שבת בראשית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " שבת בראשית " ב־" שבת בראשית ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (23 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שבת בראשית''' היא | [[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|250px|[[מכירת המצוות]] אצל הרבי במוצאי שבת בראשית, [[תשל"ט]]]] | ||
[[קובץ:מוצאי שבת בראשית תשע"ט.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|תפילת ערבית במוצאי שבת בראשית ב-[[770]], [[תשע"ט]]]] | |||
'''שבת בראשית''' היא ה[[שבת]] האחרונה של חודש [[תשרי]] הבאה לאחר [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], והיא ה[[שבת מברכים]] של חודש [[מר חשון]]. | |||
שבת זו הינה שבת כללית המשפיעה על השנה כולה. כפתגם רבותינו נשיאינו{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 449. ח"כ עמ' 556 ושם נסמן. וראה גם בספר המאמרים תשי"א עמ' 59. ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 203}} ששבת בראשית נוגעת לכל השנה כולה. "אזוי ווי מ'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי גייט אַ גאַנץ יאר" (ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה). | |||
בשבת זו פותחים מחזור חדש ב[[קריאת התורה]] - ב[[פרשת בראשית]]. | |||
==תוכנה של השבת== | |||
===ממוצע המחבר=== | |||
שבת בראשית מציינת את המעבר מחודש [[תשרי]], המרובה במועדות, לאורח החיים היום יומי הרגיל בשאר חדשי השנה: | |||
– ענינו של שבת הוא אמנם [[תענוג]], כידוע{{הערה| | העניין הראשון בשבת בראשית הוא שהיא הסיום והסך הכל של חודש תשרי – בהיותה השבת האחרונה של החודש, שאז היא העליה והשלימות (ויכולו) של סיום המועדים דחודש תשרי – [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]], שהם עוצרים וקולטים (עצרת מלשון קליטה) ומכניסים בפנימיות את כל הימים טובים של חודש תשרי. | ||
העניין השני בשבת בראשית הוא שהיא ההתחלה של העבודה הרגילה של השנה הבאה – בהיותה [[שבת מברכים]] חודש [[מר חשון]], חודש ה"חולין" הראשון של השנה החדשה (שאין בו שום ימים טובים), בו מתחילה עיקר העבודה של "[[ויעקב הלך לדרכו]]", לדרכו דוקא – בעניני העולם ועובדין דחול, איש תחת גפנו ותחת תאנתו. | |||
ומכיון ששבת בראשית כוללת בתוכה את שני העניינים - היא ה"[[ממוצע המחבר]]" ביניהם, הנותנת את הכח המיוחד שבהתאם לאופן ההנהגה אז, ימשך כל השנה; להמשיך את המצב הנעלה בחודש תשרי בעבודה היום יומית בעולם, בימי החול ובעובדין דחול{{הערה|[[דבר מלכות בראשית]]}}. | |||
===יסוד השנה כולה=== | |||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר שהארת שבת בראשית מאירה בכל שבתות השנה{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 65}}. וכן קיבל מרבותיו ש"אור וחיות החכמה המאיר בשבת בראשית נמשך על כללות השנה. וכל ימות השנה, הן ימי החול, השבת והמועדים הכללים, הן מועדיו הפרטיים של היחיד: יום הכניסה לחדר, יום הבר מצוה ושאר ימי חיי האדם ומאורעותיו, כולם מקבלים משבת בראשית"{{הערה|שיחת י"ד תשרי תש"י, ספר המאמרים תשי"א - מלוקט - עמ' 59, בשם [[אדמו"ר הזקן]] שקיבל מרבותיו.}}. | |||
בעניין זה ידוע הפתגם שסיפר [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "ווי מ'שטעלט זיך אַוועק שבת בראשית אַזוי גייט אַוועק אויף דעם גאַנצן יאָר" (כפי שנעמדים בשבת בראשית כך הולך ונמשך על כל השנה). | |||
בשנת [[תשי"ג]] לאחר קריאת התורה וההפטרה, הורה [[הרבי]] שה[[חזן]] יאמר "יהללו" בניגון של [[יום טוב]], ויכניסו את ה[[ספר תורה]] ל[[ארון קודש]] מתוך [[שמחה]] ו[[ריקוד]]. לאחר שהכניסו הספר תורה, הורה הרבי להמשיך את הריקוד, והורה לחזור ולהוציא את הספר תורה (שקראו בו) ולהמשיך לרקוד עם התורה. | |||
לאחר מכן ב[[התוועדות]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/14/index.htm תורת מנחם [[תשי"ג]] עמ' 130]}} דיבר הרבי אודות פתגם רבותינו נשיאינו האמור והוסיף ש"כיון שסיפרו וגילו לנו זאת – שייך הדבר גם אלינו. ובכן: הברירה בידינו להמשיך שמחה על כל השנה כולה על ידי השמחה עתה, בשבת בראשית. | |||
ענינו של שבת הוא אמנם [[תענוג]], כידוע{{הערה|ראה ספר המאמרים [[תש"ט]] ס"ע 130 ובהערת הרבי שם.}} בהחילוק שבין [[שבת]] ל[[יום טוב]], שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג, אבל אף על פי כן, גם בשבת ישנו ענין השמחה, אלא שהשמחה כלולה בהעונג{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ד' ע' 1090 הערה 31.}}. | |||
יעזור השי"ת שהשמחה דשבת בראשית תאיר בכל שבתות השנה, ומשבתות השנה – שמהם מתברכין כולהו יומין – תומשך השמחה גם בימות החול דכל השנה". | |||
==מנהגי וענייני השבת== | |||
*[[התוועדות]] - בשבת זו נהגו החסידים להתוועד 'באופן חזק'{{הערה|שיחת אדמו"ר הריי"צ שבת בראשית תש"ה. ספר השיחות תש"ה עמ' 64}}. | |||
*[[מכירת המצוות]] - בשבת זו מוכרים את זכות ה'מצוות' של כל השנה במכירת פומבית לכל המרבה במחיר, במכירה זו מוכרים את העליות החשובות לאורך השנה, זכות ההשתתפות בהוצאות הקבועות של בית הכנסת, ועוד. ב[[770|בית מדרשו של הרבי]] נערך הטקס בנוכחותו של [[הרבי]], שהקדיש למכירה זו יחס מיוחד. | |||
*[[תשובה]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בליל [[שמחת תורה]] [[תרצ"א]] "יכולים עדיין "לחטוף" ולעשות תשובה! ב[[ראש השנה]] כותבים, ב[[יום הכיפורים]] חותמים, ב[[הושענא רבא]] מוציאים "פתקי חיים" ועד שבת בראשית אין הם יוצאים מההיכל"{{הערה|לקוטי דיבורים עמ' תשיא, וראה בהמלך במסיבו ח"ב עמ' רח.}}. | |||
*[[ויעקב הלך לדרכו]] - ב[[מוצאי שבת]] בראשית נוגע להכריז שוב (בנוסף להכרזה במוצאי שמחת תורה) "ויעקב הלך לדרכו", וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם{{הערה|לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[פרשת בראשית]] | *[[פרשת בראשית]] | ||
*[[מכירת המצוות]] | |||
*[[ויעקב הלך לדרכו]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15634&CategoryID=2442 א שטארק פארברענגען]''', שיחה בה מבאר הרבי את התוכן של ההתוועדות המיוחדת בשבת זו | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15636&CategoryID=2442 שבת כללית]''', במדור 'ניצוצי רבי' בתוך גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] שבת בראשית תש"פ | |||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15638&CategoryID=2442 לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו לשבת בראשית]''', בתוך מדור 'הזמן גרמא', גליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]], שבת בראשית תש"פ | |||
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=410&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - שבת בראשית] | |||
*[https://torah4blind.org/hebrew/hhh-tishrei6.pdf המעשה הוא העיקר - שבת בראשית] {{PDF}} | |||
{{חגים וזמנים}} | |||
{{סוכות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | |||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:10, 25 ביולי 2023
שבת בראשית היא השבת האחרונה של חודש תשרי הבאה לאחר שמיני עצרת ושמחת תורה, והיא השבת מברכים של חודש מר חשון.
שבת זו הינה שבת כללית המשפיעה על השנה כולה. כפתגם רבותינו נשיאינו[1] ששבת בראשית נוגעת לכל השנה כולה. "אזוי ווי מ'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי גייט אַ גאַנץ יאר" (ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה).
בשבת זו פותחים מחזור חדש בקריאת התורה - בפרשת בראשית.
תוכנה של השבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ממוצע המחבר[עריכה | עריכת קוד מקור]
שבת בראשית מציינת את המעבר מחודש תשרי, המרובה במועדות, לאורח החיים היום יומי הרגיל בשאר חדשי השנה:
העניין הראשון בשבת בראשית הוא שהיא הסיום והסך הכל של חודש תשרי – בהיותה השבת האחרונה של החודש, שאז היא העליה והשלימות (ויכולו) של סיום המועדים דחודש תשרי – שמיני עצרת ושמחת תורה, שהם עוצרים וקולטים (עצרת מלשון קליטה) ומכניסים בפנימיות את כל הימים טובים של חודש תשרי.
העניין השני בשבת בראשית הוא שהיא ההתחלה של העבודה הרגילה של השנה הבאה – בהיותה שבת מברכים חודש מר חשון, חודש ה"חולין" הראשון של השנה החדשה (שאין בו שום ימים טובים), בו מתחילה עיקר העבודה של "ויעקב הלך לדרכו", לדרכו דוקא – בעניני העולם ועובדין דחול, איש תחת גפנו ותחת תאנתו.
ומכיון ששבת בראשית כוללת בתוכה את שני העניינים - היא ה"ממוצע המחבר" ביניהם, הנותנת את הכח המיוחד שבהתאם לאופן ההנהגה אז, ימשך כל השנה; להמשיך את המצב הנעלה בחודש תשרי בעבודה היום יומית בעולם, בימי החול ובעובדין דחול[2].
יסוד השנה כולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן אמר שהארת שבת בראשית מאירה בכל שבתות השנה[3]. וכן קיבל מרבותיו ש"אור וחיות החכמה המאיר בשבת בראשית נמשך על כללות השנה. וכל ימות השנה, הן ימי החול, השבת והמועדים הכללים, הן מועדיו הפרטיים של היחיד: יום הכניסה לחדר, יום הבר מצוה ושאר ימי חיי האדם ומאורעותיו, כולם מקבלים משבת בראשית"[4].
בעניין זה ידוע הפתגם שסיפר אדמו"ר הריי"צ בשם אדמו"ר הצמח צדק: "ווי מ'שטעלט זיך אַוועק שבת בראשית אַזוי גייט אַוועק אויף דעם גאַנצן יאָר" (כפי שנעמדים בשבת בראשית כך הולך ונמשך על כל השנה).
בשנת תשי"ג לאחר קריאת התורה וההפטרה, הורה הרבי שהחזן יאמר "יהללו" בניגון של יום טוב, ויכניסו את הספר תורה לארון קודש מתוך שמחה וריקוד. לאחר שהכניסו הספר תורה, הורה הרבי להמשיך את הריקוד, והורה לחזור ולהוציא את הספר תורה (שקראו בו) ולהמשיך לרקוד עם התורה.
לאחר מכן בהתוועדות[5] דיבר הרבי אודות פתגם רבותינו נשיאינו האמור והוסיף ש"כיון שסיפרו וגילו לנו זאת – שייך הדבר גם אלינו. ובכן: הברירה בידינו להמשיך שמחה על כל השנה כולה על ידי השמחה עתה, בשבת בראשית.
ענינו של שבת הוא אמנם תענוג, כידוע[6] בהחילוק שבין שבת ליום טוב, שיום טוב ענינו שמחה ("מועדים לשמחה") ושבת ענינו תענוג, אבל אף על פי כן, גם בשבת ישנו ענין השמחה, אלא שהשמחה כלולה בהעונג[7].
יעזור השי"ת שהשמחה דשבת בראשית תאיר בכל שבתות השנה, ומשבתות השנה – שמהם מתברכין כולהו יומין – תומשך השמחה גם בימות החול דכל השנה".
מנהגי וענייני השבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התוועדות - בשבת זו נהגו החסידים להתוועד 'באופן חזק'[8].
- מכירת המצוות - בשבת זו מוכרים את זכות ה'מצוות' של כל השנה במכירת פומבית לכל המרבה במחיר, במכירה זו מוכרים את העליות החשובות לאורך השנה, זכות ההשתתפות בהוצאות הקבועות של בית הכנסת, ועוד. בבית מדרשו של הרבי נערך הטקס בנוכחותו של הרבי, שהקדיש למכירה זו יחס מיוחד.
- תשובה - אדמו"ר הריי"צ אמר בליל שמחת תורה תרצ"א "יכולים עדיין "לחטוף" ולעשות תשובה! בראש השנה כותבים, ביום הכיפורים חותמים, בהושענא רבא מוציאים "פתקי חיים" ועד שבת בראשית אין הם יוצאים מההיכל"[9].
- ויעקב הלך לדרכו - במוצאי שבת בראשית נוגע להכריז שוב (בנוסף להכרזה במוצאי שמחת תורה) "ויעקב הלך לדרכו", וההכרזה צריכה להיות באופן כזה שתחדור בכל שלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה. ההכרזה שייכת בפרט במוצאי שבת בראשית לאחרי שקראו בתורה אודות בריאת העולם[10].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- א שטארק פארברענגען, שיחה בה מבאר הרבי את התוכן של ההתוועדות המיוחדת בשבת זו
- שבת כללית, במדור 'ניצוצי רבי' בתוך גליון התקשרות שבת בראשית תש"פ
- לקט התייחסויות מרבותינו נשיאינו לשבת בראשית, בתוך מדור 'הזמן גרמא', גליון התקשרות, שבת בראשית תש"פ
- אוצר מנהגי חב"ד - שבת בראשית
- המעשה הוא העיקר - שבת בראשית
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות · שבת חול המועד | |
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות ח"ב עמ' 449. ח"כ עמ' 556 ושם נסמן. וראה גם בספר המאמרים תשי"א עמ' 59. ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 203
- ↑ דבר מלכות בראשית
- ↑ ספר השיחות תש"ה עמ' 65
- ↑ שיחת י"ד תשרי תש"י, ספר המאמרים תשי"א - מלוקט - עמ' 59, בשם אדמו"ר הזקן שקיבל מרבותיו.
- ↑ תורת מנחם תשי"ג עמ' 130
- ↑ ראה ספר המאמרים תש"ט ס"ע 130 ובהערת הרבי שם.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק ד' ע' 1090 הערה 31.
- ↑ שיחת אדמו"ר הריי"צ שבת בראשית תש"ה. ספר השיחות תש"ה עמ' 64
- ↑ לקוטי דיבורים עמ' תשיא, וראה בהמלך במסיבו ח"ב עמ' רח.
- ↑ לקוטי שיחות ח"כ עמ' 269. ובשיחת יום שמח"ת תש"מ