שמעון בן ציון אייזנבך (אילת)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף שמעון אייזנבך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק בשליח הרבי ורב שכונת השחמון באילת. אם התכוונתם לסבו, הרב שמעון בן ציון, ראו שמעון בן-ציון אייזנבך.
הרב שמעון אייזנבך
הרב אייזנבך בשיחה עם הרב יצחק יוסף 2017-01-22 22-12.jpg
הרב אייזנבך בשיחה עם הרב יצחק יוסף
לידה כ"ה אלול תשכ"ג
ירושלים
מקום פעילות אילת
תחומי עיסוק רב שכונת השחמון, שליח הרבי באילת ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.

הרב שמעון בן ציון אייזנבך (יליד שנת תשכ"ג, 1964) הוא שליח הרבי לאילת, מנהל מוסדות חב"ד ורב שכונת השחמון בעיר.

תולדות חיים

בלימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד (משמאל) בעת ביקורו של ראש הממשלה יצחק רבין
עם מקורבים בחצר ביתו הפרטי של הרבי

נולד בשיכון חב"ד בירושלים בכ"ה אלול תשכ"ג לאביו הרב יצחק צבי אייזנבך ונקרא על שם סבו הרב שמעון בן ציון אייזנבך. מצד סבתו הוא מיוחס למשפחת הילפרין - סלונים המעטירה ולרבנית מנוחה רחל, כצאצא של אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הזקן.

למד בישיבה קטנה בישיבת תורת אמת בירושלים ולאחר מכן בישיבה גדולה למד בתומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תש"מ לאחר שזכה בגורל שנערך על נסיעה לרבי נסע לרבי כנציג הישיבה וזכה להיכנס ליחידות פרטית בחדרו של הרבי, בה איחל לו הרבי: "תשפיע על חבריך המשתתפים בגורל שיהיו אמת'ע חסידים, און אמת'ע יראי שמים" [= תשפיע על חבריך שיהיו חסידים אמיתיים ויראי שמים אמיתיים].

בשנת תשמ"ב יצא לשליחות בישיבת תות"ל קריית גת יחד עם עשרה מחבריו ופעל רבות בעיר בעיקר בקרב הילדים ונוער.

בשנת תשמ"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', במהלכה סייע במציאת מראי מקומות מתוך השולחן ערוך לענינים המתבארים בשיחותיו של הרבי . בשנת תשמ"ה נישא עם מרת לאה בת הרב שמואל יהודה ויינפלד (לימים מנהלת בית ספר חב"ד אילת ואחראית נשי ובנות חב"ד בעיר), בעל הפירוש "שי למורא". לאחר נישואיו נכנס ללמוד בהוראת הרבי בכולל במשך שנתיים. עם סיום תקופת לימודיו בכולל התבקש על ידי שליח הרבי באילת דאז, הרב ישראל צבי גליצנשטיין לצאת לשליחות בעיר. לאחר שפנה לרבי, הורה הרבי להיוועץ במשפיעים תושבי ארץ הקודש, ולאחר התייעצות עם המשפיעים ר' מענדל פוטרפס ור' זאב וולף קסלמן, אישר הרבי ועודד את הרב אייזנבך לצאת לשליחות באילת.

פעילות ציבורית

הרב אייזנבך הגיע לעיר אילת בשנת תשמ"ו יחד עם משפחתו. עם יציאתו לשליחות קיבל את ברכת הרבי: "ברכה והצלחה". עם תחילת השליחות בעיר, ניהל הרב אייזנבך את מוסדות חב"ד בעיר ומנהלם עד היום, ופעל להגברת הפעילות בעיר. לאחר מספר שנות שליחות קיבל הצעה לכהן כמנהל תלמוד תורה בעיר מרכזית, ושאל את הרבי האם לעבור לעיר הזאת ולקבל את ההצעה או "שמא עדיף פעילות פחותה באילת הרחוקה ולהגביר בה את הפעילות ואולי גם במשך הזמן, חב"ד באילת תתפתח ויהיה יותר צורך בי". הרבי מתח קו תחת המילים "שמא עדיף פעילות פחותה באילת" וכתב: "וכו', אזכיר על הציון"[1].

כשעבר על יד הרבי בחלוקת דולרים מכ"ו שבט תשנ"א, אמר לו הרבי: "הצלחה רבה אין אילת".

במשך שנים רבות כתב בעיתון "העיר אילת" מדור שבועי תחת הכותרת "אביסל אידישקייט - יהדות על קצה המזלג". באדר תנש"א כשהכניס לרבי צילומים מהמדור ענה הרבי: "נת' ות"ח ת"ח והזמ"ג [והזמן גרמא] דמרבים בדברים המשמחים וכו' אזכיר אה"צ"[2]. כשהכניס בכסלו תשנ"ב לרבי קובץ של כמאה טורים שפרסם, ענה הרבי: "נת' ות"ח המענה גם על הנ"ל - בהשיחות להשלוחים שי' וכדאי שידפיס אלבום מחלק מהנ"ל בכדי לתת מזכרת להתורמים שי' ואז ישמיט הבלתי רצוי שנדפס בהמשך לאביסל כו'[3]. אזעה"צ"[4].

בטבת תשנ"ב שאל את הרבי אודות כתיבת ספר תורה לבית חב"ד, ובכך יוכל לממן ולמנף את פעילות המוסדות בעיר, ובתגובה כתב הרבי: "כמה ספרי תורה חסרים". בעקבות המענה שלא היה ברור, ולאחר היוועצות עם כמה רבנים ומשפיעים בארץ, כתב לרבי שהבין מתגובה זו, שהרבי אינו חפץ בכתיבת ספר תורה לטובת המוסדות, וביקש מהרבי ברכה עבור המוסדות. אך במענה על מכתב זה כתב הרבי, כי לא הובן כוונתו:"הרי מפורש במענתי שמעתיק שאם חסר ס"ת יש למלאות החסרון (באם ב' ב')", ואף הרבי הוסיף בתמיהה, כי "אולי יסבירני מהי שאלתו בדבר הברור?". ואכן לאחר מספר חודשים הכניס את ספר התורה לבית חב"ד באילת, באירוע ענק ומפואר, בה השתתפו מר אריק שרון, הרב יצחק דוד גרוסמן ועוד אישי ציבור ורבנים מפורסמים מכל רחבי הארץ[5].

כאשר הוקמה בשנת תשנ"ח שכונת השחמון באילת, נבחר הרב אייזנבך לרבה של השכונה הגדולה (המתפרסת כיום על רוב שטח העיר), ועבר להתגורר בה על מנת לפעול עם תושבי המקום, שם הקים את בית הכנסת ובית המדרש 'נצח ישראל', שכיום הוא המרכז יהדות הגדול ביותר באילת ובמישור הערבה. לאחר כמה שנים הקים בבית הכנסת ספרייה גדולה ורחבה של ספרים עיוניים תורניים מגוונים ובעיקר בתחום תורת החסידות. ספריה זו הינה הספרייה התורנית-חסידית, הגדולה ביותר באזור הדרום.

בשנת תשע"ו הקים דגם מיוחד של המשכן[6]. המשכן בנוי מכל החלקים עד האחרון שבהם, החל מהקרשים עם שתי הידיות התחתונות, טבעות עליונות, בריחים חיצוניים, בריח התיכון, אדנים, טבעות ועוד. כמו כן נפרסו על גבי המשכן כל סוגי היריעות המפורטים בתורה כאשר כל אחד מהיריעות מחובר ממספר החלקים המדוייקים שקבעה התורה. המשכן ממוקם בבית ספר חב"ד בעיר. משכן זה הינו המדויק ביותר על כל פרטיו לפי שיטת רש"י.

הרב אייזנבך הוא ידיד קרוב של ראש העיר של אילת, וראש העיר לשעבר, סגן שר החינוך כיום, מר מאיר יצחק הלוי, אתו מתכנן אירועי יהדות והתוועדויות בעיר. הרב אייזנבך אהוד על תושבי העיר, ולקראת יום הולדתו החמישים ארגנו בני הקהילה מסיבת הפתעה ענקית לכבודו בה השתתף גם ראש העיר ואישי ציבור רבים מהעיר ומהארץ[7].

הרב אייזנבך ידוע כבעל 'קאך' בלימוד הרמב"ם, ומרצה פעמים רבות בכנסים ואירועים של סיומי הרמב"ם בארץ ישראל. כמו כן, בשנת תש"פ, הקים הרב אייזנבך 'מכון כתובה כהלכתה' - אשר בוחנת ובודקת כתובות רבות בדקדוק ובקפידה.

החל משנת תשע"ח מפרסם הרב אייזנבך טור שבועי באתר col, תחילה סיפורים וזכורנות על המשפיע אצלו למד, ר' מענדל פוטרפס. בשנת תשע"ט החליף את המדור לסיפורים וזכרונות חסידיים ממאורעות הקשורים בעיקר עם הרבי בשם 'סיפורים מכלי ראשון'.

ספריו

  • אביסל יידישקייט - יהדות על קצה המזלג. אוסף כתבות שפורסמו בעתון המקומי, שיצא לאור ע"פ בקשת הרבי, אילת תשנ"ב.
  • תרי"ג מצות - ספר לימוד לילדים המביא את עיקרי המצוות, בהוצאת מפעל תרי"ג מצות של צעירי אגודת חב"ד ארץ הקודש, ירושלים תש"נ.
  • עיקרי החשבונות - ביאור להלכות קידוש החודש ללומדי הרמב"ם היומי, בהוצאת בית חב"ד אילת, תשס"ח.
  • בזאת תבחנו- מבחנים על הרמב"ם, חלק ד', המשיך את עבודת אביו, הרב יצחק צבי אייזנבך.

משפחתו

חתניו
  • הרב חיים זקלס משפיע בתומכי תמימים אלעד
  • הרב אליעזר זוננפלד ר"מ בישיבת תות"ל באלעד
  • הרב לוי יצחק גרליצקי שליח הרבי בתל אביב
  • הרב מנחם מענדל אשכנזי, שליח הרבי ורבה של היישוב באר אורה והערבה הדרומית
  • הרב אהרן פרידמן, שליח הרבי באילת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים