תומכי תמימים דעת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
 
(58 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בסביבות שנת תש”ס החליט הרב [[יצחק ערד]] מרחובות להקים ישיבה [[בעל תשובה|לבעלי תשובה]] במסגרת פעילות ארגון ‘דעת’, אותו הקים לפני כשתים-עשרה שנה בברכת כ”ק אדמו”ר שליט”א.  
[[קובץ:ישיבת דעת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלימודים בישיבת דעת ([[חשוון]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:דעת7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילות בפתח הישיבה]]
'''ישיבת דעת ''' הינה [[ישיבה]] בעיר [[רחובות]] בראשותו של הרב [[יצחק ערד]].


מתשובות שקיבל הרב ערד מהרבי באמצעות [[אגרות קודש]] הבין כי הישיבה צריכה להיות במקום בו מסתובבים הרבה יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות. הישיבה הוקמה במרכז איזור הבילוי של רחובות, על הרחוב הראשי רחוב הרצל, ונגישה לכל עובר ושב ברחוב.  
==היסטוריה==
הוקמה כמסגרת ישיבתית גם ל[[בעלי תשובה]] על ידי הרב [[יצחק ערד]] ב[[חודש מנחם אב]] שנת [[תש"ס]], מטעם ארגון 'דעת' שהוקם בשנת [[תנש"א]] בברכת [[הרבי]].


ביום ט”ו אב תש”ס נפתחה במקום הישיבה.
הישיבה ממוקמת בבית כנסת 'שונה הלכות' במרכז העיר רחובות, רח' הרצל 141. בישיבה עשרות בחורים ואברכים בתוספת שלוחים המגיעים אליה מידי שנה מ-[[770]].


==מסגרת הישיבה==
הישיבה מארגנת גם פעילות נרחבת של הפצת היהדות; שיעורים, התוועדויות ופעילות.


ישיבת ‘דעת’ היא ישיבה לכל דבר ועניין. כיום כוללת הישיבה כ-‏35 תלמידים, מלבד קבוצת השלוחים המונה שמונה בחורים. בישיבה מתקיימים לימודים וסדרים רגילים כבכל ישיבה חסידית אחרת - חסידות בוקר, נגלה, תפילות, לימודי סמיכה וכו’. הדבר המייחד ישיבה זו מכל ישיבה אחרת, הוא שגם במסגרת הישיבתית הרגילה - היא מקרבת אנשים לתורה ומצוות.
==כיום==


האופי והאווירה המיוחדים השוררים בישיבה - אווירת רוגע ונעימות והארת פנים לכל אחד - מושכים אל הישיבה אנשים רבים. אנשים מהרחוב נהנים לעלות רגע לישיבה, להירגע, להיות במקום בו אין מודדים אותך באמות מידה חיצוניות ושקריות, אלא מקבלים אותך באהבה - כמו שאתה. משוחחים אתך ובאמת מעונינים לשמוע את בעיותיך ומצוקותיך.  
בשנת [[תשע"ז]] נפתחה מסגרת חדשה בישיבה, המיועדת לתמימים בוגרי ישיבות קטנות הנקראת 'ישיבת דעת - מגדל מרדכי' על שם ר' מרדכי מירון.


הארת הפנים ותשומת הלב לכל אדם, הם הכללים הראשונים ב’דעת’. כל אדם שעולה לישיבה, בכל שעה משעות היום והלילה, זוכה מיד להתייחסות. ההצעה הראשונה בדרך כלל היא - כוס קפה! (ישנו מיחם העובד 24 שעות ביממה על מנת לספק שתייה חמה) כך מרגיש האיש בבית. הוא מתיישב בניחותא בחדר המבוא כדי ללגום מהקפה המהביל, ואז מתפתחת שיחה לבבית וחברית בין תלמיד הישיבה לאורח - שיחה שמסתיימת בדרך כלל בהנחת תפילין, כתיבה לרבי באמצעות[[אגרות קודש]] או לימוד קצר.  
הישיבה מתמקדת בלימוד באופן של "אליבא דהלכתא" כך שמלימודי הגמרא מגיעים לההלכה למעשה.


==מערכת שיעורי תורה==
בישיבה מתקיימים קורסים מגוונים להתנסות פרקטית בלימודי ההלכה ומהם סת"ם, משגיח כשרות ושחיטה{{הערה|[https://chabad.info/news/809032/ פרוספקט על הישיבה].}}.


חוץ מן הפעילות הרגילה של הישיבה, ישנן גם פעולות נוספות המתקיימות בישיבה. אחת הפעולות היא מערכת שיעורי תורה: שיעורים אלה הנם שיעורים קבועים הנמסרים בעיקר ע”י הרב ערד.
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ג]] מונה הישיבה כ-75 תלמידים
לשיעורים אלה מגיעים עשרות אנשים מכל גווני הקשת - יהודים שצמאים למעט טל תחיה תורני. שיעורים אלו פותחים בפני המשתתפים צוהר לעולמה המופלא של התורה כפי שהיא מוארת באור החסידות, ומעוררים רצון לברר עוד ועוד. כך מתקרבים האנשים אט אט לעולם החסידות, וכבר מתחילים לראות פירות מבשילים כתוצאה משיעורים אלו.
==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;רבני הישיבה
{{להשלים}}
*הרב [[יצחק ערד]] - ראש הישיבה
*הרב [[משה דוד אליהו רוזנבלט]]
*הרב [[מנחם מענדל זלמנוב]]
*הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב [[לוי יצחק הלפרין (רמלה)]]
*הרב [[מאיר ערד]]
*הרב [[שלום ערד]]
*הרב [[שניאור זלמן ערד]]
*הרב [[יוסף חיים ערד]]
*הרב [[שניאור זלמן קפלן]]


==התוועדות ברחובה של עיר==
;משפיעים
*הרב שלום דובער קיי
}}


פעילות נוספת המהווה את אמצעי הקשר הגדול ביותר עם הנוער, היא ההתוועדות המתקיימת בכל ליל שישי.  
==ראו גם==
*[[הרב יצחק ערד]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.org.il/ אתר הבית של ישיבת דעת]
*'''[https://chabad.info/magazine/665361/ סיכום מחצית - חורף תשפ"א]'''
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%93%D7%A2%D7%AA/ תגית 'ישיבת דעת']''' באתר {{אינפו}}


התלמידים יושבים ומתוועדים בינם לבין עצמם, ובינם לבין הצעירים האורחים במשך הלילה. אחרי כוסית ‘לחיים’ קטנה נפתחים הלבבות והסיפורים ‘נשפכים’ החוצה. התוועדות זו כבר הפכה לשם דבר בקרב הנוער הרחובותי והמשתתפים הולכים ומתרבים משבוע לשבוע. בשנים קודמות הורידו התלמידים את השולחנות לרחוב, שם קיימו התוועדות רבתי, שמחה וחסידית.
{{תומכי תמימים}}
 
{{הערות שוליים}}
==פעילות עם הישיבה התיכונית==
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|ר]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים ברחובות]]
תחום פעילות נוסף של הישיבה הוא פעילות ייחודית עם תלמידי הישיבה התיכונית הוותיקה ‘ישיבת הדרום’. היוזמה לפעילות הגיעה מצד ראש ישיבת הדרום הרב ראובן פרינס, ידיד אישי של משפחת ערד המנהלת את הישיבה. הוא פנה אל הרב יצחק ערד וביקשו כי הישיבה תערוך הכרה בין התלמידים לתורת החסידות, דבר שיחזק מאוד את חייהם הרוחניים. המתכונת שנקבעה היתה שבכל שבוע תגיעה כיתה אחת מהישיבה התיכונית אל בנין הישיבה למשך כשעתיים, שם יקיימו עמם את הפעילות.

גרסה אחרונה מ־21:38, 6 ביוני 2024

הלימודים בישיבת דעת (חשוון תשע"א)
פעילות בפתח הישיבה

ישיבת דעת הינה ישיבה בעיר רחובות בראשותו של הרב יצחק ערד.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הוקמה כמסגרת ישיבתית גם לבעלי תשובה על ידי הרב יצחק ערד בחודש מנחם אב שנת תש"ס, מטעם ארגון 'דעת' שהוקם בשנת תנש"א בברכת הרבי.

הישיבה ממוקמת בבית כנסת 'שונה הלכות' במרכז העיר רחובות, רח' הרצל 141. בישיבה עשרות בחורים ואברכים בתוספת שלוחים המגיעים אליה מידי שנה מ-770.

הישיבה מארגנת גם פעילות נרחבת של הפצת היהדות; שיעורים, התוועדויות ופעילות.

כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשע"ז נפתחה מסגרת חדשה בישיבה, המיועדת לתמימים בוגרי ישיבות קטנות הנקראת 'ישיבת דעת - מגדל מרדכי' על שם ר' מרדכי מירון.

הישיבה מתמקדת בלימוד באופן של "אליבא דהלכתא" כך שמלימודי הגמרא מגיעים לההלכה למעשה.

בישיבה מתקיימים קורסים מגוונים להתנסות פרקטית בלימודי ההלכה ומהם סת"ם, משגיח כשרות ושחיטה[1].

נכון לשנת הלימודים תשפ"ג מונה הישיבה כ-75 תלמידים

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבני הישיבה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
משפיעים
  • הרב שלום דובער קיי

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים