ליל הסדר ציבורי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (33 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:סדר ציבורי-1-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטיילים בליל הסדר ציבורי ב[[בית חב"ד]] קוזומל, [[מקסיקו]] (צולם לפני כניסת החג)]] | ||
'''סדר ציבורי''' הינו [[ליל הסדר]] אותו מארגנים חסידי חב"ד לציבור הרחב - אנשים, נשים וטף, ללא תמורה ותנאי. הסדרים הראשונים החלו בשנת [[תשמ"ו]] ומתקיימים בכל שנה בכל ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בכל רחבי העולם. | '''סדר ציבורי''' הינו [[ליל הסדר]] אותו מארגנים חסידי חב"ד לציבור הרחב - אנשים, נשים וטף, ללא תמורה ותנאי. הסדרים הראשונים החלו בשנת [[תשמ"ו]] ומתקיימים בכל שנה בכל ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] בכל רחבי העולם. | ||
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
בעת ביקור הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, אצל הרבי בכ"ז [[אדר שני]] בשנת [[תשמ"ו]], אמר [[הרבי]] | בעת ביקור הרבנים הראשיים לישראל, הרב [[אברהם שפירא]] והרב [[מרדכי אליהו]], אצל הרבי בכ"ז [[אדר שני]] בשנת [[תשמ"ו]], אמר [[הרבי]] כי ברצונו לעורר על עניין שנוגע לפועל בקשר ל[[חג הפסח]]: ".. יש להשתדל שבליל הסדר ישבו כל ארבעת הבנים לשולחן הסדר, כלומר, גם אלו אשר בכל השנה רחוקים הם מעניני יהדות, [[תורה]] ו[[מצוות]], ישתתפו גם הם בסדר. | ||
והעצה לזה לכאורה - שהרבנים די בכל אתר ואתר, רבני ערים, רבני מושבים ורבני שכונות, יארגנו 'סדרים פומביים' בכל מקום ומקום, ויזמינו את כל תושבי המקום, ובמיוחד - הילדים, לבוא ולהשתתף ב'סדרים'". | והעצה לזה לכאורה - שהרבנים די בכל אתר ואתר, רבני ערים, רבני מושבים ורבני שכונות, יארגנו 'סדרים פומביים' בכל מקום ומקום, ויזמינו את כל תושבי המקום, ובמיוחד - הילדים, לבוא ולהשתתף ב'סדרים'". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
העצה היא לכאורה, שרב העיר, רב המושב, או רב השכונה, יערוך את הסדר שלו, ביחד עם בני ביתו ותלמידיו וכו', ברחובה של עיר, ויזמין את כל תושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי', ובמילא, יבואו רבים מתושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי' -'כל דכפין כו' כל דצריך כו', או אפילו מתוך 'סקרנות'." | העצה היא לכאורה, שרב העיר, רב המושב, או רב השכונה, יערוך את הסדר שלו, ביחד עם בני ביתו ותלמידיו וכו', ברחובה של עיר, ויזמין את כל תושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי', ובמילא, יבואו רבים מתושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי' -'כל דכפין כו' כל דצריך כו', או אפילו מתוך 'סקרנות'." | ||
הרבי אמר שנוהג זה יעורר קנאה, וגם בקיבוצים השמאלנים ירצו לעשות סדר פסח ציבורי. הרבי אף אמר שיש להודיע, כי כל מי שמבקש להשתתף ב'סדר', יכול להשתתף ללא כל תנאי או תמורה כספית. הרבי הודיע שהוא ישתתף בהוצאות, והסביר כי הוא חושב על הרווחים שיצאו מכך: "כתוצאה מעריכת 'סדר פומבי' שבו יבואו פנים חדשות, ותהיה היכרות עם הילדים והוריהם כו', אזי יוכלו להמשיך בזה גם לאחרי הפסח בנוגע לכמה וכמה עניני יהדות תורה ומצוותיה". | הרבי אמר שנוהג זה יעורר קנאה, וגם בקיבוצים השמאלנים ירצו לעשות סדר פסח ציבורי. הרבי אף אמר שיש להודיע, כי כל מי שמבקש להשתתף ב'סדר', יכול להשתתף ללא כל תנאי או תמורה כספית. הרבי הודיע שהוא ישתתף בהוצאות, והסביר כי הוא חושב על הרווחים שיצאו מכך: "כתוצאה מעריכת 'סדר פומבי' שבו יבואו פנים חדשות, ותהיה היכרות עם הילדים והוריהם כו', אזי יוכלו להמשיך בזה גם לאחרי הפסח בנוגע לכמה וכמה עניני יהדות תורה ומצוותיה". | ||
ההוראה שההשתפות בליל הסדר צריכה להינתן למעוניינים ללא שיידרשו לשלם תמורה כספית, הייתה הוראה כללית ושלוחים רבים קיבלו מענות מהרבי ברוח זו. ביניהם הרב [[צבי הירש רביסקי]], שליח הרבי לקהילה הרוסית בטורונטו, שקיבל הוראה בשנת [[תשמ"ט]] כאשר ערך סדר עבור 5000 יהודים, שלא לקחת כסף כלל מבאי הסדר, ואפילו לא תרומה של דולר{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גליון 823.}}. | |||
== הסדרים הראשונים == | == הסדרים הראשונים == | ||
בשנת תשמ"ו נערכו בתי ומרכזי חב"ד לערוך סדרי פסח ציבוריים, אם כי בהיקף מצומצם. התנופה הגדולה של סדרים ציבוריים בארגון ה[[שלוחים]], החלה בשנת [[תשמ"ט]], בעידוד וברכת הרבי. בשנה זו השתתפו אלפים רבים בסדרים ציבוריים המוניים שנערכו באיטליה ובמזרח הרחוק. | בשנת [[תשמ"ו]] נערכו בתי ומרכזי חב"ד לערוך סדרי פסח ציבוריים, אם כי בהיקף מצומצם. התנופה הגדולה של סדרים ציבוריים בארגון ה[[שלוחים]], החלה בשנת [[תשמ"ט]], בעידוד וברכת הרבי. בשנה זו השתתפו אלפים רבים בסדרים ציבוריים המוניים שנערכו באיטליה ובמזרח הרחוק. | ||
הסדרים הציבוריים שהתקיימו במזרח הרחוק, היו פרי יוזמתו של עורך הדין ר' שאול שפיגלר מ[[מלבורן]], שהתקרב לחב"ד. | הסדרים הציבוריים שהתקיימו במזרח הרחוק, היו פרי יוזמתו של עורך הדין ר' שאול שפיגלר מ[[מלבורן]], שהתקרב לחב"ד. | ||
ימים מספר לאחר [[פורים]], בעת [[יחידות]] ל[[ידידי ליובאוויטש]], ניגש ר' שאול לרבי וסיפר כי נטל חסות על ליל הסדר בטוקיו ובמזרח הרחוק. בו במקום נתן הרבי כמה הוראות חשובות (תוכן הדברים): (1) שיהיה הרבה אוכל שיספיק לכולם, (2) שיעשו פרסומת גדולה על הנושא, (3) שלא יגיעו מאוחר מדי. הרבי איחל לר' שאול הצלחה בסדרי פסח הללו. | ימים מספר לאחר [[פורים]], בעת [[יחידות]] ל[[ידידי ליובאוויטש]], ניגש ר' שאול לרבי וסיפר כי נטל חסות על [[ליל הסדר]] בטוקיו ובמזרח הרחוק. בו במקום נתן הרבי כמה הוראות חשובות (תוכן הדברים): (1) שיהיה הרבה אוכל שיספיק לכולם, (2) שיעשו פרסומת גדולה על הנושא, (3) שלא יגיעו מאוחר מדי. הרבי איחל לר' שאול הצלחה בסדרי פסח הללו. | ||
== מבצע תש"נ == | == מבצע תש"נ == | ||
סדרי פסח ציבוריים קיבלו תנופה החל משנת [[תש"נ]], כאשר מסך הברזל קרס, ורבבות יהודים ברחבי ברית המועצות החלו להתוודע ליהדותם המתחדשת. הסדרים במדינות אלו התפתחו במשך השנים לממדים עצומים על ידי שלוחי הרבי | סדרי פסח ציבוריים קיבלו תנופה החל משנת [[תש"נ]], כאשר מסך הברזל קרס, ורבבות יהודים ברחבי ברית המועצות החלו להתוודע ליהדותם המתחדשת. הסדרים במדינות אלו התפתחו במשך השנים לממדים עצומים על ידי שלוחי הרבי למדינות חבר העמים. | ||
באותה שנה, תש"נ, מי שארגן את הסדרים היו אנשי [[עזרת אחים]] בניו יורק, לצד המרכז הלוגיסטי שהקים הרב [[לוי יצחק שמרלינג]] ב[[ציריך]]. כשנים-עשר קונטיינרים מלאים בכל טוב, עשו דרכם משוויץ לערי רוסיה | באותה שנה, תש"נ, מי שארגן את הסדרים היו אנשי [[עזרת אחים]] בניו יורק, לצד המרכז הלוגיסטי שהקים הרב [[לוי יצחק שמרלינג]] ב[[ציריך]]. כשנים-עשר קונטיינרים מלאים בכל טוב, עשו דרכם משוויץ לערי [[רוסיה]] ו[[אוקראינה]] מולדובה ומדניות חבר העמים שהיו חפות מסממנים יהודים כמות מצות, [[יין]] כשר, אוכל מהודר לפסח, ועוד. | ||
באותה שנה נערכו עשרים וארבעה סדרים ציבוריים על ידי בתי חב"ד ברחבי [[ארץ הקודש]]. חלקם נועדו עבור העולים החדשים שהגיעו זה עתה מברית המועצות, להם זו הפעם הראשונה לערוך 'סדר' כהלכתו. ה'סדרים' האחרים נועדו לקהל הרחב, ולכל מי שרצה לחוות סדר פסח באווירה חסידית מקורית. | באותה שנה נערכו עשרים וארבעה סדרים ציבוריים על ידי בתי חב"ד ברחבי [[ארץ הקודש]]. חלקם נועדו עבור העולים החדשים שהגיעו זה עתה מברית המועצות, להם זו הפעם הראשונה לערוך 'סדר' כהלכתו. ה'סדרים' האחרים נועדו לקהל הרחב, ולכל מי שרצה לחוות סדר פסח באווירה חסידית מקורית. | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
כיום הסדרים הציבוריים מכילים כמאות אלפי משתתפים בכל העולם. | כיום הסדרים הציבוריים מכילים כמאות אלפי משתתפים בכל העולם. | ||
[[קטגוריה: | |||
הסדר הציבורי הגדול ביותר, מתקיים מדי שנה בבית חב"ד תאילנד. | |||
==ראו גם== | |||
*[[הבן החמישי]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37615 כיצד החלו הסדרים הציבוריים? ● סקירה] - {{אינפו|}} | |||
*[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%91%D7%95%D7%98-%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%9B%D7%9D-%D7%9C%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%91%D7%9B%D7%9C-%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D/ ליל הסדר הציבורי הקרוב אליך.] - {{אינפו|}} | |||
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/661830/ מכון הלכה חב"ד: סדר ציבורי כהלכה עם הרב דייטש]''' {{וידפו}} | |||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99.pdf התנאים לעריכת סדר פסח ציבורי], תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג | |||
{{פסח}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ליל הסדר]] | |||
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:56, 13 במרץ 2023
סדר ציבורי הינו ליל הסדר אותו מארגנים חסידי חב"ד לציבור הרחב - אנשים, נשים וטף, ללא תמורה ותנאי. הסדרים הראשונים החלו בשנת תשמ"ו ומתקיימים בכל שנה בכל בבתי חב"ד בכל רחבי העולם.
התייחסות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעת ביקור הרבנים הראשיים לישראל, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, אצל הרבי בכ"ז אדר שני בשנת תשמ"ו, אמר הרבי כי ברצונו לעורר על עניין שנוגע לפועל בקשר לחג הפסח: ".. יש להשתדל שבליל הסדר ישבו כל ארבעת הבנים לשולחן הסדר, כלומר, גם אלו אשר בכל השנה רחוקים הם מעניני יהדות, תורה ומצוות, ישתתפו גם הם בסדר.
והעצה לזה לכאורה - שהרבנים די בכל אתר ואתר, רבני ערים, רבני מושבים ורבני שכונות, יארגנו 'סדרים פומביים' בכל מקום ומקום, ויזמינו את כל תושבי המקום, ובמיוחד - הילדים, לבוא ולהשתתף ב'סדרים'".
הרב שפירא הגיב ואמר: "עד כמה שידוע לי המצב בארץ הקודש - גם אלו שקורים לעצמם 'לא-דתיים', עורכים 'סדר' בליל הפסח".
הרבי לא הסכים עם קביעתו של הרב שפירא ואמר: "הלוואי שיהיה כך עד חג הפסח הבא עלינו לטובה, אבל, יודע הנני מהנעשה בניו יורק, למשל, שישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שאינם משתתפים ב'סדר', ולא עוד, אלא שאינם יודעים כלל אודות קיומו של 'סדר'. ועל פי הידיעות מהמצב הנעשה בארץ הקודש - הרי בליל הפסח דאשתקד היו ילדים רבים בכמה ישובים או קיבוצים, וגם בשכונות ועיירות גדולות, אשר מאיזו סיבה שתהיה לא השתתפו ב'סדר'".
הרב אליהו הרים את הכפפה מיד ואמר כי יפרסמו הוראה לרבנים לדאוג לאלו שאין להם מקום להשתתף ב'סדר'. הרב שפירא ציין כי סדרים ציבוריים אכן נערכים בכל מקום ומקום. אבל הרבי הבהיר כי כוונתו לדאוג שאכן באמת יבואו לסדרים הציבוריים. ברגישותו הרבה, ירד הרבי לדקות רגשותיהם של בני אדם: "לכאורה על ידי זה עדיין לא תקנתם את המצב - מכיון שרבים יתביישו לספר שאין להם מקום לערוך את ה'סדר', וכמו כן ישנם כאלו שיתביישו לבוא ל'סדר ציבורי', שכן, עובדה זו מוכיחה שאין להם 'סדר' בביתם וכיוצא בזה!
העצה היא לכאורה, שרב העיר, רב המושב, או רב השכונה, יערוך את הסדר שלו, ביחד עם בני ביתו ותלמידיו וכו', ברחובה של עיר, ויזמין את כל תושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי', ובמילא, יבואו רבים מתושבי המקום להשתתף ב'סדר פומבי' -'כל דכפין כו' כל דצריך כו', או אפילו מתוך 'סקרנות'."
הרבי אמר שנוהג זה יעורר קנאה, וגם בקיבוצים השמאלנים ירצו לעשות סדר פסח ציבורי. הרבי אף אמר שיש להודיע, כי כל מי שמבקש להשתתף ב'סדר', יכול להשתתף ללא כל תנאי או תמורה כספית. הרבי הודיע שהוא ישתתף בהוצאות, והסביר כי הוא חושב על הרווחים שיצאו מכך: "כתוצאה מעריכת 'סדר פומבי' שבו יבואו פנים חדשות, ותהיה היכרות עם הילדים והוריהם כו', אזי יוכלו להמשיך בזה גם לאחרי הפסח בנוגע לכמה וכמה עניני יהדות תורה ומצוותיה".
ההוראה שההשתפות בליל הסדר צריכה להינתן למעוניינים ללא שיידרשו לשלם תמורה כספית, הייתה הוראה כללית ושלוחים רבים קיבלו מענות מהרבי ברוח זו. ביניהם הרב צבי הירש רביסקי, שליח הרבי לקהילה הרוסית בטורונטו, שקיבל הוראה בשנת תשמ"ט כאשר ערך סדר עבור 5000 יהודים, שלא לקחת כסף כלל מבאי הסדר, ואפילו לא תרומה של דולר[1].
הסדרים הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ו נערכו בתי ומרכזי חב"ד לערוך סדרי פסח ציבוריים, אם כי בהיקף מצומצם. התנופה הגדולה של סדרים ציבוריים בארגון השלוחים, החלה בשנת תשמ"ט, בעידוד וברכת הרבי. בשנה זו השתתפו אלפים רבים בסדרים ציבוריים המוניים שנערכו באיטליה ובמזרח הרחוק.
הסדרים הציבוריים שהתקיימו במזרח הרחוק, היו פרי יוזמתו של עורך הדין ר' שאול שפיגלר ממלבורן, שהתקרב לחב"ד. ימים מספר לאחר פורים, בעת יחידות לידידי ליובאוויטש, ניגש ר' שאול לרבי וסיפר כי נטל חסות על ליל הסדר בטוקיו ובמזרח הרחוק. בו במקום נתן הרבי כמה הוראות חשובות (תוכן הדברים): (1) שיהיה הרבה אוכל שיספיק לכולם, (2) שיעשו פרסומת גדולה על הנושא, (3) שלא יגיעו מאוחר מדי. הרבי איחל לר' שאול הצלחה בסדרי פסח הללו.
מבצע תש"נ[עריכה | עריכת קוד מקור]
סדרי פסח ציבוריים קיבלו תנופה החל משנת תש"נ, כאשר מסך הברזל קרס, ורבבות יהודים ברחבי ברית המועצות החלו להתוודע ליהדותם המתחדשת. הסדרים במדינות אלו התפתחו במשך השנים לממדים עצומים על ידי שלוחי הרבי למדינות חבר העמים.
באותה שנה, תש"נ, מי שארגן את הסדרים היו אנשי עזרת אחים בניו יורק, לצד המרכז הלוגיסטי שהקים הרב לוי יצחק שמרלינג בציריך. כשנים-עשר קונטיינרים מלאים בכל טוב, עשו דרכם משוויץ לערי רוסיה ואוקראינה מולדובה ומדניות חבר העמים שהיו חפות מסממנים יהודים כמות מצות, יין כשר, אוכל מהודר לפסח, ועוד.
באותה שנה נערכו עשרים וארבעה סדרים ציבוריים על ידי בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש. חלקם נועדו עבור העולים החדשים שהגיעו זה עתה מברית המועצות, להם זו הפעם הראשונה לערוך 'סדר' כהלכתו. ה'סדרים' האחרים נועדו לקהל הרחב, ולכל מי שרצה לחוות סדר פסח באווירה חסידית מקורית.
סדרי פסח כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנה לאחר מכן, התפתח מבצע הסדרים והכפיל עצמו. 41,521 עולים חדשים, לפי דוחו"ת שנרשמו אז, השתתפו בשבעים ותשעה 'סדרים' שאורגנו על ידי בתי חב"ד ברחבי ארץ הקודש, מלבד עוד סדרים שאורגנו על ידי גופים חב"דיים רבים שאינם נחשבים לבתי חב"ד רשמיים.
כיום הסדרים הציבוריים מכילים כמאות אלפי משתתפים בכל העולם.
הסדר הציבורי הגדול ביותר, מתקיים מדי שנה בבית חב"ד תאילנד.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כיצד החלו הסדרים הציבוריים? ● סקירה -
- ליל הסדר הציבורי הקרוב אליך. -
- מכון הלכה חב"ד: סדר ציבורי כהלכה עם הרב דייטש
- התנאים לעריכת סדר פסח ציבורי, תשורת סימפסון גוראריה תשפ"ג
הערות שוליים
- ↑ שבועון בית משיח גליון 823.