לוחות הברית – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
קישור |
||
| (25 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}} | במעלת [[משה רבינו|משה]] - ב[[מתן תורה]] ניתן למשה אלף [[אור]]ות במתנה, וב{{קישור אם קיים|חטא העגל}} ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק ב[[שבת]] נותנים לו כדאיתא ב{{קישור אם קיים|פרי עץ חיים}}). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן [[הלכה|הלכות]] {{קישור אם קיים|מדרש}} [[אגדה|אגדות]] כו', כפלים לתושיה כדאיתא ב[[מסכת נדרים|נדרים]] (כב. ב), וקירון [[עור]] פני משה.|[[תבנית:היום יום/י"ז בתמוז|היום יום, י"ז בתמוז]]}} | ||
כשעלה [[משה]] למרום, | כשעלה [[משה]] למרום, ב[[מתן תורה]] יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[הקדוש ברוך הוא|ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}. | ||
ב[[י"ז בתמוז]] [[ב'תמ"ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו. | ב[[י"ז בתמוז]] [[ב'תמ"ח]] ירד משה מן ההר, וכאשר ראה שחטאו ישראל ב[[חטא העגל]], שבר את הלוחות. בראש-[[חודש אלול]] חצב משה - על-פי ציווי [[הקדוש ברוך הוא]] - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
== צורת הלוחות == | == צורת הלוחות == | ||
גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] | גדולי ישראל רבים{{הערה|שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), [[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), ספר קושיות (עמ' ערה), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]] (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] ([[מאיר מאזוז#קשריו עם חב"ד|ראה כאן]]), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרב אליהו כ"ץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעים.}} ובראשם [[הרבי]]<ref>תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.</ref> ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות כששני חצאי עיגול מעליהם. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים{{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון<ref>וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו.</ref>. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}. | ||
המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה | המקור ללוחות בצורה חצי עגול הוא מה[[נצרות]]{{הערה|רבי אליהו כץ, ביכורי אליהו, עמ' קי"ג.}}, ובשל כך שבמשך שנים רבות כאשר היו מוסרים ספר לדפוס, נתנו זאת בדרך כלל ל[[גוי]], שהיה מדפיס את הלוחות בצורת חצי עגול, הדבר גרם לכך שהשתרשה הצורה מוטעית ב[[יהדות]]. | ||
היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו | היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעים{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ"ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} ש"אין מרובע מששת ימי בראשית", וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה מ"ו.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות, | ||
כגון: | כגון: | ||
א.מסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק ב[[בריות]]{{הערה|לתירוץ זה וכל התירוצים הבאים | א. מסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק ב[[בריות]]{{הערה|לתירוץ זה וכל התירוצים הבאים ראו במכתב הרבי אגרות קודש כרך ב אגרת שס ושם הרבי כותב 7 מחלוקות והסתייגויות לכלל של 'אין מרובע מששת ימי בראשית, להלן בהערות יופיע על איזה סעיף מהמכתב מבוסס כל תירוץ}}. | ||
ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית {{הערה|סעיף א באגרת הקודש הנ"ל של הרבי}}. | ב. הרבי מביא במכתב סברא שהבבלי [שכותב שהלוחות היו מרובעות] חולק על הירושלמי שאומר שאין מרובע מששת ימי בראשית {{הערה|סעיף א באגרת הקודש הנ"ל של הרבי}}. | ||
ג. הרבי כותב {{הערה|באגרת הנ"ל}} ש | ג. הרבי כותב{{הערה|באגרת הנ"ל}} ש"גם בבריות - רק מרובע מכל הצדדים וכל שטחיו חלקים אין מששת ימי בראשית, אבל יש מרובע... שאחד, עכ"פ, משטחיו אינו חלק (ירוש' שם)". והרי הלוחות לא היה המשטח שלהם חלק כי האותיות בלוחות היו חור במשטח של הלוחות. | ||
ד. אולי יש לתרץ שאמנם | ד. אולי יש לתרץ שאמנם "אין מרובע מששת ימי בראשית" אך מכיוון שהלוחות נוצרו ב'ערב שבת בין השמשות' זה כבר לא כלול בששת ימי בראשית {{הערה|ראה באגרת הרבי הנ"ל שחוקר על הזמן שלגביו נאמר שאין מרובע: 'ג) הבטוי מששת ימי בראשית, יל"פ: א) בריאה בידי שמים ואף שבא לאחר וימ"ב, וכמו תחש ופי הארץ, אבל מפעולות אדה"ר ביום הששי אפשר שהי' גם מרובע. ב) כל מה שהי' בוימ"ב, הן מעשה שמים הן מעשה אדם. אבל יכול להיות בריאה אח"כ והוא מרובע. ועצ"ע.'}} | ||
===התייחסות מהרבי במשך השנים=== | ===התייחסות מהרבי במשך השנים=== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו. | בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות '[[מסיבות שבת]]', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו. | ||
עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות{{הערה|ראו את מכתביו של הרבי | עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות{{הערה|ראו את מכתביו של הרבי לבתיה חיה בנוגע לציור הלוחות ב"בול" של הרשת מ[[כ"ה סיוון]] [[תשכ"ב]], ולרב [[קלמן כהנא]] מ[[י"ב שבט]] [[תשכ"ז]].}} , כאשר היה אחראי על הוצאת ה"[[שיחות לנוער]]" שיצאו לאור בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]]. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון{{הערה|ראו מכתב הרבי לרב [[שלום דובער ריבקין]] מ[[כ"ט שבט]] [[תשכ"א]]:"ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון ה[[ש"ס]] משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=[[שיחות לנוער]] ב[[אידיש]])".}}. | ||
בהזדמנות כאשר שלח הרב [[יעקב בריסקי]] ראש ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]", תמונה בה נראה תלמיד לומד לצד חלונות בצורה חצי עיגול, הורה הרבי לשנות את צורת החלונות למרובעים על אף אין מדובר בצורת הלוחות. | בהזדמנות כאשר שלח הרב [[יעקב בריסקי]] ראש ישיבת "[[חנוך לנוער (ברוקלין)|חנוך לנוער]]", תמונה בה נראה תלמיד לומד לצד חלונות בצורה חצי עיגול, הורה הרבי לשנות את צורת החלונות למרובעים על אף אין מדובר בצורת הלוחות. | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
בשיחה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]], עורר הרבי על כך שוב, באומרו:{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}, הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: {{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}. | בשיחה ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]], עורר הרבי על כך שוב, באומרו:{{ציטוטון|לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא}}, הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ: {{ציטוטון|מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא}}. | ||
{{ערך מורחב|על חטא העיגול}} | |||
באותה שנה יצא על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]] החוברת "[[על חטא העיגול]]" בעריכתו של ר' [[יחזקאל סופר]]. חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ. | באותה שנה יצא על ידי [[צעירי אגודת חב"ד באה"ק]] סניף [[נחלת הר חב"ד]] בהנהלת הרב [[ליפא קורצווייל]] החוברת "[[על חטא העיגול]]" בעריכתו של ר' [[יחזקאל סופר]]. חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ. | ||
| שורה 67: | שורה 69: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' גליון 1849 עמוד 4 | *'''ציור הלוחות כמו שהוא בהשמועסן''', לקט כתבי יד קודש של הרבי ביחס ללוחות מרובעות, מדור 'מבית המלכות' {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 1849 עמוד 4 | ||
*הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24 | *הרב מנחם מענדיל רוזנבוים, '''הלוחות''', סקירת הפולמוס סביב צורת הלוחות בצירוף יריעה נרחבת מדעתו המנומקת של הרבי בנושא, מוסף המבשר-תורני, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"א עמוד 24 | ||
*'''[[דבר מלכות]] כי תשא''', ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה | *'''[[דבר מלכות]] כי תשא''', ביאור מקיף אודות מעלת הלוחות הראשונות, מעלת הלוחות האחרונות, והסיבה שמובאים באותה פרשה | ||
*'''שבת טיש''' פרשת כי תשא תש"פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2 | *'''שבת טיש''' פרשת כי תשא תש"פ (397) מדור 'יוסיף דעת' עמוד 2 | ||
*הרב מרדכי מנשה לאופר, '''לוחות מרובעים''', בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג במדור ניצוצי רבי, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 9 | *הרב מרדכי מנשה לאופר, '''לוחות מרובעים''', בתוך שבועון התקשרות גליון א'תלג במדור ניצוצי רבי, ערב שבת פרשת יתרו תשפ"ב, עמוד 9 | ||
*'''5 OF THE REBBE'S UPHILL BATTLES''', מגזין COLive גליון 25 חשון ה'תשפ"ה עמוד 15 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 80: | שורה 83: | ||
*הרב חיים אליעזר וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/656790/ למה עם ישראל לקחו את 'שברי הלוחות' למלחמה?]''' {{וידפו}} | *הרב חיים אליעזר וילשאנסקי, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/656790/ למה עם ישראל לקחו את 'שברי הלוחות' למלחמה?]''' {{וידפו}} | ||
*'''[https://chabad.info/news/675968/ ב'כאן 11' הסבירו מדוע הלוחות המרובעות הן הנכונות]''' - מתוך הערך "[[לוחות הברית]]" (ערך זה) עם צילום מסך מאתר [[חב"דפדיה]] - {{אינפו}}. | *'''[https://chabad.info/news/675968/ ב'כאן 11' הסבירו מדוע הלוחות המרובעות הן הנכונות]''' - מתוך הערך "[[לוחות הברית]]" (ערך זה) עם צילום מסך מאתר [[חב"דפדיה]] - {{אינפו}}. | ||
{{בית המקדש}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הלכה]] | [[קטגוריה:הלכה]] | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | |||