אכילת מצה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
|||
| (20 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:אפיית מצות.jpg|שמאל|ממוזער|אפיית מצות]] | ||
[[קובץ:אכילת מצה - יציאת מצרים.jpg|ממוזער|250px|איור המתאר את הרעיון שאכילת המצה מרוממת את האדם ומסייעת לו ל'[[יציאת מצרים#בתורת החסידות|צאת ממצריים]]'. איור: שולם פייגין]] | |||
[[מצווה|מצוות]] '''אכילת [[מצה]]''', הינה חובה ב[[ליל הסדר]], הלילה הראשון של [[פסח]], לאכול לפחות [[כזית]] מצה. המצווה היא לזכר המצות שאכלו [[בני ישראל]] ב[[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. | |||
==מקור המצווה== | |||
מצוות עשה מהתורה לאכול מצה בליל [[ט"ו בניסן]], הוא [[ליל הסדר]], כדברי הפסוק: | |||
{{ציטוט|מרכאות=לא| | |||
|תוכן=בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות|מקור=שמות יב, יח}} | |||
במקומות נוספים בתורה נאמר החיוב לאכול מצה: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"{{הערה|במדבר ט, יא.}} (מפסוק זה למדים שעל קרבן הפסח להיאכל יחד עם מצות ומרור). "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"{{הערה|דברים טז, ג.}}. | |||
אולם, החיוב העיקרי נלמד מהפסוק בערב תאכלו מצות.{{הערה|ראה רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ו הלכה א ובלחם משנה שם, ובציטוט הגמרא לקמן בפנים.}} | |||
== | ====בזמן הגלות==== | ||
בזמן הגלות שאין בידינו להקריב [[קרבן פסח]] ישנה מחלוקת בגמרא אם המצווה היא מהתורה, אמנם להלכה נקטה הגמרא את דברי רבא שחיובה מהתורה אף בזמן הגלות: | |||
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=אמר רבא מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן. ומאי שנא מרור דכתיב (במדבר ט-יא) "על מצות ומרורים" - בזמן דאיכא פסח יש מרור ובזמן דליכא פסח ליכא מרור, מצה נמי הא כתיב "על מצות ומרורים"? מצה מיהדר הדר ביה קרא (שמות יב-יח) "בערב תאכלו מצות". ורב אחא בר יעקב אמר אחד זה ואחד זה דרבנן...תניא כוותיה דרבא (דברים טז-ח) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות... יכול אף לילה הראשון רשות תלמוד לומר "על מצות ומרורים יאכלוהו" אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין [[בית המקדש]] קיים מנין, תלמוד לומר: "בערב תאכלו מצות" הכתוב קבעו חובה.|מקור=פסחים קכ, א}} | |||
כלומר התורה מדגישה שעל אף שהן על מצה והן על מרור נאמר הפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" בנוגע למצה שבה התורה והדגישה "בערב תאכלו מצות" שאף כשאין [[קרבן פסח]] יש חיוב לאכול מצה. | |||
אמנם בשאר ימי [[חג הפסח]] על אף איסור אכילת חמץ אין חובה לאכול מצה דווקא, כדרשת חז"ל המובא לעיל "מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות". | |||
====הנשים במצווה==== | |||
[[קובץ:מצה.jpg|שמאל|ממוזער|מצה]] | |||
ומצווה זו על אף היותה [[מצוות עשה]] [[מצוות עשה שהזמן גרמא|שהזמן גרמא]] שנשים פטורות מהם במצווה זו חייבים בה הן האנשים והן הנשים לפי שהתורה מקישה את איסור אכילת חמץ למצוות אכילת מצה בפסוק:"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת" ודרשו חז"ל{{הערה|פסחים מג, ב. צא, ב.}}: "כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה והני נשים הואיל וישנן בבל תאכל חמץ ישנן בקום אכול מצה". | |||
סברה נוספת כותבים התוספות{{הערה|מגילה ד, א דיבור המתחיל: שאף הן.}} לחייב נשים במצוות מצה, שהם גם היו תחת גזירותיו של [[פרעה]] שסברה זו היא הסברה לחיובם במצוות ה[[פורים]]. אולם מבארים שחיוב מסברה זו היא רק מדרבנן וחיובם במצה הוא מהתורה או שמסברה זו לבד לא היינו למדים לפי שישנו לימוד [[גזירה שווה]] מ[[חג הסוכות]] לחג הפסח והיינו פוטרים אותם מלימוד זה (שנשים פטורות במצוות סוכה) ולכן צריך לימוד מיוחד לחיוב הנשים במצוות מצה. | |||
====חידושה==== | |||
לכאורה, ישנו חיוב בכל יום טוב לאכול פת, ואם כן בפסח שהתורה אסרה לאכול פת חמץ - ממילא חל חיוב לאכול מצה, ולכן נשאלת השאלה מהו החידוש במצווה זו. | |||
ה[[ר"ן]] ביאר{{הערה|פרק הישן}} שמצוותה בלחם עוני דווקא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ביאר שחיוב אכילת פת ביום טוב הוא מדרבנן, ובליל פסח לכולי עלמא מדרבנן, ואם כן חידשה התורה חיוב אכילת פת בליל הפסח (וליל ראשון של סוכות נלמד מפסח).{{הערה|1=ראה בזה בהערת הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25074&st=&pgnum=508 הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים], ובמצויין שם.}} | |||
== | == אופן קיום המצווה == | ||
את ה[[כזית]] הראשון של המצה חל חיוב לאכול בהסיבה - יושב מוטה על צד שמאלו, ואם אכל בלא הסיבה צריך לחזור ולאכלה בהסיבה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&hilite=4eb0f675-3ab7-44e8-aa7f-744673a405cd&st=%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA+%D7%9E%D7%A6%D7%94&pgnum=76 שערי המועדים פסח עמ' פא (76)]}}, לכתחילה יש עניין להכניס לפה את שני ה"כזיתים" (זה שבשביל ברכת "המוציא", וזה שבשביל ברכת "על אכילת מצה") בו זמנית, ולבלוע כזית שלם ולאחר מכן עוד כזית, כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת "על אכילת מצה" לאכילת ה"כזית" השייך אליה (שנחלקו בזה האם ברכת "על אכילת מצה" היא על המצה הפרוסה, וברכת "המוציא" על השלימה או להיפך). אך בדיעבד אין זה פוסל. אם כי יש לציין שבמצות של ימינו אין הדבר אפשרי כל כך. | |||
== ראו גם == | |||
*[[מבצע מצה]] | |||
*[[מצה שמורה]] | |||
== | |||
*[[מצות מכונה]] | *[[מצות מכונה]] | ||
*[[ | *[[מצה שרויה]] | ||
*[[מצה לתלמיד]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב עדין שטיינזלץ, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3594159#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content למה אנחנו אוכלים מצה?]''' {{בית חבד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ליל הסדר]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:20, 22 באוגוסט 2024
מצוות אכילת מצה, הינה חובה בליל הסדר, הלילה הראשון של פסח, לאכול לפחות כזית מצה. המצווה היא לזכר המצות שאכלו בני ישראל ביציאתם ממצרים.
מקור המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצוות עשה מהתורה לאכול מצה בליל ט"ו בניסן, הוא ליל הסדר, כדברי הפסוק:
בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות
— שמות יב, יח
במקומות נוספים בתורה נאמר החיוב לאכול מצה: "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"[1] (מפסוק זה למדים שעל קרבן הפסח להיאכל יחד עם מצות ומרור). "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"[2].
אולם, החיוב העיקרי נלמד מהפסוק בערב תאכלו מצות.[3]
בזמן הגלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן הגלות שאין בידינו להקריב קרבן פסח ישנה מחלוקת בגמרא אם המצווה היא מהתורה, אמנם להלכה נקטה הגמרא את דברי רבא שחיובה מהתורה אף בזמן הגלות:
אמר רבא מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן. ומאי שנא מרור דכתיב (במדבר ט-יא) "על מצות ומרורים" - בזמן דאיכא פסח יש מרור ובזמן דליכא פסח ליכא מרור, מצה נמי הא כתיב "על מצות ומרורים"? מצה מיהדר הדר ביה קרא (שמות יב-יח) "בערב תאכלו מצות". ורב אחא בר יעקב אמר אחד זה ואחד זה דרבנן...תניא כוותיה דרבא (דברים טז-ח) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות... יכול אף לילה הראשון רשות תלמוד לומר "על מצות ומרורים יאכלוהו" אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מנין, תלמוד לומר: "בערב תאכלו מצות" הכתוב קבעו חובה.
— פסחים קכ, א
כלומר התורה מדגישה שעל אף שהן על מצה והן על מרור נאמר הפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" בנוגע למצה שבה התורה והדגישה "בערב תאכלו מצות" שאף כשאין קרבן פסח יש חיוב לאכול מצה.
אמנם בשאר ימי חג הפסח על אף איסור אכילת חמץ אין חובה לאכול מצה דווקא, כדרשת חז"ל המובא לעיל "מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות".
הנשים במצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ומצווה זו על אף היותה מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות מהם במצווה זו חייבים בה הן האנשים והן הנשים לפי שהתורה מקישה את איסור אכילת חמץ למצוות אכילת מצה בפסוק:"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת" ודרשו חז"ל[4]: "כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה והני נשים הואיל וישנן בבל תאכל חמץ ישנן בקום אכול מצה".
סברה נוספת כותבים התוספות[5] לחייב נשים במצוות מצה, שהם גם היו תחת גזירותיו של פרעה שסברה זו היא הסברה לחיובם במצוות הפורים. אולם מבארים שחיוב מסברה זו היא רק מדרבנן וחיובם במצה הוא מהתורה או שמסברה זו לבד לא היינו למדים לפי שישנו לימוד גזירה שווה מחג הסוכות לחג הפסח והיינו פוטרים אותם מלימוד זה (שנשים פטורות במצוות סוכה) ולכן צריך לימוד מיוחד לחיוב הנשים במצוות מצה.
חידושה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לכאורה, ישנו חיוב בכל יום טוב לאכול פת, ואם כן בפסח שהתורה אסרה לאכול פת חמץ - ממילא חל חיוב לאכול מצה, ולכן נשאלת השאלה מהו החידוש במצווה זו.
הר"ן ביאר[6] שמצוותה בלחם עוני דווקא. ובשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ביאר שחיוב אכילת פת ביום טוב הוא מדרבנן, ובליל פסח לכולי עלמא מדרבנן, ואם כן חידשה התורה חיוב אכילת פת בליל הפסח (וליל ראשון של סוכות נלמד מפסח).[7]
אופן קיום המצווה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את הכזית הראשון של המצה חל חיוב לאכול בהסיבה - יושב מוטה על צד שמאלו, ואם אכל בלא הסיבה צריך לחזור ולאכלה בהסיבה.[8], לכתחילה יש עניין להכניס לפה את שני ה"כזיתים" (זה שבשביל ברכת "המוציא", וזה שבשביל ברכת "על אכילת מצה") בו זמנית, ולבלוע כזית שלם ולאחר מכן עוד כזית, כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת "על אכילת מצה" לאכילת ה"כזית" השייך אליה (שנחלקו בזה האם ברכת "על אכילת מצה" היא על המצה הפרוסה, וברכת "המוציא" על השלימה או להיפך). אך בדיעבד אין זה פוסל. אם כי יש לציין שבמצות של ימינו אין הדבר אפשרי כל כך.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב עדין שטיינזלץ, למה אנחנו אוכלים מצה?
הערות שוליים
- ↑ במדבר ט, יא.
- ↑ דברים טז, ג.
- ↑ ראה רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ו הלכה א ובלחם משנה שם, ובציטוט הגמרא לקמן בפנים.
- ↑ פסחים מג, ב. צא, ב.
- ↑ מגילה ד, א דיבור המתחיל: שאף הן.
- ↑ פרק הישן
- ↑ ראה בזה בהערת הרבי בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, ובמצויין שם.
- ↑ שערי המועדים פסח עמ' פא (76)