תומכי תמימים קורסק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:13, 18 באוגוסט 2023

ישיבת תומכי תמימים קורסק החלה לפעול בעיר החל משנת תרצ"ג עבור בחורים מבוגרים, ומשנת תרצ"ז לבחורים צעירים. את הישיבה ייסד הרב בנימין אליהו גורודצקי.

מחלקה לבחורים מבוגרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת תרצ"ה, אז נפתחה בווראניז' מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים מיכאל טייטלבוים, שלום וילנקין, שאול שטיינבק. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק.

הישיבה הייתה במצב רוחני מעולה, בעוד שהמצב הגשמי היה קשה מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא במכתב ששיגר לרבי הריי"צ הת' שמעון שטיינבאק בשם תלמידי הישיבה: "כפי שפה עובדים ו' פועלים [=תלמידים] עבודת הקודש [=לימוד התורה], בסדר נכון כמקודם, ח' שעות נגלה וד' שעות דא"ח, כידוע לכבודו, ומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, ה' ירחם, וע"כ [=ועל כן] באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [=כסף למחיה]".

ובאגרת נוספת כותב יוסף וילנקין: "ונבקש לכבודם שישתדלו נא לשלוח לנו, כי צריכים אנו ביותר. וגם נוסף עובד אחד מקיעוו [=קייב], כי נחלו העובדים ר"ל [=רחמנא ליצלן] וד"ל^[1]. השי"ת [=השם יתברך] ישמרינו מכל רע ח"ו".

מחלקה לבחורים צעירים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרצ"ז נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני ‎12-15‏. בראשות הישיבה עמד הת' יחיאל מיכל רפפורט, ואיתו חבריו התמימים דובער גולדשמיד ושמעון שטילרמן. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, בחסידות, בנגלה ובשולחן ערוך, ותוך כדי למדו בינם לבין עצמם לימודי הסמכה לרבנות.

כעבור שנה חלה ר' מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר' שמעון שטילרמן, ובשנת תרצ"ט נשלח למקום הרב חנוך העניך רפפורט (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי.

מלבד העול הרוחני, היה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמי, אשר פעמים היווה עול כבד במיוחד.

התנכלות השלטונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד סוף שנת תרצ"ט למדו התלמידים בבית הכנסת של העיר, ואז התגלה שהקג"ב בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה הייתה גדולה לא יכלו לשהות בבית אחד זמן רב, ולכן נדדה הישיבה מבית לבית.

אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסוימת, היה ר' מענדל שיינמן. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר' בערל זלדין, ר' ברוך שיפרין, ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר - לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות.

הקג"ב המשיך כל העת במעקבו אחר הישיבה. באחד הימים כשיצאו מספר בחורים לרחוב, ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם, מה הם עושים ולאן הם הולכים, והתלמידים שתקו בחקירות ולא גילו דבר.

לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות במוסקבה ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה, מכיון שהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר.

הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש מנחם אב ת"ש^[2].

תלמידי הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים הראשונות של הישיבה למדו בה התמימים: בנציון קצנלסון, שאול שטיינבאק, יוסף וילנקין, שלום וילנקין. במשך הזמן נוספו אליהם בחורים נוספים שלמדו בקייב ועברו עם סגירתה של הישיבה שם, ביניהם: יעקב דובער גולדשמיד, אלימלך קפלן, מיכאל טייטלבוים, מיכל רפפורט, שמעון שטילרמן.

בחורים נוספים שלמדו במשך השנים: מרדכי לוין, שלום בער פרידמן, ישעיה גופין, שניאור זלמן לוין, הירשל סלווין, רפאל וילשנסקי, חיים בער וילשנסקי, יהושע רסקין, שלום דוב בער פבזנר, הערשיל צייטלין, יצחק גינזבורג, שניאור זלמן קצנלנבויגן, שלום בער מנקין, אברהם לוין, משה לוין, שלום מענדל קלמנסון.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור ברגר, והיו לאות ולמופת, תולדות חייו של ר' חנוך העניך רפופורט, תשפ"ב

הערות שוליים

↑ ודי למבין. ביטוי המשמש במקום שאי אפשר לפרט - באותו זמן סגרה המשטרה את הישיבה בעיר קייב והתלמידים התפזרו לכל מיני ערים וזאת כוונתו "נחלו העובדים"
↑ וראה בספר התמימים חלק א' עמ' צו.

[1] ודי למבין. ביטוי המשמש במקום שאי אפשר לפרט - באותו זמן סגרה המשטרה את הישיבה בעיר קייב והתלמידים התפזרו לכל מיני ערים וזאת כוונתו "נחלו העובדים"

[2] וראה בספר התמימים חלק א' עמ' צו.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-העיר קורסק ממוקמת כשש מאות קילומטר ממוסקבה הבירה; לרוחבה עובר נהר גדול שמחלק את העיר לשנים. 150 אלף תושבים חיו את חייהם בעיר זו, ומתוכם כמה מאות יהודים. בניהם כמה עשרות חסידי קאפוסט, ומספר מועט של חסידי חב”ד.
+'''ישיבת תומכי תמימים קורסק''' החלה לפעול [[קורסק|בעיר]] החל משנת [[תרצ"ג]] עבור בחורים מבוגרים, ומשנת [[תרצ"ז]] לבחורים צעירים. את הישיבה ייסד הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]].
-ישיבה חב”דית מחתרתית פעלה בעיר החל משנת תרצ”ג, אז נפתחה במקום מחלקה לבחורים מבוגרים. בין תלמידי הישיבה נמנו הת’: בנציון קצנלסון, שאול שטיינבאק, יוסף ושלום וילנקין. במשך הזמן נוספו עליהם בחורים נוספים, שלמדו בקיוב, ועם סגירת הישיבה בקיוב עברו לקורסק, וביניהם הת’: דובער גולדשמיד, אלימלך קפלן, מיכאל טייטלבוים, מיכאל רפפורט, שמעון שטילרמן.
+== מחלקה לבחורים מבוגרים ==
-בעוד החיים הרוחניים שיגשגו, הרי שהחיים הגשמיים היו קשים מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא בבקשות העזרה ששיגרו התלמידים ל[[אדמו"ר הריי”צ]]. במכתב מכ”ד טבת תרצ”ד כותב הת’ שמעון שטיינבאק (ראה צילום): כפי שפה עובדים ו’ פועלים [=תלמידים] עבודת הקודש [=לימוד התורה], בסדר נכון כמקודם, ח’ שעות נגלה וד’ שעות דא”ח, כידוע לכבודו, ומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, ה’ ירחם, וע”כ באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [=כסף למחיה].
+במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת [[תרצ"ה]], אז נפתחה ב[[תומכי תמימים ווראניז'|ווראניז']] מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים [[מיכאל טייטלבוים]], [[שלום וילנקין]], [[שאול שטיינבק]]. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק.
-ובאגרת נוספת כותב ה”ר יוסף וילנקין: “ונבקש לכבודם שישתדלו נא לשלוח לנו, כי צריכים אנו ביותר. וגם נוסף עובד אחד מקיעוו, כי נחלו העובדים ר”ל וד”ל [באותו זמן סגרה המשטרה את הישיבה בעיר קייב והתלמידים התפזרו לכל מיני ערים וזאת כוונתו “נחלו העובדים”]. השי”ת ישמרינו מכל רע ח”ו”.
+הישיבה הייתה במצב רוחני מעולה, בעוד שהמצב הגשמי היה קשה מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא במכתב ששיגר ל{{ה|רבי הריי"צ}} [[הת']] [[שמעון שטיינבאק]] בשם תלמידי הישיבה: {{ציטוטון|כפי שפה עובדים ו' פועלים [{{=}}תלמידים] עבודת הקודש [{{=}}[[לימוד תורה|לימוד התורה]]], בסדר נכון כמקודם, ח' שעות [[נגלה]] וד' שעות [[דא"ח]], כידוע לכבודו, ומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, ה' ירחם, וע"כ [{{=}}ועל כן] באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [{{=}}כסף למחיה]}}.
-במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת תרצ”ה, אז נפתחה בווראניז’ מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים [[מיכאל טייטלבוים]], שלום וילנקין, שאול שטיינבאק. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק.
+ובאגרת נוספת כותב [[יוסף וילנקין]]: {{ציטוטון|ונבקש לכבודם שישתדלו נא לשלוח לנו, כי צריכים אנו ביותר. וגם נוסף עובד אחד מקיעוו [{{=}}[[קייב]]], כי נחלו העובדים ר"ל [{{=}}רחמנא ליצלן] וד"ל{{הערה|ודי למבין. ביטוי המשמש במקום שאי אפשר לפרט - באותו זמן סגרה המשטרה את הישיבה בעיר קייב והתלמידים התפזרו לכל מיני ערים וזאת כוונתו "נחלו העובדים"}}. השי"ת [{{=}}השם יתברך] ישמרינו מכל רע ח"ו}}.
-למחרת יוה”כ תרצ”ו נקראו שלשה מהבחורים לצבא. הם שיגרו מכתב דחוף לרבי הריי”צ ובקשו את ברכתו. כאשר התייצבו, הם נשאלו שאלות רבות על עבודתם, מקום מגוריהם, משפחתם, ורק לאחר שחתמו על כל הטפסים -שוחררו. כעבור מספר ימים נקראו שוב למבחן ואז קיבלו פטור המשחררם מהצבא. כאשר קיבלו את הפטור בישרו לרבינו: “הבראנו”, ורבינו השיבם: “מז”ט לשלשתכם וברוכים תהיו בכל עבודתכם...”.
+== מחלקה לבחורים צעירים ==
+בשנת [[תרצ"ז]] נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני ‎12-15‏. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד [[הת']] [[יחיאל מיכל רפפורט]], ואיתו חבריו התמימים [[דובער גולדשמיד]] ו[[שמעון שטילרמן]]. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, ב[[חסידות]], ב[[נגלה]] וב[[שולחן ערוך]], ותוך כדי למדו בינם לבין עצמם לימודי [[הסמכה לרבנות]].
+כעבור שנה חלה ר' מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר' שמעון שטילרמן, ובשנת [[תרצ"ט]] נשלח למקום הרב [[חנוך העניך רפפורט]] (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי.
-==מחלקה לבחורים צעירים==
+מלבד העול הרוחני, היה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמי, אשר פעמים היווה עול כבד במיוחד.
-בשנת תרצ”ז נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני ‎12-15‏. בראש הישיבה עמד הת’ יחיאל מיכל רפפורט, ואיתו עמו חבריו התמימים דובער גולדשמיד ושמעון שטילרמן. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, בחסידות ובנגלה ובשו”ע, ותוך כדי למדו בינם לבין-עצמם לימודי הסמכה לרבנות.
+== התנכלות השלטונות ==
+עד סוף שנת [[תרצ"ט]] למדו התלמידים ב[[בית הכנסת]] של העיר, ואז התגלה שה[[קג"ב]] בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה הייתה גדולה לא יכלו לשהות בבית אחד זמן רב, ולכן נדדה הישיבה מבית לבית.
-כעבור שנה חלה ר’ מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר’ שמעון שטילרמן, ובתרצ”ט נשלח למקום הרה”ח חנוך העניך ע”ה רפפורט (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי.
+אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסוימת, היה ר' [[מענדל שיינמן]]. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר' [[בערל זלדין]], ר' [[ברוך שיפרין]], ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר - לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות.
-מלבד העול הרוחני, היה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמי, אשר פעמים היווה עול כבד במיוחד.
+הקג"ב המשיך כל העת במעקבו אחר הישיבה. באחד הימים כשיצאו מספר בחורים לרחוב, ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם, מה הם עושים ולאן הם הולכים, והתלמידים שתקו בחקירות ולא גילו דבר.
-==הקג"ב בעקבות הישיבה==
+לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות ב[[מוסקבה]] ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה, מכיון שהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר.
-עד סוף תרצ”ט למדו התלמידים בביהכנ”ס של העיר, ואז התגלה שהקג”ב בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה היתה גדולה לא יכלו לשהות בבית אחד זמן רב, ולכן נדדה הישיבה מבית לבית.
+הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש [[מנחם אב]] [[ת"ש]]{{הערה|וראה ב[[ספר התמימים]] חלק א' עמ' צו.}}.
-אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסויימת, היה ר’ מענדל שיינמן. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר’ בערל זלדין, ר’ ברוך שיפרין, ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר -לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות.
+== תלמידי הישיבה ==
+בשנים הראשונות של הישיבה למדו בה ה[[תמימים]]: [[בנציון קצנלסון]], [[שאול שטיינבאק]], [[יוסף וילנקין]], [[שלום וילנקין]]. במשך הזמן נוספו אליהם בחורים נוספים שלמדו ב[[תומכי תמימים קייב|קייב]] ועברו עם סגירתה של הישיבה שם, ביניהם: [[יעקב דובער גולדשמיד]], [[אלימלך קפלן]], [[מיכאל טייטלבוים]], [[מיכל רפפורט]], [[שמעון שטילרמן]].
-הקג”ב המשיך כל העת במעקבו אחר הישיבה. יום אחד, כשיצאו מספר בחורים לרחוב, ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם, מה הם עושים ולאן הם הולכים, וב”ה הם לא הצליחו להוציא מהם מידע.
+בחורים נוספים שלמדו במשך השנים:
+[[מרדכי לוין]], [[שלום בער פרידמן]], [[ישעיה גופין]], [[שניאור זלמן לוין]], [[הירשל סלווין]], [[רפאל וילשנסקי]], [[חיים בער וילשנסקי]], [[יהושע רסקין]], [[שלום דוב בער פבזנר]], [[הערשיל צייטלין]], [[יצחק גינזבורג]], [[שניאור זלמן קצנלנבויגן]], [[שלום בער מנקין]], [[אברהם לוין]], [[משה לוין]], [[שלום מענדל קלמנסון]].
-לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות במוסקבה ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה, מכיון שהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר.
+==לקריאה נוספת==
+*שניאור ברגר, '''והיו לאות ולמופת''', תולדות חייו של ר' [[חנוך העניך רפופורט]], [[תשפ"ב]]
-הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש מנחם-אב ת”ש.
+{{הערות שוליים}}
+{{תבנית:תומכי תמימים}}
-==התלמידים שלמדו בישיבה בין השנים תרצ”ג - ת”ש:==
+[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ק]]
+[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ק]]
-שאול שטיינבאק, יוסף ווילנקין, שלום ווילנקין, יעקב דובער גולדשמיד, אלימלך קפלן, מיכאל טייטלבוים, יחיאל מיכל רפפורט, שמעון שטילרמן, מרדכי לוין, שלום-בער פרידמן, ישעי’ גופין, שניאור זלמן לוין, הירשל סלאוין, רפאל וילשנסקי, חיים בער ווילשנסקי, יהושע רסקין, שלום דוב בער פעווזנר, הערשיל צייטלין, יצחק גינזבורג, שניאור זלמן קצנלנבויגן, שלום בער מענקין, בן-ציון קצנלסון. אברהם לוין, משה לוין, שלום מענדל קלמנסון.
-[[קטגוריה:ישיבות חב"ד רוסיה]]