אבלות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אבל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבילות היא מצב הלכתי של אדם שמת אחד מקרובי משפחתו. זמן האבילות מחולק לארבע תקופות מרכזיות, כאשר בכל אחת מהן מנהגי האבלות הם שונים: תקופת ה'אנינות' - הזמן שבין הפטירה לבין הקבורה, תקופת ה'שבעה' - שבעת הימים מהקבורה, תקופת 'שלושים' - החודש הראשון מהקבורה ותקופת ה'שנה' הראשונה.

השם 'אבילות'[עריכה | עריכת קוד מקור]

את השם "אבילות" מסביר אדמו"ר הצמח צדק באופנים שונים[1]: א. מלשון צער[2] ב. מלשון חורבן[3]. ג. מלשון השחתה[4]. ד. מלשון בכיה[5].

מהותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהותו של ענין האבילות מבואר בתורת החסידות[6], שהוא הסתלקות 'מקיפים דחכמה', וזהו פנימיות תוכנו של הפס'[7] "ימותו ולא בחכמה". דבר זה אף מרומז בתואר "אבל" שהוא בגימטריא לג, משום שבחכמה ישנם ל"ב נתיבות חכמה שהם אורות פנימיים וא' היתר הוא המקיף דחכמה המסתלק.

הלכות ומנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנהג חב"ד להקים את המצבה בסמיכות האפשרית לימי השבעה.

האבל מניח תפילין גם ביום הראשון[8].

אדמו"ר הריי"צ היה אומר כל עניני לימוד התורה שבסדר התפילה, כמו פיטום הקטורת, איזהו מקומן, תנא דבי אליהו וכו', אלא שאמרם בלחש, וצוה שאחר יאמרם (יסיים) בקול רם[9].

על פי הלכה כאשר הלויית הנפטר נערכת בערב חג ומספיקים לשבת לניחום אבלים אפילו לזמן מועט קודם החג, האבלות מתבטלת מפני החג, והרבי מסביר שבמצב כזה עצם זה שכך התורה ציוותה מראה שאין צורך באבלות לזמן ארוך יותר[10].

שבעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שבעת ימי אבלות

מנהג השבעה הוא אחד מדיני אבלות, החל על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה של הנפטר, המחוייבים במשך שבעה ימים להישאר באותו בית ולקבל תנחומים, וכן חלים עליהם בימים אלו איסורים נוספים. ימים אלו נספרים מאז שעת הקבורה, ואף אם הספיקו לשבת ולקבל תנחומים רק זמן מועט לפני שהחשיך - נחשב מקצת היום ככולו ועולה למנין שבעת ימי אבלות.

בשבת שבתוך שבעת ימי השבעה חלים דיני אבלות רק בדברים שבצנעה אך האבלים הולכים לבית הכנסת, וכן כאשר באמצע ימי השבעה חל חג, האבלות נעצרת ומתבטלת[11].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מדריך לידידי שי' - ח"ב, קיצור דיני שמחות הלכות ומנהגי אבילות על פי מנהג חב"ד מאת לוי יצחק גרליק
  • הנשמות דעתה באים בהמשך לגלגולם הקודם, מענות קודש מהרבי אודות פטירה בגיל צעיר, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 14
  • הרב יוחנן מרוזוב, מנהג חב"ד בהנחת תפילין לאבל, הערות וביאורים - אהלי תורה, בהעלותך - חג השבועות תשפ"ב (גליון טז [א'ריז]) עמוד 58 ואילך.

הערות שוליים

  1. ראה בספר הליקוטים אות א' (א - אהוי"ר) ע' נה.
  2. כמו (ישעיה כ) "ואשלם נחומים לו ולאבליו" ובפירוש רש"י: למצטערים עליו.
  3. כמו (ירמיה יב, ד) "עד מתי תאבל הארץ" ובפירוש רש"י: תחרב.
  4. כמו (ישעיה כד, ד) "אבלה נבלה הארץ" ו(שם, ז) "אבל תירוש" שפירושו שהושחת התירוש.
  5. כמו (שלח יד, לט) "ויתאבלו העם מאד".
  6. ראה בספר הליקוטים שם. ובספר הערכים חלק א' ערך אבלות.
  7. איוב ד, כא.
  8. תורת מנחם.
  9. הרבי, בניחום אבלים בנובומינסק.
  10. ממכתב ל"ג בעומר תשמ"ח, להורי נערה ששמה מרים שנסתלקה בערב חג הפסח קודם זמן חיובה במצוות.
  11. אך אם לא הספיקו להתחיל לשבת שבעה, וכן כאשר נפטר בחג ונטמן בחול המועד וכיוצא בזה - השבעה נדחית ויושבים שבעה ימים לאחר החג.