אילת: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־17:31, 19 בנובמבר 2024

אילת
השליח הרב העכט וראש העיר אילת
עיר	אילת
מדינה	ארץ ישראל
מוסדות	גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים
מספר שלוחים	10
ראו גם
אישים באילת

אילת היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבושה בשנת תש"ט, שימשה כמחנה צבאי, נוסדה כישוב אזרחי בשנת תשי"ב והוכרזה כעיר בשנת תשי"ט. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן, הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל והדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת תש"פ מונה העיר 60,100 תושבים. בחודש חשוון תשע"ב אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'^[1], הכיכר נבנתה ונחנכה.

השליחות באילת החלה ביוזמת הרבי, על ידי שליח הרבי הרב ישראל גליצנשטיין, שפעל באילת החל משנת תשל"ו. וכיום השליח הראשי הוא הרב יוסף הכט ועמו פועלים בשליחות מנהלי בתי חב"ד ומנהלי מוסדות חב"ד. באילת ישנם בניינים מפוארים לבתי חב"ד וגם ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר וגני ילדים.

במשך השנים הרבי שלח הוראות מיוחדות לשלוחים באילת בקשר להתפתחות השליחות והמוסדות, וגם בעניינים הנוגעים ישירות לאופי המקום ופתיחת מוסדות.

התחלת השליחות

בשנת תשל"ו, ביחידות נדירה הביע הרבי את רצונו בפני הרב ישראל גליצנשטיין לשולחו לאילת. הרבי התייחס לשליחות זו כפריצת דרך למוסד השליחות בארץ הקודש והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בתקופה בה הרב גליצנשטיין הגיע לאילת, היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. מקווה אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. ומול תנאים ואתגרים אלו היה הרב גליצנשטיין אמור לפעול.

בסוף חודש אלול בשנת תשל"ט, התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב שלמה מיידנצ'יק, הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף הצליח לפעול להגעתו של הרב יוסף הכט לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.

הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה טהרת המשפחה. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של מקווה אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד הנחת אבן הפינה שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.

בשנת תשמ"ו, לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב שמעון אייזנבך יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ"ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים.

במהלך השנים נוצרו קשרים חמים בין השלוחים ורבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.

משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.

את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב יחיאל קוצר. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.

שלוחי הרבי כיום

הרב יוסף הכט - שליח הרבי והרב הראשי לאילת.
הרב שמעון אייזנבך - שליח הרבי, רב שכונת שחמון ויו"ר מוסדות חב"ד.
הרב שמואל מנחם קליין - מנהל בית חב"ד המרכזי.
הרב יהודה טייכטל - מנהל בית חב"ד בשכונת רובע 9.
הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.
הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
הרב רפאל דב פרידמן - מנהל בית חב"ד חב"ד במלונות.
הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.
הרב מענדל סלונים - מנהל בית חב"ד לדוברי צרפתית.
הרב אסי פישמן - מנהל בית חב"ד בקמפוס.

בתי חב"ד אילת

בית חב"ד המרכזי

בשנת תשמ"ח חב"ד באילת קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של בית חב"ד המרכזי באילת שהסתיימה בקיץ תשנ"ד.

במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.

בבניין ברחוב רודד מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:

משרדי בית חב"ד
בית כנסת המרכזי חב"ד אילת
ספריה תורנית לילדים
בית תבשיל המעניק מידי יום מנות חמות לנזקקים
אולם אירועים ושמחות

הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.

בית חב"ד שחמון

בשנות התש"ס החלה בנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים כיום (תשפ"ג) אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא', הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה.

בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר לעניני דת, חברי כנסת ומאות מתושבי העיר.

בבניין בית חב"ד שחמון מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:

בית כנסת בו מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים.
אולם אירועים
ספרייה
מקווה טהרה

הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב לוי הכט.

בית כנסת חב"ד משכן משה

בשנת תשע"ו הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי.

בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל השליח הרב יהודה טייכטל.

מוסדות חב"ד אילת

תלמוד תורה

תלמוד תורה הוקם על ידי השליח הרב יוסף הכט, ומיועד לילדי אנ"ש ומקורבים המתחזקים ומבקשים שילדיהם ילמדו במתכונת תלמוד תורה על טהרת הקודש^[2].

בית ספר

בית הספר קיים מזה עשרות שנים, ובו לומדים בנים ובנות בנפרד. בית הספר קם במסגרת רשת אוהלי יוסף יצחק, עבר לאור אבנר, חזר לרשת אוהלי יוסף יצחק וכיום פועל באופן עצמאי תחת גב' אייזנבך.

גני ילדים

בשנת תש"נ נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.

אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו. החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.

במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.

ישיבת חב"ד

ערך מורחב – ישיבת תומכי תמימים אילת

החל משנת תשס"ד פועלת בעיר ישיבה לבעלי תשובה. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.

יחס נדיר מצד הרבי

יו"ט שני

במהלך סעודת ליל יום טוב שני של חג סוכות תשכ"ט^[3] התייחס הרבי לישובים החדשים בארץ ישראל "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן שקידשו את החודש על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי יום טוב. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון הראגוצ'ובי בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח^[4].

השליח הראשון לאילת הרב ישראל צבי גליצנשטיין שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג השבועות תשל"ו. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב^[5]:

במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.
בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.
אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.
ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.

עוד ציין הרבי בין הדברים:

איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב

.

הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".

כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב מרדכי שמואל אשכנזי, רבה של כפר חב"ד, ביחידות, שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש^[6].

בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין^[7]:

לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).

כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.

גם בשנת תשמ"ה, כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת^[8] לא הזכיר את ארץ הקודש.

יחס הרבי לשליחות באילת

במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.

בשנת תנש"א הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".

בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".

בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".

באדר תנש"א נסע השליח הרב שמעון אייזנבך לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין 'אביסל יידישקייט', מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות ובחסידות חב"ד. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. בכ' מנחם אב תשנ"ב הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.

שלילת הקמת קריית חב"ד

בשנת תש"מ, בעקבות עולם השליחות שהתרחב משמעותית, פנה מר אלימלך לנדנר שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.

קישורים חיצוניים

לאתר ישיבת חב"ד אילת
בית חב"ד אילת סקירה מתוך שבועון בית משיח
הראשון לציון הרב יצחק יוסף מתארח בבית חב"ד אילת י"ז אדר התשע"ד (17.02.2014)
"הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד
תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת
בשליחות המלך תשורה, הוראות הרבי לשליח הרב ישראל גליצנשטיין

יישובים בארץ ישראל

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד' - דיווח ב
↑ תלמוד תורה אילת באתר צעירי חב"ד
↑ ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג
↑ ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א
↑ תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס
↑ בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס
↑ 'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126
↑ לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399

[1] עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד' - דיווח ב

[2] תלמוד תורה אילת באתר צעירי חב"ד

[3] ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג

[4] ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א

[5] תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס

[6] בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס

[7] 'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126

[8] לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{קהילת חב"ד|
+{{קהילת חב"ד|שם=אילת
-|שם=קהילת חב"ד
+|תמונה=[[קובץ:הרב העכט.jpg|250px]]
-|תמונה=[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|מרכז|ללא מסגרת|240px|]]
+|כתובית=השליח הרב העכט וראש העיר אילת
-|כתובית=שלוחי הרבי בעיר בתמונה קבוצתית על רקע בית חב"ד עם [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[יצחק יוסף]]
 |עיר=אילת
 |מדינה=[[ארץ ישראל]]
-|שכונה חב"דית=
 |מייסדי הקהילה=
-|רב הקהילה=הרב [[יוסף הכט]]
+|רב העיר והשליח הראשי=הרב [[יוסף הכט]]
-|[[משפיע]] הקהילה=
 |מוסדות בקהילה=גני ילדים, בי"ס חב"ד, ישיבת תומכי תמימים
-|שלוחים מרכזיים=הרב [[שמעון אייזנבך]], הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון
+|שלוחים בעיר=הרב יוסף העכט, הרב מענדי קליין, הרב עוזיהו קפלון (גני חב"ד), הרב לוי העכט (בית חב"ד שחמון), הרב יהודה טיכטל (רובע 9, משכן משה), הרב מ"מ ארבוב (תלמוד תורה ורב בית כנסת אליהו הנביא), הרב לוי ליפש (נמל התעופה רמון), הרב אסי פישמן (חב"ד בקמפוס), הרב מענדל סלונים (דוברי צרפתית, בית כנסת בית מנחם), הרב שניאור בקשי (חב"ד לנוער).
-|מספר שלוחים=
+|מספר שלוחים=10
 |מספר בתי חב"ד=
 |מספר משפחות בקהילה=
@@ שורה 19: / שורה 16: @@
 |שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
 }}
-[[קובץ:אילת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעניק דולר לברכה לרב [[יוסף הכט]] עבור אילת]]
+[[קובץ:השלוחים באילת עם הרב דוד לאו.jpg|שמאל|ממוזער|300px|השלוחים באילת עם הרב [[דוד לאו]]]]
-[[קובץ:הרב העכט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב העכט וראש העיר אילת]]
+'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבושה בשנת [[תש"ט]], שימשה כמחנה צבאי, נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת [[מצרים]], ולעקבה שבשליטת [[ירדן]], הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל והדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 60,100 תושבים. ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}, הכיכר נבנתה ונחנכה.
-'''אילת''' היא עיר במחוז הדרום בישראל, עיר נמל ותיירות. בעברה הרחוק נקראה בשם עציון גבר או אום רשרש. ממועד כיבוש המקום שימשה כמחנה צבאי, נכבשה בשנת [[תש"ט]], נוסדה כישוב אזרחי בשנת [[תשי"ב]] והוכרזה כעיר בשנת [[תשי"ט]]. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים, ולעקבה שבשליטת ירדן. העיר אילת היא הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 60,100 תושבים.
-בשנות הלמ"דים והמ"מים היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר.
+השליחות באילת החלה ביוזמת הרבי, על ידי שליח הרבי הרב [[ישראל גליצנשטיין]], שפעל באילת החל משנת תשל"ו. וכיום השליח הראשי הוא הרב [[יוסף הכט]] ועמו פועלים בשליחות מנהלי בתי חב"ד ומנהלי מוסדות חב"ד. באילת ישנם בניינים מפוארים לבתי חב"ד וגם ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר וגני ילדים.
-ב[[חודש חשוון]] [[תשע"ב]] אישרה עיריית אילת בניית כיכר בשם "חב"ד" במפגש שדרות 'ארגמן' ודרך 'יותם'{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64928 עיריית אילת תחנוך את 'כיכר חב"ד'] - דיווח ב{{אינפו}}}}.
+במשך השנים הרבי שלח הוראות מיוחדות לשלוחים באילת בקשר להתפתחות השליחות והמוסדות, וגם בעניינים הנוגעים ישירות לאופי המקום ופתיחת מוסדות.
-==פעילות חב"ד בעיר==
+==התחלת השליחות==
-בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.
+בשנת [[תשל"ו]], ב[[יחידות]] נדירה הביע [[הרבי]] את רצונו בפני הרב [[ישראל גליצנשטיין]] לשולחו לאילת. הרבי התייחס ל[[שליחות]] זו כפריצת דרך למוסד השליחות ב[[ארץ הקודש]] והתעניין על כל צעד ושעל ועד לפרטי פרטים. הקירבה הרגשית לשליחות זו מתחזקת לאור העובדה שהרבי דאג לתת מידי חודש בחודשו משכורת סמלית לשליח הרב גליצנשטיין. בתקופה בה הרב גליצנשטיין הגיע לאילת, היו בעיר ששה-שבעה בתי כנסת בלבד, מעט מאד מוצרים כשרים. בתי מדרש לא היו, גם לא שיעורי תורה קבועים. [[מקווה]] אחד ישן ומוזנח. כשלושים-ארבעים משפחות בלבד שמרו על טהרת המשפחה כמו שצריך ורמת החינוך הדתי הייתה לקויה ביותר. ומול תנאים ואתגרים אלו היה הרב גליצנשטיין אמור לפעול.
-הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית [[מקווה]] חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק מיוחד, ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.
+בסוף חודש [[אלול]] בשנת [[תשל"ט]], התקיימו בחירות לרב העיר אילת, או אז ראה הרב גליצנשטיין הזדמנות להביא רב חב"די לעיר. לאחר מאמצים רבים ופעילות נמרצת ובסיועם של ראשי חב"ד בארץ, הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], הרב [[זושא וילימובסקי]] והרב [[אפרים וולף]] הצליח לפעול להגעתו של הרב [[יוסף הכט]] לאילת ובחירתו לרב העיר. בשעת מינויו היה הרב העכט לרב עיר הצעיר בארץ.
-אחרי כמה שנים הגיע לאילת השליח הרב אייזנבך, ופעל רבות למען העיר. כמו כן, היה כותב במדורים שבועים בעיתון המקומי, ועורך מבצעים רבים בעיר.
-במהלך השנים נוצרו קשרים חמים עם רבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.
+הנושא הראשון לו דאג הרב העכט היה [[טהרת המשפחה]]. בעיר שרר מצב בלתי נסבל של [[מקווה]] אחד מיושן ולא מושך. אחרי מלחמות וקשיים רבים, הצליחו להשיג תקציב לבניית מקווה חדש, מפואר ומרהיב עין. למעמד [[הנחת אבן הפינה]] שלח הרבי מברק ולאחר מכן אף פעל באופן ניסי שירד גשם בעיר עבור מילויו.
-משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.
+בשנת [[תשמ"ו]], לבקשת הרב גליצנשטיין ובעידוד נמרץ של הרבי, הגיע הרב [[שמעון אייזנבך]] יחד עם משפחתו. בהוראת הרבי, החל בתשנ"ב לפעול בעניין הקמת מוסדות חב”ד בעיר, ובשנת תשנ”ג הקים בית ספר ובהמשך אף גנים.
+במהלך השנים נוצרו קשרים חמים בין השלוחים ורבים מתושבי העיר שהחלו לקיים אורח חיים יהודי, בתי כנסת רבים נפתחו ושיעורי תורה ממלאים כל פינה בעיר.
+משאבים ופעילות מיוחדת מופנית למאות אלפי התיירים הפוקדים את העיר בכל שנה.
 את הפעילות באיזור בתי המלון, ניהל בעבר הרב [[יחיאל קוצר]]. בכל בתי המלון בעיר קיימים בתי כנסת המאויישים על ידי חסידי חב"ד המכניסים במקום אווירה יהודית בניחוח חסידי.
-בית כנסת חב"די לקהילה הצרפתית הוקם בשנת [[תש"ע]] ומנוהל על ידי הרב מאיר סמאדג'ה.
+==שלוחי הרבי כיום==
+[[קובץ:חנוכת בית הכנסת אילת.jpg|ממוזער|[[חנוכת הבית|חנוכת בית חב"ד]] 'משכן משה'. בתמונה: הרב [[יוסף הכט]], הרב [[מענדי קליין]], הגבירים מיכאל מירלשוילי ויצחק מירלשוילי ומנהלי חברת 'צבעים הפקות']]
+[[קובץ:יוסף_הכט_בן_גביר_בית_חב"ד_אילת.jpeg|ממוזער|שמאל|השר בן גביר בבית חב"ד המרכזי ולצידו הרב יוסף הכט]]
+*הרב [[יוסף הכט]] - שליח הרבי והרב הראשי לאילת.
+*הרב [[שמעון אייזנבך]] - שליח הרבי, רב שכונת שחמון ויו"ר מוסדות חב"ד.
+*הרב [[שמואל מנחם קליין]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.
+*הרב יהודה טייכטל - מנהל בית חב"ד בשכונת רובע 9.
+*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.
+*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
+*הרב רפאל דב פרידמן - מנהל בית חב"ד חב"ד במלונות.
+*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.
+*הרב מענדל סלונים - מנהל בית חב"ד לדוברי צרפתית.
+*הרב אסי פישמן - מנהל בית חב"ד בקמפוס.
-===ארץ העמים===
+==בתי חב"ד אילת==
-במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח  בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.
+===בית חב"ד המרכזי===
+[[קובץ:שלוחים אילת.jpg|ממוזער|שמאל|שלוחי הרבי באילת עם הרב הראשי הרב יצחק יוסף]]
+בשנת [[תשמ"ח]] חב"ד באילת קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של בית חב"ד המרכזי באילת שהסתיימה בקיץ [[תשנ"ד]].
-השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:
+במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.
-{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.
+בבניין ברחוב רודד מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:
+* משרדי בית חב"ד
+* בית כנסת המרכזי חב"ד אילת
+* ספריה תורנית לילדים
+* בית תבשיל המעניק מידי יום מנות חמות לנזקקים
+* אולם אירועים ושמחות
-בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.
+הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.
-אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.
+===בית חב"ד שחמון===
-ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}
+בשנות התש"ס החלה בנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים כיום (תשפ"ג) אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא', הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה.
-עוד ציין הרבי בין הדברים:
+בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר לעניני דת, חברי כנסת ומאות מתושבי העיר.
-{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.
+בבניין בית חב"ד שחמון מתקיימת פעילות עניפה במגוון תחומים:
+* בית כנסת בו מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים.
+* אולם אירועים
+* ספרייה
+* מקווה טהרה
-הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".
+הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב [[לוי הכט]].
-כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.
+===בית כנסת חב"ד משכן משה===
+בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי.
-בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:
+בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל השליח הרב יהודה טייכטל.
-לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).
+==מוסדות חב"ד אילת==
+[[קובץ:אילת תלמוד תורה.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב [[יוסף הכט]] נואם במסיבת סיום תלמוד תורה אילת]]
-כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.
+===תלמוד תורה===
+תלמוד תורה הוקם על ידי השליח הרב יוסף הכט, ומיועד לילדי אנ"ש ומקורבים המתחזקים ומבקשים שילדיהם ילמדו במתכונת תלמוד תורה על טהרת הקודש{{הערה|[http://www.chabad.org.il/IsraeliBranchs/Item.asp?ArticleID=66980&CategoryID=61&CityID=-1&txtBranchSearch=%E4%E6%EF+%F2%E9%F8+%E0%E5+%F9%ED+%EE%F0%E4%EC תלמוד תורה אילת באתר צעירי חב"ד]}}.
-גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.
+==בית ספר==
+בית הספר קיים מזה עשרות שנים, ובו לומדים בנים ובנות בנפרד. בית הספר קם במסגרת רשת אוהלי יוסף יצחק, עבר לאור אבנר, חזר לרשת אוהלי יוסף יצחק וכיום פועל באופן עצמאי תחת גב' אייזנבך.
-===יחס נדיר מצד הרבי===
+===גני ילדים===
-במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.
-בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".
+בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.
-בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".
+אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
+החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.
-בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".
+במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.
-ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.
-===הקמת קריית חב"ד בעיר===
+===ישיבת חב"ד===
-בשנת [[תש"מ]], פנה מר אלימלך לנדנר, שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.
-==שלוחי הרבי כיום==
+{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}
-*הרב [[שמעון אייזנבך]] - שליח ורב שכונת שחמון.
-*הרב [[יוסף הכט]] - הרב הראשי לאילת.
-*הרב מנחם שמואל קליין - מנהל בית חב"ד המרכזי.
-*הרב יהודה טייכטל - שליח בשכונת רובע 9.
-*הרב מנחם מענדל אייזנבך - שליח בשכונת השחמון.
-*הרב מנחם מענדל אשכנזי - מדריך ילדי בר מצווה.
-*הרב עוזיהו קפלון - מנהל גני חב"ד וסופר.
-*הרב לוי הכט - מנהל בית חב"ד בשכונת שחמון.
-*הרב רפאל דב פרידמן - אחראי פעילות חב"ד במלונות.
-*הרב אהרן פרידמן - שליח בשכונת השחמון.
-*הרב שניאור זלמן בקשי - מנהל הפעילות לבני הנוער.
-*הרב מענדל סלונים - שליח לדוברי צרפתית.
-*הרב אסי פישמן - חב"ד בקמפוס.
-==מוסדות חב"ד אילת==
+החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות בעלי תשובה מקרב תושבי העיר ואורחיה.
-===גני ילדים===
+==יחס נדיר מצד הרבי==
+===יו"ט שני===
-בשנת [[תש"נ]] נפתח בעיר גן הילדים החב"די הראשון.
+במהלך סעודת ליל [[יום טוב שני]] של [[חג סוכות]] [[תשכ"ט]]{{הערה|ראו בהרחבה בהמלך במסיבו כרך א' עמ' רסב-רסג}} התייחס [[הרבי]] לישובים החדשים ב[[ארץ ישראל]] "שנכבשו עתה", ולאותם מקומות שלא היו קיימים בזמן ש[[קידוש החודש|קידשו את החודש]] על פי הראיה שלכאורה צריכים לחגוג בהם שני ימי [[יום טוב]]. מרוח הדברים ניכר היה שהרבי מתבסס על דברי הגאון [[הראגוצ'ובי]] בעל צפנת פענח בשו"ת צפנת פענח{{הערה|ארץ-הקודש תשכ"ה סימן נא קיז, א}}.
-אגף החינוך בעירייה הקצה לגן מבנה שסיפק מענה לפעילות הגן ולילדים השוהים בו.
+השליח הראשון לאילת הרב [[ישראל צבי גליצנשטיין]] שמע דברים מפורשים מהרבי באסרו חג ה[[שבועות]] [[תשל"ו]]. לאחר זמן העלה את הדברים על הכתב{{הערה|תשורה ט' תמוז תשע"ד עמ' 33; כמו כן הובאו הדברים באופן חלקי ב'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}:
-החינוך המוצלח בגן חב"ד גרר התעניינות והתלהבות בקרב התושבים, ובשנת הלימודים הבאה נפתח גן נוסף.
-במשך השנים נפתחו גני חובה וטרום חובה נוספים וכיום ישנם באילת שבעה גני חב"ד.
+{{ציטוט|תוכן=במענה לשאלתך האם עליך לנהוג יומיים יום-טוב באילת כפי שאתה מציין במכתבך שאלת חוות-דעת שני רבנים פוסקי דין והם הורו לך לנהוג יומיים, אזי תשמע בקולם.
-===בית ספר חב"ד===
+בכלל ענין יומיים יום טוב לא שייך לשאלה האם המקום נכלל בתחומי ארץ-ישראל או שחשיב כחוץ-לארץ, אלא תלוי בשאלה האם השלוחים [שנשלחו על ידי בית-דין להודיע שיקדשו החודש יום שקידשוהו (ראה ראש השנה פרק א' משנה ג')] כן הגיעו לשם או לא, ובאם השלוחים לא הגיעו לאותו מקום, יש לנהוג בו יומיים יום-טוב. ומכיון שלאילת לא הגיעו השלוחים, אזי יש לנהוג שם יומיים יום טוב.
-שנתיים לאחר פתיחת הגן החב"די הראשון הורגש צורך לעלות שלב ולפתוח בעיר גם בית ספר יסודי ברוח חב"ד.
+אמנם מכיון שישנם הסבורים שאילת נכללת בתחומי ארץ ישראל, למרות שבאמת אינה נחשבת כארץ ישראל – אז תנהוג שם יומיים יום-טוב, אך בתנאי: 1) שהדבר לא יהיה בשמי. 2) ויהיה בחשאי, מכיון שאין צורך לנקר עיניים.
-בשנותיו הראשונות של בית הספר עדיין לא היה מבנה קבוע ובית הספר שכן במרתף ביתו של הרב העכט. הרבנית העכט הייתה המורה לכתה א', והרב ברוך לבקיביקר היה המורה לכתה ב'.
+ואם 'יתפסו' אותך [שאתה נוהג יומיים יו"ט] אל תאמר להם שאילת נחשבת כחו"ל (אל תספר להם כזה דבר, ארץ ישראל או חוץ לארץ, אלא) תסביר שאתה מסתמך על פסק הדין שלמקומות שהשלוחים לא הגיעו צריך לנהוג בהם יומיים יום-טוב.}}
-בשנת [[תשנ"ד]], כשהסתיימה בנייתו של בניין בית חב"ד, עברו התלמידים ללמוד בבניין בית חב"ד המרווח והוא נוהל על ידי הרבנית העכט.
+עוד ציין הרבי בין הדברים:
-מאז נוספה כל שנה כתה, ותוך מספר שנים הגיע ל-150 תלמידים. בית הספר משך אליו זוגות חב"דיים נוספים שבאו לעיר כדי לשמש כצוות הוראה ופעילות.
+{{ציטוט|תוכן=איני רוצה לנקוב בשמו, [אך] היה רב, גאון שעשה "טומעל" [עורר סערה] בנוגע לתל-אביב ובסביבות תל-אביב – שצריך לנהוג שם יומיים יום-טוב, מכיון שהשלוחים לא הגיעו לשם, לישובים החדשים... בזמנו הוא עורר סערה והיא הושתקה; באם יש מקום על-יד ירושלים ששם השלוחים לא הגיעו, צריך לנהוג שם יומיים יום-טוב}}.
-כיום לומדים בבית הספר כ-200 תלמידים. בית הספר עצמו שוכן בשטח רחב ידיים המכיל מבנים, מגרשים ומדשאות וכיתות מרווחות.
+הרבי הוסיף אחר כך, ש"אינו יודע מדוע יושבים כיום הרבנים ושותקים, אולי הם פוחדים ממחלוקת...".
-===ישיבת חב"ד===
+כמו כן, כאשר מספר שנים לאחר מכן היה הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]], ב[[יחידות]], שאל את הרבי והציע לפרסם את דעת הרבי בנושא, והורהו הרבי שלא יעשה מזה רעש{{הערה|בשולי הגליון לספר 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' רס}}.
-{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים אילת]]}}
+בנוסף לכך, כאשר נשאל הרבי על ידי תושב חו"ל בקשר לרצונו לבקר בארץ ישראל, הורה לו הרבי הוראות שונות וביניהן ציין{{הערה|'מאוצר המלך' כרך ב' עמ' 126}}:
-החל משנת [[תשס"ד]] פועלת בעיר ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. הישיבה מנוהלת כיום על ידי הרב מנחם ארבוב. בישיבה לומדים עשרות [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מקרב תושבי העיר ואורחיה.
+לא להיות שם שלשים יום רצופים (אפשר להפסיק בנתיים על ידי ביקור באילת וכיוצא-בזה – שהיא מחוץ לגבולות ארץ-הקודש).
-===בית חב"ד המרכזי===
+כלומר מכיוון שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל, ומי שהתגורר שלושים יום רצופים בארץ-ישראל תתעורר "שאלה" האם יוכל לצאת בחזרה לחו"ל – לכן יש להימנע מלכתחילה מלהיות שלושים יום רצופים בארץ-ישראל, וזאת – על ידי שהיה בינתיים באילת.
-בשנת [[תשמ"ח]] קיבלו שטח לבנות עליו את בית חב"ד. מיד לאחר מכן החלה בנייה של מרכז חב"ד באילת שהסתיימה ימים ספורים לפני פתיחת שנת הלימודים [[תשנ"ד]]. במהלך השנים התרחבה הפעילות והמקום נהיה צר מהכיל את הפעילות הגדולה. בסיוע נדיבים ובעזרה מעיריית אילת הורחב שטח בית חב"ד ונוספה עוד קומה לבניין.
+גם בשנת [[תשמ"ה]], כאשר שיגר הרבי מברק להנחת אבן הפינה של מקוה טהרה בעיר אילת{{הערה|לקוטי שיחות כרך כו עמ' 399}} לא הזכיר את ארץ הקודש.
-בבניין מתקיימים מידי יום מנייני תפילות, בית תבשיל המעניק בכל יום מנות חמות לנזקקים, ספריית קריאה לילדים וחדר אוכל גדול המשמש גם כאולם שמחות.
+===יחס הרבי לשליחות באילת===
+במהלך השנים זכתה אילת ליחס מיוחד מהרבי.
-הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד הרב מענדי קליין.
+בשנת [[תנש"א]] הביא הרב העכט לחלוקת הדולרים אצל הרבי את מר אהרן דקל יו"ר התאחדות המלונות באילת באותה תקופה. כשעבר לפני הרבי ביקש מר דקל ברכה לשגשוגה ופיתוחה של העיר אילת, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה בכל ענייני אילת. זוהי עיר החוף, זאת אומרת שעומדת בקשר עם כל העולם כולו, אזי צריך לנצל קשר זה להפיץ כל תורת ישראל בכל מקום בעולם שיכולים להגיע לשם".
-===בית חב"ד שחמון===
+בסגנון זה התבטא הרבי גם כשעבר פעם אביו של הרב העכט ליד הרבי. הרבי פנה לאביו ואמר לו: "הבן שלכם נמצא במקום איפה שהים והיבשה נמצאים יחד, ועל כן ניתן לעשות שם דברים גדולים ונפלאים ולהפוך עולמות".
-התפתחותה ושגשוגה של העיר בשנים האחרונות, הביאה לבנייתה של שכונת השחמון, בה מתגוררים אלפי משפחות. במהלך התפתחות השכונה לאלפי יחידות דיור נוצר צורך להקים בה בתי חב"ד. ואכן, אודות לפעילות הנמרצת של רב העיר ויו"ר המוסדות הרב הכט הוקם בשנת תש"ע בית חב"ד מפואר חב"ד בחלק התחתון של השכונה. הבנין המרשים - הכולל בתוכו בית כנסת, אולם אירועים, חדר ספרייה ומקווה טהרה - הוקם על ידי הרב העכט בסיוע עיריית אילת ו'קרן ספרא' בשנת תש"ע. בטקס הפתיחה השתתפו ראשי העיר ונכבדיה, הרבנים הראשיים לישראל, שר הדתות, ח"כים ומאות מתושבי העיר. במקום מתקיימים מנייני תפילה ושיעורי תורה רבים.
+בפעם אחרת עבר ראש העיר אצל הרבי והגיש את תכניות הבניה של בית חב"ד, וביקש ברכה. הרבי אמר לו "בטח אתה יודע שאילת קשורה לשלמה המלך, ואתה ראש העיר צריך לדאוג שכל העיר תהיה מתאימה לרצונו של שלמה המלך. ובפרט - אמר הרבי - שיש שם חוף ונמל וכל הדברים הטובים".
+ב[[אדר]] [[תנש"א]] נסע השליח הרב [[שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)|שמעון אייזנבך]] לרבי והראה לו דוגמאות מהמדור {{מונחון|'אביסל יידישקייט'|קצת יהדות}}, מדור שבועי אותו כתב בעיתון מקומי של העיר. המדור הביא מושגים ביהדות וב[[חסידות חב"ד]]. כאשר ראה הרבי את הדוגמאות, הורה לכורכם בספר ולהפיצם. ב[[כ' מנחם אב]] [[תשנ"ב]] הוציא הרב אייזנבך את הספר, בהוצאת בית חב"ד אילת.
-הפעילות בבניין מנוהלת על ידי מנהל בית חב"ד שחמון, הרב לוי הכט.
+===שלילת הקמת קריית חב"ד===
+בשנת [[תש"מ]], בעקבות עולם השליחות שהתרחב משמעותית, פנה מר אלימלך לנדנר שהיה מנהל המרכז לחינוך הדתי בישראל אל הרבי, בהצעה להקים קריית חב"ד בעיר. בתגובה הרבי כתב לו, שבכדי להקים קריית חב"ד ישנם כמה קשיים כגון ריחוק המקום, מקורות פרנסה ועוד. ומכל מקום, יש לדון בכך רק אחרי תקופת נסיון מתאימה של פעילי חב"ד באילת. הרבי הוסיף למכתב תמיהה, מדוע חושבים להקים קריית חב"ד בעיר בזמן שבערים אחרות אין.
-===בית כנסת חב"ד משכן משה===
-בשנת [[תשע"ו]] הקים רב העיר הרב הכט בית חב"ד נוסף - ברובע 9 בעיר. בית חב"ד זה שוכן במבנה מפואר וייחודי בצורתו ונקרא בשם 'משכן משה' ע"ש הנגיד ר' משה מיראלשוילי. המבנה הוקם בסיוע עיריית אילת ובתרומתם הנדיבה של הנגידים ר' מיכאל ובנו ר' יצחק מירילשוילי. בשלב זה כולל המבנה אולם בית כנסת מפואר, ובשלב השני ייבנו אולם אירועים, ספרייה ומקווה טהרה. את הפעילות במבנה מנהל הרב יהודה טייכטל.
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 151: / שורה 161: @@
 * [https://col.org.il/news/123163 "הקשר של הרבי לאילת היה מיוחד ויוצא דופן" • וידאו מיוחד] {{וידאו}}{{COL}}
 *[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/12/5fd34a14d9898_1607682580.pdf תשורה הסוקרת את ייחסו של הרבי לאילת]{{PDF}}
+*[https://col.org.il/files/uploads/original/2024/02/65d20688aa1a3_1708263048.pdf בשליחות המלך] תשורה, הוראות הרבי לשליח הרב ישראל גליצנשטיין
+{{ערים בישראל}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:אילת]]
 [[קטגוריה:ערים שמסרו את מפתח העיר לרבי]]