תענית תשעה באב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:57, 14 באוגוסט 2024

ערך זה עוסק ביום התענית. אם התכוונתם ליום בלוח השנה העברי, ראו ט' במנחם אב.

תשעה באב הוא יום תענית לזכר כמה מאורעות פורענות שאירעו בו, ובראשם חורבן בית המקדש הראשון והשני. יום זה הוא החמור ביותר מבין הצומות שמדרבנן, והוא נוהג החל מהלילה. כאשר ט' במנחם אב חל בשבת, נדחה התענית ליום ראשון, י' במנחם אב.

יום זה הוא גם יום לידתו של משיח. בביאת המשיח, יהפך תשעה באב - עם כל הצומות - ליום שמחה ומועד.

אירועי היום[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשנה^[1] נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע תשעה באב ליום צום:

בליל תשעה באב עם ישראל בכה על דברי המרגלים, ונגזר שלא יכנסו לארץ ישראל.
בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים.
בית המקדש השני נחרב על ידי הרומאים.
טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח הר הבית.
חורבן העיר ביתר על ידי הרומאים וסיום מרד בר כוכבא. 580 אלף יהודים נרצחו.

עוד אירועים:

גירוש יהודי אנגליה בשנת ה'נ.
גירוש צרפת הגדול בשנת ה'ס"ו
גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב
הצטרפות גרמניה למלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד
גירוש גוש קטיף בשנת תשס"ה

מהלכות וממנהגי תשעה באב[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום זה נהוגים מנהגי אבל, ואסורים אכילה ושתיה, וכן רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה - כמו ביום הכיפורים. חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של י' באב.

חלק מהמנהגים, מתחילים כבר בערב תשעה באב בחצות היום:

מאז חצות נמנעים מלימוד עניני תורה כיון שהם משמחי לב, מלבד אלו העוסקים בעניני אבלות^[2].
בסעודה המפסקת אוכלים כל אחד לעצמו, ולא בהתכנסות, עם תבשיל אחד בלבד, ונוהגים לאכול ביצה טבולה באפר^[3].
יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום. בהלכה מדובר על כסא עד ג' טפחים ובמידות ימינו 24 ס"מ, הרב יוסף ישעיה ברוין מביא כי בחב"ד לא הקפידו על המידה אלא ישבו על כסא נמוך גם אם גבוה מעט מ24 ס"מ^[4].
בתפילת שחרית לא מניחים תפילין^[5], ולא אומרים תחנון, לפני מנחה מניחים תפילין ואומרים קריאת שמע והשלמות מתפילת שחרית.
קוראים בתורה בשחרית ובמנחה.
מסירים הפרוכת מארון הקודש, עד חצות היום.
עורכים סיום על מסכת מועד קטן, שעוסק בעניני אבלות.

בשנת תשל"ג עורר הרבי לערוך כינוס ילדים ביום זה בכותל המערבי^[6].

לימוד תורה בתשעה באב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על מגילת איכה.

את לימודי החת"ת של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את החת"ת של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור הרמב"ם היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום.

הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת אדמו"ר הצמח צדק למגילת איכה (מתוך ספר אור התורה), שם נתבארו כמה מאמרי חז"ל שבמשנה, ובפרט שיש בהם חיבור פנימיות התורה עם נגלה דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.

בתשעה באב תרע"ד חזר אדמו"ר הרש"ב מאמר חסידות לאחר הסעודה המפסקת, אמירת המאמר נמשכה לתוך ליל תשעה באב^[7], בשל מעשה זה ובשל מנהג חב"ד שמותר לאבל^[8] ללמוד חסידות יש מרבני חב"ד המתירים ללמוד חסידות בתשעה באב^[9], הרב יהודה לייב נחמנסון אוסר זאת^[10], הוא תולה את איסורו בכך שחלק מהלומדים חסידות אינם בדרגת "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שליבו נוקף בקרבו" ולימודם נעשה מתוך עונג ובקלילות.

לידת המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד משיח^[11] ששמו מנחם^[12], כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ההלכה יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.

אף מובא בהלכה כי אין לומר תחנון ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי^[13]". דבר זה מרמז על קירוב ביאת המשיח ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימל ביום זה.

הרבי כותב שהיות ומשיח נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי לקדש את הלבנה תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.

תשעה באב שחל בשבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר תשעה באב חל בשבת, התענית נדחית ליום ראשון ומתחילה במוצאי שבת. בשבת עם קביעות כזאת, ראו על הרבי שמחה מיוחדת יותר מכל שבתות השנה, ואף בשיחות רבות ביאר את מעלת התענית כשחלה בשבת, מכיוון שכל ענין התענית הוא חיובי, כי החורבן והירידה היא בעצם בשביל העלייה המחודשת והיותר נעלית, לכן כאשר התענית חל בשבת, החלק השלילי שביום נדחה למחרת והחלק החיובי נשאר, ולכן השמחה גדולה. ובפרט ששבת עצמה קשורה לגאולה כנאמר "מזמור שיר ליום השבת" ופירושו "לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים^[14]".

כשתשעה באב חל בשבת, באופן קבוע זאת תהיה שבת חזון והעניינים המיוחדים בשבת זו בה "מראים לכל אחד ואחד מישראל המקדש דלעתיד מרחוק", מדגישים יותר את התגלות המשיח ביום זה^[15].

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרס"ג חל תשעה באב בשבת, ואת הסעודה מפסקת ערך אדמו"ר הרש"ב עם מיני חלב, מטעמי בריאות^[16].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבית המלכות, כתבי יד קודש בקשר עם תשעה באב, נחמה ולידת משיח, שבועון כפר חב"ד 1917 עמוד 16
מנחם ציון, מנהגי האבלות של תשעה באב, שבועון כפר חב"ד גליון 1917 עמוד 35

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורי הרבי על תשעה באב בספר 'שערי המועדים - חודש אב'
המאמר של אדמו"ר הצ"צ ללימוד בתשעה באב -
הסיבה לקידוש לבנה במוצאי הצום – כיון שהיום נולד משיח - מכתב מהרבי
הרב יצחק ערד, "פנימיות החורבן"
8 טיפים לצום קל
מכתב הרבי הריי"צ המתאר את אירועי תשעה באב ● מטלטל - באתר י' אב תשע"ו
רבי לילדים: הַשּׁוֹר שֶׁגָּעָה • שעת סיפור
מאניס פרידמן, למה אנחנו עדיין צמים בתשעה באב?

מדיה עם הרבי

הלכות ומנהגים

ספר המנהגים תשעה באב בהוצאת מכון פענוחים (הקישור אינו פעיל, ח' אב תשפ"ד)
שיעור הכנה מיוחד בהלכות תשעה באב עם הרב הראל
תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים -
דיני ומנהגי תשעה באב
הרב יהודה לייב נחמנסון, הלכות ומנהגי תשעה באב

הערות שוליים

↑ תענית פ"ד משנה ו.
↑ לרב אפרים פיקרסקי^[^{דרוש מקור]}שיום הולדתו י' באב חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי להוסיף בלימוד הנגלה ביום ההולדת בדברים המותרים, ולהוסיף בלימוד החסידות, ולאחר הפוגה קלה המשיך הרבי והפטיר: "נו, בחסידות יש את רשימות הצמח צדק על איכה" (באופן שהיה ניתן להבין שבלימוד חסידות לא נורא אם יוסיף לא רק בדברים המותרים).
↑ על פי עדותו של ר' חס"ד הלברשטאם, הרבי נוהג ליטול ידיים לסעודה ולאכול בייגל (ככל הנראה מכיון שצורתו עגולה, מאכל אבלים), עם ביצה, וכאשר שנה אחת לא היה בייגל, שאל על כך הרבי ולבסוף אמר שעשה לעצמו בייגל באמצעות חור שיצר בלחם שהניחו לפניו. הרב חיים זילבר, דבר החסידות ואתחנן תש"פ.
↑ לוח יומי שלושת השבועות תשפ"ד
↑ אם כי רבותינו נשיאינו נהגו בחשאי להניח תפילין גם בשחרית
↑ שלשלת היחס עמ' 28.
↑ ספר המנהגים עמ' 46 הערה 11.
↑ ספר המנהגים עמ' 77.
↑ האם מותר ללמוד חסידות בתשעה באב? באתר סמס לרב של מכון הלכה חב"ד.
↑ האם מותר לראות סרטים בתשעה באב הרב נחמנסון (א' מנחם-אב תשפ"ד. בית כנסת חב"ד כפר סבא) דקה: 4:20
↑ להעיר, כי בתשעה באב מתחילים "תשעה ירחי לידה" עד לי"א ניסן.
↑ ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - תשב"ץ חלק ג' סימן י"ח.
↑ איכה א, ט"ו.
↑ מסכת תמיד בסופה
↑ שיחת ש"פ דברים ה'תנש"א. ראה ערך דבר מלכות דברים.
↑ הערות לכתר שם טוב אות שיח, הוצאת קה"ת.

[1] תענית פ"ד משנה ו.

[2] לרב אפרים פיקרסקי^[^{דרוש מקור]}שיום הולדתו י' באב חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי להוסיף בלימוד הנגלה ביום ההולדת בדברים המותרים, ולהוסיף בלימוד החסידות, ולאחר הפוגה קלה המשיך הרבי והפטיר: "נו, בחסידות יש את רשימות הצמח צדק על איכה" (באופן שהיה ניתן להבין שבלימוד חסידות לא נורא אם יוסיף לא רק בדברים המותרים).

[3] על פי עדותו של ר' חס"ד הלברשטאם, הרבי נוהג ליטול ידיים לסעודה ולאכול בייגל (ככל הנראה מכיון שצורתו עגולה, מאכל אבלים), עם ביצה, וכאשר שנה אחת לא היה בייגל, שאל על כך הרבי ולבסוף אמר שעשה לעצמו בייגל באמצעות חור שיצר בלחם שהניחו לפניו. הרב חיים זילבר, דבר החסידות ואתחנן תש"פ.

[4] לוח יומי שלושת השבועות תשפ"ד

[5] אם כי רבותינו נשיאינו נהגו בחשאי להניח תפילין גם בשחרית

[6] שלשלת היחס עמ' 28.

[7] ספר המנהגים עמ' 46 הערה 11.

[8] ספר המנהגים עמ' 77.

[9] האם מותר ללמוד חסידות בתשעה באב? באתר סמס לרב של מכון הלכה חב"ד.

[10] האם מותר לראות סרטים בתשעה באב הרב נחמנסון (א' מנחם-אב תשפ"ד. בית כנסת חב"ד כפר סבא) דקה: 4:20

[11] להעיר, כי בתשעה באב מתחילים "תשעה ירחי לידה" עד לי"א ניסן.

[12] ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - תשב"ץ חלק ג' סימן י"ח.

[13] איכה א, ט"ו.

[14] מסכת תמיד בסופה

[15] שיחת ש"פ דברים ה'תנש"א. ראה ערך דבר מלכות דברים.

[16] הערות לכתר שם טוב אות שיח, הוצאת קה"ת.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ==אירועי היום==
-{{קובץ|שבעה עשר בתמוז|ציור המתאר את חורבן בית המקדש}}
 ב[[משנה]]{{הערה|תענית פ"ד משנה ו.}} נמנים חמישה מאורעות שבגללם נקבע תשעה באב ליום צום:
@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 *טורנוסרופוס הרשע חרש את שטח [[הר הבית]].
 *חורבן העיר ביתר על ידי הרומאים וסיום מרד בר כוכבא. 580 אלף יהודים נרצחו.
-==מנהגי תשעה באב==
+עוד אירועים:
+*גירוש יהודי אנגליה בשנת ה'נ.
+*גירוש [[צרפת]] הגדול בשנת ה'ס"ו
+*גירוש [[ספרד]] בשנת ה'רנ"ב
+*הצטרפות [[גרמניה]] ל[[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת [[תרע"ד]]
+*[[גירוש גוש קטיף]] בשנת [[תשס"ה]]
+==מהלכות וממנהגי תשעה באב==
 ביום זה נהוגים מנהגי [[אבלות|אבל]], ואסורים אכילה ושתיה, וכן רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה - כמו ב[[יום הכיפורים]]. חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של [[י' באב]].
+[[קובץ:ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ.jpg|ממוזער|ארון הקודש ב-770, ט' באב תש"פ]]
+חלק מהמנהגים, מתחילים כבר בערב תשעה באב בחצות היום:
+*מאז חצות נמנעים מלימוד עניני תורה כיון שהם משמחי לב, מלבד אלו העוסקים בעניני אבלות{{הערה|לרב [[אפרים פיקרסקי]]{{מקור}}שיום הולדתו [[י' באב]] חל בחלק מהשנים ביום התענית (כאשר תשעה באב נדחה), הורה הרבי להוסיף בלימוד הנגלה ביום ההולדת בדברים המותרים, ולהוסיף בלימוד החסידות, ולאחר הפוגה קלה המשיך הרבי והפטיר: "נו, בחסידות יש את רשימות הצמח צדק על איכה" (באופן שהיה ניתן להבין שבלימוד חסידות לא נורא אם יוסיף לא רק בדברים המותרים).}}.
+*בסעודה המפסקת אוכלים כל אחד לעצמו, ולא בהתכנסות, עם תבשיל אחד בלבד, ונוהגים לאכול ביצה טבולה באפר{{הערה|על פי עדותו של ר' חס"ד הלברשטאם, הרבי נוהג ליטול ידיים לסעודה ולאכול בייגל (ככל הנראה מכיון שצורתו עגולה, מאכל אבלים), עם ביצה, וכאשר שנה אחת לא היה בייגל, שאל על כך הרבי ולבסוף אמר שעשה לעצמו בייגל באמצעות חור שיצר בלחם שהניחו לפניו. הרב חיים זילבר, דבר החסידות ואתחנן תש"פ.}}.
+*יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום. בהלכה מדובר על כסא עד ג' טפחים ובמידות ימינו 24 ס"מ,  הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] מביא כי בחב"ד לא הקפידו על המידה אלא ישבו על כסא נמוך גם אם גבוה מעט מ24 ס"מ{{הערה|לוח יומי שלושת השבועות תשפ"ד}}.
+*ב[[תפילת שחרית]] לא מניחים תפילין{{הערה|אם כי [[רבותינו נשיאינו]] נהגו בחשאי להניח תפילין גם בשחרית}}, ולא אומרים תחנון, לפני [[מנחה]] מניחים [[תפילין]] ואומרים [[קריאת שמע]] והשלמות מתפילת שחרית.
+*קוראים בתורה ב[[שחרית]] ובמנחה.
+*מסירים הפרוכת מארון הקודש, עד חצות היום.
+*עורכים [[סיומי מסכת|סיום]] על מסכת מועד קטן, שעוסק בעניני אבלות.
-* יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום.
-* ב[[תפילת שחרית]] לא מניחים תפילין{{הערה|אם כי [[רבותינו נשיאינו]] נהגו להניח תפילין בשחרית}}, ולא אומרים תחנון, לפני [[מנחה]] מניחים [[תפילין]] ואומרים [[קריאת שמע]].
-* קוראים בתורה ב[[שחרית]] ובמנחה.
 בשנת [[תשל"ג]] עורר [[הרבי]] לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]{{הערה|1=[[שלשלת היחס]] עמ' 28.}}.
@@ שורה 29: / שורה 43: @@
 הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. [[הרבי]] אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[מגילת איכה]] (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.
+בתשעה באב [[תרע"ד]] חזר [[אדמו"ר הרש"ב]] מאמר חסידות לאחר הסעודה המפסקת, אמירת המאמר נמשכה לתוך ליל תשעה באב{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=54 ספר המנהגים עמ' 46 הערה 11.]}}, בשל מעשה זה ובשל מנהג חב"ד שמותר ל[[אבל]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=85 ספר המנהגים עמ' 77.]}} ללמוד חסידות יש מרבני חב"ד המתירים ללמוד חסידות בתשעה באב{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/5b50739973a3b8286372ad32 האם מותר ללמוד חסידות בתשעה באב?] באתר סמס לרב של [[מכון הלכה חב"ד]].}}, הרב [[יהודה לייב נחמנסון]] אוסר זאת{{הערה|[https://sinun770.org/האם-מותר-לראות-סרטים-בתשעה-באב-▪️-הרב-נ/ האם מותר לראות סרטים בתשעה באב  הרב נחמנסון  (א' מנחם-אב תשפ"ד. בית כנסת חב"ד כפר סבא) דקה: 4:20]}}, הוא תולה את איסורו בכך שחלק מהלומדים חסידות אינם בדרגת "אין מוסרין סתרי תורה אלא למי שליבו נוקף בקרבו" ולימודם נעשה מתוך עונג ובקלילות.
 == לידת המשיח ==
-ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] ששמו מנחם{{הערה|ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - [[תשב"ץ]] חלק ג' סימן י"ח.}}, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
+ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]]{{הערה|להעיר, כי בתשעה באב מתחילים "תשעה ירחי לידה" עד לי"א ניסן.}} ששמו מנחם{{הערה|ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - [[תשב"ץ]] חלק ג' סימן י"ח.}}, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
-אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערת שוליים|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת ה[[משיח]] ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם [[שטריימל]] ביום זה.
+אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערה|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת ה[[משיח]] ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם [[שטריימל]] ביום זה.
 הרבי כותב שהיות ו[[משיח]] נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי [[קידוש לבנה|לקדש את הלבנה]] תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.
@@ שורה 41: / שורה 57: @@
 ב[[שבת]] עם קביעות כזאת, ראו על [[הרבי]] שמחה מיוחדת יותר מכל שבתות השנה, ואף ב[[שיחות]] רבות ביאר את מעלת התענית כשחלה בשבת, מכיוון שכל ענין התענית הוא חיובי, כי החורבן והירידה היא בעצם בשביל העלייה המחודשת והיותר נעלית, לכן כאשר התענית חל בשבת, החלק השלילי שביום נדחה למחרת והחלק החיובי נשאר, ולכן השמחה גדולה. ובפרט ששבת עצמה קשורה לגאולה כנאמר "מזמור שיר ליום השבת" ופירושו "לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים{{הערה|מסכת תמיד בסופה}}".
-כשתשעה באב חל בשבת, באופן קבוע זאת תהיה [[שבת חזון]] והעניינים המיוחדים בשבת זו בה "מראים לכל אחד ואחד מישראל המקדש דלעתיד מרחוק", מדגישים יותר את התגלות המשיח ביום זה{{הערה|שיחת ש"פ דברים ה'תנש"א}}.
+כשתשעה באב חל בשבת, באופן קבוע זאת תהיה [[שבת חזון]] והעניינים המיוחדים בשבת זו בה "מראים לכל אחד ואחד מישראל המקדש דלעתיד מרחוק", מדגישים יותר את התגלות המשיח ביום זה{{הערה|שיחת ש"פ דברים ה'תנש"א. ראה ערך [[דבר מלכות דברים]].}}.
+===אצל רבותינו נשיאינו===
+בשנת [[תרס"ג]] חל תשעה באב בשבת, ואת הסעודה מפסקת ערך אדמו"ר הרש"ב עם מיני חלב, מטעמי בריאות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/3/318.htm הערות לכתר שם טוב אות שיח, הוצאת קה"ת].}}.
 ==ראו גם==
 *[[קינות לתשעה באב]]
+*[[דבר מלכות דברים]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''מבית המלכות''', כתבי יד קודש בקשר עם תשעה באב, נחמה ולידת משיח, שבועון כפר חב"ד 1917 עמוד 16
+*'''מנחם ציון''', מנהגי האבלות של תשעה באב, שבועון כפר חב"ד גליון 1917 עמוד 35
 == קישורים חיצונים ==
 *'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15874&st=&pgnum=132&hilite= ביאורי הרבי על תשעה באב] בספר 'שערי המועדים - חודש אב''''
-*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
 *[http://chabad.info/files/eycha.pdf המאמר של אדמו"ר הצ"צ ללימוד בתשעה באב]{{PDF}} - {{אינפו}}
-*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55992 דיני ומנהגי תשעה באב]''' {{אינפו}}
 *'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%91-%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A0/ הסיבה לקידוש לבנה במוצאי הצום – כיון שהיום נולד משיח]''' - מכתב מהרבי {{אינפו}}
 * הרב [[יצחק ערד]], '''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55989 "פנימיות החורבן"]''' {{שמע}} {{אינפו}}
-*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3512 הלכות ומנהגי תשעה באב]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63153 8 טיפים לצום קל]
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63153 8 טיפים לצום קל]
 *{{קישור חבד און ליין|98846|מכתב הרבי הריי"צ המתאר את אירועי תשעה באב ● מטלטל||י' אב תשע"ו}}
+*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/693968/ רבי לילדים: הַשּׁוֹר שֶׁגָּעָה • שעת סיפור]''' {{וידפו}}
+*מאניס פרידמן, '''[https://col.org.il/news/146862 למה אנחנו עדיין צמים בתשעה באב?]''' {{וידאו}}{{COL}}
-;וידאו מהרבי
+;מדיה עם הרבי
-*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1231 תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ז]{{וידאו}}
+*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3002782 תשעה באב עם הרבי בשנת תשמ"ח{{בית חבד}}] [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1231 שנת תשמ"ז] {{*}} [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63164 שנת תשמ"ט] {{*}} [http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1990 שנת תש"נ] {{*}} [https://chabad.info/video/rebbe/yearround/609871/ שנת תנש"א{{וידאו}}{{אינפו}}]
-*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63164 תשעה באב אצל הרבי, שנת תשמ"ט]{{וידאו}}
+*'''[https://chabad.info/in-focus/609759/ רבי דרייב מציג: תשעה באב עם הרבי במשך השנים וידאו{{וידאו}} וגלריה{{תמונה}}{{אינפו}}]'''
-*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1990 תשעה באב אצל הרבי, שנת תש"נ]{{וידאו}}
+*'''[https://col.org.il/news/132586 ימים טובים לישראל: מה לומדים מהסמיכות של ט"ו באב לט' באב]''' {{COL}}{{וידאו}}
-*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=423 תשעה באב אצל הרבי, שנת תשנ"א]{{וידאו}}
+;הלכות ומנהגים
+*'''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2022/08/04-08-2022-09-29-52- ספר המנהגים תשעה באב בהוצאת מכון פענוחים]''' {{PDF}} {{קישור שבור|ח' אב תשפ"ד}}
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/692551/ שיעור הכנה מיוחד בהלכות תשעה באב עם הרב הראל]''' {{וידפו}}
+*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=140 תשעה באב, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55992 דיני ומנהגי תשעה באב]''' {{אינפו}}
+*הרב יהודה לייב נחמנסון, '''[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=3512 הלכות ומנהגי תשעה באב]''' {{וידאו}} {{אינפו}}
+{{בין המיצרים}}
 {{חגים וזמנים|}}
-{{הערות שוליים|}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תעניות]]
 [[קטגוריה:חגים וזמנים]]
+[[קטגוריה:בין המצרים]]

בין המיצרים
ציר הזמן	חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא
מנהגים	לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם
חוברות וספרים	אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה
ניגונים	ניגון ציון במשפט תפדה

חגים וזמנים
מדברי תורה	שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה
מדברי חכמים	חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין
תעניות	צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם
מנהג ישראל	חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב
שבתות מיוחדות	שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות