זלמן טוביה אבלסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(269 גרסאות ביניים של 76 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{לעריכה}}
|שם=ר' זלמן טובי' אבלסקי
{{דמות
|תמונה=[[קובץ:אבלסקי.jpg|250px]]
|שם=ר' זלמן טוביה אבלסקי
|תמונה=אבלסקי.jpg
|כינוי=הרב אבלסקי
|כינוי=הרב אבלסקי
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
|תיאור= השליח והרב הראשי למדינת מולדובה
מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה,  
מלפנים: שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]],
חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,  
חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש,
ראשון השלוחים לעיר קרית גת.
ראשון השלוחים לעיר קריית גת.
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|תאריך לידה=[[כ"ו אדר]] א' [[תרפ"ז]]
|מקום לידה=בעיר מוסקבה ב[[רוסיה]]
|מקום לידה=בעיר [[מוסקבה]] ב[[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|תאריך פטירה=[[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פטירה=קישינב, [[מולדובה]]
|מקום פעילות=רוסיה, גרמניה, רומניה, ארץ הקודש, מולדובה
|מקום פעילות=רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|תפקידים נוספים=נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
|רבותיו= הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין
|רבותיו= [[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי מליובאוויטש]], 'הבוידער רב', הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]
 
|תלמידיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
|חיבוריו="תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
|השתייכות= חב"ד
|השתייכות=
}}
}}
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
הרב '''זלמן טוביה הכהן אבלסקי''' ([[תרפ"ז]]-[[תשע"ד]]) כיהן כ[[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]] ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה, חבר הנהלת וממייסדיי [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] חבר הנהלת [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, וראשון השלוחים לעיר [[קרית גת]].
הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' (בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו) ([[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט בסיוון]] [[תשע"ד]]) [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב]]ה הראשי של [[מולדובה]], ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בערך [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}} על מדינת רומניה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב זלמן אבלסקי נולד לאביו הרב שמריהו אבלסקי ולאמו מרת נחמה רחל בתו של ה'בוידער רב' הרב [[ישעיה זושא שובאוו]] בשנת [[תרפ"ז]] ב[[רוסיה]] ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות. לאחר שיצא מרוסיה למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]] ולאחר מכן נסע בשליחות חשאית של [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[רומניה]].  
נולד לאביו הרב [[שמריהו אבלסקי|שמריהו]] ב"ר משה אבעלסקי ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב [[ישעיה זושא שוב]], ה'בוידער רב'), ב[[כ"ו אדר א']] שנת [[תרפ"ז]] ב[[מוסקבה]] שב[[רוסיה]], ולמד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות וביניהם ב[[תומכי תמימים סמרקנד]]. לאחר שיצא מ[[ברית המועצות]] במסגרת [[הבריחה הגדולה]] למד ב[[תומכי תמימים פאקינג]]. נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).
 
במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, והרבה [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של [[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.
 
==שנות ילדותו==


===בשליחות הריי"צ ברומניה===
בימי ילדותו, גר ר' זלמן טוביה עם משפחתו בעיר [[מוסקבא]], בסמיכות לבית הכנסת החבד"י "[[מארינע ראשצע]]", שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.


בישיבה בפוקינג קיבל את הוראה מאדמו"ר מהוריי"צ לצאת לרומניה בשליחות סודית ביותר במטרה לסייע משם ביציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב והרבה מאד [[מסירות נפש]], בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הסטאליניסטית. זמן רב חיפשו אחריו, ובניסים גדולים יצא בריא ושלם מתוך לוע הארי.
באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן שלום דוב בער, נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טובי' ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.


===בחצר סקולען===
הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.


במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]], כל פעולה קשה הטיל האדמו"ר מסקולען על "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. ידע האדמו"ר כי כל פעולה "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", יבצע אותה על הצד הטוב ביותר, בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]] ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.
אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.


ר' זלמן היה יושב עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ומלמד אותו גמרא ומפרשים, הוא השקיע בנער הצעיר רבות כבקשת אביו האדמו"ר, באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים בנו וממלא מקומו של אביו באדמו"רות של חסידות סקולען וידיד חב"ד.  
===בחצר סקולען===
במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם ל[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].


[[הרבי]] מלך המשיח שליט"א התבטא לר' זלמן פעם : "בודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא". כי פעולות ליובאוויטש במדינה ההיא, רומניה הקומוניסטית פעל שם בשליחות אדמו"ר הריי"צ השליח הרב זלמן אבלסקי, יחד עם האדמו"ר מסקולען, שליחות אותה ייקר [[הרבי]] וחיבב עד למאוד.
[[אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען|האדמו"ר מסקולען]] חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית [[מצות]] לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת [[חג הפסח]], ועוד. בנוסף ל[[הפצת היהדות]] וה[[חסידות]], ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.


בשנת תשע"א, ביקור ידידו האדמו"ר ב[[מולדובה]] נרשם כ'ביקור היסטורי' של 'סגירת מעגל', האדמו"ר ביקר במוסדות [[חב"ד]] בעיר והתוועד עם [[שליח]] הרבי והרב הראשי למולדובה, הרב זלמן הכהן אבלסקי, יצויין ש'סקולען' היא עיר במולדובה, שם קבור 'הרב מסקולען'.
לבקשת האדמו"ר למד ר' זלמן עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת תשע"ט) והיה לידיד חב"ד.


כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה, ה[[חסיד]] השליח הרב זלמן אבלסקי, דיווח על כך לרבי והרבי פעל למען הצלתו. הרבי הפעיל את חסידיו וקשריו, ושלח את הרב אליעזר סילבר לוושינגטון כדי לדאוג לשחרורו. תחילה סירב הרב סילבר באומרו שרבים ניסו ולא הצליחו, אך בפועל הסכים לבקשת הרבי ובדרך פלא פגש פקיד שהכיר ממקום מגוריו. הוא כתב לממונים עליו שידאגו לשחרר את האדמו"ר מסקולן שבמאסר ברומניה. השגרירות בארצות הברית שלחה מכתב רשמי לרומניה והיה זה באותו עיתוי שממשלת רומניה ביקשה לשלוח שגריר רומני חדש לארצות הברית. ממשלת רומניה ראתה את בקשת השחרור כתנאי לאישור השגריר החדש והורתה לשחרר את האדמו"ר.
[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".
מסכת קשרים מלאה ביצעה הרב אבלסקי, עם הגורמים והשלטונות במקום, ואף חתם את שמו בשם האדמו"ר וזכו לאישור המיוחל מרומניה הקומוניסטית אודות לברכתו של הרבי ולמאמציו של שליחו הרב אבלסקי.


==בעל הבית של מדינת רומניה==
==בעל הבית של מדינת רומניה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"האו"ם החסידי"]]}}
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.
ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.


במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם יהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
 
ב[[שמחת תורה]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|הקים הרבי]] "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על-פי תורה.
 
הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.
 
חסידים משערים כי מנויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר מהוריי"צ ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו שיגיד לחיים בתור נציגו.
 
==פעילותו==
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
 
==ממקימי ומייסדי ה'רשת'==


כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו.  
ב[[שמיני עצרת]] של אותה שנה בעת ה[[הקפות|הקפה]] הרביעית, הקים הרבי [[האומות המאוחדות#"האו"ם החסידי"|"או"ם" משלו]], בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.


בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] והרב  זלמן אבלסקי מקיימי ומייסדי הרשת מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זלמן אבלסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי".  
הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי מלך המשיח כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.


על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.  
חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית.
הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.


לימינו של הרב חנזין פעל ללא לאות הרב זלמן אבלסקי, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק' בכל מקום שדרש לכך על ידי הרב חנזין וחבריו להנהלת הרשת, מול משרדי הממשלה וכדומה. מפקחים ראשי ערים ומנהלי מחלקות.
==פעילות בארץ הקודש==


===מקים בתי ספר חב"ד בארץ===
בשנת [[תש"י]] נסע ל[[ארץ הקודש]]. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב ל[[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון [[יד לאחים|הפעילים]] והתמנה לחבר הנהלת [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].


במהלך חורף [[תשי"ב]] הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו כבר לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול [[תשי"ב]] נפתחו ארבעה בתי ספר חב"ד במקומות הללו.
הרב זלמן אבעלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ בערבי חב"ד ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ איידשיקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.
זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.
בית-הספר, נוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרב זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.
‘מנחת' הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, גם לבית ספר זה סייע רבות.
ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה'רשת', ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. בשנותיו הקשות של הקמת ניהל את בית-הספר הרב אבלסקי
חרש זרע וייסד, והעביר את המלאכה הקלה יחסית, כשממשיך לזרוע ביעד הבא.
גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה'מזרחי', אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה'רשת' פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. אותו ניהל בשנותיו הראשונות והקשות הרב זלמן אבלסקי, בניהלו את בית ספר זה, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודותו כעבודת עבד נאמן.


===ממקימי ומייסדי ה'רשת'===
ר' זלמן עזר להקמת רשת אוהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.


==שליח ומייסד קהילת חב"ד בקרית גת==
במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש ר' זלמן כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.


בשנת [[תש"כ]] יצא, בהוראת הרבי, ל[[שליח]]ות ב[[קרית גת]], מייסד הקהילה ומוסדות החינוך שלה. שימש כחבר הנהלה ומשפיע בישיבה, ייסד את בבית הכנסת חב"ד ובבית הספר "אהלי יוסף יצחק".
מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.


===השליח הראשון של הרבי בעיר===
על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.
בשנת תש"כ יצא לשליחות הרבי אל עבר העיר קרית גת, תושבי הכפר היו בהלם על היציאה לשליחות, הנה רק היה ממייסדי הכפר, שכבר באים בו למנוחה ולנחלה אחרי הקשיים הרבים, וכעת יוצא ר' זלמן לדרך חדשה אל עבר עיר לא זרועה,החב"דניק הראשון הגיע לעיר, ומייסד בה את כל היהדות שיקם ופתח בתי כנסת, פיתח מודעות יהודית וכשרותית, פיתוח מוסדות חינוך והיה מענה לכל צורך ודבר יהודי וחסידי, כשגולת הכותרת היתה יסוד בית הספר חדש וניהולו במשך עשרות שנים, מוצלח, מיוחד ומוביל בתחום החינוך בארץ הקודש, שמו יצא למרחוק ואלפי בוגרים זוכרים את ימיהם היפים בחברת המנהל החביב ר' זלמן.


===מנהל בית הספר בקרית גת===
===שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת===
בשנת [[תשי"ט]] יצא, בהוראת הרבי שליט"א מלך המשיח, ל[[שליחות]] ב[[קריית גת]], וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.


גולת הכותרת של כל הפעילות האדירה של הרב אבלסקי בקרית גת היא ללא ספק בית הספר בעיר, אותו ניהל ביד רמה. עשרות בשנים השקיע בו את כל מרצו במסירות ובעקשנות מעוררת השראה, חרף הקשיים זכה בית הספר לימים למצטיין באזור כולו, ובמאמצים רבים הביא לכך שמספר שנים, עמד בית הספר על שבע מאות תלמידים שמחים ומרוצים. בבית הספר הרב אבלסקי פיתח שיטה בשם ״חינוך חברתי״. מטרת החינוך החברתי הוא לא רק להקנות לתלמידים ידע, אלא גם לחנכם לחיים חברתיים מלאים, וכלשון הרבי ״עבודה בכוח עצמו״, שיטה שחוללה פלאים ונפלאות, המנהל ר' זלמן נתן לילדים רגש אחריות ומינה אותם לשלל תפקידים. בחכמתו הרבה ידע ר' זלמן לסלול נתיב לליבם הצעיר של תלמידיו ולהשריש בהם את עיקרי היהדות ודרכי החסידות, בנוסף לכך ערך מועדון יהודי נוסף בשעות אחר הצהריים לילדי העיר שטרם לומדים בבית הספר, אוטבוסים של המוסדות היו אוספים את הילדים מכל חלקי העיר על מנת להגיע לשעתיים רצופות ללמוד קצת אידישקיי'ט וחסידישקיי'ט כאחד מפיו מפיק המרגליות.
שליח הרב הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז.
מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.  


===יסוד הקהילה החב"דית בקרית גת===
פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.
בעקבות פעולותיו הרבות בקירוב תושבי העיר ובשיעורי התורה הרבים, יצר הרב אבלסקי את פסיפס אנשי חב"ד בעיר, ובעקבות המוסדות שהקים ובית הספר שניהל עד מהרה התגבשה לה קהילה חב"דית למופת. עוד ייסד והקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע בית הכנסת. בתחלה אף מנין לא היה אך במרץ ובחיות של הרב אבעלסקי המשיך מבלי להתפעל עד שבית הכנסת היה מלא אנשים.
ר' זלמן ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.


===סיוע ישיר מהרבי ליהודי העיר===
הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).
בקיץ תשכ"א, מר גדעון נאור ראש העיר נכנס ליחידות אצל הרבי וביקש סיוע לצורכי הדת במקום מגוריו, על פי בקשתו של השליח הרב זלמן אבלסקי. עם שובו לארץ הקודש כתב לו הרבי כי תיכף לאחר שיחתם החל בהשתדלות עבור צורכי בתי הכנסת בעירו, ולעת עתה מבשר לו הרבי כי הצליח להשיג שני ספרי תורה. בפועל, חלו עיכובים במשלוח ספרי התורה, ובשל כך כתב לו הרבי שלמרות הזדרזותו, הרי שבפועל נערמו קשיים בהגעת ספרי- התורה ליעדם. בט"ז באדר א' כותב לו הרבי אגרת הפותחת אודות ערב חב"ד בקרית גת ובשוליה בקשר לספרי תורה:"בצער וגם בתימהון גדול הבנתי ממכתבו שעד עתה לא נמסרו שני הספרי-תורה שנשלחו זה מכבר, ואולי נתעכבו על-ידי המשרדים. בכל אופן כתבתי תיכף לעסקנינו אשר באה"ק ת"ו בבקשה לברר הדבר ולזרזו ככל האפשר" ספרי התורה הגיעו לקרית גת, ובכך סייע הרבי לתושבי העיירה הקטנה, ברובם עולים חדשים מרומניה וממרוקו.


===הקמת ישיבת תומכי תמימים בקרית גת===
ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי.
הישיבה הוקמה על ידי תלמידי ישיבת הרב צירלסון שהתקרבו לחב"ד מהעיר קישינב, על שם 'ישיבת קישינב' שנהרסה בתקופת מלחמת העולם השנייה. התוועדות ברוכים הבאים התקיימה בבית הכנסת של עולי רומניה בקריית גת . לניהול הישיבה הציע הרב אבלסקי את הרב דב טייכמן, שהינו אחד ממקרוביו הרבים שהביא לחסידות חב"ד שפעל בסקולען, הרב זלמן אבלסקי שישמש חבר הנהלה, ושימש משפיע דומננטי שהשפיע רבות
ועיצב את דמויות תלמידיו לחסידים ומקושרים של הרבי מהם רבים היום משפיעים ומעצבי 'דור החסידים' הבא.


===ארגון ערבי חב"ד===
בשנת תשכ"ז הוקמה [[תומכי תמימים קריית גת|ישיבה]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.
בכל ערב ערכה כל חוליה ערב חב"ד מיוחד שלווה בניגוני חב"ד, שיחה על מהות החג ועוד. הרב אבלסקי היה לרוח החיה, למסור שיעורים והרצאות בערבי חב"ד בקיבוצים, שם דיבר בלהט חסידי, עודד המריץ ודרבן את אנשי הקיבוץ להתחזק בדרכי היהדות תורה ומצוות להכין עולם לגאולה, המדים היה שכל זאת היה נערך אחר יום מפרך, ואילו אדם הצופה מן הצד בטוח היה כאילו שעות של מנוחה קדמו להרצאותיו בקיבוצים.
והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.


===ליל סדר ציבורי ראשון בארץ הקודש===
כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.
ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש נערך בקרית גת על ידי הרב זלמן אבלסקי, לליל הסדר הזמין את כל ההורים והתלמידים של בית הספר, ומודעות הזמינו אף את יתר התושבים בעיר, על אף ההתנגדות נערך ליל סדר מוצלח ומיוחד והביא לקידוש שם שמים רב, שהתפרסם בעיתונות המקומית בעיר, מיד לאחר החג הרב אבעלסקי דיווח על הסדר לרבי והגיעו ברכות מיוחדות, בשנים לאחר מכן נערכו כבר מספר סדרים בארגונו בעיר והפך הדבר למודל לחיקוי בכל רחבי ארצנו הקדושה.


===בכוח המשלח מברך יהודים===
הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").
{{חלונית
|כותרת=ציטוטים מתוך ראיון עם הרב אבלסקי
|מקור= רואיין ב[[א' כסלו]] [[תשע"ד]]
|תוכן=
"לא עת לחוש ולא זמן לשתוק! הרבי נתן לנו משנה סדורה, לפרסם לכל העולם כולו על ביאת המשיח, מתוך תעמולה רחבה בנושא. מאוד מוזר בעיני שישנם כאלו שמתביישים ומפחדים מכך. צריכים אנו לאמץ את דרכי העבודה של חסידי ליובאוויטש במשך כל הדורות. פעם היה מקובל אצל חסידים, שמה שרבותינו נשיאנו אומרים ברמז – חסידים עשו מזה רעש ושטורעם. לדאבוננו, נוצר היום מצב הפוך: הרבי אמר בשטורעם הכי גדול, ופתאום אנו שומעים קולות הפוכים – שמה שהרבי אמר והורה בקול רעש גדול, צריכים החסידים לדבר ברמז... למעשה, מהרבי קיבלנו לא רק רמז אלא דברים ברורים. ודאי וודאי שצריך לפעול בזה בשיא השטורעם, להכין את העולם כולו למלכותו של רבינו שליט"א, שיהיה מלך על כל העולם בגאולה השלימה.
 
"כאשר מביטים במפת השליחות של הרבי, רואים מול העיניים את פועלו של משיח בעולם. זהו הרי עניינו של משיח – לקרב את ליבם של כל ישראל לה' ולמשה עבדו. נביט ללשונו של [[הרמב"ם]] שכותב שמשיח הוא צדיק הדור הנקרא בכמה שמות ומהם: יחיד בדור (רמב"ם, בפירוש המשניות) נשיא הדור (במדבר כא, וברש"י). דבר הדור (דברים, לא, ז, ורש"י סנהדרין ח, ע"א). איש כזה לא ימצא אלא אחד בדור מהדורות – כותב [[הרמב"ם]] – שאר האנשים נבראו כדי להיות משמשים לאחד ההוא כדי שהיחיד בדור ימצא צרכו מזומן . . ותתישב הארץ ותהי' החכמה מצוי'.


יש הרבה יהודים שעוסקים בהפצת התורה. ברם, כוחם ויכולתם מספיקים להם רק בכדי להפיץ תורה במקום מגוריהם או במקום ספציפי. לא מעבר לכך! הפצה כזאת של תורה ויהדות בעולם כולו, יכול לעשות רק הדַבָּר של הדור, וזהו אחד הסימנים, שעל פיו אנו רואים מיהו המשיח של הדור, הרבי הוא היחיד בדורנו המפיץ תורה ומצוות בכל העולם כולו. ממלכת חב"ד-ליובאוויטש אין לה גבולות. היא משתרעת על פני כל העולם כולו, והשלוחים נמצאים בכל מקום בכל קצות הגלובוס. לנו, השלוחים, יש את הזכות הגדולה להיות חלק מן המערך של פעולותיו של משיח בעולם.  
ב[[חודש שבט]] בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי שליט"א מלך המשיח]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.


"כשמציגים את מקורות תורתנו הקדושה – לא ניתן להתווכח. ניתן ללכת עם זה לחסידי פולין ולכל מי שרוצים. זוהי הרי הלכה ברורה בתורתנו, כי ההלכה אומרת שהרבי מליובאוויטש משיח וזה דבר ברור. חשוב גם לציין את פסק הדין של מאות רבנים על הרבי שהוא הוא המלך המשיח. כאשר אדם יגיע ויחקור את ההלכה 'אליבא דנפשי' מכל כיוון אפשרי, יגיע למסקנה אחת ברורה חד משמעית שהליובאוויטשער רבי, הוא הוא משיח צדקנו.
===פעילות מטעם ארגון חמ"ה===
 
לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.
"הובטחנו, שכאשר אומרים את הדברים כמו שצריך, בתוקף ובנועם המתאים, הדברים מתקבלים ומתגלית בהם במלוא עוצמתה ה'אמונת-חכמים' הטבעית החבויה בכל מי שדם יהודי זורם בעורקיו, עדי כדי כך שהם בעצמם מפיצים את הדברים לחבריהם ומכריהם. אסור בשום אופן לשתוק. יש לשוחח אודות כך עם רבנים וראשי ישיבות שיש להם השפעה על קהלים רחבים יותר, שידעו ויעיינו בכל המקורות בתורתנו הקדושה, על מציאותו של מלך המשיח ועל חייו הנצחיים. יש ללמוד עמם את הדברים מתוך המקורות המצוינים לעיל כמו: הרש"י 'חתם סופר', וה'ילקוט שמעוני' 'אגרת דכלה', ועוד מקומות רבים בתורתנו הקדושה. עד שתהיה לזה פעולה נמשכת, כך שבעקבותיהם ילמדו תלמידיהם את הדברים בעיון הראוי, וידעו כל העולם 'אז ליובאוויטש לעבט, אייביק. או דער רבי לעבט אייביק (ליובאוויטש חי' לנצח, והרבי חי לנצח) עד שנראה זאת בחוש ובעינינו הגשמיות בהתגלות המלאה והמושלמת".}}
 
בחודש שבט בשנת [[תשמ"ז]] במעמד [[חלוקת דולרים]], כשעבר הרב אבלסקי אמר לו [[הרבי]], "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז מעניק הרב אבלסקי ברכות בהוראה מיוחדת שהורה לו הרבי, ויהודים רבים בכל מרחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו שברכם בהוראת הרבי
פעולות נוספות
הרב אבלסקי הקים בכשרון גם רשת שיעורי תורה בקיבוצים ובישובים ברחבי הארץ, במסגרת הארגון [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]].  


==השליחות במולדובה==
==השליחות במולדובה==
[[קובץ:אבלסקי וגמ.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עם הרב [[גרשון מענדל גרליק]] בכינוס השלוחים האירופאי ב[[מוסקבה]] בשנת [[תנש"א]]]]
בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו{{הערה|לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי  כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה}} הוא נסע לשם. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.


בקיץ [[תשמ"ט]] פנו אליו אנשי [[עזרת אחים]] וביקשוהו לנסוע לשליחות ל[[קישינב]] ו[[מולדובה]]. כחסיד שאל את הרבי שנתן את עידודו הסכמתו וברכתו. בשנת [[תשנ"ב]] כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.
מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי שליט"א מה"מ, ופעל באופן גלוי ומלא.


הרב אבעלסקי קיים קשרים מסועפים עם נציגי השלטון מארח ומתארח על רבות אצל פוליטקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה והפצת שבע מצוות בני נח.
בראשית שנת [[תש"נ]] הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' [[משה סלונים]] דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".


===שליחות של 'מסירות נפש'===
===תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ===
משפחת אבלסקי הגיע לקישינב עוד בתקופת הקומוניסטים. הרב אבלסקי היה עדיין ב״רשימה השחורה" שלהם. הם חיפשו אחריו שנים רבות. אך הוא ללא חת, בא לתוך לוע הארי בשם אחר, והחל מייד בפעילות מלאה וגלויה ובתנאים גשמיים גרועים ביותר. שליחות זו התחילה בתעוזה חזקה. בראשית הדרך כאן התברר שעלו עליהם. היו רגעים מסויימים שבהם יעצו להם ידידים לברוח ולנטוש את המקום במהירות הגדולה ביותר, אך משפחת אבלסקי לא נרתעה, עמדו בניסיון ודבקו בברכתו של אדמו"ר שליט"א ובשליחותו. ברוך השם ניסיון זה הניב פירות של מאות בעלי תשובה המפוזרים על פני כל העולם.
בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי שליט"א מה"מ, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.


==='תומכי תמימים' בקישינב בהוראת הרבי===
===רב ראשי למולדובה===
ישיבת תומכי תמימים בקישינב מולדובה נוסדה בראשית שנת ה'תש"נ ברחוב "חב"ד ליובאוויטש" על ידי השליח הרב זלמן אבלסקי שעמד בראשה, לאחר שנפתחה הישיבה פנה הרב אבלסקי לרב משה סלונים מ'לשכת עזרת אחים', על מנת שידווח לרבי, שברוך השם נפתחה ישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לישיבה 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים'.
בט"ו בשבט ה'תנש"א התמנה לרבה הראשי של מולדובה. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.
מענה הרבי שקיבל הרב סלונים בקשר לקישינב: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".


===סמינר חג הפסח בתש"נ בברית המועצות===
כחלק מפעולותיו כרב ראשי, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש".
בקישינב נערך ליל סדר ענק וכל הקהילה יצאו יחד לסמינר פסח מיוחד בפרברי העיר קישינב, כשבמהלך כל החג מתוועד, מרצה, ומעורר השליח הרב אבלסקי
את יהודי מולדובה הרבים, התועדויות רבות מידי יום, סעודת משיח, פסח חסידי ויהודי רב עוצמה.


===כינוס השלוחים הראשון בברית המועצות===
===פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה===
כינוס השלוחים לשלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א במרחבי ברית המועצות לשעבר הכינוס נערך על ידי לשכת עזרת אחים – ליובאוויטש בחבר העמים, לכינוס המיוחד הגיעו כלל השלוחים מרחבי ברית המועצות )חבר העמים כיום(. ביום שלישי לפרשת ויקהל פיקודי כ"ו אדר ה'תש"נ נקהלו ובאו, מחזה מרנין היה להכנס לאולם הגדול דום-פיונערין מס' 1 שלמעשה שימש כמועדון הנוער הקומוניסטי, בו שלוחים דנים בביסוס והרחבת מפעל השליחות. המבוגר בשלוחים והרוח החיה בכינוס, 'הכהן הגדול מאחיו', הרב זלמן אבלסקי בהתלהבות רבה עודד את השלוחים לפעול במלוא המרץ והיה לרוח חיה במהלך הכינוס, הכל בהלם מהשליח הנמרץ, אך אז כולם הבינו מדוע הוא כה מצליח ומבוקש בקישינב וסביבותיה, בחיות מחודשת סיפר על ישיבת תו"ת והפעילות הגדולה במקום, 'אני ורעייתי הפכנו לזוג המפורסם במדינה, כולם רוצים לראיין אותנו בעיתונות ברדיו ובטלווזיה, קידוש השם גדול וברוך השם רואים פירות מבורכים'. גם ביתר כינוסי השלוחים היה הרוח החיה וקרא לשלוחים והפעילים של ׳לשכת עזרת אחים׳ להתמסר ולמנף את עבודת השליחות במדינות.
{{ערך מורחב|מולדובה}}
ראשון השלוחים לחבר העמים, ויסוד הקהילות היהודיות במדינת מולדובה על ידי השליח הרב זלמן אבלסקי ופעילות ענפה במדינה, הקים ויסד מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, גנים ועוד, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת בערים נוספות,


 
==חיבוריו==
===התהלוכה הראשונה במדינות חבר העמים בל"ג בעומר תש"נ===
*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]].
אותה קיים השליח הרב זלמן אבלסקי ורעייתו את תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים ברחובה הראשי של העיר קישינב בירת מדינת מולדובה. דבר שהיה חידוש במיוחד, כי עד אז נערכו כינוסים בבתי כנסת בשקט, ור' זלמן אמר מצהירים על היהדות בגלוי לעין כל. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר - השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, לאחר התהלוכה כתב השליח הרב זלמן אבלסקי דו"ח מפורט לרבי והמענה שקיבל באמצעות המזכירות היה "נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן - תשנ"א - החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר בכל עיר ומדינה בה הגיעו כבר שלוחי הרבי למדינות חבר העמים. והיה מודל מוצלח לחיקוי.
*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן [[רוסית]], [[תנש"א]] .
 
*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור רוסית, [[תשנ"ב]].
===רב ראשי ראשון במדינות ברית המועצות===
*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי מליובאוויטש ומפעל השליחות רוסית, [[תשנ"ב]].
בט"ו בשבט ה'תשנ"א הוכתר פאר השליח הרב זלמן אבלסקי לרב הראשי למדינה, היסטוריה של ממש במדינות אלו, מינוי רשמי של רב ממשלתי לכל המדינה, בטקס ממלכתי הוכתר
*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות המהר"ל מפראג רוסית, [[תשנ"ד]].
לרבה הראשי של מולדובה, במעמד נכחו ראש מממשלת הרופליקה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו, ראשי
*'''משיח''' - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה [[עברית]] ורוסית, [[תשס"ח]].
הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו ברב אבלסקי, ונציגי קהילות יהודיות מיתר ברית המועצות.
*'''אלטער רבי''' - תולדות ה[[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא רוסית, [[תשע"ב]].
 
===בית הספר הראשון במדינות חבר העמים===
מהפכה חינוכית לראשונה מזה שבעים שנה של השלטון הקומוניסטי הנוקשה לקראת תחילת הלימודים של שנת תשנ"ב, מייסד ומקים השליח לראשונה בית ספר יהודי מקומי, לאור הצלחתו של השליח במדינה והפעלת בתי ספר ליום ראשון בכל רחבי המדינה ובעיר הבירה, אחרי הצלחה כה מרשימה אמר אמן בעל כורחו גם שר החינוך במולדובה, כך שלבית הספר תהיה אף הכרה ממשלתית דבר שיביא לעזר רב ברישום התלמידים. בית הספר שימוקם במרכז העיר במבנה ששימש בעבר בית ספר יהיה המוסד החינוכי היהודי הראשון ברחבי ברית המועצות. היתר זה היה הראשון מסוגו בברית המועצות בעידן החדש.
 
===רחוב 'חב"ד ליובאוויטש' הראשון ברחבי החבר===
בית הכנסת נמצא ברחוב הנקרא )באופן רשמי( "רחוב חב״ד ליובאוויטש", במאמצים מרובים הביא השליח להישג נפלא זה שהפך לנושא מדובר בכל העולם כולו ותיירים באים לחזות בפלא.
 
==='מחנות הקיץ - גן ישראל' מולדובה===
מחנות הקיץ של קישינב ומולדובה היו לשם דבר. מדי שנה במשך חודשי הקיץ, מתקיימים שני מחנות קיץ עם פנימייה - אחד לבנים ואחד לבנות. מאות
ילדים משתתפים במחנה הקיץ ממשיכים מוסדות שלנו ־ בישיבות, במכון חמ"ש ובבית הספר. במסגרת מחנות הקיץ משתנים אנשים מן הקצה אל הקצה. במחנות הקיץ עשרות הבנים עוברים ברית מילה, ואת הבנות מכניסים אנו לבית הכנסת, מוציאים ספרי תורה ונותנים לכל אחת שם יהודי. ממחנות קיץ אלו ראו ניסים ונפלאות ומשפחות שלמות המתקרבות לדרך ישראל סבא.
 
==='קבלת פנים' לשלוחי 'עזרת אחים' ברחבי החבר===
באולם יוקרתי במרכז העיר השתתפו אלפי יהודים בקבלת פנים לשליח החדש של "עזרת אחים" אורחים נרגשים מיהודי העיר, וביניהם רבים מאנ״ש בעיר ושלוחי ״עזרת אחים״ במדינות חבר העמים. הנואם המרכזי - הרב זלמן אבלסקי, השליח והרב הראשי למולדובה, שהגיע במיוחד להקביל פני השלוחים ולעורר את הקהל בנושאי הגאולה, כך ביתר המקומות דרבן ודיבר עם שלוחים צעירים ומבוגרים לבוא ולפעול עם רבבות יהודי ברית המועצות.
 
===בשורת הגאולה ברחבי מדינות חבר העמים===
הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי והשליח למולדביה מטעם "לשכת עזרת אחים", מסר את המסע המרכזי באירוע ענק שנערך בקייב. מטרת האירוע המרכזית היא, לתת פרסומות מאסיבית לענייני משיח וגאולה ובשורתה. שם דיבר הרב אבלסקי באריכות על הניסים והנפלאות שנערכו ברוסי'ה – "שעשה לי נס במקום הזה" - שהרבי שליט"א ניבא מראש את הכל, לכאלו אירועים נסע ומסר הרצאות מרתקות במדינות רוסיה, בלורוס אוקראינה ועוד, באירועי ענק לאלפי יהודים צמאים.
 
==='הרבנות הראשית למולדובה' ו'פדרציית הקהילות'===
הרבנות הראשית למולדובה בראשות השליח והרב הראשי הרב אבלסקי, הדואג יחד עם פדרציית הקהילות ליהודי ויהדות מולדובה באשר הם, שרותי יהדות בכל תחום, בתי כנסת, קבורה יהודית ודאגה לבתי החיים במרחבי המדינה, מתוך מענה הולם לכל יהודי באשר הוא. הקהילות היהודיות הפזורות במרחבי המדינה זוכים לסיוע מתמיד משלוחים לחגי ומועדי ישראל לצד עלוני הסבר, ביקורי שלוחי ופעילי חב"ד בקהילות היהודיות המפיחים רוח חיים ושמחה של מצווה ביהודים יקרים אלו. השליח והרב הראשי, נפגש עם ראשי הממשל, חברי פרלמנט, רבנים ואישי ציבור מהארץ ומהעולם, בפגישות דנו אודות חיזוק יהדות מולדובה ומוכנות העולם לגאולה.
 
===בתי הכנסת ברחבי המדינה===
הרב אבלסקי ייסד, הקים והחיי'ה מהמסד עד הטפחות בתי כנסת ברחבי המדינה ומהם: קישינב: ברחוב חב"ד ליובאוויטש, ממוקם בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצוין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים. בערים: בצלי, טירספול, בנדרי, אורגייב, וסורקה לכל בתי הכנסת נשלחו צורכי החג ותשמישי קדושה, לצד התלמידים השלוחים
ותלמידי הישיבה הפוקדים את בית הכנסת בתקופות החגים. מסעות רבים ערך השליח הרב זלמן אבלסקי, הרב הראשי למולדובה, ברחבי הערים הכפרים בהם מתגוררים יהודים, יסד ומסר שיעורי תורה לרוב, הקמת מוסדות חינוך מועדוני צבאות השם ובתי ספר לימי ראשון ועוד, והדפסות ספר התניא קדישא, בעשר ערים ברחסי מולדובה.
 
 
===מוסדות חינוך וחסד===
ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה מקווה טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. מעונות חב"ד פועלים בקישינב הבירה במבנה רחב מימדים המכיל גם את גני חב"ד, הפועלים ומחנכים את ילדי יהודי קישינב הבירה עוד בקטנותם. בתי ספר חב"ד ליובאוויטש בקישינב, מהם יצאו עשרות בוגרים המנהלים אורח חיים יהודי וחסידי. חב"ד סטודנטים: הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, מופעל לרוותם בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל ושיעורי תורה לרוב. במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב"ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, בפיקוחו
ובעריכתו של השליח הרב אבלסקי, עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים", כמו כן הוציא המכון, חמישה ספרי יהדות בשפה הרוסית שנכתבו על ידי השליח הרב אבלסקי, הראשון על המהר"ל מפראג, השני על בת הש"ך, השלישי על מפעל השליחות, הרביעי על מלך המשיח, והחמישי על תולדות האדמו"ר הזקן, מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. קולג 'בית חי'ה מושקא', הרב אבלסקי הקים מכללה ומכון לנשים ונערות ללימודי יהדות וחסידות, על שם הרבנית חיה מושקא שניאורסון. בית חי' מושקא מאגד תחתיו את הארגונים לנשים: נשי ובנות חב"ד, שפרה ופועה - עזר ליולדות, סדנאות ושיעורים לנשים, ביקורי בית אצל נשים מבוגרות, וחב"ד סטודנטיות. עוד ייסד מרכזי חסד 'אחים' - אהבת חסד יהודי מולדובה, בהם נתמכים יהודים רבים ברחבי הערים במדינה בבית חם, המספק שלוש ארוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים 'בית חם' חלוקת מזון רחבת היקף.
 
==='טנק מבצעים' ברחבי הבירה===
"מצוה טנק" פועל בקישינב בראשות השליח הרב זלמן אבלסקי, הטנק מעטור בשלטי עשרת המבצעים ובבשורת הגאולה והגואל. הטנק אוייש על ידי התלמידים השלוחים המפיצים יהדות ברחובות הבירה קישינב, עשרות יהודים התרגשו עד דמעות, הניחו תפילין לראשונה בחייהם לאחר עשרות שנות דיכוי של ממשל הקומוניזם הנוקשה. כאשר תורמים שביקרו בלשכת הרבנות, השליח הרב אבלסקי הוציא להם בגאווה תמונות מפעולות טנק המבצעים, ואמר להם תראו מה כוחה של חב"ד.
 
===ארגון חב"ד ליוצאי מולדובה ו'בסרבי'ה'===
קשר מיוחד הקים הרב אבלסקי עם יוצאי מולדובה ו'בסרבי'ה', ובביקוריו בארץ הקודש ביקר בבתיהם ערך בריתות
מילה לילדים שנוספו, הרצאות בסמינים לעולי המדינות ברחבי הארץ ועוד כהנה רבות.
 
===מרכז חב"ד - 'שבע מצוות בני נח'===
את 'שבע מצוות בני נח' פרסם תדיר בטלווזיה ברדיו ובעיתונות השליח הרב אבלסקי, בשנה האחרונה קיבל הדבר משנה תוקף בהפקה מהודרת של אלפי כרטיסי שבע מצוות בני נח, בנוסף לפרוספקטים במבחר גדלים של שבע מצוות, בחודש אייר ה'תשע"ד הכריז השליח על הקמת מרכזי שבע מצוות, והמרכז הראשון הושק, בעיצומה של שיירת אוטובוסים עוצמתית שחלפה במשך מספר שעות בכל רחבי העיר עם שילוט של שבע מצוות בני נח לצד בשורות הגאולה. את שיירת האוטובוסים המיוחדת ליווה השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה, ברכב מיוחד בראש השיירה, כאשר שלטי המצוות מעטרים את רכבו.
 
==תפקידיו==
 
* שליחו החשאי של אדמו"ר מהוריי"צ למדינת רומניה.
* חבר ארגון הפעילים.
* ממייסדיי וחבר הנהלת'רשת אוהלי יוסף יצחק'.
* חבר הנהלת צערי אגודת חב"ד.
* משפיע ומחנך.
* חבר הנהלת הישיבה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים קרית גת.


==פטירתו==
==פטירתו==
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתים להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.
ביום שישי [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]] היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.


מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון יצא מ[[770 כפר חב"ד]] ועצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לעבר ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים. שם מנוחתו כבוד.
מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], כשהוא עוצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.
 
==ימי השבעה==
רבנים, שלוחים, אוליגרכים לצד משפחות אנ"ש מרחבי הארץ, תלמידי ובוגרי ישיבת תו"ת בקישינב, סטודנטים לרפואה יוצאי המקום, מקורבים, תלמידי רשת אוהלי יוסף יצחק, עסקני חב"ד, חברים מהקהילה היהודית בקישינב, חברי כיתתו בישיבה המחתרתית תו"ת בפאקינג, רבנים ראשים למדינות בחבר העמים, תלמידיו הרבים מקהילת חב"ד בקריאת גת, ועוד רבים רבים אנ"ש ומשפחותיהם הגיעו לנחם את בניו ובנותיו ורעייתו מרת לאה תבדלחט"א. הסיפורים שסופרו בימי השבעה, נתנו להבין איזה אדם גדול איבדה חסידות חב"ד, אלפי תלמידיו, מושפעיו וכלל עמך בית ישראל.
 
לקראת סיום ימי השבעה, נציגות מהמשפחה ובני המנוח יצאו לחזק ולעורר את הקהילה היהודית במולדובה ובירתה קישינב.
שם הודיעה המשפחה על המשכת את מפעל השליחות והרבנות לצד הנהגת הקהילות במדינת מולדובה, ובנו הרב יוסף יצחק הכהן אבלסקי, ימלא את מקום אביו - כבקשת וכרצון אביו המנוח - יחד עם משפחות השלוחים נמרצים שיגיעו למדינה בקרוב{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון ● ראיון|ראיין: דובער פישמן; צילום: אלכס חן|{{תע|11/08/2012}}}}}}.
בסיום ימי השבעה תחת אבטחה כבדה עלו של כוחות מג"ב מוגברים והשמירה המקומית, בני המשפחה עלו בסיום השבעה לקברו לגילוי המצבה ואמירת תהילים, קדיש, ובקשת הגאולה השלימה של ראש משפחתם הענפה הרב אבלסקי, להר הזיתים מול מקום המקדש, שם נקבר השליח והרה"ר בחלקת חב"ד.


==הנצחה==
==הנצחה==
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממלא מקומו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות והתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.  
בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממשיך דרכו הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]], והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}.


ביום לציון ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגן כנסי זיכרון ועצרות התעוררות באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול ב קישינב בירת מולדובה.
ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב
בבית הכנסת המרכזי בבכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158]}}.  
ובבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190]}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222]}}, בנוסף להתוודעויות חסידים ברחבי תבל, ארץ הקודש, ובשכונת המלך. בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, מקורביו, מקוריו, משפעיו ועוד.
אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנצרת עילית].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.
 
באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180 קובץ "וידום אהרון"]}}" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.
באירועים חולק חוברת "וידום אהרון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83180]}}" ובו מכתבי ניחומים ופעולות לזכרו שנערכו עד לימי השלושים.


==פעולות לזכרו==
==פעולות לזכרו==
* '''קרן ספרי קודש''' - עבור הקהילות היהודיות במולדובה וברחבי תבל.
* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הק' הוסף לבית הכנסת המרכזי חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו לרומני' ובסרבי'.
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל ע"י נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש השנה לעילוי נשמתו.
* '''מעיינות הרז"א''' - מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - בית מדרש ע"ש הרב זלמן אבלסקי, תוכנית לימודית בתורה בחסידות ובגאולה ומשיח, מוקם בימים אלו לסטודנטים הישראלים הלמדים במולדובה בעבר ובהווה, מתוך התאמה לסטודנטים בכל רחבי תבל.
* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי חסידות וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב אבלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקרית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית.
* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל משיחי.
 
* '''דיי קעמפ''' [[גן ישראל מגדל העמק]] שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
* '''ספר תורה''' - כתיבת ספר תורה לעילוי נשמת הרב אבלסקי, שיוכנס בעזרת השם לבית הכנסת הגדול במולדובה.
* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'פאראד'.
* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי רשת אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש.
* '''בית מדרש ע"ש הרז"א''' - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים, (חלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
* '''חסיד בחזית''' - ביום השלושים של הרב זלמן אבעלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית,
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לזכות נשמתו.
* בכ"ט סיוון - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.


== משפחתו ==
== משפחתו ==
;אביו
הרב שמריהו אבלסקי - משפיע בישיבת תומכי תמימים
;אחיו
הרה"ת שלום דובער אבלסקי -
;רעייתו
מרת לאה אבלסקי (לבית הורביץ) - השליחה והרבנית הראשית למולדובה.
;בניו
;בניו
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב שמריהו אבלסקי - "ביקור חולים", [[בורו פארק]].
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - טנקיסט ב[[ניידות חב"ד]] וממלא מקום אביו.
*הרב [[יוסף יצחק אבלסקי]] - ממשיך דרכו של אביו, השליח והרב הראשי למולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]]. - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[משה אבלסקי]] - חבר הנהלת עזרת אחים ליהדות מולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל [[עזרת אחים]] וידידי יהדות חב"ד קישינב ומולדובה.
*הרב [[ישעיה זושא אבלסקי]] - מנהל ארגון ידידי קישינב.


;חתניו
;חתניו
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].
*הרב [[דוד נחשון]] - יו"ר [[צבאות השם בארץ הקודש]] ו[[ניידות חב"ד באה"ק]], [[נצרת עילית]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[בית חב"ד]] בשדה התעופה בן גוריון וחבר [[אגודת חסידי חב"ד (ישראל)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נחמן מיידנצ'יק]] - מנהל [[מרכז חב"ד שדה התעופה לוד (נתב"ג)]], וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגו"ח בארץ הקודש]], [[כפר חב"ד]].
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי אד"ש למגדל העמק, חבר הנהלות ישיבות [[מגדל העמק]] ו[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.
*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק, חבר הנהלת הישיבה ב[[נצרת עילית]], מפקח ויועץ כשרותי.
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת אבלסקי|תוכן={{עץ משפחת אבלסקי}}}}
 
==לקריאה נוספת==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו ישן|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.
*{{קישור חבד אינפו ישן|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/7/76/תולדות_הרב_זלמן_אבלסקי.pdf 62 שנים בשליחות]''', בתוך שבועון בית משיח גליון 932 עמוד 48
* '''[https://chabad.info/moshiach/1101084/ כל מילה של הרבי קודש קודשים]''' {{אינפו}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2349 טייערע ברידער!] - דברי הרב אבלסקי '''[[בית משיח]]''' גליון 530 {{לפ|}}
*'''[https://chabad.info/in-focus/254712/ השליח הרב זלמן אבלסקי עם ראש העיר גדעון נאור]''' {{אינפו}}
*דובער פישמן, {{קישור חבד אינפו|72574|הרב זלמן אבלסקי: לשאת את המסר בגאון|{{תע|11/08/2012}}}} - מתוך שבועון '''[[בית משיח]]''' גליון 530.
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_27.html הרב זלמן אבלסקי: 'בשורת הגאולה' של הרבי תתקיים במילואה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{וידאו}} {{לחלוחית|}}
*{{קישור חבד אינפו|85615|התשורה "שליחות בחזית" ● להורדה||{{תע|01/04/2015}}}}
 
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{תבנית:חברי האו"ם החסידי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 264: שורה 184:
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
{{מיון רגיל:אבלסקי, זלמן טוביה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים סמרקנד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]]
שורה 273: שורה 196:
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:שלוחים בחבר העמים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
[[קטגוריה:כפר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:שלוחים שנפטרו]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בקרית גת]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:מנהלי מוסדות חב"ד]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:שלוחים בשדה החינוך]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]]
[[קטגוריה:מנהלי בתי ספר ברשת אהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:מנכ"לי רשת אוהלי יוסף יצחק]]
[[קטגוריה:משפחת אבעלסקי]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים קריית גת]]
[[קטגוריה:אישים במולדובה]]

גרסה אחרונה מ־19:50, 29 ביולי 2024

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עריכה
ר' זלמן טוביה אבלסקי

השליח והרב הראשי למדינת מולדובה

מלפנים: שליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה, חבר הנהלות רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי חב"ד בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר קריית גת.

הרב אבלסקי
לידה כ"ו אדר א' תרפ"ז
בעיר מוסקבה ברוסיה
פטירה כ"ט סיון תשע"ד
קישינב, מולדובה
מקום פעילות רוסיה, אוזבקיסטאן, גרמניה, הונגריה, רומניה, ארץ הקודש, רוסיה, אוקראינה, מולדובה
תפקידים נוספים נשיא פדרציית הקהילות, שגריר הרבי לרומניה
רבותיו אדמו"ר הריי"צ, הרבי מליובאוויטש, 'הבוידער רב', הרב אברהם אליהו פלאטקין, הרב ניסן נמנוב, הרב זלמן שמעון דבורקין
חיבוריו "תולדות המהר"ל" ו"תולדות בעל התניא"
השליח הרב זלמן אבלסקי עם האדמו"ר מסקולען (אייר תשע"א)

הרב זלמן טוביה אבלסקי (בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו) (כ"ו אדר א' תרפ"ז - כ"ט בסיוון תשע"ד) שליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה, ונשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. בצעירותו שימש כשליח אדמו"ר הריי"צ לרומניה. ממיסדי וחברי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק וחבר הנהלת צעירי חב"ד בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר קריית גת. מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"[1] על מדינת רומניה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב שמריהו ב"ר משה אבעלסקי ולאמו מרת נחמה רחל (בתו של הרב ישעיה זושא שוב, ה'בוידער רב'), בכ"ו אדר א' שנת תרפ"ז במוסקבה שברוסיה, ולמד בישיבות תומכי תמימים המחתרתיות וביניהם בתומכי תמימים סמרקנד. לאחר שיצא מברית המועצות במסגרת הבריחה הגדולה למד בתומכי תמימים פאקינג. נשא את מרת לאה (לבית הורביץ).

במהלך שהותו בישיבה בפאקינג קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, והרבה מסירות נפש, בתנאים הקשים ביותר של רוסיה הקומוניסטית. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

שנות ילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בימי ילדותו, גר ר' זלמן טוביה עם משפחתו בעיר מוסקבא, בסמיכות לבית הכנסת החבד"י "מארינע ראשצע", שאביו היה מהתפללים במקום וסבו שימש גם רבה של בית הכנסת.

באותה תקופה היה מלמד שהגיע לביתם בהסתר ובהחבא ללמד אותו ואת אחיו הקטן שלום דוב בער, נוסף לאביהם שלמד עמהם. לימודים בסתר נערכו במקומות נוספים. שני האחים ר' זלמן טובי' ואחיו שלום דוב בער היו הולכים בימי ילדותם בכל שבת ויום טוב לבית הכנסת הסמוך לביתם, למרות הסכנה הגדולה שנשקפה להם ולמשפחתם אם ייתפסו חלילה על ידי השלטונות הקומוניסטים.

הבר-מצוה שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

אחרי שהחלה המלחמה, ברחו במסע מפרך כל המשפחה ממוסקבה, והם עברו למקומות רחוקים.

בחצר סקולען[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך זמן שליחותו ברומניה, ניהל אף את בית הילדים של חסידות סקולען בתקופות הקשות, והביא רבים מהם להתקשרות לנשיא הדור.

האדמו"ר מסקולען חיבב מאוד את "ר' זלמן דער ליובאוויטשער", כפי שכינה אותו, והטיל עליו משימות קשות הדורשות אחריות רבה, כגון אפיית מצות לכל היהודים וילדי בית היתומים, ניקוי ספריית האדמו"ר לקראת חג הפסח, ועוד. בנוסף להפצת היהדות והחסידות, ושליחויות חשאיות מורכבות ומסוכנות.

לבקשת האדמו"ר למד ר' זלמן עם בנו, רבי ישראל אברהם פרטיגול, גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת תשע"ט) והיה לידיד חב"ד.

הרבי התייחס לשליחות זו ביחידות עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין ליובאוויטש וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".

בעל הבית של מדינת רומניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – "האו"ם החסידי"

בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

בשמיני עצרת של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי מלך המשיח כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית. הרבי מינה אותו ל"שגריר" רומניה למרות שלא נכח בשעת מעשה בהתוועדות, והרבי ביקש מבנו הרב יוסף יצחק אבלסקי שיגיד לחיים בתור נציגו של אביו.

פעילות בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"י נסע לארץ הקודש. בעקבות נסיעתו לארץ שלח הרבי מכתב לאגודת חסידי חב"ד בו ביקש שידאגו לצרכיו בארץ. מיד כשהגיע לארץ החל לעבוד בארגון הפעילים והתמנה לחבר הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

הרב זלמן אבעלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ בערבי חב"ד ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ איידשיקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

ממקימי ומייסדי ה'רשת'[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' זלמן עזר להקמת רשת אוהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים תשי"ב - תשי"ט שימש ר' זלמן כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

על עבודתו בבתי הספר של הרשת, כתב לו הרבי מכתב מיוחד וציין את עבודתו כעבודת עבד נאמן.

שליח ומייסד קהילת חב"ד בקריית גת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ט יצא, בהוראת הרבי שליט"א מלך המשיח, לשליחות בקריית גת, וייסד בה קהילה ומוסדות חב"ד.

שליח הרב הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום הוא הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי, שמיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבעלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב זלמן אבעלסקי עומד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך בכוח עצמו תוך דוגמא לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אוהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב זלמן אבעלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כולי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת ה'תשכ"ז. מייסד בית הכנסת חב"ד הראשון בקרית גת וקהילת חב"ד ליובאוויטש בעיר.

פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב זלמן אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת הרבי שליט"א מלך המשיח "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר. ר' זלמן ניהל את בית הספר עשרות בשנים מתוך התמסרות בלי גבולות עד ליציאתו לפנסיה, בית הספר העמיד אלפי תלמידים חסידיים ומשפחות רבות של יהודים שומרי תורה ומצוות חסידי חב"ד ועמך בית ישראל.

הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב זלמן אבעלסקי היא אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כרב ומשפיע. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי.

בשנת תשכ"ז הוקמה ישיבה בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע. והשקיע רבות עבור הקמת הישיבה כהמשך לבית הספר חב"ד שייסד.

כמו כן יזם את ליל הסדר הציבורי הראשון בארץ הקודש שנערך בעיר קריית גת.

הרב אבלסקי עשה מגוון פעולות של צעירי אגודת חב"ד ברחבי העיר, משפיע בישיבות, וכו'. וכן פעילות ענפה לעולים ברחבי העיר, (בימים אלו הוצמד לו תואר נוסף "רב העולים בקרית גת").

בחודש שבט בשנת תשמ"ז במעמד חלוקת דולרים, כשעבר הרב אבלסקי אמר לו הרבי שליט"א מלך המשיח, "ברך יהודים, ואני אברכם". מאז החל להעניק ברכות, ויהודים רבים מכל רחבי תבל מספרים על ניסים ונפלאות מברכותיו.

פעילות מטעם ארגון חמ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר עליית יהודי ברית המועצות ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון חמ"ה, כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.

השליחות במולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם הרב גרשון מענדל גרליק בכינוס השלוחים האירופאי במוסקבה בשנת תנש"א

בקיץ תשמ"ט פנו אליו אנשי עזרת אחים וביקשוהו לנסוע לשליחות לקישינב ומולדובה. לאחר שהרבי נתן את הסכמתו וברכתו[2] הוא נסע לשם. בשנת תשנ"ב כשהוקם ועד רבני חבר העמים, נבחר הרב אבלסקי לחבר בוועד ההנהלה.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי שליט"א מה"מ, ופעל באופן גלוי ומלא.

בראשית שנת תש"נ הוא פתח ישיבה, וכאשר ר' משה סלונים דיווח, ושאל באיזה שם לקרוא לישיבה האם 'אחי תמימים' או 'תומכי תמימים', ענה הרבי: ויקרא שמה בישראל "ישיבת 'תומכי תמימים', ברכה והצלחה".

תהלוכת ל"ג בעומר - תש"נ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"נ קיים תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי שליט"א מה"מ, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, תנש"א, החלו להתקיים תהלוכות ל"ג בעומר גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

רב ראשי למולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ו בשבט ה'תנש"א התמנה לרבה הראשי של מולדובה. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולותיו כרב ראשי, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש".

פעילות חב"ד ליובאוויטש מולדובה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מולדובה

ראשון השלוחים לחבר העמים, ויסוד הקהילות היהודיות במדינת מולדובה על ידי השליח הרב זלמן אבלסקי ופעילות ענפה במדינה, הקים ויסד מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, גנים ועוד, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת בערים נוספות,

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חוברות ופעולות - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת עברית, תש"כ - תשמ"א.
  • בת הש"ך - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן רוסית, תנש"א .
  • צדיק יסוד העולם - על צדיק הדור יחיד בדור רוסית, תשנ"ב.
  • ופרצת חב"ד - על הרבי מליובאוויטש ומפעל השליחות רוסית, תשנ"ב.
  • תולדות המהר"ל - סיפור תולדות המהר"ל מפראג רוסית, תשנ"ד.
  • משיח - זהות משיח - הרבי מליובאוויטש - על פי מקורות התורה עברית ורוסית, תשס"ח.
  • אלטער רבי - תולדות האדמו"ר הזקן בעל התניא רוסית, תשע"ב.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום שישי כ"ט סיון תשע"ד היה צריך לעבור ניתוח והרופאים הודיעו לו כי אין ביכולתם להבטיח לו שיצליח להתעורר מההרדמה. הרב אבלסקי ניגש לשאול את הרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש, וכך נפטר בדעה צלולה כשספר האגרות קודש בידיו.

מסע הלוויתו החל במוצאי שבת קודש במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ770 בכפר חב"ד, כשהוא עוצר בבית הכנסת בית מנחם ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.

הנצחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב קבלת פנים לבנו וממשיך דרכו הרב יוסף יצחק אבלסקי, והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות לזכרו[3].

ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב ובבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד[4]. אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקריית גת[5], ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית[6], בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד. באירועים חולקה חוברת בשם "וידום אהרון[7]" ובה מכתבי ניחומים ופעולות שנעשו לזכותו עד לימי השלושים.

פעולות לזכרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית זלמן טוביה - כהוראות הרבי בשיחותיו הק' הוסף לבית הכנסת המרכזי חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו לרומני' ובסרבי'.
  • מעיינות הרז"א - מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.
  • קרן ספרי קודש - הפצת ספרי חסידות וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.
  • ספריות הילדים - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל משיחי.
  • דיי קעמפ גן ישראל מגדל העמק שפועל על ידי נכדיו למשפחת זלמנוב הוקדש לזכות נשמתו.
  • משיח קמפיין - קמפיין להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת תהלוכת ל"ג בעומר הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'פאראד'.
  • חינוך חי - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי רשת אוהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש.
  • בית מדרש ע"ש הרז"א - תוכניות לימוד והוצאה לאור של בית מדרש ע"ש הרז"א חב"ד ליובאוויטש בעברית וברוסית.
  • חסדי הרז"א - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים, (חלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).
  • חסיד בחזית - ביום השלושים של הרב זלמן אבעלסקי יצא לאור קונטרס "חסיד בחזית" - קיצור מתולדות חייו של השליח, אשר חולק בנוסף לחוברת "וידום אהרון", באירועי השלושים שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב, בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד, בבית הכנסת דישיבת הבוכרים בכפר חב"ד, בית הכנסת המרכזי בקריית גת, ובבית הכנסת המרכזי בנצרת עילית,
  • ספר תורה - כתיבת ספר תורה לזכות נשמתו.
  • בכ"ט סיוון - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים בהר הזיתים ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניו
חתניו
עץ משפחת אבלסקי
משולם ישעיהו זושא שובאוומשה אבלסקי
 
 
 
 
נחמה רחל אבלסקי
 
שמריהו אבלסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דוב בער אבלסקיזלמן טוביה אבלסקי
 
לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל דוד נחשון
 
בלומה
 
נחמה רחל מיידנצי'ק
 
נחמן יוסף מיידנצ'יק
 
חנה
 
משה זלמנוב
 
ישעיהו אבלסקי
 
משה אבלסקי
 
יוסף יצחק אבלסקי
 
שמריהו אבלסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל נחשוןנחמה דינה פריימןשמואל מיידנצ'יק

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


חברי האו"ם החסידי
זלמן טוביה אבלסקי | אברהם אזדבא | שלום איידלמן | יהודה בוטרשווילי | יוסף גולדברג | שמריהו גוראריה | בנימין אליהו גורודצקי | זכריה גורי | אברהם יצחק גליק | יצחק הנדל | רפאל וילשאנסקי | יוסף וינברג | חיים אריה זילברשטיין | חיים מרדכי אייזיק חודקוב | צבי הירש חיטריק | שמואל חפר | רפאל טוויל | יצחק ידגר | משה פנחס כ"ץ | שמואל לויטין | חיים שלום סגל | ישראל אבא פליסקין | יהודה לייב רסקין | בן ציון שם טוב
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. ↑ ראו בהרחבה בערך "האו"ם החסידי"
  2. ↑ לאחר שהכניס מכתב שאלה: "האם לקבל את השליחות והאם מסכים לכך כ"ק אד"ש?" – מתח הרבי קו מתחת למילה 'מסכים', והוסיף: "ברכה והצלחה" "אזכיר על הציון". במהלך התוועדות קודש בשבת לפני נסיעתו, זכה הרב אבלסקי לקבל מידו של הרבי בקבוק משקה להצלחה בשליחות, והכריז בפני הרבי כי הוא יוצא לשליחות למולדובה ומזמין את הרבי – המשלח – לבקר בה
  3. ↑ מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש - באתר ,  י"ז בתמוז ה'תשע"ד
  4. ↑ עצרת התעוררות בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.
  5. ↑ אירוע לציון יום השלושים קריית גת.
  6. ↑ ציון השלושים בנצרת עילית.
  7. ↑ קובץ "וידום אהרון"
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=זלמן_טוביה_אבלסקי&oldid=705067"