ט' במנחם אב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
(עריכה)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש אב}}[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשעה באב]]'''ט' באב''' ('''תשעה באב'''), הוא היום התשיעי ב[[חודש מנחם אב]] ובו החלו האויבים לשרוף את [[בית המקדש]], סמוך לשקיעת החמה והוא יום [[צום]] ותענית.  
{{חודש אב}}[[קובץ:הרבי בתשעה באב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשעה באב]]'''ט' באב''' ('''תשעה באב'''), הוא היום התשיעי ב[[חודש מנחם אב]] ובו נחרבו שתי בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום [[צום]] ותענית.  


== ביאת המשיח ==
ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] ששמו מנחם{{הערה|ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - [[תשב"ץ]] חלק ג' סימן י"ח.}}, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערת שוליים|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת ה[[משיח]] ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.
==מנהגי תשעה באב==
ביום זה נהוגים מנהגי 'אבל' הדומים למנהגים הנוגים אצל אבל בפטירת קרוב משפחה, חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של י' אב.
* יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום.
* לובשים נעלי בד או גומי, עד צאת הצום.
* לא שומעים מוזיקה (ככל ימי [[בין המצרים]]), עד למחרת
* בתפילת שחרית לא מניחים תפילין, ולא אומרים תחנון, לפני מנחה מניחים תפילין ואומרים קריאת שמע.
* קוראים בתורה בשחרית ובמנחה.
בשנת [[תשל"ג]] עורר [[הרבי]] לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 28.</REF>.
בשנת [[תשל"ג]] עורר [[הרבי]] לערוך כינוס ילדים ביום זה ב[[כותל המערבי]]<REF>[[שלשלת היחס]] עמ' 28.</REF>.
===לימוד בתשעה באב===
בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על [[מגילת איכה]].
הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצ"צ]] למגילת איכה (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.
==שבת תשעה באב==
כאשר תשעה באב חל ב[[שבת]], התענית נדחית ליום ראשון ומתחילה במוצאי שבת.
בשבת עם קביעות כזאת, ראו על [[הרבי]] שמחה מיוחדת יותר מכל שבתות השנה, ואף ב[[שיחות]] רבות ביאר את מעלת התענית כשנופל בשבת, מכיוון שכל ענין התענית הוא חיובי, כי החורבן והירידה היא בעצם בשביל העלייה המחודשת והיותר נעלית, לכן כאשר התענית חל בשבת, החלק השלילי שביום נדחה למחרת והחלק החיובי נשאר, ולכן השמחה גדולה.


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
שורה 23: שורה 47:
===נפטרו===
===נפטרו===
*[[תש"ח]] - הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]], חבר הנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
*[[תש"ח]] - הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]], חבר הנהלת ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
== לימוד בתשעה באב ==
בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים עצובים כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על [[מגילת איכה]].
הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת [[אדמו"ר הצ"צ]] למגילת איכה (מתוך ספר [[אור התורה]]), שם נתבארו כמה מאמרי [[חז"ל]] שב[[משנה]], ובפרט שיש בהם חיבור [[פנימיות התורה]] עם [[נגלה]] דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.
== ביאת המשיח ==
ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד [[משיח]] ששמו מנחם{{הערה|ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - [[תשב"ץ]] חלק ג' סימן י"ח.}}, כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ה[[הלכה]] יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.
אף מובא ב[[הלכה]] כי אין לומר [[תחנון]] ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי{{הערת שוליים|איכה א, ט"ו.}}". דבר זה מרמז על קירוב ביאת ה[[משיח]] ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־13:57, 19 בפברואר 2015

<< >> חודש מנחם אב

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

הרבי בתשעה באב

ט' באב (תשעה באב), הוא היום התשיעי בחודש מנחם אב ובו נחרבו שתי בתי המקדש, הראשון והשני, והוא יום צום ותענית.

ביאת המשיח

ביום זה, סמוך לשקיעת החמה נולד משיח ששמו מנחם[1], כמובא במדרש איכה, ומסיבה זו על פי ההלכה יש קולות ביום זה במנהגי אבלות רבים, כמו בישיבה על ספסל, והדלקת האורות.

אף מובא בהלכה כי אין לומר תחנון ביום זה מכיון שהוא נקרא "מועד", וכתוב "קרא עלי מועד לשבור בחורי[2]". דבר זה מרמז על קירוב ביאת המשיח ביום זה. ה'ישמח משה מאוהל' אמר, כי לולי היה מתבייש, היה צועד בריש גלי עם שטריימלך ביום זה.


מנהגי תשעה באב

ביום זה נהוגים מנהגי 'אבל' הדומים למנהגים הנוגים אצל אבל בפטירת קרוב משפחה, חלק מהמנהגים נהוגים עד חצות היום של תשעה באב וחלק עד חצות היום של י' אב.

  • יושבים על כיסאות נמוכים, עד חצות היום.
  • לובשים נעלי בד או גומי, עד צאת הצום.
  • לא שומעים מוזיקה (ככל ימי בין המצרים), עד למחרת
  • בתפילת שחרית לא מניחים תפילין, ולא אומרים תחנון, לפני מנחה מניחים תפילין ואומרים קריאת שמע.
  • קוראים בתורה בשחרית ובמנחה.

בשנת תשל"ג עורר הרבי לערוך כינוס ילדים ביום זה בכותל המערבי[3].

לימוד בתשעה באב

בתשעה באב חל איסור ללמוד דברי תורה המשמחים את הלב, ביום זה נהוג ללמוד דברים שאינם מעוררים שמחה כגון על חורבן בית המקדש ופירושים על מגילת איכה.

הרבי הורה להוסיף בלימוד בתשעה באב, בענינים המותרים ללמוד ביום זה. הרבי אף הציע ללמוד את רשימת אדמו"ר הצ"צ למגילת איכה (מתוך ספר אור התורה), שם נתבארו כמה מאמרי חז"ל שבמשנה, ובפרט שיש בהם חיבור פנימיות התורה עם נגלה דתורה. הרבי הציע לסדר משמרות מעת לעת שילמדו בשלשה או בעשרה יחד.

שבת תשעה באב

כאשר תשעה באב חל בשבת, התענית נדחית ליום ראשון ומתחילה במוצאי שבת. בשבת עם קביעות כזאת, ראו על הרבי שמחה מיוחדת יותר מכל שבתות השנה, ואף בשיחות רבות ביאר את מעלת התענית כשנופל בשבת, מכיוון שכל ענין התענית הוא חיובי, כי החורבן והירידה היא בעצם בשביל העלייה המחודשת והיותר נעלית, לכן כאשר התענית חל בשבת, החלק השלילי שביום נדחה למחרת והחלק החיובי נשאר, ולכן השמחה גדולה.

אירועים ביהדות

ימי חב"ד

נולדו

נפטרו

ראו גם

הערות שוליים

  1. ולכן יש נוהגים לקורא לנולד בתשעה באב "מנחם" - תשב"ץ חלק ג' סימן י"ח.
  2. איכה א, ט"ו.
  3. שלשלת היחס עמ' 28.

קישורים חיצונים

וידאו מהרבי


הפתגם היומי - ט' במנחם אב - מלוח היום יום
במנחה: קריאת שמע, שיר של יום, "אין-כאלוקינו" וכל השיעורים השייכים לשחרית, ואחר כך סדר תפילת מנחה. אין מברכין "שעשה לי כל צרכי" עד למחר.

אדוני אבי מורי ורבי היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב איכה רבה וסוגית רב יוחנן דפרק הניזקין. בבוקר אחר אמירת הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר איכה. היה עולה לתורה למפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.