ישעיהו משולם זושא שובאוו
הרב ישעיהו משולם זושא (זוסיא) שובּ[1] (תרל"ו – י"ד בסיוון ת"ש) היה רבה הראשי של ברית המועצות תחת שלטון האימה הקומוניסטי[דרושה הבהרה][דרוש מקור], רב בית כנסת חב"ד'מרינה רושצ'ה' במוסקבה שם התפללו חסידים שפעלו במסירות נפש, והיה מראשי המתוועדים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרל"ו לערך בעיר "סרדינה בודע" שבאוקראינה לאביו ר' טוביה שהיה שוחט ובודק בעיירה החסידית בוברויסק. נקרא על שם זקנו ר' משולם זוסיא מאניפולי, וככל הנראה נקרא גם ישעיה מפאת היותו צאצא של"ה הקדוש.
היה בן למשפחה חסידית ואבותיו היו חסידיו של אדמו"ר הזקן והנשיאים שלאחריו, מקושר לאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.
בצעירותו למד אצל רבי אליעזר גורדון מטעלז[2] הידוע בכינויו - ר' לייזער טעלזער.
לאחר מכן נסע עם חברו בעיירות ועשו נפשות לישיבת תומכי תמימים שנפתחה לתת מענה בעסק בתורה ובעבודה כפי דרכי החסידות.
את ידיעותיו בתורת הנגלה ניצל לטובת ענייני הרבי. כשהיה נוסע לעיירות ליטאיות, ומדבר עם אברכי ולמדני המקום בלימוד, והשאיר רושם עז וקידוש שם ליובאוויטש עצום.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת ציפה התבקש לכהן כרבה של העיר בוידע, וכיהן בה ברבנות ועל שם זה נקרא בפי החסידים בכינוי 'דער בוידער רב'. בשנים מאוחרות יותר נקרא לכהן כרבה של מוסקבה[דרושה הבהרה], . היה ידוע כגאון חסידי וכעובד ה' גדול בדרך החסידות ותפילתו הייתה בדביקות ואריכות.
גאונותו הייתה לשם דבר, ידע את כל הש"ס עם פירוש התוספות בעל פה[3], ואף הייתה לו בקיאות עצומה ב'ראשונים', ובפרט בפירוש ה'מרדכי' על הש"ס.
נפטר בי"ד סיון בשנת ה'ת"ש ונקבר במוסקבה.
לפני מספר שנים איתר את קברו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב בן ציון שובאוו
- חתנו, הרב מרדכי דובער לאקשין
- חתנו, הרב שמריהו אבלסקי
- חתנו, הרב אברהם פלדמן
- בן דודו, הרב ישראל ג'ייקובסון
- נכדו, הרב ישעיה זוסיא פלדמן
- נכדו, ר' זלמן טוביה אבלסקי
- נינו, ר ישעיה זושא וילהלם
- נכדו הרב משה שובאוו
- נכדתו, מרת מרים קונין אשת ר' שלמה קונין
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם בער, הבוידע-רב - שילוב של חסידות וגאונות שבועון בית משיח גליון 889 עמוד 40
- רבה של ברית המועצות תחת השלטון הקומוניסטי • קווים לדמותו
הערות שוליים
- ↑ במצבה נכתב: שובּ.
- ↑ היה גאון אדיר והיה ראש ישיבה מוערך אצל הליטאים, עד שגדול הדור ה"שדי חמד" כינה אותו הגאון האדיר
- ↑ עדות ר' זלמן לייב אסטולין