם יעלה ליפה באריכות ימים ושנים טובים ונעימים ברוחניות וגשמיות ובהצלחה בכה"פ בדור ישרים זרע ברך ה' כפי רצון כ"ק אבותינו הק' זצוקללהנ"ע זי"ע, וכבודו יקבל מהם עונג ונחת די חפצו בכל פרט ופרט. מגודל טרדתי נתאחר המכ' עד כה, והטע"ג בטח קבלו בזמנו. ויקבלו החיים והשלום והברכה מאדון השלום כאוות נפשו ובן דודו ידידו עוז דורש שלומו מלב ונפש חפיצה תמיד כל הימים".  
בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את [[י"א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל"ד ול"ה].}}{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view מתי היתה חתונת כ"ק רבי לוי יצחק והרבנית חנה?]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 91.}}.
 
לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.
 
רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס"ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה.
 
החל משנת [[תרס"ב]] השתתף באסיפות ציבוריות בהן גיבשו פעולות למען כלל יהודי רוסיה. חלק מאסיפות אלו ארגן אדמו"ר הרש. בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב, וכן באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[עלילת בייליס|משפט]] הידוע{{הערה|תולדות הרב ר' לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע שנכתבו ע"י כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, ונדפסו ב[[קובץ ליובאוויטש]] חוברת ד' ע' 62 (בעילום שמו), ושוב בלקוטי לוי יצחק על ספר התניא ע' נה.}}.
 
==ברבנות העיר יקטרינוסלב==
 
בשנת [[תרס"ח]] נפטר הרב דוב זאב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרו). גם הרב ה"אשכנזי" של העיר כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו"ר הרש"ב למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה.
 
אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרבי הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס"ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר.
 
בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב{{הערה| ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים}}. בהמשך עוסק המכתב במינויו של הרב לוי יצחק:
 
"וכאשר איתם עימם כעת שאר בשרי הרה"ג המפורסם מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו".
 
לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין:
 
"הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן".
 
המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר.
 
למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש"ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים.
 
מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש"ב מכתב תודה.
 
וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ"ט.
 
במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים.
 
אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: "הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה".
 
דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש.
(ראו בערך "דנייפרו" פרטים רבים נוספים על רבנותו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב).
 
==ניסיון עליה לאה"ק==
[[קובץ:עליה לוי יצחק שניאורסון הרבי.jpeg|ממוזער|שמאל|הגילאים במסמכי הויזה לפי מכתב הרבי]]
 
הרב ניסה לעלות לארץ הקודש, זמן קצר אחרי שאחיו הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] עלה לאה"ק.
מסמכים מתאימים הוגשו לרבנות הראשית לישראל ודרכה אושרו הויזות לרב ולרבנית. על כך בישרה הרבנות הראשית לישראל במכתב ששיגרה לרבי לוי יצחק ביקטרינוסלב:
 
"א' לחדש כסלו תרפ"ו
 
לכבוד הרב הגאון המפורסם, כקש"ת מוה"ר לוי יצחק שניאורסון שליט"א,
 
רב ואב"ד יקטרינוסלב יע"א
 
שלום וברכה,
 
יקבל כבוד תורתו, רצוף בזה מכתבו של המושל המחוזי, בתשובה על דרישתנו בעד ויזה עבור כת"ר ובני ביתו שי', שלפיו נתבקש בא כח הענינים הבריטיים במוסקבה לתת ויזה עבור כת"ר ובני ביתו לבוא לארץ ישראל.
 
מעתה על כת"ר לפנות ישר לשם ויקבל את הויזה בלי דיחוי עוד בעזיתברך.
 
הננו להעיר בזה את תשומת לב כת"ר, שזמן הויזות נתקצר בזמן האחרון, ועל כן צריכים למהר ולעשותן, בג' החודשים הראשונים אחרי צאת ההודעה עליהן.
 
והננו דורשים שלומם וטובתם, ומחכים לראותו פנים אל פנים בארץ הקודש, בקרוב אי"ה".
 
העליה של רבי לוי יצחק ומשפחתו, לא יצאה בסוף אל הפועל, מסיבה שאינה ידועה לנו כיום{{הערה|
[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ח. {{אינפו}} '''[https://chabad.info/magazine/342310/ הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון]''' {{אינפו}}}}.


==מאסרו==
==מאסרו==


רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך תקופה בת 10 שנים עד לשנת [[תרס"ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה. לאחר מכן מונה לרבה של העיר [[יקטרינוסלב]].  
[[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]
לאחר המהפכה הקומוניסטית, נלחם במסירות נפש, על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.
פעילותו למען היהדות, היתה ידועה לכולם ולא פעם היו חיכוכים קשים עם השלטונות עד שהוחלט לאוסרו.
 
בליל [[ט' ניסן תרצ"ט]]{{הערה|כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי"צ על ספר התניא, על ספר הזהר ועוד. וכן כתבה הרבנית חנה, בריש רשימתה.}} (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]] (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש.
 
כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה [[המשטרה החשאית]] להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.
 
לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קייב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].
 
אנשי [[המשטרה החשאית]] שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.
 
==גלותו==
 
בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.
 
בהגיעם ל[[אלמא אטא]] ניתן לאסירים כללים מגבילים לשהותם במקום. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[ישבט ת"ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו ב[[צ'יאלי]] במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.
 
עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לצ'יאלי.


30 שנה מאוחר יותר בליל [[ט' ניסן תרצ"ט]] (1939 למניינם) בשעה 3 לאחר חצות, נשמעו דפיקות על דלת ביתו של רבי לוי יצחק שהתגורר ברחוב בריגאדנע 13 בעיר דנייפרופטרובסק (יקטרינוסלב לשעבר). כאשר פתחה הרבנית חנה את הדלת, עמדו מולה 4 אנשי נ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית הרוסית המקבילה לגסטאפו ימ"ש של אותה התקופה אותה משטרה חשאית נאצית הידועה לשימצה) - ושאלו היכן הרב שניאורסון? מייד בהיכנסם לבית, בעוד הרבנית חנה ניגשת להודיע לבעלה על ה"אורחים" הבלתי-קרואים, צעדו ארבעת סוכני המשטרה החשאית אחרייה, ונעמדו ליד כל דלת מדלתות הבית. אחד מאנשי המשטרה החשאית הנ.ק.וו.ד. הציג בפני רבי לוי יצחק צו חיפוש וצו מעצר. ארבעת סוכני המשטרה החשאית בדקו את כל הספרים אשר היו מסודרים בחמשת הארונות בביתו של רבי לוי יצחק, ביניהם ספרי קבלה, שו"ת (שאלות ותשובות) בכתב-יד, קשרי מכתבים ומברקים מחו"ל. את הכל ארזו בחבילות ולקחו עימם. ארבעת סוכני המשטרה החשאית עבדו עד לשעה 6 בבוקר ולאחר שבדקו את כל הבית הם פנו לרבי לוי יצחק וציוו עליו: "רבי, התלבש ובוא איתנו!".  
גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות ב[[מנין]].


מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], ורבי לוי יצחק הבין כי לא יוכל לקיים את סדר הפסח בביתו, איפשרו לו סוכני המשטרה החשאית לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק"ג [[מצה|מצות]]. כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, היא נענתה כי בבית הסוהר מגישים אוכל לכלל האסירים וכי האוכל כשר לפי דיני ישראל. בנוסף נאמר לה כי בעלה איננו שם. כך ובדרך זו אנשי המשטרה החשאית התחמקו מהרבנית חנה בכל פעם שהייתה מביאה לבעלה אוכל. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף.
==[[הסתלקות]]ו==
[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]


לאחר מספר ימים העבירו השילטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קיוב]] שם שהו פושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השילטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.  
למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.


אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל כוחם להוכיח כי הוא פועל כנגד השילטונות, ולכן הם הושיבו אותו בתנאי מאסר קשים ביותר, והיו מטרטרים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד כסלע איתן יצוק ולא הודה בשום אשמה אשר כביכול יוחסה לו.  
לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.
על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.


על מאסרו של רבי לוי יצחק כתב עד ראייה אשר ישב יחד עימו בבית הסוהר וזה לשונו: "-... מי יכול לעמוד בניסיונות אלה. בין מועטים אלה נצרף בכור העוני הרב לוי יצחק שניאורסאהן זצ. לא הודה! לא חתם על האשמה! כגבור פלאי קיבל את מנת הייסורים שנפלה בחלקו ולא נכנע. קיבל באהבה דין שמיים ולא הודה למעניו. בכל מירוץ הדמים הנורא אשר מיליונים נלכדו בו, נשאר הרב מיקטרינוסלב היחידי ממש שלא שלטה בו אש הגיהנום ולא הכריעה אותו היד התקיפה! עובדה זו הייתה נמסרת מאחד לשני כאגדת פלאים. בבתי הסוהר דיברו הכל עליו כעל אדם עילאי..."
[[הרבי]] הסביר{{הערה|לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[מזבח]] של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה]] גדולה כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.


==גלותו==
עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהווה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב [[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה{{הערה|לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.}}.
 
===שיפוץ הציון===
במשך כל השנים, מאז הסתלקות הרב לוי יצחק, התעניין הרבי רבות אודות ציונו של אביו, ודאג לשימור המקום וקדושתו. במהלך השנים אף שלח הרבי כספים לשימור המקום והוראות מדוייקות לשיפוץ וחידוש{{הערה|ר' [[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]] 472 עמוד 27}}.
 
בשנת [[תשל"ב]], לאחר שהרב [[מרדכי גורליק]] מסר לרבי ב[[יחידות]] תמונות של הציון והמצבה, ביקשו הרבי שישאל את בני משפחתו האם יוכלו לתקן את המצבה, ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. העוסק העיקרי בזה היה אחיו הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. אומרים שבמהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי]. הסיפור שלי גליון 425.}}.
 
מי שבנה את המצבה היה ר' גבריאל אוחנוב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132339 הוא סרב להניח, אולם אז הסתבר שסבו בנה את מצבת אבי הרבי].}}
{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/612283/ לרגל כ' מנחם אב: תיעוד היסטורי מהקמת המצבה באלמא אטא] {{אינפו}}}}.
 
==האוהל==
[[קובץ:דוד נחשון הקמת אוהל אלמא אטא.jpg|ממוזער|שמאל|הרב דוד נחשון בהקמת האוהל באלמא אטא]]
 
בשנת תשמ"ט, הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] הקימו אוהל סביב המציבה. ההכנות ארכו זמן, והשניים ביקרו מספר פעמים בציון, עד שהקימו את האוהל בפועל בחודש אלול תשמ"ט.


בתום מספר ימי חקירה, בהיעדר הוכחות וראיות מוצקות מצד השילטונות על פעילותו של רבי לוי יצחק, אשר כל תכליתן היה להביא להרשעתו, הוחלט להרחיק את רבי לוי יצחק מכל יישוב יהודי, ודינו נגזר ל-‏5 שנות גלות במזרח אסיה. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב, עד אשר הגיעה הרכבת לתחנתה הסופית בעיר אלמא-אטא אשר במדינת קזחסטאן.  
ימים ספורים לאחר הקמת האוהל הגיעו לבית חיינו וטרם יציאתם מסרו את מפתח האוהל למזכירות על מנת להעבירו לרבי, אלא כאשר התכוונו לצאת לשדה התעופה, טילפנו מהמזכירות והורו להם בבהילות להגיע ל-770 כי הרבי מבקש שהם ימסרו את המפתח. הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב הוכנסו לחדר ה'יחידות', ומסרו את המפתח ודו"ח על הקמת האוהל. הרבי החזיק היטב את המפתח, הביט לרגע על מחזיק המפתח, שם רשם הרב נחשון על פתק שזהו המפתח של האוהל באלמא אטא, והרבי שאל: מה זה? והרב נחשון אמר: זה המפתח של האוהל באלמא אטא. הרבי הביט כלפי מעלה ואמר ברגש: "זה המפתח של האוהל". ואז בירך את השניים:


המסע היה מפרך ביותר. הצפיפות והתנאים הבלתי אנושיים אשר שררו ברכבת לא הפריעו לרבי לוי יצחק. הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך 11 יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה, אשר לא הספיק כלל להרוות את צימאונם. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.
"אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם, על זה שעוררו את יהודי רוסיה ופעלו איתם, והתעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים. ושלא נצטרך להגיע לזה - על ידי שיהיה 'הקיצו ורננו שוכני עפר'{{הערה|[[אברהם רייניץ]], [[שבועון בית משיח]], 472 עמוד 27}}.  
[[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]


ביום [[ט"ו שבט ת"ש]] (1940 למניינם) הגיע המסע המפרך לסיומו, כאשר הרכבת הגיעה לבסוף לעיר אלמא-אטא בירת קזחסטאן. בתום 10 חודשים של אימה וחרדה בבתי הכלא השונים שבהם היה מוחזק, בהם מנסים השילטונות קרי המזג לאבד כל צלם אנוש מהאסירים, הרגיש רבי לוי יצחק לראשונה את עצמו כדמות אנוש. הנה הוא הולך לבדו מבלי שהצל של השומר מלווה אותו.  
בשנים האחרונות שיפצו השלוחים בעיר את הציון והגישה אליו ונתנו לו מראה מחודש כיאה למקום קדוש זה.  


החופש אשר ניתן לאסירים בהגיעם לאלמא-אטא היה מוגבל מאוד. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות קבוצות למקומות נידחים בקזחסטאן, שם נגזר עליהם ל"בלות" שנים אחדות בגלות. בשל העובדה שרבי לוי יצחק נחשב כביכול בעיני השילטונות לאסיר מסוכן ביותר, הוא נשלח למקום הנידח ביותר שהיה בקזחסטאן ששמו צ'יאלי. ב[[י"ט שבט ת"ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטאן.  
מידי שנה ביום ההילולא [[כ' מנחם אב]], נוהרים חסידים רבים מכל רחבי תבל אל האוהל ונהנים ממנייני תפילה, שיעורי לימוד והתוועדויות המאורגנות על ידי שלוחי הרבי בעיירה, המאוגדים תחת חב"ד-ליובאוויטש בקזחסטן והקהילה היהודית הגדולה בראשות רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב [[ישעיה אלעזר כהן]]. לא הרחק מבית החיים, עומד לשירות הבאים להתפלל על הציון, המרכז היהודי של קזחסטן הנקרא בשם "[[בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן]]" ובתוכו [[בית הכנסת]] "לוי יצחק".


צ'יאלי הייתה בית סוהר ענק פשוטו כמשמעו, מסוג בתי הסוהר אשר לא היה בו כלל צורך להחזיק מסביבו שומרים. לברוח מצ'יאלי הייתה משימה בלתי אפשרית. סביב בית הסוהר הענק הזה היו מאות קילומטרים של מדבר עם ביצות. האוויר שם היה מעופש, ויתושי הביצות היו רודפים את האדם להיכן שרק הלך. הבתים של צ'יאלי היו עשויים חימר, וקירות הבתים היו תמיד לחים ורטובים. בימות הקיץ השמש הייתה לוהטת מאוד ומעלה צחנה וריחות לא נעימים, אשר גרמו לפריצתן של מחלות מסוכנות, אשר היו מקצרות חיי אדם, שלא לדבר על ימות החורף שבהם היה הקור מקפיא מנשוא. למקום הזה בדיוק הגיע רבי לוי יצחק באישון לילה. מבול גשם עז קידם את פניו. נפש חי'ה לא נראתה בחוץ מלבדו, שהייתו בקור המקפיא הייתה מסוכנת ביותר. אבל רבי לוי יצחק ואסיר יהודי נוסף אשר היה עימו לא נשברו, וכיתתו את רגליהם כשאין להם לא כתובת ולא מכר שאליו אפשר להיכנס.
===הנצחתו===
במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:
*רשת [[כולל]]ים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]'
*[[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]] - ספרייה חסידית ב[[קראון הייטס]] לעיון והשאלה
*קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה{{הערה|מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 11}}
*קרן הצדקה שהקים הרבי על שמו ומסייעת ותומכת בחינוך יהודי כשר - "[[קרן לוי יצחק]]"
*[[ירחי כלה]] - כינוס תורני שנתי לזכרו של רבי לוי יצחק המתקיים מידי שנה בקיץ בשטחו של [[קעמפ גן ישראל|מחנה גן ישראל]] בארה"ב


לשניים נודע שבמקום מתגורר חייט יהודי שהוגלה לצ'יאלי לפני זמן רב ונשא אישה נוכרייה. רבי לוי יצחק וידידו היהודי נסחבו בגשם לביתו של אותו החייט היהודי בתקווה שהלה ייתן להם להיכנס לפחות עד אור הבוקר. כאשר ראה החייט היהודי מי עומד לפניו, טרק בפניהם את דלת ביתו ולא נתן להם להיכנס לביתו. כל בקשותיהם ותחנוניהם של רבי לוי יצחק וידידו היהודי להיכנס פנימה לא הועילו, ובאין כל ברירה הם המשיכו ללכת עד אשר הבחינו מרחוק באור קלוש הבוקע מחלון של אחד הבתים.  
====זכרונות ר' יוסף נימוטין====
ר' [[חיים יוסף דוד נימוטין |יוסף נימוטין]] בן החסיד הרב [[שמואל נימוטין]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו{{הערה|[https://col.org.il/news/122872 כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}.
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.


בעל הבית שהיה גוי ריחם על השניים שנראו לו מוזרים, ואיפשר להם להיכנס לביתו. מצבו הפיזי של רבי לוי יצחק היה קשה והלך והתערער יותר, הוא היה בודד מאוד במקום הגלות אליו נשלח. מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לבקרו בצ'יאלי.
זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf התמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה]


==הסתלקותו==
==לקוטי לוי יצחק==
[[קובץ:לקוטי לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החלק הראשון]]
[[קובץ:לקוטי לוי"צ הוצאה חדשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההוצאה החדשה]]
'''ליקוטי לוי יצחק''' הינו ליקוט של תורת [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], שכתב ב[[מסירות נפש]] ובתת-תנאים במשך שנות גלותו ב[[עיירה]] [[צ'יאלי]] ב[[קזחסטן]].


בדרך לא דרך ומתוך מסירות נפש עצומה עשתה [[הרבנית חנה]] את דרכה למקום הנידח הזה. למעלה מ-‏4 שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח שנת תש"ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא-אטא בירת קזחסטאן.  
לאחר [[הסתלקות]]ו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק]], הצליחה אשתו [[הרבנית חנה]] לצאת מ[[ברית המועצות]]. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים ב[[מוסקבה]].


נראה היה באותו הרגע כי רבי לוי יצחק הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, אבל דווקא מנוחה זו היא אשר הביאה להתפרצותה המחודשת של המחלה הממארת אשר כירסמה בו מזה זמן רב, בעקבות הייסורים ממצבו הכללי והבלתי אנושי, במצור וברעב שעבר במקום גלותו בצ'יאלי, תנאים אשר מחד גרמו לשככת המחלה ולאי-התגלותה בתוקפה בתקופה מסויימת, ומאידך גיסא הביאו להתפרצותה בעת ובעונה אחת מאוחר יותר.  
במהלך השנים נרתמו כמה [[חסידים]] להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ ב[[ירושלים]]. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי [[אדמו"ר שליט"א]].


ואכן למרבה הצער כך באמת היה - לאחר שהגיע רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] - אל המנוחה והנחלה - והסביבה הייתה נוחה לו, נתעוררה המחלה ביתר שאת ובמשנה מרץ רח"ל, הרופאים אשר טיפלו ברבי לוי יצחק לא מצאו שום תרופה אשר תוכל להצילו, ומצבו הלך והיתדרדר מיום ליום. בימים האחרונים היה רבי לוי יצחק כבר חלש ביותר. "הלוא תראה - הצביע על היד שלו כאשר שוחח עם אחד מהאנשים שהיו עימו -כי לא נשאר על גופי אלא עור ועצמות בלבד. טעמה של אכילה אינני חש כלל..." אמר.  
בבית משיח בגיליון 1423 שהוקדש ליום ההילולא ה-80, פורסמו לראשונה אגרות הרבי אל העסקן הרב [[פנחס אלטהויז]], בקשר להוצאת ספרי הזוהר מ[[ברית המועצות]].


על יומו האחרון של רבי לוי יצחק היטיב לספר עד ראייה וזה לשונו: - "ביום שלישי בלילה זכיתי אני ועוד אחד לעמוד כל הלילה ליד מיטתו לשמשו. שפתותיו מילמלו ללא הרף, אך קולו לא יישמע. לפתע התעורר, פתח את עיניו, וביקש להביא לו מים לנטילת ידיים. כאשר הגישו לו את המים, אמר: "מען דארף זיך אריבער כאפן אויף יענער זייט!" (יש להתכונן לעבור לצד ההוא...) היו אלה דבריו האחרונים".
צוות נבחר של [[חסידים]] התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.


למחרת, ביום רביעי, [[כ' מנחם אב תש"ד|עשרים לחודש מנחם-אב שנת תש"ד]] (1944 למניינם), מצבו של רבי לוי יצחק הורע, הוא סבל מכאבים נוראים. הוא לא הפסיק מלמלמל בשפתיו. אחד הנוכחים שהיטה את אוזנו לשמוע מה מרחשין שפתותיו, שמע מילים מקוטעות שיצאו ממנו באנחה: ועקבותייך לא נודעו... אי, עקבות משיחא... עקבות משיחא... לעת ערב כאשר מצבו היתדרדר הבהילו לביתו רופא אשר נתן לו מספר תרופות אך נשמתו הטהורה נפרדה מגופו הטהור ועלתה לשמי מרום...  
==תמונתו==
[[קובץ:רבי לוי יצחק.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי]]
[[קובץ:ב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה השניה מתחילת המאסר]]
===התמונה הראשונה===
כשהוציאו בשנת [[תש"ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "[[ליקוטי לוי יצחק]]" על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז"ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.}}. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.


ההלווייה נערכה למחרת. לפני ההלווייה, לאחר שסיימו את מלאכת הטהרה קראו לרבנית חנה להתקרב למיטת בעלה, היא באה בבגדים לבנים.  
===התמונה השנייה===
כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש"א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין [https://col.org.il/news/105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=265 עמוד רס"ד ואילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משתי זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב י"ג תמוז [[תשי"א]] – [[תורת מנחם]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז [[תשכ"א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1=התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", [[יומן השליחות המיוחדת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=266 עמוד רס"ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תנש"א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''"קוקט אויס ניט געזונט"''' [={{כתב קטן|"הוא נראה לא בריא"}}].


עד ראייה אחר תיאר את מסע ההלווייה וזה לשונו: "...בקצה אסיה התיכונה בעיר אלמא-אטא, נערכה תהלוכת אבל עגומה, אשר כמתגנבים, מלאי פחד בלהות וצלמוות, השתתפו בה היהודים המעטים שנתגלגלו לשם. ליוו למנוחת עולמים את אחד האחרונים ממנהיגי היהדות השסועה והמוחנקת של רוסיה. הרחק מעירו ומעדתו טולטל ענק הרוח, בחזקת היד האכזרית של שילטון הרשע ונסתם הגולל על שריד עשוי לבלי חת של יהדות שלימה. דומם צעדו המלווים, כל אחד כאילו הולך לתומו, לעבודתו. כל אלה פקידים במוסדות הממשלה, עובדים וגולים. כל אחד מסתכל לצדדים אם אין מרגישים בו ובקלקלתו - כי אחרי הארון הוא הולך! עמוק בלב טמון הצער הנורא, עם הפחד והחרדה כי לא יוודע לאיש ולא יתנקמו בו. כי הרי הלווייה של רב יהודי יכולה להיות נידונה כהפגנה נגד "המהפיכה", ומשתתפייה יכלו לשלם בעד "חטא" זה בשנות מאסר וגולה למקומות נידחים. כך הלך לעולמו אחד המיוחד, ואולי האחרון מיחידי הסגולה, הרב הנפלא שעמד בעקשנות כצור חלמיש בין מיצרי שאול ומצוקי שחת, הוא לא נכנע תחת היד הטמאה!"
לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שעומד לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=27250 כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&ArticleID=2265 כאן]. התמונה השנייה של רבי לוי"צ מתיק החקירה צולמה בפרופיל, ולא פורסמה ע"י הרבי. היא מופיעה באינטרנט באתרים מסוימים. תחת התמונה המקורית כתוב ברוסית שמו של רלוי"צ ושם אביו.}}.


על קברו, הוקם 'ציון', ובמשך השנים הוחלפה המציבה במבצע מיוחד.
==הנהגותיו הק'==
בשנת [[תשע"ב]] עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון [[ועד הנחות בלה"ק]], נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו כן, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ [[הערות התמימים ואנ"ש לוד]] גליון צדי"ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]] [[תשע"א]].


==מספריו==
==מספריו==
* [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה"ת]], [[תש"ל]] ואילך; הוצאה חדשה ומתוקנת - [[תשפ"ב]].
* [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש"ס משנה וגמרא, קה"ת, [[תשל"א]]; הוצאה חדשה ומתוקנת - [[תשפ"ב]].
* פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, [[קה"ת]], [[תש"נ]]; הוצאה חדשה [[תש"פ]] - 5 כרכים.
* [[ילקוט לוי יצחק]] - על התורה, בעריכת הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]], נכון לשנת תשפ"א יצאו לאור 4 כרכים.
* טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב [[אליהו וולף]].
* [https://www.kehot.org/Content/kuntreisim/8/20/2019 ליקוטי לוי יצחק רשימת רבי לוי יצחק] עם ליקוט ביאורים והערות בדרך אפשר - תשע"ט
==משפחתו==
* '''אשתו''': הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]
*'''בניו''': [[הרבי מלך המשיח]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].
* '''נכדתו''': מרת [[דליה רוטמן]].
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}


* [[ליקוטי לוי יצחק]].
==לקריאה נוספת==
*הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', שלושה כרכים בהוצאת [[קה"ת]], יצא במספר מהדורות, ומהדורה אחרונה מחודשת עם תוספות מאת הרב [[אלי וולף]].
*[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''פאר לוי יצחק''', יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
*[[מנחם זיגלבוים]] (עורך), '''הרבי מוקיר תודה''', מאמרים וכתבות אודות הרב לוי יצחק שניאורסאהן, מסירות נפש, גלות, אוהל, מופתים באוהל ושליחות היום בקזחסטן. כותבים: הרב [[ישעיה כהן]] השליח הראשי קזחסטן, [[מנחם זיגלבוים]], [[שרגא קרומבי]], הזמר [[בני פרידמן]] ועוד. אב תשפ"ג.
*'''ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו''', על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871 עמוד 73
*'''אדוני אבי מורי ורבי''', לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 40
*'''מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 44
*'''עשר עובדות על רבי לוי יצחק''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 47
*'''אבא של המלך''', מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף ל[[שבועון בית משיח]] ערב כ' מנחם אב תש"פ
*'''חכם הרזים''', ראיון עם הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1870 עמוד 25
*'''צהבו פניו''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1870 עמוד 32
*'''לטעום מהגילויים של הגאולה''', ראיון עם הרב [[אליהו וולף]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1870 עמוד 40
*'''המלאך גבריאל''', אודות שיפוץ המצבה וזהותו של היהודי שזכה לעסוק בכך, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1919 עמוד 23
*[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 67-84.


* [[תורת לוי יצחק]].
== קישורים חיצוניים ==
;תולדות חיים:
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה"ק. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.17436953695_1716426.pdf מסמכי תיק החקירה]''' {{COL|}} {{PDF|}}
* ועד חיילי בית דוד, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70946 תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן] {{PDF}} - {{אינפו}}. {{שטורעם|}}{{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [https://chabad.info/magazine/593372/ 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק] צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר [[חב"ד אינפו]].
{{אינפו|}}
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון]''' {{אינפו}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2672045 במסירות ונחישות]''' {{בית חבד}} תולדות חייו באתר בית חב"ד {{בית חב"ד|}}
;תורתו
* [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע"ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*הרב [[דוד דובוב (ניו גר'זי)|דוד דובוב]], '''[https://anash.org/qa-the-surviving-torah-teachings-of-rabbi-levi-yitzchak/ השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://chabad.info/magazine/664221/ כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד]''' {{אינפו}}
*הרב [[משה קורנוויץ]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/07/06-07-2024-20-04-53-התמים-גיליון-נ״ג-גירסת-קריאה-1.pdf ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד]''' גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] נ"ג עמ' 42
*הרב [[יהודה לייב וייסגלס]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/07/06-07-2024-20-04-53-התמים-גיליון-נ״ג-גירסת-קריאה-1.pdf בן יכבד אב]''', גליון [[התמים (בית משיח)|התמים]] נ"ג עמ' 50
*הרב [[אשר פרקש]], '''[https://sinun770.org/כ-אב-סקירה-כללית-על-תורת-הרב-לוי-יצחק-עם/ כ' אב – סקירה כללית על תורת הרב לוי יצחק ]''', {{שמע}} באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
;סיפורים
* [https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי] מאמר מיוחד באתר [[חב"ד אינפו]] לכבוד יום הולדתו ב[[ח"י ניסן]]. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
;תמונתו
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/522402/ תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?]''' {{אינפו}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13622 "אדוני אבי מורי ורבי ז"ל?"]''' מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר {{חב"ד און ליין}}
;שונות
*[https://chabad.info/news/935711/ גט שנכתב בבי"ד של הרלוי"צ שניאורסון] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ח {{אינפו}}
* [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ב]].{{PDF}} {{קישור שבור|י"ח מנחם אב תשפ"א}}.
* מנדי גולדמן, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], [[שבועון בית משיח]], י"ט אב התשע"ג (26.07.2013) {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47894 כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/news/696338/ 500 פעמים ככה]''', גליון מיוחד לכבוד יום ההילולא תשפ"א, יצא לאור על ידי חב"ד-ליובאוויטש קזחסטן {{אינפו}} {{PDF|}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_71.html חשיפת מכתב נדיר של ר' לוי יצחק שניאורסהון]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
;מדיה:
*'''[https://col.org.il/news/126210 אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ"ף מנחם אב תש"פ, פליישמן וקמינצקי
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב [[תשל"ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י"ז בשבט תשע"ד {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923517 הרבי מספר על אביו]''' מתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/611583/ לדמותו של איש מסירות הנפש]''' {{וידפו}}


{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים בדנייפרופטרובסק]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]

גרסה אחרונה מ־01:17, 30 בדצמבר 2024

רבי לוי יצחק שניאורסאהן
ר' לוי'ק
לידה י"ח בניסן תרל"ח
פודוברנקה (רוסיה הלבנה)
פטירה כ' במנחם אב תש"ד
אלמא אטא קזחסטן
מקום פעילות אוקראינה, ברית המועצות
רבותיו אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ הרב יואל חייקין
חיבוריו ליקוטי לוי יצחק, תורת לוי יצחק, פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה
אב ברוך שניאור שניאורסון
אם זלדה רחל

הרב לוי יצחק שניאורסון (מכונה גם ר' לויק; י"ח בניסן תרל"ח (1878) – כ' במנחם אב תש"ד (1944)) אביו של הרבי, רבה של דנייפרופטרובסק, מקובל ואחד הרבנים והמנהיגים הרוחניים הבולטים בברית המועצות. נאסר והוגלה על פעולתו בהפצת היהדות והסתלק בגלות.

צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ביום ראשון י"ח ניסן תרל"ח (21 באפריל 1878 למניינם) בעיירה פודוברנקה השוכנת ליד העיר הומיל שברוסיה הלבנה, להוריו הרה"ג רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית מרת זלדה רחל שניאורסון. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי לוי יצחק, שהיה בנו של רבי ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק) ונפטר בדמי ימיו.

אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי זלמן חייקין, שהיה ממקושרי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש.

בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב יואל חייקין רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב רבי חיים מבריסק[1] והגאון רבי אליהו חיים מייזל מלודז'. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מהעיר יפו למשרת רב ראשי[2].

יש הגורסים כי למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש במשך זמן קצר בשנים הראשונות ויש השוללים גירסא זו. אך אדמו"רי ליובאוויטש לא ציינו זאת[3].

נישואין[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק

כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו אדמו"ר הרש"ב את השידוך בינו לבין הרבנית חנה שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של העיר ניקולייב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם ברישקובסקי[4][5],

בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את י"א סיון כיום נישואיהם[6][7].

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של ניקולייב, במשך 10 שנים עד לשנת תרס"ט (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה.

החל משנת תרס"ב השתתף באסיפות ציבוריות בהן גיבשו פעולות למען כלל יהודי רוסיה. חלק מאסיפות אלו ארגן אדמו"ר הרש"ב. בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב, וכן באיסוף החומר להגנת בייליס במשפט הידוע[8].

ברבנות העיר יקטרינוסלב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרס"ח נפטר הרב דוב זאב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרו). גם הרב ה"אשכנזי" של העיר כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו"ר הרש"ב למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה.

אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרבי הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס"ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר.

בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב[9]. בהמשך עוסק המכתב במינויו של הרב לוי יצחק:

"וכאשר איתם עימם כעת שאר בשרי הרה"ג המפורסם מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו".

לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין:

"הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן".

המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר.

למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש"ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים.

מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש"ב מכתב תודה.

וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס"ט, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ"ט.

במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים.

אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: "הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה".

דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש. (ראו בערך "דנייפרו" פרטים רבים נוספים על רבנותו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב).

ניסיון עליה לאה"ק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגילאים במסמכי הויזה לפי מכתב הרבי

הרב ניסה לעלות לארץ הקודש, זמן קצר אחרי שאחיו הרב שלום שלמה שניאורסון עלה לאה"ק. מסמכים מתאימים הוגשו לרבנות הראשית לישראל ודרכה אושרו הויזות לרב ולרבנית. על כך בישרה הרבנות הראשית לישראל במכתב ששיגרה לרבי לוי יצחק ביקטרינוסלב:

"א' לחדש כסלו תרפ"ו

לכבוד הרב הגאון המפורסם, כקש"ת מוה"ר לוי יצחק שניאורסון שליט"א,

רב ואב"ד יקטרינוסלב יע"א

שלום וברכה,

יקבל כבוד תורתו, רצוף בזה מכתבו של המושל המחוזי, בתשובה על דרישתנו בעד ויזה עבור כת"ר ובני ביתו שי', שלפיו נתבקש בא כח הענינים הבריטיים במוסקבה לתת ויזה עבור כת"ר ובני ביתו לבוא לארץ ישראל.

מעתה על כת"ר לפנות ישר לשם ויקבל את הויזה בלי דיחוי עוד בעז"ה יתברך.

הננו להעיר בזה את תשומת לב כת"ר, שזמן הויזות נתקצר בזמן האחרון, ועל כן צריכים למהר ולעשותן, בג' החודשים הראשונים אחרי צאת ההודעה עליהן.

והננו דורשים שלומם וטובתם, ומחכים לראותו פנים אל פנים בארץ הקודש, בקרוב אי"ה".

העליה של רבי לוי יצחק ומשפחתו, לא יצאה בסוף אל הפועל, מסיבה שאינה ידועה לנו כיום[10].

מאסרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר

לאחר המהפכה הקומוניסטית, נלחם במסירות נפש, על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות. פעילותו למען היהדות, היתה ידועה לכולם ולא פעם היו חיכוכים קשים עם השלטונות עד שהוחלט לאוסרו.

בליל ט' ניסן תרצ"ט[11] (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי נ.ק.וו.ד. (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש.

כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה המשטרה החשאית להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.

לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר בקייב לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

אנשי המשטרה החשאית שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.

גלותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות בקזחסטן. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה מים בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

בהגיעם לאלמא אטא ניתן לאסירים כללים מגבילים לשהותם במקום. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. בי"ט שבט ת"ש (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו בצ'יאלי במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.

עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה הרבנית חנה לצ'יאלי.

גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות במנין.

הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ

למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו בצ'יאלי. לאחר חג הפסח תש"ד (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר אלמא אטא בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.

לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי כ' במנחם אב תש"ד עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות. על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.

הרבי הסביר[12] כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים למזבח של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע לבני ישראל לכפר על עוונותיהם, ואותה העבודה נעשתה בשמחה גדולה כעין יום טוב, למרות הקושי שבמציאת עצים כשרים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ההילולא, שלמרות גדולתו העצומה בגליא דתורה ובפנימיות התורה מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין אנשים פשוטים, ובשמחה.

עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם ראש השנה, ומהווה הכנה לקראתו - כשם ראש חודש אלול הוא ארבעים יום קודם יום הכיפורים (שנקרא גם-כן ראש השנה ב ספר יחזקאל[13]), ובו מתחילה העבודה המתאימה[14].

שיפוץ הציון[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך כל השנים, מאז הסתלקות הרב לוי יצחק, התעניין הרבי רבות אודות ציונו של אביו, ודאג לשימור המקום וקדושתו. במהלך השנים אף שלח הרבי כספים לשימור המקום והוראות מדוייקות לשיפוץ וחידוש[15].

בשנת תשל"ב, לאחר שהרב מרדכי גורליק מסר לרבי ביחידות תמונות של הציון והמצבה, ביקשו הרבי שישאל את בני משפחתו האם יוכלו לתקן את המצבה, ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. העוסק העיקרי בזה היה אחיו הרב חיים אלעזר גורליק. אומרים שבמהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים[16].

מי שבנה את המצבה היה ר' גבריאל אוחנוב[17] [18].

האוהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד נחשון בהקמת האוהל באלמא אטא

בשנת תשמ"ט, הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב הקימו אוהל סביב המציבה. ההכנות ארכו זמן, והשניים ביקרו מספר פעמים בציון, עד שהקימו את האוהל בפועל בחודש אלול תשמ"ט.

ימים ספורים לאחר הקמת האוהל הגיעו לבית חיינו וטרם יציאתם מסרו את מפתח האוהל למזכירות על מנת להעבירו לרבי, אלא כאשר התכוונו לצאת לשדה התעופה, טילפנו מהמזכירות והורו להם בבהילות להגיע ל-770 כי הרבי מבקש שהם ימסרו את המפתח. הרב דוד נחשון ור' אבי טאוב הוכנסו לחדר ה'יחידות', ומסרו את המפתח ודו"ח על הקמת האוהל. הרבי החזיק היטב את המפתח, הביט לרגע על מחזיק המפתח, שם רשם הרב נחשון על פתק שזהו המפתח של האוהל באלמא אטא, והרבי שאל: מה זה? והרב נחשון אמר: זה המפתח של האוהל באלמא אטא. הרבי הביט כלפי מעלה ואמר ברגש: "זה המפתח של האוהל". ואז בירך את השניים:

"אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם, על זה שעוררו את יהודי רוסיה ופעלו איתם, והתעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים. ושלא נצטרך להגיע לזה - על ידי שיהיה 'הקיצו ורננו שוכני עפר'[19].

הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ

בשנים האחרונות שיפצו השלוחים בעיר את הציון והגישה אליו ונתנו לו מראה מחודש כיאה למקום קדוש זה.

מידי שנה ביום ההילולא כ' מנחם אב, נוהרים חסידים רבים מכל רחבי תבל אל האוהל ונהנים ממנייני תפילה, שיעורי לימוד והתוועדויות המאורגנות על ידי שלוחי הרבי בעיירה, המאוגדים תחת חב"ד-ליובאוויטש בקזחסטן והקהילה היהודית הגדולה בראשות רבה הראשי של קזחסטן השליח הרב ישעיה אלעזר כהן. לא הרחק מבית החיים, עומד לשירות הבאים להתפלל על הציון, המרכז היהודי של קזחסטן הנקרא בשם "בית מנחם חב"ד ליובאוויטש - קזחסטן" ובתוכו בית הכנסת "לוי יצחק".

הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:

זכרונות ר' יוסף נימוטין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' יוסף נימוטין בן החסיד הרב שמואל נימוטין בזמן מלחמת העולם השנייה התגורר באלמא אטא שבקזחסטן ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב לוי יצחק שניאורסון והרבנית מרת חנה שניאורסון הוריו של הרבי. בעת 'הבריחה הגדולה מרוסיה' בשנת תש"ו הפקיד בידיו של הרב שמחה גורודצקי את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו ירושה מאדמו"ר הצמח צדק, על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת תשל"ט, ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו[21]. לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו בקראון הייטס וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.

זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו בהתמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה

לקוטי לוי יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער החלק הראשון
ההוצאה החדשה

ליקוטי לוי יצחק הינו ליקוט של תורת רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, שכתב במסירות נפש ובתת-תנאים במשך שנות גלותו בעיירה צ'יאלי בקזחסטן.

לאחר הסתלקותו של ר' לוי יצחק, הצליחה אשתו הרבנית חנה לצאת מברית המועצות. לפני זה הפקידה את אוצרות הכתבים בידיהם של אנשים נאמנים במוסקבה.

במהלך השנים נרתמו כמה חסידים להבאת תכריכי כתבי היד של ר' לוי יצחק, ובשיתוף עם יהודים שומרי תורה ומצוות שנסעו לברית המועצות נעשה מבצע הירואי ומסוכן להצלת הכתבים. תחת אפם של בלשי הק. ג. ב הועבר תכריך כתבי היד מרשות היהודי הנאמן שהופקד על שמירתם לידי שגרירות ישראל, שמיהרה לשלוח בדואר דיפלומטי את הכתבים למשרד החוץ בירושלים. לאחר כמה ימים הגיעו הכתבים לידי אדמו"ר שליט"א.

בבית משיח בגיליון 1423 שהוקדש ליום ההילולא ה-80, פורסמו לראשונה אגרות הרבי אל העסקן הרב פנחס אלטהויז, בקשר להוצאת ספרי הזוהר מברית המועצות.

צוות נבחר של חסידים התיישב לערוך את הכתבים לספרים, כשהרבי מפקח באופן אישי על העריכה והסידור של הספרים.

תמונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי
התמונה השניה מתחילת המאסר

התמונה הראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהוציאו בשנת תש"ל את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "ליקוטי לוי יצחק" על ספר הזוהר וספר התניא, הודפסה בספר[22] תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי[23] והוברחה מרוסיה בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי[24], כתב הרבי בגב דף הכרומו אאז"ל? [=אדוני אבי זכרונו לברכה?]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי[25]. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על השנה שבה צולמה התמונה.

התמונה השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשנשלחה משלחת לרוסיה בשנת תנש"א על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי הרביים, וביניהם ספרי ר' לוי יצחק[26], הצליחו[27] חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משתי זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא[28]. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי אחרון של פסח[29] ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש אלול של אותה שנה יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב יוסף יצחק אהרונוב והרב שלמה קונין[30]. הרבי העיר כי גם בתמונה זו "קוקט אויס ניט געזונט" [="הוא נראה לא בריא"].

לקראת הדפסת הספר 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק' על חלק שמות, ביקשו ועד הנחות בלשון הקודש רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שעומד לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן[31][32].

הנהגותיו הק'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ב עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון ועד הנחות בלה"ק, נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו כן, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ הערות התמימים ואנ"ש לוד גליון צדי"ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר י"א ניסן תשע"א.

מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת חייקין
הערה כללית: חלק מן העץ נערך ע"פ הספר "דורות של חסידים", המבוסס על מחקרים ומסורות, עץ משפחה זה לא בא לקבוע עובדות שכך הם הדברים אלא רק לשקף תמונה כללית בלבד.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים חייקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מקוברין[33]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יואל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי הירש חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה חייקין
 
 
 
 
הרב שמריהו חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב יואל מאיר חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דובער חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב שניאור זלמן חייקין
 
 
 
הרב מנחם מענדל חייקין
 
 
 
הרב צדוק חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב הלל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית זלדה רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו רבינוביץ
 
 
 
 
הרב שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלום שלמה
 
 
רבי שמואל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחום רבינוביץ'
 
משה ליפא רבינוביץ'
 
חיים יהודה רבינוביץ'
 
הלל רבינוביץ'
 
 
הרבי
 
ישראל אריה לייב
 
דובער
 
 
זלדה מישקובסקי
 
מנחם מענדל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גילה נפתלין[34]
 
שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
אברהם מאיר רבינוביץ'
 
שמעון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
דליה רוטמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות חיים

תורתו
סיפורים
תמונתו
שונות
מדיה


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ
  2. ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה "תולדות לוי יצחק" ח"א ע' 189.
  3. תיעוד ודיונים בנושא: מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.
  4. "בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71
  5. תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו
  6. ראו בחוברות ל"ד ול"ה.
  7. מתי היתה חתונת כ"ק רבי לוי יצחק והרבנית חנה?, קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 91.
  8. תולדות הרב ר' לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע שנכתבו ע"י כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, ונדפסו בקובץ ליובאוויטש חוברת ד' ע' 62 (בעילום שמו), ושוב בלקוטי לוי יצחק על ספר התניא ע' נה.
  9. ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים
  10. שניאור זלמן ברגר, מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?, בתוך שבועון בית משיח פרשת לך לך תשע"ח. הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש  •  תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון
  11. כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי"צ על ספר התניא, על ספר הזהר ועוד. וכן כתבה הרבנית חנה, בריש רשימתה.
  12. לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.
  13. פרק מ', פסוק א'
  14. לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.
  15. ר' אברהם רייניץ, שבועון בית משיח 472 עמוד 27
  16. תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי. הסיפור שלי גליון 425.
  17. הוא סרב להניח, אולם אז הסתבר שסבו בנה את מצבת אבי הרבי.
  18. לרגל כ' מנחם אב: תיעוד היסטורי מהקמת המצבה באלמא אטא
  19. אברהם רייניץ, שבועון בית משיח, 472 עמוד 27
  20. מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 11
  21. כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי .
  22. בעמוד VII
  23. לפי הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו
  24. התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.
  25. היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.
  26. ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר 'יומן השליחות המיוחדת' שכתב הרב שלום דובער לוין כאן
  27. ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ד ואילך
  28. ראה אודות הנס שארע לאדמו"ר הריי"צ בקשר לכך בהתוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"אתורת מנחם חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195, התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"אתורת מנחם חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119
  29. התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", יומן השליחות המיוחדת עמוד רס"ה בהערות
  30. בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח 'גן עדן התחתון', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך חדרו.
  31. בעמודים 6 ו-7, ראה כאן
  32. ראו על כך כאן. התמונה השנייה של רבי לוי"צ מתיק החקירה צולמה בפרופיל, ולא פורסמה ע"י הרבי. היא מופיעה באינטרנט באתרים מסוימים. תחת התמונה המקורית כתוב ברוסית שמו של רלוי"צ ושם אביו.
  33. חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין
  34. אשת ר' שאול נפתלין