תהלים ק"י

תהלים ק"י
לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי

א: לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ.

ב: מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ.

ג: עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי-קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ.

ד: נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק.

ה: ה' עַל יְמִינְךָ מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים.

ו: יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה.

ז: מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל-כֵּן יָרִים רֹאשׁ.

תהילים ק"י הוא המזמור ה110 בתהלים.

תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "בו יסופר, היאך ששאלו לאליעזר עבד אברהם, ויספר היאך הרג אברהם מלכים גדולים וחיילותם, עיין בפנים ותמצא שכל המזמור הולך על אברהם בשביל שהכיר את בוראו בילדותו, לכך זכה לשם".

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הק"י ביום ההולדת ה-109, ועד ליום ההולדת ה-110.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אודך בעמים השם – במזמור זה ניכרת העליה מדרגה לדרגה, שבפרק ק"ז עיקר ההודאה היא על נס פרטי, ובעשרה מישראל דווקא, ואילו בפרק זה ההודאה היא על כללות גאולת ישראל, ואפילו בתוך האומות^[1].
אעירה שחר – בשונה מדרך שאר המלכים שקמים מאוחר, דוד המלך התעורר בחצות הלילה לעבודת השם, והוא זה שהעיר את השחר ולא השחר העיר אותו. דרגה זו היא רק כלפי דוד שלא היה צריך סיוע בעבודתו^[2], אך כלפי אנשים רגילים האוחזים במידה בינונית, צריכים הם גם לסיוע מלמעלה בעבודתם, ולכן בשולחן ערוך מצוטט רק החלק הראשון בנוגע לדוד שצריכים הם לנהוג באופן של 'אעירה שחר' והושמט החלק השני בנוגע ל"אין השחר מעורר אותי", כי הם כן צריכים סיוע בעבודתם^[3].

בניגוני חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – לדוד מזמור (פרק ק"י)

לקראת יום הולדתו ה-109 של הרבי בי"א ניסן ה'תשע"א, הולחנו מספר ניגונים, מתוכם בחרה ועדת הניגונים את הניגון שהולחן על ידי ר' שלום הורביץ והותאם על ידי ר' שמואל פרלשטיין על המילים "לדוד מזמור".