תפילות השבת: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(21 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|נראה שכל התוכן גזור מילה במילה מאיזה מאמר}}
[[קובץ: תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור [[חסידים]] מתפללים. צייר: [[זלמן קליינמן]]]]
[[קובץ: תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור [[חסידים]] מתפללים. צייר: [[זלמן קליינמן]]]]
ה[[תפילה]] היא [[עבודת הלב]] שבכל יום. בכל זאת ישנו חילוק בין התפילה שבימות החול לתפילה ב[[שבת]].
'''ה[[תפילה]] ב[[שבת]]''' היא אחת מחלקיה המרכזיים של השבת, שבה ניתנת הדגשה יתירה ל[[עבודת הלב]] שבתפילה.
התפילות בשבתות היוו עיקר העבודה לחסידים, ובחסידות חב"ד בדורות הקודמים היו מתבטאים כלפי חסידים הרחוקים מעבודה, כפי אפילו בשבת הם מתפללים בציבור.
==תפילות השבת==
*[[ערבית של שבת|מעריב]]
*[[קבלת שבת]]
*[[שחרית של שבת|שחרית]]
*[[תפלת מנחה של שבת|מנחה]]


בדרך כלל, כל ימות השבוע הם הכנה ל[[שבת]], ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", וגם מצות [[קריאת שמע]] שבכל יום ב[[מסירות נפש]] ב[[אחד]] הוא רק [[הכנה לשבת]] דוקא.
==עבודת תפילת שבת==
בשונה מתפילת החול הבאה בדרך [[עבודה]] לברר ולתקן ל[[אתכפיא|אכפייא]] ל[[סטרא אחרא]] לבער ה[[רע]], ועל ידי ה[[התבוננות]] ב[[יחודא עילאה]] ב[[קריאת שמע]] ב[[מסירות נפש]], והתפעלות ה[[מדות]] ד[[אהבה]] ו[[יראה]] ב[[לב]] בשר דוקא, ב[[אהבה]] שלימה של "בכל לבבך" הכוללת את שני היצרים, שאז מבטל כל רצון זר ורע בנפשו, להיות לו רק לב אחד לאביו שבשמים.


והענין הוא כידוע ההפרש בין תפלת החול לתפלת השבת:
המשך עבודה זו היא גם בתפילה דליל שבת, שעולה בהעלאה דהעונג האלקי שב[[נפש האלוקית]], בבחינת ההעלאה ד[[אור חוזר]] מלמטה למעלה שענינו בא על ידי ההשתוקקות לצאת מכלי ההגבלה דשכל ומדות שבמוח והלב ולהתעלות בדביקות לשורש האלוקי.


== תפילת החול ==
מסיבה זאת, העבודה של ליל שבת שונה מהעבודה של ימות החול, מכיון שהיא רק בהעלאה של העונג העצמי של ה[[נפש אלוקית|נשמה האלקית]] שתתענג על ה' בעונג נפלא, שהוא בכלות הנפש, וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, - מצד התגברות העלאה דעונג, והוא למעלה מבחינת עבודה ב[[עבודת הבירורים|בירורים]] שבתפילה וקריאת שמע דחול.


תפלת החול הוא בא בדרך [[עבודה]] לברר ולתקן ל[[אתכפיא|אכפייא]] ל[[סטרא אחרא]] לבער ה[[רע]], ועל ידי ההתבוננות ב[[יחודא עילאה]] ב[[קריאת שמע]], והתפעלות ה[[מדות]] ד[[אהבה]] ו[[יראה]] ב[[לב]] בשר דוקא, באהבה דבכל לבבך שהוא בשני יצריך דוקא, שאז מבטל כל רצון זר ורע להיות רק לב אחד לאביו שבשמים הנקרא[[בר לבב]], כמו ב[[מסירות נפש]] כדרשת חז"ל בכל נפשך - אפי' נוטל את נפשך כנ"ל.
== ההכנה לתפילת שבת בתפילות ימות החול ==


והעלאת [[מיין נוקבין]] זו עולה מכל ימי החול בקריאת שמע ו[[תפילה]] שבכל יום.
עבודת התפילה שבימות החול היא למעשה הכנה לעבודת השבת. ההעלאה דאור חוזר ב[[מסירות נפש]] בהפקירות בביטול היש לאין גם את [[היצר הרע]] עצמו - בק"ש דכל יום, היא הכנה להעלאת התענוג האלקי דנשמה בתפילה של ערב שבת.  


== תפילה של ליל [[שבת]] ==
בחינת ה[[שוב]] דימות החול בהמשכה וירידה של ה[[אור ישר]] ממקום שעלה לשם ב[[מסירות נפש]] ב[[רץ לבך]] בפרשת ואהבת להמשיך בתורה ומצוות גלוי אלקות בכלים מכלים שונים - כהמשך הפרשה והיו הדברים האלה, ובעסק התורה ומצוות ו[[צדקה]] כל היום, היא הכנה רבה לבחינת הירידה והמשכות דעונג העצמיות דאין סוף ב[[כתר]] ו[[חכמה]] ב[[מדות]] ב[[יום השבת]]{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s2/6/2/437c&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 שמות] חלק ב' [[פרשת ויקהל]] מאמר ויקהל משה עמ' תלז, ג.}}
==ראו גם==
*[[קבלת שבת]]
*[[ברכת החודש]]


המשך עבודה זו היא גם בתפלה דליל שבת, שעולה בהעלאה דעונג האלקי דוקא, שהוא גם כן בבחינת ההעלאה ד[[אור חוזר]] מלמטה למעלה לצאת מכלי ההגבלה דשכל ומדות שבמוח ולב כו'. אבל בכל זאת, העבודה של ליל שבת שונה מהעבודה של ימות החול, מכיון שהיא רק בהעלאה של העונג העצמי של ה[[נפש אלוקית|נשמה האלקית]] שתתענג על ה' בעונג נפלא, שהוא בכלות הנפש, וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, - מצד התגברות העלאה דעונג, והוא למעלה מבחינת עבודה ב[[עבודת הבירורים|בירורים]] שבתפלה וקריאת שמע דחול.
== עבודת התפילה בימות החול היא הכנה לשבת ==
רק שבחינת העלאה דאור חוזר ב[[מסירות נפש]] בהפקירות בביטול היש לאין גם את היצר הרע עצמו - בק"ש דכל יום, הוא הכנה להעלאת התענוג האלקי דנשמה בתפילה של ערב שבת.
בחינת ה[[שוב]] דימות החול בהמשכה וירידה דאו"י ממקום שעלה לשם ב[[מסירות נפש]] ב[[רץ לבך]] בפרשת ואהבת להמשיך בתורה ומצוות גלוי אלקות בכלים מכלים שונים - כהמשך הפרשה והיו הדברים האלה, ובעסק התורה ומצוות וצדקה כל היום, זהו שנקרא הכנה רבה לבחינת הירידה והמשכות דעונג העצמיות דאין סוף ב[[כתר]] ו[[חכמה]] ב[[מדות]] ב[[יום השבת]]{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s2/6/2/437c&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 שמות] חלק ב' [[פרשת ויקהל]] מאמר ויקהל משה עמ' תלז, ג.}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
{{תפילה}}
{{תפילה}}
[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:תפילה]][[קטגוריה:שבת]]

גרסה אחרונה מ־20:10, 5 ביוני 2024

התפילה בשבת היא אחת מחלקיה המרכזיים של השבת, שבה ניתנת הדגשה יתירה לעבודת הלב שבתפילה. התפילות בשבתות היוו עיקר העבודה לחסידים, ובחסידות חב"ד בדורות הקודמים היו מתבטאים כלפי חסידים הרחוקים מעבודה, כפי אפילו בשבת הם מתפללים בציבור.

ציור חסידים מתפללים. צייר: זלמן קליינמן

תפילות השבתעריכה

עבודת תפילת שבתעריכה

בשונה מתפילת החול הבאה בדרך עבודה לברר ולתקן לאכפייא לסטרא אחרא לבער הרע, ועל ידי ההתבוננות ביחודא עילאה בקריאת שמע במסירות נפש, והתפעלות המדות דאהבה ויראה בלב בשר דוקא, באהבה שלימה של "בכל לבבך" הכוללת את שני היצרים, שאז מבטל כל רצון זר ורע בנפשו, להיות לו רק לב אחד לאביו שבשמים.

המשך עבודה זו היא גם בתפילה דליל שבת, שעולה בהעלאה דהעונג האלקי שבנפש האלוקית, בבחינת ההעלאה דאור חוזר מלמטה למעלה שענינו בא על ידי ההשתוקקות לצאת מכלי ההגבלה דשכל ומדות שבמוח והלב ולהתעלות בדביקות לשורש האלוקי.

מסיבה זאת, העבודה של ליל שבת שונה מהעבודה של ימות החול, מכיון שהיא רק בהעלאה של העונג העצמי של הנשמה האלקית שתתענג על ה' בעונג נפלא, שהוא בכלות הנפש, וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, - מצד התגברות העלאה דעונג, והוא למעלה מבחינת עבודה בבירורים שבתפילה וקריאת שמע דחול.

ההכנה לתפילת שבת בתפילות ימות החולעריכה

עבודת התפילה שבימות החול היא למעשה הכנה לעבודת השבת. ההעלאה דאור חוזר במסירות נפש בהפקירות בביטול היש לאין גם את היצר הרע עצמו - בק"ש דכל יום, היא הכנה להעלאת התענוג האלקי דנשמה בתפילה של ערב שבת.

בחינת השוב דימות החול בהמשכה וירידה של האור ישר ממקום שעלה לשם במסירות נפש ברץ לבך בפרשת ואהבת להמשיך בתורה ומצוות גלוי אלקות בכלים מכלים שונים - כהמשך הפרשה והיו הדברים האלה, ובעסק התורה ומצוות וצדקה כל היום, היא הכנה רבה לבחינת הירידה והמשכות דעונג העצמיות דאין סוף בכתר וחכמה במדות ביום השבת[1]

ראו גםעריכה

הערות שוליים

  1. אדמו"ר האמצעי, תורת חיים, שמות חלק ב' פרשת ויקהל מאמר ויקהל משה עמ' תלז, ג.