קדוש קדוש קדוש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " סוכ"ע " ב־" ") |
|||
| (55 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: | {{ציטוט|תוכן=וקרא זה אל זה ואמר: | ||
:קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות | :קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות | ||
::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה | ::::מלוא כל הארץ כבודו|מקור=ישעיה ו, ג|מרכאות=כן}} | ||
{{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: | {{ציטוט|תוכן=ומקבלין דין מן דין ואמרין: | ||
:קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא | :קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
:::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא | :::קדיש לעלם ולעלמי עלמיא | ||
::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}} | ::::הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה|מקור=תרגום יונתן|מרכאות=כן}} | ||
==חשיבותה בחזרת הש"ץ== | |||
רבינו הזקן מרחיב בשולחן ערוך שלו על צורת אמירת קדושת "קדוש קדוש קדוש" וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מפעים מ"ספר היכלות" הקדום: | |||
{{ציטוט|תוכן=ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: '''"ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!"''' ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.|מקור=שולחן ערוך אדה"ז או"ח סימן קכה סעיף ג.|מרכאות=לא}} | |||
==ירידת העולמות== | ==ירידת העולמות== | ||
ה"'''קדוש'''" הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה | |||
בחסידות מבואר כי ה"'''קדוש'''" הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו. | |||
ה"'''קדוש'''" השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות. | ה"'''קדוש'''" השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות. | ||
| שורה 16: | שורה 22: | ||
וה"'''קדוש'''" השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן. | וה"'''קדוש'''" השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן. | ||
לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב"[[שם הוי']]", כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה "צבאות" היא "צבא" "אות". כלומר, | לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב"[[שם הוי']]", כלומר, '''הוי''' - מורה על התפשטות החיות למטה, '''צבאות''' - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה "צבאות" היא "צבא" "אות". כלומר, ש[[הקב"ה]] הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה"א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה"א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד ש'''מלוא כל הארץ כבודו''', שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח"ל). | ||
===ע"מ לברוא עולם=== | ===ע"מ לברוא עולם=== | ||
{{הדגשה| | {{הדגשה|וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] דיצחק, קדוש ג' נגד [[מידת הרחמים]] דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ"ב [[אותיות]] שעל ידי יבנו כל העולמות}}{{הערה|כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.}}. | ||
כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו"ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, | כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו"ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל. | ||
==קריאת השרפים== | ==קריאת השרפים== | ||
את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב"ה. | את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב"ה. | ||
השרפים מכונים מלאכים שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים "קדוש" מלשון מובדל. | השרפים מכונים [[מלאכים]] שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים "קדוש" מלשון מובדל. | ||
כאשר השרפים אומרים "קדוש", הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים "מלא כל '''הארץ''' כבודו", אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו | כאשר השרפים אומרים "קדוש", הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים "מלא כל '''הארץ''' כבודו", אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו יתברך נמצא דוקא למטה. | ||
===מדוע שלוש=== | ===מדוע שלוש=== | ||
ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות. | ה[[מגיד ממעזריטש]] אומר{{הערה|אור תורה סימן קפד.}}: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות. | ||
{{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, | {{ציטוט|תוכן=והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, ב[[צדקה]] תכונני. הם ג' בחינת כח"ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - [[בינה]] - בן י"ה, והוא עסק התפילה. בוניך - [[חכמה]] - עסק התורה; והם בחינת או"פ. ואחר כך ב[[צדקה]] תכונני - בחינת כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא [[אור מקיף]] - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... <small>ועיין ב[[הרמ"ז]] פרשה שלח (דקנ"ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו</small> תלת עלמין אית ליה לקוב"ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ"ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו"ש.|מקור=לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.|מרכאות=לא}} | ||
האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות | האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי [[הרמ"ז]]{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה"ע}}. | ||
כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי"ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת | כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: {{הדגשה|ואמנם קדוש בוי"ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ"ע ב[[ממלא כל עלמין]]. וג"פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי"ע}}{{הערה|לקוטי תורה דרושים ל[[יום הכיפורים]] דף סט, עמ' ב.}}. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי"ע. | ||
ובסגנון{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך | ובסגנון אחר{{הערה|לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.}}: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך [[מסירות נפש]], השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה. | ||
===לא כולם=== | ===לא כולם=== | ||
ה[[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת "קדוש", השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים | ה[[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.}}: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת "קדוש", השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים ה[[מלאכים]] קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים. | ||
===פעולת הקריאה=== | ===פעולת הקריאה=== | ||
{{הדגשה|והיינו | {{הדגשה|והיינו שה[[מלאכים]] ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין [[הקב"ה]] מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו יתברך זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג"פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ"ל, ודי למבין}}{{הערה|תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.}}. | ||
===זמנה=== | ===זמנה=== | ||
ה[[מלאכים]] קוראים ג"פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים ה[[מלאכים]] להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור. | |||
ה[[מלאכים]] אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קדוש וברוך]]}} | ||
===אופנה=== | ===אופנה=== | ||
לפני אמירת הקדושה נוטלים | לפני אמירת הקדושה נוטלים ה[[מלאכים]] רשות זה מזה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי כל [[מלאך]] עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח ל[[הקדוש ברוך הוא]] ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מ[[אהבה]] או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}. | ||
כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר. | כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר. | ||
בפסוק כתוב "וקרא זה אל זה", אך בתרגום כתוב "ומקבלין דין מן דין". וזאת כיון שבלה"ק שמורה על | בפסוק כתוב "וקרא זה אל זה", אך בתרגום כתוב "ומקבלין דין מן דין". וזאת כיון שבלה"ק שמורה על ה[[משפיע]], הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין. | ||
==אמירת קדושה בתפילה== | ==אמירת קדושה בתפילה== | ||
בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. | בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שב[[חזרת הש"ץ]]. ג. בובא לציון. | ||
ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי הרמב"ם אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך | ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי [[הרמב"ם]] אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך ה[[אדמו"ר הזקן]] קבע כמו שמובא בטור ובשו"ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה. | ||
ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}. | ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו{{הערה|מפי השמועה.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:עבודת המלאכים]] | ||
[[קטגוריה:פסוקים | [[קטגוריה:פסוקים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:40, 14 באפריל 2023
| מלאכים |
|---|
| סוגי מלאכים |
| אופנים · חיות הקודש · שרפים |
| מושגים שונים |
| מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
וקרא זה אל זה ואמר:
- קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות
- מלוא כל הארץ כבודו
— ישעיה ו, ג
ומקבלין דין מן דין ואמרין:
- קדיש בשמי מרומא עילאה בית שכינתא
- קדיש על ארעא עובד גבורתיה
- קדיש לעלם ולעלמי עלמיא
- הוי' צבאות מליא כל ארעא זיו יקריה
— תרגום יונתן
חשיבותה בחזרת הש"ץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבינו הזקן מרחיב בשולחן ערוך שלו על צורת אמירת קדושת "קדוש קדוש קדוש" וחשיבותה המיוחדת, על פי ציטוט מפעים מ"ספר היכלות" הקדום:
ונוהגין לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש וטוב שתהיינה סגורות וכן נוהגין שמנענעין גופן ונושאין אותו מן הארץ וסמך למנהג מס' היכלות: "ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קדוש קדוש קדוש ולמדו אותן שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם ובאותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקה ומנשקה ומזכיר גלותם וממהר גאולתם!" ואמרו במדרש ובשתים יעופף מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופצים ויש מי שקבלה בידו שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.
— שולחן ערוך אדה"ז או"ח סימן קכה סעיף ג.
ירידת העולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות מבואר כי ה"קדוש" הראשון מורה על האור אין סוף שהוא קדוש ומובדל מן העולם, וכלל אין לו שייכות לו. ולכן לאחריו יש פסיק לומר שנעלה אפילו מהקדושות שלאחריו.
ה"קדוש" השני הוא בירידת האור וצמצומו על מנת להוות את העולם, וגם אז הוא מובדל מן העולמות.
וה"קדוש" השלישי מורה על כך הוא מובדל מהעולמות באופן נצחי, ואינו תלוי בזמן.
לאחר מכן ממשיך הפסוק שהאור יורד ומתלבש ב"שם הוי'", כלומר, הוי - מורה על התפשטות החיות למטה, צבאות - שהחיות מתלבשת בתוך הצבאות של המלאכים, ופירוש המילה "צבאות" היא "צבא" "אות". כלומר, שהקב"ה הוא אות בצבאו - שכל החיות שמקבלים כל צבאות המלאכים, הכל הוא מאות אחת והיא הה"א האחרונה שבשם הוי' (שהאותיות י'ה'ו', הם הקדושים ומובדלים, והה"א האחרונה היא היורדת להוות העולמות). ועד שמלוא כל הארץ כבודו, שהחיות מתפשטת גם בצבא הארץ, ובכל מקום ואין מקום שהוא לא נמצא (רח"ל).
ע"מ לברוא עולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
"וזהו שאיתא קדוש ראשון נגד מדת חסד לאברהם, קדוש ב' נגד מדת הגבורה דיצחק, קדוש ג' נגד מידת הרחמים דתפארת ישראל, ה' הוי' פשוט, צבאות פירוש מן ה' הפשוט ירד למילוי ומילוי המילוי שהם מ"ב אותיות שעל ידי יבנו כל העולמות" [1].
כלומר, שהתחיל בצמצום קטן (שעדיין בבחינת נקודה - יו"ד), וכך יכל להמשיך את האור עד לבריאת העולם. והוא כמו רב שרוצה להסביר משהו לתלמידו, שבעבור זה צריך תחילה ליתן לו נקודה, ואחר כך יוכל ממנה להרחיב לו את כל השכל.
קריאת השרפים[עריכה | עריכת קוד מקור]
את הפסוק הזה אומרים השרפים (בעולם הבריאה) בכל יום בשירתם לפני הקב"ה.
השרפים מכונים מלאכים שכליים, כיון שמשיגים את האלקות שמהווה אותם, ועליה הם קוראים קדוש, שיודעים שהיא היא חיותם, אך אינם יכולים לתופסה, ולכן אומרים "קדוש" מלשון מובדל.
כאשר השרפים אומרים "קדוש", הרי הם עולים בדביקותם למעלה בבחינת רצוא, ולאחר מכן כשאומרים "מלא כל הארץ כבודו", אזי חוזרים הם בשוב, שהרי כבודו יתברך נמצא דוקא למטה.
מדוע שלוש[עריכה | עריכת קוד מקור]
המגיד ממעזריטש אומר[2]: כי הם משיגים עד לחג"ת דאצילות, אך הקדושה עולה למעלה ממנה ולכן אומרים ג' פעמים קדוש כנגד ג' המוחין דעולם האצילות.
והנה כללות ג' בחינות אלו: בניך, בוניך, בצדקה תכונני. הם ג' בחינת כח"ב כסדרן מלמטה למעלה. בניך - בינה - בן י"ה, והוא עסק התפילה. בוניך - חכמה - עסק התורה; והם בחינת או"פ. ואחר כך בצדקה תכונני - בחינת כתר, כי תרי"ג מצות דאורייתא עם ז' מצות דרבנן הם תר"ך עמודי אור שמבחינת כתר, והוא אור מקיף - מלשון כותרת. ונודע דכללות המצות נקרא צדקה... ועיין בהרמ"ז פרשה שלח (דקנ"ט א') גבי ויברא אלקים את האדם בצלמו תלת עלמין אית ליה לקוב"ה דאיהו גניז בגווייהו שהם גם כן שלשה בחינות הנ"ל שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש יעו"ש.
— לקוטי תורה ראה דף לא, עמ' ג.
האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז[3]: "כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות עולם הזה וגן עדן התחתון וגעה"ע" .
כלומר, שהקדושה היא על שלוש בחינות אלו הנעלות מהשגתם של השרפים. אך קדושה זו גם חודרת למטה: "ואמנם קדוש בוי"ו מורה גם כן על המשכה, והוא המשכה מבחינת סוכ"ע בממלא כל עלמין. וג"פ קדוש הם ג' מיני המשכות לג' עולמות בי"ע" [4]. המשכה זו היא כנגד אור הממלא, אור הסובב והתחברותם יחד. וכך הם משפיעים על עולמות בי"ע.
ובסגנון אחר[5]: הקדוש הראשון הוא הארה מלמטה למעלה בדרך מסירות נפש, השני מלמעלה למטה כהמשכת התורה (שירדה למטה) והשלישי הוא כהמשכת המצוות שממשיך בחינת למטה.
לא כולם[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר הזקן אומר[6]: שישנם שלושה כתות של מלאכים, אחת אומרת פעם אחת "קדוש", השניה פעמיים והשלישית שלוש. סיבת הדבר היא מכיון שכאשר אומרים המלאכים קדוש, הרי הם מתבטלים ממציאותם, ולכן יש מי שמסוגל לסבול רק פעם אחת; ויש המסוגל לסבול ג' פעמים.
פעולת הקריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
"והיינו שהמלאכים ממשיכים הדעת עליון על ידי השיר שלהם שאומרים קדוש קדוש קדוש כו', כי אין הקב"ה מצטרך להשיר שלהם, כי הוא משובח ומרומם ומפואר לבדו מצד עצמו יתברך זולתי השיר שלהן. שהוא בשביל עצמן להמשיך עליהם הדעת [עליון] על ידי השיר שלהן שעונים באימה וביראה ואומרים ג"פ קדוש, על ידי זה ממשיכים בחינת הדעת עליון אליהם כנ"ל, ודי למבין" [7].
זמנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המלאכים קוראים ג"פ קדוש רק לאחר שישראל בתפילתם אומרים קדושה, וזאת כיון ש(כאמור) מטרתם היא להמשיך לעצמם את הדעת עליון. ומקור ההמשכה היא מבחינת דבר הוי' שמהווה אותם. וישראל הם עלו במחשבה העליונה, וכאשר הם אומרים קדושה, הם ממשיכים את המחשבה העליונה (מקורם) בדיבור. ורק אז יכולים המלאכים להמשיך את הדעת אליהם באמצעות הדיבור.
המלאכים אומרים ביום קדוש ובלילה ברוך.
| ערך מורחב – קדוש וברוך |
אופנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני אמירת הקדושה נוטלים המלאכים רשות זה מזה. אדמו"ר הזקן מסביר, כי כל מלאך עבודתו היא באופן אחר, למשל המלאך מיכאל עבודתו באהבה (חסד), והמלאך גבריאל עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח להקדוש ברוך הוא ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש[8].
כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר.
בפסוק כתוב "וקרא זה אל זה", אך בתרגום כתוב "ומקבלין דין מן דין". וזאת כיון שבלה"ק שמורה על המשפיע, הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין.
אמירת קדושה בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתפילה אנו אומרים שלושה פעמים קדוש: א. ביוצר אור. ב. שבחזרת הש"ץ. ג. בובא לציון.
ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם אומרים את הקדושות ביחיד אם לאו, לפי הרמב"ם אין אומרים כל קדושה בתפילה שלא במנין, אך האדמו"ר הזקן קבע כמו שמובא בטור ובשו"ע שאומרים כיון שהוא רק סיפור דברים, ולא אמירת קדושה.
ולכן אין צריך לעמוד בקדושות אלו. אך הרבי נוהג להתרומם מעט מכסאו כאשר הוא יושב באמירת קדושות אלו[9].
הערות שוליים
- ↑ כתר שם טוב חלק ב' סימן שכ.
- ↑ אור תורה סימן קפד.
- ↑ אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.
- ↑ לקוטי תורה דרושים ליום הכיפורים דף סט, עמ' ב.
- ↑ לקוטי תורה אמור דף לג, עמ' א.
- ↑ לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' ב.
- ↑ תורת חיים שמות חלק ב' סוף דף רלז, עמ' ד ואילך.
- ↑ ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.
- ↑ מפי השמועה.