שלמה זלמן לבקיבקר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(162 גרסאות ביניים של 64 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:שלמה זלמן לבקיבקר.jpg|left|thumb|250px|הרב לבקיבקר בקבר הרב [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ישראל אריה לייב שניאורסון]] בבית העלמין ב[[צפת]] ([[אייר]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:ר' ש''ז לבקיבקר.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה זלמן לבקיבקר (תשפ"ד)]]
[[הרב]] '''שלמה זלמן לבקיבקר''' הוא משלוחי [[הרבי]] לעיר [[צפת]]. מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] ומשמש בה כ[[ר"מ]] ומשגיח. מורה צדק ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד בצפת וחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]. משמש גם כשליח בישוב דובב.
הרב '''שלמה זלמן לבקיבקר''' (יליד שנת [[תש"ט]], 1949) הוא משלוחי [[הרבי]] לעיר [[צפת]]. מראשי ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ומכהן [[משגיח|כמשגיח הראשי]] של הישיבה ומשמש גם כר"מ בישיבה, דיין [[מורה צדק]] ו[[משפיע]] בקהילת חב"ד בצפת, חבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]], משמש גם כשליח ביישוב דובב, מראשי הנהלת "[[קופת רבינו]]" בארץ הקודש, חבר ה[[חב"דפדיה:ועדה רוחנית|ועדה הרוחנית]] של [[חב"דפדיה]], וחבר ההנהלה הרוחנית של [[מכון הלכה חב"ד]].


הרב שלמה זלמן לבקיבקר נולד ביום [[ט"ו במנחם אב]] שנת [[תש"ט]] לר' אברהם וחנה לבקיבקר בפרדס חנה. בבחרותו למד תחילה בישיבת פונוביז' ב[[בני ברק]], אך באמצע עזב לישיבות [[תומכי תמימים לוד]] והמשיך בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב]]. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ושהה שם עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת הקבוצה נשלח לשליחות בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
==תולדות חייו==
[[קובץ:שלמה זלמן לבקיבקר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לבקיבקר נואם בכינוס [[הקהל]] 'משיח בכיכר', [[תשע"ו]]]]
נולד ב[[ט"ו במנחם אב]] [[תש"ט]] ב[[פרדס חנה]] לאביו הרב [[אברהם לבקיבקר]] (נפטר ו' אלול תשנ"ז) ולאמו מרת חיה חנטשא (נפטרה יטבת ה'תשע"ה).


בשנת [[תשל"ג]] נמנה על קבוצת השלוחים שארגן הרב [[אריה לייב קפלן]] לצפת. בשנת [[תשל"ז]] ייסד, יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק ווילשנסקי]], את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]].
בבחרותו למד תחילה בישיבת פונוביז' ב[[בני ברק]] וכעבור תקופה עבר לישיבת חב"ד ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]],
משם המשיך לישיבה גדולה ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]]. כבר בצעירותו ניכרה עליו שקידתו והתמדתו, ובזמן לימודו בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] זכה לקבל הדרכות פרטניות ב[[עבודת ה']] מהמשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]].
 
על פי הוראת הרבי בסיום הישיבה נסע לשליחות בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] ולקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע ל-[[770]] לשנת ה[[קבוצה]], שם שהה עד לאחר חג הפסח [[תש"ל]]. בסיום שנת הקבוצה חזר בהוראת הרבי לשליחות לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]].
 
בשנת [[תשל"א]] השתדך עם מרת אילה לבית משפחת הרב [[יעקב פלס]].
 
לאחר פטירת רעייתו אילה ע"ה ([[י"ט כסלו]] [[תשפ"ג]]) נישא בשנית למ' רחל (אלמנת הרב [[אלעזר קעניג]]).
 
==השליחות בצפת==
בשנת [[תשל"ג]] ביקש הרבי מהרב [[אריה לייב קפלן]] שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר [[צפת]] והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר.  
 
בשנת [[תשל"ז]], ייסד יחד עם הרב [[אריה לייב קפלן]] והרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - את ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[צפת]] בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, [[ר"מ]] ומשגיח כללי.
 
בשנת [[תנש"א]] הצטרף לרב [[יצחק ליפש]] והרב [[דוד נחשון]] בהחתמת רבנים על [[הפסק דין שהרבי מלך המשיח]], והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל.
 
פעל בשליחות בישוב דובב להפצת בשורת הגאולה, ועזר רבות לאירגון [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת תשנ"ה לקבלת פני משיח, ואף אירגן כינוסים והרצאות בנושא בצפת. הרב לבקיבקר נואם קבוע ב[[עצרת גאולה ומשיח|כינוסי גאולה ומשיח]] בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
 
בנוסף משמש הרב לבקיבקר משמש במגוון תפקידים רבניים: בשנת [[תשע"ו]] הצטרף לרבני '[[מכון הלכה - חב"ד]]'. בשנת [[תשפ"א]] מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר [[חב"דפדיה]]. משמש כחבר בועדת הפיקוח של [[התאחדות החסידים#סיוע לנזקקים|קרן חסדי שלמה ומשה]] מטעם ארגון [[התאחדות החסידים]].
 
==משפחתו==
'''אחיו'''
*הרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]] - ניהל בעבר את בית ספר אור מנחם צפת.
*הרב [[ברוך חיים לבקיבקר]] מורה בת"ת אור מנחם חב"ד בצפת ושליח הרבי ברמת מנחם בגין בעיר.
*אחותו הגב' חוה גיטל אשת הרב [[יחזקאל מרקוביץ]] שליחי הרבי בטירת הכרמל.
'''בניו'''
*הרב שלום דובער - משלוחי הרבי וחבר צוות מדרשת [[אור חיה]] בערד.
*הרב מנחם מענדל - קראון הייטס.
*הרב שמואל - נחלת הר חב"ד.
 
*מרת דבורה לאה אשת הרב אלעזר וילהלם - [[משגיח]] ור"מ בישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], ושליח הרבי לקיבוץ כפר הנשיא.
*מרת רבקה אשת הרב מאיר דוד - ר"מ ו[[משפיע]] בישיבת [[ישיבת חנוך לנער|חנוך לנער]], וחבר בחברת נטוב צפת.
*מרת חוי אשת הרב הרב חיים לוריא - לוד.
*מרת מושקא אשת הרב לוי ליפש - משלוחי הרבי ב[[אילת]] ומצוות [[ישיבת תומכי תמימים]] המקומית.
*מרת אסתר אשת הרב ישראל מרנץ - חבר בחברת נטוב, צפת.
 
'''גיסיו:'''
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ע"ה, כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, שימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
*הרב [[טוביה פלס]] ע"ה, עסקן חסידי שעסק בהפצת הוראותיו ותורותיו של הרבי בעיקר ב[[דבר מלכות]].
*הרב [[מנחם פרלשטיין]]  מייסד ומנהל ארגון מרכז את"ה בארץ הקודש, כפר חב"ד.
*הרב [[אברהם גולדברג]] ממייסדי ועסקני הקהילה החב"דית בצפת. פעיל נמרץ בהפצת המעיינות והפצת בשורת הגאולה. ממייסדי [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]], מכון בית חנה ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.


==קישורים חיצונים==
==קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58876 נאומו של הרב לבקיבקר בחגיגת 'דידן נצח' בכפר חב"ד (טבת תשע"א) (1:50)]{{וידאו}}
*[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/11281.html '''לומר לרבי שליט"א מלך המשיח: "אני מתמסר אליך"'''] {{וידאו}} {{הגאולה}} כינוס י"א [[ניסן]] תשע"ד
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|לבקיבקר שלמה זלמן]] [[קטגוריה:חברי מטה משיח|לבקיבקר]]
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/08/blog-post_7.html ההשקעה בכוונה בעבודת התפילה - זו הלכה מפורשת • הרב לבקיבקר בוידאו מיוחד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|לבקיבקר שלמה זלמן]]
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/15727.htm "העניין של הקהל" • נאום הרב שלמה זלמן לבקיבקר: לצפייה] באתר {{הגאולה}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58876 נאומו של הרב לבקיבקר בחגיגת 'דידן נצח' בכפר חב"ד (טבת תשע"א) (1:50)]{{וידאו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/679472/ הפרשת חלה כהלכה]''' {{וידפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/05/blog-post_13.html משא סוחף של הרב לבקיבקר על 'עבודת התפילה' בדור הגאולה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 
{{מיון רגיל:לבקיבקר, שלמה זלמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת חח"ל צפת]]
[[קטגוריה:משפחת פלס]]
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ט]]
[[קטגוריה:רבני מכון הלכה - חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ט]]
[[קטגוריה:משפחת לבקיבקר]]
[[קטגוריה:אנשי חברא קדישא]]

גרסה אחרונה מ־07:23, 2 בספטמבר 2024

הרב שלמה זלמן לבקיבקר (תשפ"ד)

הרב שלמה זלמן לבקיבקר (יליד שנת תש"ט, 1949) הוא משלוחי הרבי לעיר צפת. מראשי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת ומכהן כמשגיח הראשי של הישיבה ומשמש גם כר"מ בישיבה, דיין מורה צדק ומשפיע בקהילת חב"ד בצפת, חבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש, משמש גם כשליח ביישוב דובב, מראשי הנהלת "קופת רבינו" בארץ הקודש, חבר הועדה הרוחנית של חב"דפדיה, וחבר ההנהלה הרוחנית של מכון הלכה חב"ד.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב לבקיבקר נואם בכינוס הקהל 'משיח בכיכר', תשע"ו

נולד בט"ו במנחם אב תש"ט בפרדס חנה לאביו הרב אברהם לבקיבקר (נפטר ו' אלול תשנ"ז) ולאמו מרת חיה חנטשא (נפטרה י"ד טבת ה'תשע"ה).

בבחרותו למד תחילה בישיבת פונוביז' בבני ברק וכעבור תקופה עבר לישיבת חב"ד בלוד, משם המשיך לישיבה גדולה בכפר חב"ד. כבר בצעירותו ניכרה עליו שקידתו והתמדתו, ובזמן לימודו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד זכה לקבל הדרכות פרטניות בעבודת ה' מהמשפיע ר' שלמה חיים קסלמן.

על פי הוראת הרבי בסיום הישיבה נסע לשליחות בישיבת תורת אמת ירושלים ולקראת חג הפסח שנת תשכ"ט נסע ל-770 לשנת הקבוצה, שם שהה עד לאחר חג הפסח תש"ל. בסיום שנת הקבוצה חזר בהוראת הרבי לשליחות לישיבת תורת אמת בירושלים.

בשנת תשל"א השתדך עם מרת אילה לבית משפחת הרב יעקב פלס.

לאחר פטירת רעייתו אילה ע"ה (י"ט כסלו תשפ"ג) נישא בשנית למ' רחל (אלמנת הרב אלעזר קעניג).

השליחות בצפת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשל"ג ביקש הרבי מהרב אריה לייב קפלן שיארגן עשרה שלוחים ישראלים שיפעלו בעיר צפת והרב קפלן הכין רשימת שמות. את הרשימה הוא הכניס לרבי שיבחר מתוכה את אלו שיצאו לשליחות ובין אלו שהקיף הרבי היה שמו של הרב לבקיבקר.

בשנת תשל"ז, ייסד יחד עם הרב אריה לייב קפלן והרב יוסף יצחק וילשנסקי - את ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת בה מכהן כאחד מראשי הישיבה, ר"מ ומשגיח כללי.

בשנת תנש"א הצטרף לרב יצחק ליפש והרב דוד נחשון בהחתמת רבנים על הפסק דין שהרבי מלך המשיח, והיה חבר בבית הדין שפסק שהרבי צריך לבוא ולגאול את עם ישראל.

פעל בשליחות בישוב דובב להפצת בשורת הגאולה, ועזר רבות לאירגון כינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה לקבלת פני משיח, ואף אירגן כינוסים והרצאות בנושא בצפת. הרב לבקיבקר נואם קבוע בכינוסי גאולה ומשיח בארגון האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

בנוסף משמש הרב לבקיבקר משמש במגוון תפקידים רבניים: בשנת תשע"ו הצטרף לרבני 'מכון הלכה - חב"ד'. בשנת תשפ"א מונה לחבר הוועדה הרוחנית של האתר חב"דפדיה. משמש כחבר בועדת הפיקוח של קרן חסדי שלמה ומשה מטעם ארגון התאחדות החסידים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו

בניו

  • הרב שלום דובער - משלוחי הרבי וחבר צוות מדרשת אור חיה בערד.
  • הרב מנחם מענדל - קראון הייטס.
  • הרב שמואל - נחלת הר חב"ד.
  • מרת דבורה לאה אשת הרב אלעזר וילהלם - משגיח ור"מ בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ושליח הרבי לקיבוץ כפר הנשיא.
  • מרת רבקה אשת הרב מאיר דוד - ר"מ ומשפיע בישיבת חנוך לנער, וחבר בחברת נטוב צפת.
  • מרת חוי אשת הרב הרב חיים לוריא - לוד.
  • מרת מושקא אשת הרב לוי ליפש - משלוחי הרבי באילת ומצוות ישיבת תומכי תמימים המקומית.
  • מרת אסתר אשת הרב ישראל מרנץ - חבר בחברת נטוב, צפת.

גיסיו:

  • הרב חיים לוי יצחק גינזבורג ע"ה, כיהן כמשפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, שימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
  • הרב טוביה פלס ע"ה, עסקן חסידי שעסק בהפצת הוראותיו ותורותיו של הרבי בעיקר בדבר מלכות.
  • הרב מנחם פרלשטיין מייסד ומנהל ארגון מרכז את"ה בארץ הקודש, כפר חב"ד.
  • הרב אברהם גולדברג ממייסדי ועסקני הקהילה החב"דית בצפת. פעיל נמרץ בהפצת המעיינות והפצת בשורת הגאולה. ממייסדי ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, מכון בית חנה ומהפעילים הגדולים עם עולי חבר העמים.

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]