מזמור לתודה: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) (←עניינו) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
ומסביר שהודאה מקורה ב[[אור אין סוף]] מכיון שהודאה נאמרת על [[נס]] שהיה ל[[אדם]] ונס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע, או בלשון החסידות גילוי אור [[עלמא דאתכסייא]] ב[[עלמא דאתגלייא]] וגילוי [[שם הוי']] ב[[שם אלקים]]. ומכיון שכל המקור של נס זהו גילוי [[אור אין סוף]] הבלתי מוגבל ב[[עולם הזה]] המוגבל, זהו הסיבה לכך שהודאה מקורה ב[[אור אין סוף]] - שהאדם מודה לקב"ה שגילה בשבילו את האין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל. זה הסיבה לכך שמקור ההודאה הוא דווקא ב[[אור אין סוף]]. | ומסביר שהודאה מקורה ב[[אור אין סוף]] מכיון שהודאה נאמרת על [[נס]] שהיה ל[[אדם]] ונס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע, או בלשון החסידות גילוי אור [[עלמא דאתכסייא]] ב[[עלמא דאתגלייא]] וגילוי [[שם הוי']] ב[[שם אלקים]]. ומכיון שכל המקור של נס זהו גילוי [[אור אין סוף]] הבלתי מוגבל ב[[עולם הזה]] המוגבל, זהו הסיבה לכך שהודאה מקורה ב[[אור אין סוף]] - שהאדם מודה לקב"ה שגילה בשבילו את האין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל. זה הסיבה לכך שמקור ההודאה הוא דווקא ב[[אור אין סוף]]. | ||
כמו כן ראשי תיבות של "הריעו לה' כל הארץ" זה [[הלכה]]{{הערה|פירוש המילות, קמא. [[תורת שמואל]], תרל"ט ח"ב}}, ומקור ההלכה שהיא [[תורה שבעל פה]] הוא ב[[ספירת הדעת]]{{הערה|הסיבה לכך שתורה שבעל פה וההלכה היא ספירת הדעת היא מכיון שע"י התורה שבע"פ מגיעים לבחינת "וידעת כי הוי' הוא אלוקים" שע"י לימוד התורה שבעל פה מגיע מתוך העולם הזה הגשמי והחומרי (שם אלקים) להבנה והשגה ב[[שם הוי']]}} | כמו כן ראשי תיבות של "הריעו לה' כל הארץ" זה [[הלכה]]{{הערה|פירוש המילות, קמא. [[תורת שמואל]], תרל"ט ח"ב}}, ומקור ההלכה שהיא [[תורה שבעל פה]] הוא ב[[ספירת הדעת]]{{הערה|הסיבה לכך שתורה שבעל פה וההלכה היא ספירת הדעת היא מכיון שע"י התורה שבע"פ מגיעים לבחינת "וידעת כי הוי' הוא אלוקים" שע"י לימוד התורה שבעל פה מגיע מתוך העולם הזה הגשמי והחומרי (שם אלקים) להבנה והשגה ב[[שם הוי']]}}. | ||
==ביאור הפסוק== | ==ביאור הפסוק== | ||
גרסה מ־13:07, 1 ביולי 2020
מזמור לתודה
|
|---|
|
א מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ. ב עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. ג דְּעוּ-- כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים: הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ-- עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. ד בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה--חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. ה כִּי-טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד-דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ. |
| תהילים, פרק ק' |
מזמור לתודה הוא קטע בתפילה[1] הנאמר אחרי ברוך שאמר. המזמור הוא חלק מפסוקי דזמרה.
מקור המזמור הוא בפרק ק' בתהילים. המזמור נקרא "מזמור לתודה" ע"ש כך שבזמן הקרבת קרבן תודה היו הלווים שרים ומנגנים את מזמור תהלים זה.
בערב יום כיפור ובערב פסח לא היו נוהגים להקריב קרבן עולה, ולכן בימים אלה נוהגים שלא לומר מזמור לתודה[2].
עניינו
בחסידות מבואר שמקורו של מזמור לתודה הוא באור אין סוף דעולם היצירה[3].
אדמו"ר האמצעי שואל[4] מדוע מקורו של מזמור לתודה הוא דווקא באור אין סוף, ובאור אין סוף גופא למדה דווקא בעולם היצירה? ומקדים לומר שמזמור לתודה נאמר בהקשר לקרבן תודה, והודאה, שעליה מביאים את הקורבן מקורה באור אין סוף.
ומסביר שהודאה מקורה באור אין סוף מכיון שהודאה נאמרת על נס שהיה לאדם ונס זהו דבר שלמעלה מהטבע שמתלבש בטבע, או בלשון החסידות גילוי אור עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגלייא וגילוי שם הוי' בשם אלקים. ומכיון שכל המקור של נס זהו גילוי אור אין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל, זהו הסיבה לכך שהודאה מקורה באור אין סוף - שהאדם מודה לקב"ה שגילה בשבילו את האין סוף הבלתי מוגבל בעולם הזה המוגבל. זה הסיבה לכך שמקור ההודאה הוא דווקא באור אין סוף.
כמו כן ראשי תיבות של "הריעו לה' כל הארץ" זה הלכה[5], ומקור ההלכה שהיא תורה שבעל פה הוא בספירת הדעת[6].
ביאור הפסוק
"מזמור לתודה הריעו" שההודאה על הנס תהיה בבחינת "הריעו" - הרמת קול שהיא ענין הביטול[7], והביטול הזה יהיה להוי'" - שההדואה של האדם מגיעה מגילוי שם הוי' בשם אלקים וע"כ האדם מתבטל ל ומודה לשם הוי' שזהו מקור ההודאה ממש, וההודאה להוי' תהיה "בכל הארץ" - הארץ התחתונה שמקורה הוא שם אלקים, וע"י כך שהאדם מתבטל ומודה להוי' מכאן - מהעולם הזה המוגבל, הוא מעלה את שם אלקים לבחינת שם הוי' שלמעלה ממנו.
הערות שוליים
- ↑ מקור המזמור הוא בפרק ק' בתהילים
- ↑ שו"ע אורח חיים
- ↑ ראה בסידור עם דא"ח לאדמו"ר האמצעי
- ↑ ראה ספר פירוש המילות, צ, ד
- ↑ פירוש המילות, קמא. תורת שמואל, תרל"ט ח"ב
- ↑ הסיבה לכך שתורה שבעל פה וההלכה היא ספירת הדעת היא מכיון שע"י התורה שבע"פ מגיעים לבחינת "וידעת כי הוי' הוא אלוקים" שע"י לימוד התורה שבעל פה מגיע מתוך העולם הזה הגשמי והחומרי (שם אלקים) להבנה והשגה בשם הוי'
- ↑ שם קמא