תפילת נעילה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
צ'קטי |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, באים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ד, עמוד 1154}}. | בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, באים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה{{הערה|לקוטי שיחות, חלק ד, עמוד 1154}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר{{הערה|סה"ש תורת-שלום עמ' 35}}, שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות | [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר{{הערה|סה"ש תורת-שלום עמ' 35}}, שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות גשמיים ומכל שכן רוחניים". | ||
==סדר התפילה ומנהגי חב"ד== | ==סדר התפילה ומנהגי חב"ד== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
בתפילת נעילה אומרים הן בתפילת הלחש והן בחזרת הש"ץ את הקטע "אתה הבדלת אנוש מראש" בו מופיע הפסוק "שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל". על פסוק זה יש [[ניגון שובו שובו|ניגון מיוחד]] שהיה נשמע מ[[אדמו"ר המהר"ש]]. | בתפילת נעילה אומרים הן בתפילת הלחש והן בחזרת הש"ץ את הקטע "אתה הבדלת אנוש מראש" בו מופיע הפסוק "שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל". על פסוק זה יש [[ניגון שובו שובו|ניגון מיוחד]] שהיה נשמע מ[[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט,א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'}}. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול{{הערה|ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ}}. אומרים '[[אבינו מלכנו]]', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו". | [[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה{{הערה|שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט, א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'}}. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול{{הערה|ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ}}. אומרים '[[אבינו מלכנו]]', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו". | ||
===שמע ישראל=== | ===שמע ישראל=== | ||
בסיום התפילה אומרים "שמע ישראל" פעם אחת ושלש פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואחר כך אומרים שבע פעמים "ה' הוא האלוקים" ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים, שבעת התפלה | בסיום התפילה אומרים "שמע ישראל" פעם אחת ושלש פעמים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ואחר כך אומרים שבע פעמים "[[ה' הוא האלוקים]]" ללוות השכינה שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים, שבעת התפלה הייתה השכינה שרויה בינינו ועכשיו תעלה למקומה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכ"ג, י}}. | ||
אמירת ה"שמע ישראל" הוא זמן השיא של ה"[[אחת בשנה]]" שצריך לכוון "למסור נפשו על קדושת השם .. כאילו עשה בפועל", עבודה של מסירות נפש, [[ביטול במציאות]] מיש לאין, שחודרת ונמשכת לאחר מכן בעבודת היהודי בכל השנה כולה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 35}}. | אמירת ה"שמע ישראל" הוא זמן השיא של ה"[[אחת בשנה]]" שצריך לכוון "למסור נפשו על קדושת השם .. כאילו עשה בפועל", עבודה של מסירות נפש, [[ביטול במציאות]] מיש לאין, שחודרת ונמשכת לאחר מכן בעבודת היהודי בכל השנה כולה{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 35}}. | ||
===המארש=== | ===המארש=== | ||
[[קובץ:מארש | [[קובץ:מארש נפוליון.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת [[מארש נפוליאון]] בסיום תפילת נעילה על הכיסא, עד תשמ"א]] | ||
[[קובץ:מארש נפוליאון יחיאל אופנר.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי מעודד את שירת מארש נפוליאון על גרם המדרגות, תשמ"ב ואילך. ציור: יחיאל אופנר]] | |||
באמצע אמירת קדיש תתקבל, אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן', בכמה קהילות מנגנים את '[[מארש נפוליאון]]'{{הערה|ספר-השיחות תשמ"ט, כרך ב, עמ' 571, בהערה 83}} וכן הוא המנהג בחב"ד כפי שהובא ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|"מנגנים כל המתפללים 'מארש'. אחר כך - התקיעה"}}. | באמצע אמירת קדיש תתקבל, אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן', בכמה קהילות מנגנים את '[[מארש נפוליאון]]'{{הערה|ספר-השיחות תשמ"ט, כרך ב, עמ' 571, בהערה 83}} וכן הוא המנהג בחב"ד כפי שהובא ב[[ספר המנהגים]]{{הערה|"מנגנים כל המתפללים 'מארש'. אחר כך - התקיעה"}}. | ||
| שורה 48: | שורה 49: | ||
לאחר התקיעה אומרים: "[[לשנה הבאה בירושלים]]". בחלק מהשנים הרבי היה אומר הכרזה זו על גבי המדרגות שהציבו על בימתו למארש, ולאחריה עוד ממשיך היה לעודד את שירת המארש עד רדתו אל הסטנדר. | לאחר התקיעה אומרים: "[[לשנה הבאה בירושלים]]". בחלק מהשנים הרבי היה אומר הכרזה זו על גבי המדרגות שהציבו על בימתו למארש, ולאחריה עוד ממשיך היה לעודד את שירת המארש עד רדתו אל הסטנדר. | ||
לאחר נעילה אומרים את תשעת פרקי | לאחר נעילה אומרים את תשעת פרקי תהלים האחרונים של ספר התהלים אשר קבלה מ[[הבעל שם טוב]] שקיבל מאת [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם. | ||
===ערבית במוצאי יום הכיפורים=== | ===ערבית במוצאי יום הכיפורים=== | ||
אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם | אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם | ||
כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש - אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמה}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[כובע]], והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ה[[הבדלה]] את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"). במוצ"ש רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יו"כ אפילו כשחל בחול י"א שצריך לחזר אחריו (סי' רחצ, שו"ע אדה"ז ס"ב)}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. | כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש - אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמה}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[כובע]], והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ה[[הבדלה]] את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"). במוצ"ש רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יו"כ אפילו כשחל בחול י"א שצריך לחזר אחריו (סי' רחצ, שו"ע אדה"ז ס"ב)}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו. | ||
| שורה 60: | שורה 61: | ||
{{כיפור}} | {{כיפור}} | ||
{{תפילה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יום הכיפורים]] | [[קטגוריה:יום הכיפורים]] | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||