הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת צמח צדק"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ")
 
(31 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ישיבת צמח צדק''' נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או תרפ"א{{הערת שוליים|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ  בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]] לחזור לביתם. בני [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]].
+
{{ישיבה
 +
|שם=ישיבת צמח צדק
 +
|תאריך יסוד=[[תר"פ]] - [[תרפ"א]]
 +
|מיקום=[[ירושלים]]
 +
|ראש הישיבה=[[מנחם מענדל נאה]]
 +
|מספר תלמידים=22
 +
}}
 +
'''ישיבת צמח צדק''' הינה ישיבה שנפתחה לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] על ידי מגורשי [[ארץ ישראל]] שחזרו לארץ והתיישבו ב[[ירושלים]]. הישיבה זכתה להתייחסות מיוחדת מ[[אדמו"ר הריי"צ]].
  
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי המלחמה העולמית מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל - היתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות. רמ"מ כותב עליה אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|ביום ח"י [[סיון]] [[תרפ"ב]] (פנקס אגרות כולל חב"ד תרפ"ב-ח).}}:
+
==היסטוריה==
 +
הישיבה נפתחה בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], בשנת [[תר"פ]] או [[תרפ"א]]{{הערה|מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "[[כולל חב"ד]]" אל [[אדמו"ר הריי"צ]] בי"ט [[אדר]] [[תרח"צ]].}}, אז התחילו מגורשי [[ארץ הקודש]]{{הערה|אנשים שגורשו מארץ ישראל עהבריטים}} לחזור לביתם. בני העיר [[חברון]] לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר ב[[ירושלים]].
  
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לאחר שנות המלחמה ובשובי מגלותי, ונעתרתי לחזור למשמרתי בהכולל, ב[[חודש טבת]] [[תר"ף]].. הוחלט תקציב של ערך 15 לי"ש [לירות שטערלינג] לחדש, למען שהאברכים ובחורים מבני הישיבות יקבעו להם למוד דא"ח בכ"י בביהכנ"ס בית מנחם צמח צדק, לערך שתי שעות, ובאופן מסודר כראוי, ובשם ישיבת צמח צדק נקראת}}.
+
רבי [[מנחם מענדל נאה]], יסד את הישיבה עם שובו אחרי [[מלחמת עולם הראשונה]] מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, הייתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות.  
  
לפי פרוטוקול שנכתב אל אדמו"ר הריי"צ,
+
בישיבה למדו 22 תלמידים, שהיו למעשה אברכים הלומדים ב[[כולל אברכים|כוללות]] השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באו ללמוד בבית הכנסת "בית מנחם" [[דא"ח]] ומשניות.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת יסודה - מלוי רצון קדשו של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נבג"מ זיע"א, לשקוד במדה יתירה ומיוחדת לעזרת בני התורה של הכולל, ולקשרם ללמודי [[דא"ח]] בקביעות. למטרה עיקרית זו נוספה גם מגמה שניה למלא את החובה כלפי נדיבי הכולל, ולקבוע מקום מיוחד לקיום זכויותיהם הרוחניות. תכנית הישיבה - לרכז בישיבה אברכים ת"ח מבני כוללנו, רק אלה שתורתם אומנתם והלומדים בהישיבות השונות שבירושלים, אלה יבואו מדי יום ביומו לשתי שעות בישיבת צמח צדק, ויקבעו את למודם כך: שעה אחת ומחצה לדא"ח, ומחצית השעה שעור במשנה וכו' לעי"נ נדיבי הכולל הנעדרים}}.
 
  
באותו פרוטוקול יש רשימת 22 תלמידיה וסכום קבלת כל אחד מהם. תלמידים אלו הם אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באים ללמוד בביהכנ"ס "בית מנחם" [[דא"ח]] ומשניות.
+
התענינות ועזרת [[אדמו"ר הריי"צ]] לישיבה הזאת הייתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו{{הערה|1=ראה במפתח הכללי שב[[אגרות קודש]] שלו חלק י"ב ע' שסד. ראו גם [https://www.kedem-auctions.com/he/node/121160 מכתב שנה טובה ששיגר לישיבה לקראת ראש השנה תש"ה].}}.
  
התענינות ועזרת כ"ק אדמו"ר הריי"צ  לישיבה הזאת היתה מרובה. באגרות מרובות כותב ע"ד הישיבה הזאת באגרותיו {{הערת שוליים|ראה במפתח הכללי שבאג"ק שלו חלק י"ב  ע' שסד.}}. בג' מנ"א תרח"צ כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ  {{הערת שוליים|אג"ק שלו חלק ד' אגרת א'מז.}} :
+
הישיבה פעלה במשך כעשרים וחמש שנים, עד לסגירתה בתחילת שנת [[תש"ה]].
  
אתענין לדעת בפרטית רשימת תלמידי ישיבת צ"צ שי' בשמותיהם שנותיהם, מצב ב"ב שי' כשרונותיהם, לימודם בנגלה ובדא"ח כמה זמן הם לומדים ומה הם לומדים, וכמה זמן שלומדים בישיבת צ"צ יצ"ו.
+
{{תומכי תמימים}}
 
 
ובי"א אייר [[תש"א]] כותב אל בני הישיבה הזאת (שם חלק ה' אגרת א'תמב): אתענין לדעת מה הם הלימודים הקבועים בלימוד דא"ח בימות החול ובש"ק, ובטח הם מקבלים את המאמרים הנאמרים פה ונכון שילמדום. וכל אחד ואחד מבני ישיבת צמח-צדק צריך לעשות סביבה של התעוררות לקבוע עתים לתורה, והשי"ת ישמור אותם ואת ב"ב יחיו בתוככי אנ"ש וכאחב"י שי' מכל צו"צ נו"מ [צרה וצוקה נגע ומחלה] וישפיע להם שפעת חיים וברכה מרובה בפרנסה טובה בגשמיות וברוחניות.
 
 
 
המשפיע ר' [[ניסן הורביץ]] השיב על השאלות האלו, ובי"ז אלול כותב לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ  (שם אגרת א'תקל):
 
 
 
במענה על מכתבו המפורט מכ"ב סיון שקבלתיו ימים אלו, על אדות לימוד דא"ח של הלומדים בישיבת צמח צדק יצ"ו, נהניתי במאד מזה והשי"ת יעזר להם ויצליחו בלימודם שיפעול בעבודה שבלב זו תפלה.{{הערת שוליים|ראה עוד בהמשך לזה גם שם ח"ו אגרת א'תקעה. ושוב כותב אליו ואל התלמידים בער"ה תש"ד - שם חלק ז' אגרות ב'קנ, ב'קנא.}}.
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
  
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|צ]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|צ]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]
 
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|צ]]

גרסה אחרונה מ־20:45, 5 במאי 2024

ישיבת צמח צדק
תאריך יסוד תר"פ - תרפ"א
מיקום ירושלים
ראש הישיבה מנחם מענדל נאה
מספר תלמידים 22

ישיבת צמח צדק הינה ישיבה שנפתחה לאחר מלחמת העולם הראשונה על ידי מגורשי ארץ ישראל שחזרו לארץ והתיישבו בירושלים. הישיבה זכתה להתייחסות מיוחדת מאדמו"ר הריי"צ.

היסטוריה[עריכה]

הישיבה נפתחה בתום מלחמת העולם הראשונה, בשנת תר"פ או תרפ"א[1], אז התחילו מגורשי ארץ הקודש[2] לחזור לביתם. בני העיר חברון לא חזרו עוד לחברון אלא התיישבו בעיקר בירושלים.

רבי מנחם מענדל נאה, יסד את הישיבה עם שובו אחרי מלחמת עולם הראשונה מגלותו במצרים ובגשתו לתקן את בדקי הכולל, הייתה יסוד הישיבה אחת משרשרת פעולותיו החשובות.

בישיבה למדו 22 תלמידים, שהיו למעשה אברכים הלומדים בכוללות השונים שבירושלים, ושעתיים ביום באו ללמוד בבית הכנסת "בית מנחם" דא"ח ומשניות.

התענינות ועזרת אדמו"ר הריי"צ לישיבה הזאת הייתה מרובה. באגרות מרובות כותב על דבר הישיבה הזאת באגרותיו[3].

הישיבה פעלה במשך כעשרים וחמש שנים, עד לסגירתה בתחילת שנת תש"ה.


הערות שוליים

  1. מתוך "פרטי-כל" ששלחו חברי ההנהלה והמועצה של "כולל חב"ד" אל אדמו"ר הריי"צ בי"ט אדר תרח"צ.
  2. אנשים שגורשו מארץ ישראל ע"י הבריטים
  3. ראה במפתח הכללי שבאגרות קודש שלו חלק י"ב ע' שסד. ראו גם מכתב שנה טובה ששיגר לישיבה לקראת ראש השנה תש"ה.