יצחק יהודה ירוסלבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(189 גרסאות ביניים של 79 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ירוסלבסקי הרב.jpg|left|thumb|250px|הרב ירוסלבסקי]]
{{מפנה|הרב ירוסלבסקי|ירוסלבסקי (פירושונים)}}
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי, אב בית הדין של קרית מלאכי ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. חבר ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].
{{דמות|
שם= הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי
|תמונה= הרב_יצחק_יהודה.jpeg
|תיאור= רבה של [[נחלת הר חב"ד]]
|תאריך לידה= [[ט' תשרי]] [[תש"ג]]
|מקום פעילות= [[נחלת הר חב"ד]]
|תפקידים נוספים= מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]
}}
[[קובץ:הרב ירוסלבסקי.png|ממוזער|X250|הרב ירוסלבסקי באירוע של [[מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח]]]]
הרב '''יצחק יהודה ירוסלבסקי''' (יליד שנת [[תש"ג]], 1943) הוא [[רב]] שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]] ומזכיר [[בית דין רבני חב"ד]]. ממונה על ועד כתיבת [[ספר התורה של ילדי ישראל]] וחתום על התעודות. חבר ב[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], ב[[מטה לשלום העם והארץ]] וב[[קונגרס הרבנים למען השלום]].


הרב ירוסלבסקי נולד ב[[ח' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] חב"ד בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים 770]] ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]]. בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט' תשרי]] [[תש"ג]] ב[[תל אביב]] לאביו הרב [[משה זאב ירוסלבסקי]] ולאמו מרת חיה.  


נישא למרת שולמית (לבית הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) ואחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] אחי תמימים בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ובמקביל סייע לאביו בהחזקת [[חדרי תורה אור]].  


הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]] מאת [[אדמו"ר הזקן]].
בשנת [[תשכ"ב]] נסע ללמוד ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]' - שנת הקבוצה הראשונה.


בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת הרבי, יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] בקרית מלאכי. הרב [[בנימין גורודצקי]] הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה. ב[[התוועדות]] ג' דסליחות של אותה שנה הוכתר על ידי ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] לרב השכונה.
[[נישואין|נשא]] את מרת שולמית (בת הרב [[דב בעריש רוזנברג]]) לאחר החתונה עברו להתגורר ב[[כפר חב"ד]].


כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין יחד עם הרב [[דובער אליעזרוב]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[דוד חנזין]] לכהן כחבר ביה"ד תחת [[הרב זווין]] ולאחר מכן מונה לכהן כמזכיר הבית דין.
עם הקמתו של [[כולל]] אברכים ב[[כפר חב"ד]] בשנת [[תשכ"ד]] הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], כרך ג, עמ' 212, הובא ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8659&CategoryID=1633 גליון התקשרות 929 פסקה אברכי הכולל הראשונים].}}.


בשנת [[תשנ"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]]. בשנת [[תש"ע]] מונה הרב ירוסלבסקי לאבהעיר [[קרית מלאכי]].
הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל [[סמיכה לרבנות]] מרבה הראשון של [[כפר חב"ד]], הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שהוסמך לרבנות על ידי הרב [[הירש בער]], רבה של [[ויטבסק]], שקיבל [[סמיכה]] מאת הרב [[יצחק אייזיק בהר"ד]] מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת [[אדמו"ר הזקן]].
 
בשנת [[תשכ"ט]] נשלח בהוראת [[הרבי]], יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. הרב [[בנימין גורודצקי]] על פי הוראה שקיבל, הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה.
 
כשהוקם [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין תחת אב בית הדין הרב [[שלמה יוסף זווין]]. לאחר שהרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי.
 
ביחידות בשנת [[תשמ"א]], אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש{{הערה|גליון התקשרות פ"ב.}}
 
בשנת [[תנש"א]] שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של [[אגודת רבני חבר העמים]].
 
בשנת תנש"א חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]], ואף שלח את הרב [[ישראל דוד נחשון|דוד נחשון]] והרב [[אברהם טאוב|אבי טאוב]] להקריא את פסק הדין על ציונני רבותינו נשיאינו.
 
בשנת תשנ"ג הורה בשם הבית דין להשתתף במעמד ה[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|סאטלייט]] בו עודד הרבי מלך המשיח את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] לעיני כל העולם.
 
ב[[אלול]] [[תשפ"ב]] פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו כמזכיר בית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] רב קהילת חבאלעד{{הערה|[https://col.org.il/news/140668 הרב ירוסלבסקי ביקש: בני הרב זלמן ימלא את מקומי בבית הדין] {{חב"ד און ליין}}}} ובפועל חברי בית הדין לא קיבלו בקשתו ולא פרש.


==משפחתו==
==משפחתו==
*הרב בן ציון אהרן ירוסלבסקי - [[נחלת הר חב"ד]].
*בנו, הרב [[אהרן בן ציון ירוסלבסקי]] - מו"צ ומחנך ב[[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] [[קריית מלאכי]] [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
*בנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]], דיין בבית דין רבני חב"ד וראש מכון הסמיכה בישיבת תות"ל קרית גת.
*הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי.
*בנו, הרב מנחם מענדל ירוסלבסקי - כפר חב"ד.
*הרב ירחמיאל בלינוב - מנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד 'בני מנחם', [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[ירחמיאל בלינוב (בני ברק)|ירחמיאל בלינוב]] - מנהל [[תלמוד תורה]] [[חב"ד]] 'בני מנחם', [[בני ברק]] לשעבר.
*הרב ישראל ליפשיץ - יו"ר [[יד לאחים]].
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק סלונים]] - שליח ורב מרכז העיר [[ירושלים]].
*הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[בני ברק]].
*חתנו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]] - יו"ר [[יד לאחים]].
*הרב יהושע אשר רבינוביץ' - [[ר"מ]] בישיבה קטנה [[תומכי תמימים קרית גת]].
*חתנו, הרב אלחנן יעקובוביץ' - [[נחלת הר חב"ד]], ספרן בספרית היכל מנחם בבני ברק.
*הרב יוסף יצחק סלונים - [[שליח]] ב[[רמלה]].
*חתנו, הרב [[יהושע אשר רבינוביץ]]' - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[ישיבה]] קטנה [[תות"ל]] [[אנטוורפן]] [[בלגיה]].
*הרב יעקב יוסף קורץ.
*חתנו, הרב יצחק שמואל מלוב - [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב יעקב קרוגליאק.
*חתנו, הרב [[יעקב יוסף קורץ]] - [[שליח הרבי]] בישוב שדה משה.
*חתנו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - חבר ועד [[נחלת הר חב"ד]] מנהל ורב משחטה בארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[ימי תמימים (ספר)]]
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99_%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, ראיון בית משיח 219]
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/10/633eac2653412_1665051686.pdf הזוכר למזכיריו]''' - אסופה מהוראות הרבי לרב ירוסלבסקי, תשורה מ"אויפרופעניש" של משפחת ירוסלבסקי, [[תשרי]] [[תשפ"ג]].
 
*'''ענק הרוח''' - ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/06/5eec6e5ea4490_1592553054.pdf גליון המבשר תורני גל' 603 כ"ז בסיון תש"פ]
* [[ישראל אלפנביין]], '''האבא של התמימים''', בראיון על הרב [[שלמה חיים קסלמן]], {{שבועון כפר חב"ד}} 1906 עמוד 37
* [[מנחם כהן]] ו[[מענדי קורטס]], '''"הרבי נתן את מלוא הכוח לעיתון כפר חב"ד"''', ראיון עם הרב ירוסלבסקי ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2000 עמוד 40
*‏[https://col.org.il/news/125317 צרור גילויים מפעימים בראיון עם הרב ירוסלבסקי{{COL}}]


{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
{{מיון רגיל:ירוסלבסקי, יצחק יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:דיינים]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]]
[[קטגוריה:נחלת הר חב"ד: אישים]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ב]]
[[קטגוריה:רבני שכונות]]
[[קטגוריה:משפחת רוזנברג]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ג]]
[[קטגוריה:משפחת ירוסלבסקי]]

גרסה אחרונה מ־04:08, 27 בדצמבר 2024

המונח "הרב ירוסלבסקי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ירוסלבסקי (פירושונים).

הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי

רבה של נחלת הר חב"ד
לידה ט' תשרי תש"ג
מקום פעילות נחלת הר חב"ד
תפקידים נוספים מזכיר בית דין רבני חב"ד

הרב ירוסלבסקי באירוע של מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח

הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי (יליד שנת תש"ג, 1943) הוא רב שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי ומזכיר בית דין רבני חב"ד. ממונה על ועד כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל וחתום על התעודות. חבר באגודת חסידי חב"ד העולמית, במטה לשלום העם והארץ ובקונגרס הרבנים למען השלום.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט' תשרי תש"ג בתל אביב לאביו הרב משה זאב ירוסלבסקי ולאמו מרת חיה.

בילדותו למד בתלמוד תורה אחי תמימים בתל אביב. בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים לוד, ובמקביל סייע לאביו בהחזקת חדרי תורה אור.

בשנת תשכ"ב נסע ללמוד ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה' - שנת הקבוצה הראשונה.

נשא את מרת שולמית (בת הרב דב בעריש רוזנברג) לאחר החתונה עברו להתגורר בכפר חב"ד.

עם הקמתו של כולל אברכים בכפר חב"ד בשנת תשכ"ד הצטרף אליו ונמנה על ראשוני תלמידיו[1].

הרב ירוסלבסקי הוא בין היחידים שזכו לקבל סמיכה לרבנות מרבה הראשון של כפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק, שהוסמך לרבנות על ידי הרב הירש בער, רבה של ויטבסק, שקיבל סמיכה מאת הרב יצחק אייזיק בהר"ד מויטבסק, שהיה היחיד שזכה לקבל סמיכה לרבנות מאת אדמו"ר הזקן.

בשנת תשכ"ט נשלח בהוראת הרבי, יחד עם משפחות נוספות, לייסד את שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי. הרב בנימין גורודצקי על פי הוראה שקיבל, הציע לו לכהן כרב הקהילה ולאחר זמן קצר נענה להצעה.

כשהוקם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש מונה הרב ירוסלבסקי לחבר בבית הדין תחת אב בית הדין הרב שלמה יוסף זווין. לאחר שהרב אברהם חנוך גליצנשטיין פרש מתפקידו כמזכיר הבית דין נכנס לתפקיד הרב ירוסלבסקי.

ביחידות בשנת תשמ"א, אמר לו הרבי כי עליו מוטל התפקיד לדאוג לכל ענייני ומוסדות חב"ד בארץ הקודש[2]

בשנת תנש"א שימש הרב ירוסלבסקי כיועץ וחבר בוועד המייסד של אגודת רבני חבר העמים.

בשנת תנש"א חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, ואף שלח את הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב להקריא את פסק הדין על ציונני רבותינו נשיאינו.

בשנת תשנ"ג הורה בשם הבית דין להשתתף במעמד הסאטלייט בו עודד הרבי מלך המשיח את הכרזת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד לעיני כל העולם.

באלול תשפ"ב פירסם כי בעקבות מצבו הרפואי, הוא יפרוש מתפקידו כמזכיר בית דין רבני חב"ד, ובמקומו ימונה בנו הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי רב קהילת חב"ד אלעד[3] ובפועל חברי בית הדין לא קיבלו בקשתו ולא פרש.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים