ארבעת הבנים: הבדלים בין גרסאות בדף
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== השאלות == | == השאלות == | ||
קטע זה מצוי ב[[מכילתא]]{{הערה|מכילתא על שמות יג פסוק יד.}} וכן ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|ירושלמי פסחים יד עב.}} עם שינויים. תוכן הדברים בא לבאר את ארבעת הפרשיות בתורה בהם הוזכרו הבנים והציווי לספר להם את סיפור יציאת מצרים. בתורה מופיעים ארבע פעמים פסוקים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים. חז"ל דרשו כל אחד מארבעה הפסוקים כנגד ארבעה סוגי הבנים: | קטע זה מצוי ב[[מכילתא]]{{הערה|מכילתא על שמות יג פסוק יד.}} וכן ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|ירושלמי פסחים יד עב.}} עם שינויים. תוכן הדברים בא לבאר את ארבעת הפרשיות בתורה בהם הוזכרו הבנים והציווי לספר להם את סיפור יציאת מצרים. בתורה מופיעים ארבע פעמים פסוקים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים. חז"ל דרשו כל אחד מארבעה הפסוקים כנגד ארבעה סוגי הבנים: | ||
* '''חכם''' - {{הדגשה|כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם"|דברים ו, כ}}{{הערה|במדרש המופיע במכילתא ובירושלמי, וכן ברוב הנוסחים בהגדה, הבן החכם משנה את הפסוק ושואל "אשר צוה | * '''חכם''' - {{הדגשה|כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם"|דברים ו, כ}}{{הערה|במדרש המופיע במכילתא ובירושלמי, וכן ברוב הנוסחים בהגדה, הבן החכם משנה את הפסוק ושואל "אשר צוה ה' אלוקינו '''אותנו'''", ובכך הוא מבדיל את עצמו מהבן הרשע שמוציא את עצמו מן הכלל. בנוסחים אחרים של ההגדה השאלה תוקנה בהתאם לפסוק.}}, הפירוט המופיע בשאלה מראה על חכמתו בתורה של הבן השואל. | ||
*'''רשע''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם|שמות יב,כו}}, כאן הבן משייך את העבודה רק ''לכם'' ולא ''לו'', ו"לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר" והבן השואל הוא רשע. | *'''רשע''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם|שמות יב,כו}}, כאן הבן משייך את העבודה רק ''לכם'' ולא ''לו'', ו"לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר" והבן השואל הוא רשע. | ||
* '''תם''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת|שמות יג, יד}}, שאלה זו משויכת לבן התם בגלל הסתמיות שבשאלה. | * '''תם''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת|שמות יג, יד}}, שאלה זו משויכת לבן התם בגלל הסתמיות שבשאלה. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
*ה[[אבודרהם]] מסביר על דרך הפשט שדרגו את הבנים לפי החכמה שלהם - החכם והרשע שניהם כבר בשלים בדעותיהם אלא שהחכם המובחר נכתב ראשון, ואחריהם מופיעים התם שעדיין לא בגר לגמרי, ושאינו יודע לשאול שכלל לא מבין. | *ה[[אבודרהם]] מסביר על דרך הפשט שדרגו את הבנים לפי החכמה שלהם - החכם והרשע שניהם כבר בשלים בדעותיהם אלא שהחכם המובחר נכתב ראשון, ואחריהם מופיעים התם שעדיין לא בגר לגמרי, ושאינו יודע לשאול שכלל לא מבין. | ||
*על פי ה[[קבלה]] ארבעת הבנים מקבילים לארבע מה[[ספירות]] המקבילות לארבעת רגלי [[כסא הכבוד]]: '''חסד''', '''גבורה''', '''תפארת''' ו'''מלכות''' בהתאמה, ולכן הם מסודרים לפי סדר הספירות. | *על פי ה[[קבלה]] ארבעת הבנים מקבילים לארבע מה[[ספירות]] המקבילות לארבעת רגלי [[כסא הכבוד]]: '''חסד''', '''גבורה''', '''תפארת''' ו'''מלכות''' בהתאמה, ולכן הם מסודרים לפי סדר הספירות. | ||
===סמיכות הרשע לחכם=== | |||
בנוגע לסמיכותו של הרשע מייד לאחר החכם ולא בסוף הרשימה נאמרו כמה ביאורים: | |||
*בנוגע לעבודה, כפי שמבאר [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בהגש"פ במקומו.}}, מיוסד על סידור האריז"ל{{הערה|בא יג, יד.}}, שהסמיכות של הרשע אל החכם היא כדי שהחכם ישפיע על הרשע. כלומר, אין די בכך שהאב מתעסק עם הבן הרשע כמו שמתעסק עם כל שאר הבנים, אלא יש צורך שיהיה לרשע גם חבר, שיוכל להשפיע עליו ולהאירו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/11200010582 שיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ח].}}. | |||
==הבן החמישי== | ==הבן החמישי== | ||
גרסה אחרונה מ־17:35, 19 ביוני 2024
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ארבעת הבנים הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע בהגדה של פסח. המדרש מפרט ארבעה סוגי בנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, שעל פי המדרש דיברה התורה עליהם, במצווה לספר את סיפור יציאת מצרים, וחילקה בסוגי התשובות, המתאימות לכל אחד מהם.
השאלות[עריכה | עריכת קוד מקור]
קטע זה מצוי במכילתא[1] וכן בתלמוד ירושלמי[2] עם שינויים. תוכן הדברים בא לבאר את ארבעת הפרשיות בתורה בהם הוזכרו הבנים והציווי לספר להם את סיפור יציאת מצרים. בתורה מופיעים ארבע פעמים פסוקים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים. חז"ל דרשו כל אחד מארבעה הפסוקים כנגד ארבעה סוגי הבנים:
- חכם - "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם"" (דברים ו, כ)[3], הפירוט המופיע בשאלה מראה על חכמתו בתורה של הבן השואל.
- רשע - "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" (שמות יב,כו), כאן הבן משייך את העבודה רק לכם ולא לו, ו"לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר" והבן השואל הוא רשע.
- תם - "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת" (שמות יג, יד), שאלה זו משויכת לבן התם בגלל הסתמיות שבשאלה.
- שאינו יודע לשאול - "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר" (שמות יג, ח), כאן אין בכלל שאלה אלא ציווי לספר לבן גם אם הוא לא שואל, לכן הפסוק משויך לזה שאינו יודע לשאול.
התשובות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי המדרש המופיע במכילתא ובהגדה, התורה מצווה על התייחסות שונה לכל אחד מן הבנים בהתאם לשאלתו:
- הבן החכם נענה בהלכות הפסח, ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".
- לבן הרשע עונים תשובה שמטרתה להקהות את שיניו ולומר לו "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", לי ולא לו, כי "אילו היה שם לא היה נגאל".
- הבן התם מקבל את התשובה הממצה - "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
- לגבי מי שאינו יודע לשאול מצווים חז"ל לפתוח לו כדי שישאל ולספר לו.
וזהו לשון בעל ההגדה:
כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.
חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקֵינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן.
רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל.
תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים.
וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
בתלמוד הירושלמי מתהפכות התשובות של החכם והתם: החכם נענה בתשובה הכללית כי "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", והתם מקבל את כל הלכות הפסח, כדי "שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת".
סדר הבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הבנים בהגדה לא מופיעים בסדר הפסוקים המובא בתורה, יש כמה פירושים לסדר הזה:
- האבודרהם מסביר על דרך הפשט שדרגו את הבנים לפי החכמה שלהם - החכם והרשע שניהם כבר בשלים בדעותיהם אלא שהחכם המובחר נכתב ראשון, ואחריהם מופיעים התם שעדיין לא בגר לגמרי, ושאינו יודע לשאול שכלל לא מבין.
- על פי הקבלה ארבעת הבנים מקבילים לארבע מהספירות המקבילות לארבעת רגלי כסא הכבוד: חסד, גבורה, תפארת ומלכות בהתאמה, ולכן הם מסודרים לפי סדר הספירות.
סמיכות הרשע לחכם[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוגע לסמיכותו של הרשע מייד לאחר החכם ולא בסוף הרשימה נאמרו כמה ביאורים:
- בנוגע לעבודה, כפי שמבאר אדמו"ר הריי"צ[4], מיוסד על סידור האריז"ל[5], שהסמיכות של הרשע אל החכם היא כדי שהחכם ישפיע על הרשע. כלומר, אין די בכך שהאב מתעסק עם הבן הרשע כמו שמתעסק עם כל שאר הבנים, אלא יש צורך שיהיה לרשע גם חבר, שיוכל להשפיע עליו ולהאירו[6].
הבן החמישי[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – הבן החמישי |
הבן החמישי הוא כינוי אותו טבע הרבי בקשר עם ליל הסדר, בהשאלה מ'ארבעת הבנים' המוזכרים בהגדה של פסח. כינוי זה מתאר את צאצאי העם היהודי שכלל אינם משתתפים בשולחן הסדר, כיון שהתרחקו ואיבדו כל קשר ותקווה שיצליחו להשפיע עליהם.
הרבי יצא בקריאה לדאוג מבעוד מועד לצרף גם את 'הבן החמישי' לשולחן ליל הסדר.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב יקותיאל גרין, ארבעת הבנים שבהגדה באתר צעירי חב"ד
- הרב משה בוגמילסקי, כנגד ארבעה בנים דיברה תורה באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ מכילתא על שמות יג פסוק יד.
- ↑ ירושלמי פסחים יד עב.
- ↑ במדרש המופיע במכילתא ובירושלמי, וכן ברוב הנוסחים בהגדה, הבן החכם משנה את הפסוק ושואל "אשר צוה ה' אלוקינו אותנו", ובכך הוא מבדיל את עצמו מהבן הרשע שמוציא את עצמו מן הכלל. בנוסחים אחרים של ההגדה השאלה תוקנה בהתאם לפסוק.
- ↑ בהגש"פ במקומו.
- ↑ בא יג, יד.
- ↑ שיחת ליל ב' דחג הפסח תשכ"ח.