משה אשכנזי
המונח "משה אשכנזי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אשכנזי (פירושונים).
| הרב משה אשכנזי | |
|---|---|
 רב קהילת חב"ד תל אביב - יפו | |
| לידה | כ"א מנחם אב תר"פ |
| פטירה | כ"ג טבת תשס"ז |
| מקום פעילות | תל אביב |
| תפקידים נוספים | חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש |
הרב משה אשכנזי (כ"א מנחם אב תר"פ - כ"ג טבת תשס"ז), היה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר וסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"א מנחם אב תר"פ בולדיווסטוק שברוסיה לאביו הרב מאיר אשכנזי ולאמו מרת טובא ליבא. משפחתו היא מגזע חסידי חב"ד עוד מימי אדמו"ר הצמח צדק.
כשלש שנים לאחר מכן בשנת תרפ"ג קיבל אביו הצעת רבנות בעיר שנחאי שבסין, והמשפחה כולל הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו, העתיקה את מגוריה לשם.
בעיר זו התגורר עד הגיעו לגיל 12.
בשנת תרצ"ד עלו הסבא הרב שניאור זלמן ורעייתו לארץ הקודש, בעלייתם הצטרף אליהם משה שם נמנה על תלמידי ישיבת תורת אמת בירושלים.
בתקופת לימודיו הראשונה היה המשפיע הרב משה יהודה רייכמן למורו הפרטי זאת על מנת להדביק את הפער שנוצר מרמת ידיעותיו בינו שלאר התלמידים - מצב שנוצר בעקבות הרמה נמוכה של בית הספר היהודי בשנחאי.
בחודש אייר תש"ב, השתדך ר' משה עם מרת דבורה, בתו של הרב חיים אליעזר קרסיק, בעקבות המצב המלחמתי שקלו משפחת הכלה לדחות את החתונה משקולים כלליים ומשפחתיים. אולם על פי הוראת האדמו"ר הריי"צ היא התקיימה באותה שנה, בה' אלול.
תקופה קצרה לאחר החתונה התגוררו בירושלים בבית הסבא הרב שניאור זלמן, ולאחר כחודשיים עברו להתגורר בתל אביב בסמיכות לחמיו. לאחר זמן החל להתעסק במסחר יהלומים, כאשר הוא תומך רבות בישיבת חב"ד בתל אביב אותה ניהל חמיו הרב קרסיק.
ביקורו הראשון אצל הרבי הייתה בשנת תשי"א בה נסע לראשונה לארה"ב לרגל חתונת גיסתו מרת רבקה עם הרב צבי הירש חיטריק. בשהותו שם הורה לו הרבי לנסות להסתדר בעבודה בניו יורק, ומפאת כך, שהה כשמונה חודשים בניו יורק ולאחר תשרי תשי"ב כשלא מצא את מבוקשו שב ארצה.
בעקבות עלילה בה עסקן שהתנגד לרבי, הלשין על עסקני חב"ד כנקמה על פועלם למען הרבי, בשנת תשי"ח עזב עם משפחתו בהוראת הרבי את ארץ ישראל, והיגר לברזיל.
רב קהילת חב"ד בתל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות פטירת חמיו הרב חיים אליעזר קרסיק בשנת תש"כ, נכנסה גיסתו מרת טעמא גוראריה (בת הרב קרסיק) ל'יחידות' במהלכה הורה הרבי להודיע לגיסה הרב אשכנזי הנמצא בברזיל, לשוב לארץ הקודש ולמלא את תפקידי חמיו. המסר הועבר לברזיל, ומשפחת אשכנזי שבה ארצה, וכפי הוראת הרבי, הרב אשכנזי מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד וחבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית בלוד. השתתף בקביעות באסיפות, והיה אקטיבי מאוד; הביע דעות והגה רעיונות כיצד למלא את רצונו של הרבי.
לצד תפקידו כרב הקהילה, כיהן במשך מספר שנים כחבר בית דין רבני חב"ד.
הרב אשכנזי היה מוסר שיעורים בנגלה ובחסידות, היה אוזן קשבת לבני הקהילה, וגם בשנותיו האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, התעקש ללכת תמיד לבית הכנסת באומרו "הרבי אמר לי יאריך ימים על ממלכתו, עלי לקיים זאת".
היה מקושר לרבי מאוד. מילה של הרבי אליו הייתה בבחינת 'קודש קודשים', וכך גם חינך את ילדיו.
מידי שנה, לקראת סוף חודש טבת היה נוסע לאירופה, שם עסק במשך מספר ימים בעסקיו ומשם המשיך לרבי לקראת השבת שלפני י' שבט ואז היה נשאר כחודש ימים עד לאחר שבת שקלים. מכיוון שפעם אחת כשנכנס ל'יחידות' שאלו הרבי אם הוא נשאר גם לשבת פרשת 'שקלים'. מאז נשאר כל שנה עד שבת שקלים ועד בכלל. רק אז היה שב לאירופה לצורך עסקיו ומשם לארץ הקודש.
לאחר פטירתו של הרב שלמה מיידנצ'יק מונה לסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש בתור זקן החברים.
התקשרותו לרבי מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב משה אשכנזי היה מקושר גדול לרבי, והדברים ניכרו בכל ימי חייו;
כאשר הרבי היה בבית הכנסת, ר' משה לא ישב. גם בהתוועדות, גם בתפילה וגם בעת השיחות. ר' משה גם לא חשב לשבת מאחורי הרבי, אלא היה נדחף בין הצעירים ומסדר בכוחות עצמו מקום בכדי שיוכל לראות היטב את הרבי בתפילות בהפטרה או בהתוועדות.
כאשר נודע לו כי ספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם בארץ הקודש, ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק, ר' משה הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. את הפרוכת של הספר תרם לעילוי נשמת אביו.
את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. אלא שכעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי מכיוון שהוא אינו רוצה שעל ספר תורה של הרבי יהיה פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את כל החוב בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות נוספות.
השידורים של התוועדויות הרבי בתל אביב, התקיימו בביתו.
עניין בשורת הגאולה בער בעצמותיו. הוא נטל חלק באירועים רבים לעידוד הפעילות להפצת בשורת הגאולה. למרות חולשתו הרבה להגיע לאירועים אלו בכדי לחזק את הציבור.
פעם אחת נכח בהתוועדות חסידית שבה דיבר משפיע שאמר שהדבר החשוב ביותר בימינו אלה הוא לימוד חסידות, ואילו עניין המשיח הוא עניין חשוב אך לא חייבים להתמקד בו, ענה לו הרב אשכנזי: "הכרתי הרבה חסידים של אדמו"ר הרש"ב והרבי הריי"צ שלמדו חסידות, הם למדו 'ליקוטי תורה' ו'תורה אור', תניא ומאמרים, אבל הם לא היו מקושרים לרבי, אז הם נותרו חסידים אבל בניהם ונכדיהם? היה חסר להם 'רבי' ולכן הם לא המשיכו בדרך אבות. הוא הדין עם משיח".
את בתו מרת אסתר השיא ר' משה לרב נחמן יוסף טברסקי, מחשובי חסידי חב"ד בקראון הייטס, בנו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריקווא. כאשר סיפרו למחותנו האדמו"ר מרחסטריווקא בשנת תשנ"ג כי יצא כרוז נגד אמונת חב"ד, ונאמר בו כי "אנשים בני בליעל אומרים שהאדמו"ר מליובאוויטש הוא מלך המשיח", הגיב על כך בחריפות והוסיף: "מחותני, הגאון החסיד הרב משה אשכנזי כמובן שאינו 'בן בליעל' וכפי שידוע לי הוא מאמין ואומר שהרבי הוא מלך המשיח".
בג' תמוז תשנ"ד יצא מביתו וכאשתו שאלה אותו לפשר הדבר אמר לה: אני הולך להסביר לאנשים ברחוב שהרבי הוא מלך המשיח. בפועל כנפגש עם האדם הראשון לא הצליח לומר מילה מחמת אופיו הבישיני. כשחזר לביתו התקשר לכל בניו וחתניו ואמר להם: אני רוצה לשמוע שאתה מאמין באמת שהרבי הוא המשיח. גם בהמשך המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
במשך שנים ארוכות היה נחשב סוחר רשמי בבורסת היהלומים, אך בשנותיו האחרונות הפסיק לעבוד, אך המשיך לשלם דמי חברות בבורסה בכדי שפעמיים בשנה, לקראת פסח וראש השנה, יוכל להיכנס לבורסה ולאסוף כסף אצל ידידיו עבור משפחות נצרכות.
בשנים האחרונות, כאשר קשתה עליו ההליכה, הצטרפו אליו נכדיו. בחודש אלול האחרון לחייו, כאשר הנכדים שהו ב-770 ולא נמצא מי שיסייע בעדו, החליט כי למרות מצבו הרפואי המורכב, עליו להמשיך את מנהגו.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש סיון תשס"ה נפטרה רעייתו הרבנית דבורה בפתאומיות. כשדבר פטירתה הגיע לאוזני בנו הרב נתן אשכנזי, נפטר אף הוא מכאב.
בשבועות האחרונים לחייו התארח אצל בתו מרת מלכה ווילישאנסקי בצפת. כשבוע וחצי לפני פטירתו לקה בדלקת ריאות, וכתוצאה מסיבוכים נגרם לו התקף לב קשה. בשבת כ"ג בטבת תשס"ז נפטר ונטמן למחרת, בכ"ד טבת, יום ההילולא של אדמו"ר הזקן.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע"ה, רבה של כפר חב"ד לשעבר.
- בנו הרב נתן אשכנזי ע"ה, התגורר בכפר חב"ד.
- בנו הרב חיים אשכנזי ע"ה, היה משפיע ומשגיח בישיבות תומכי תמימים אור יהודה תומכי תמימים לוד. מיד לאחר פטירת אביו, מונה לממלא מקומו ברבנות בתל אביב.
- בתו שליחת הרבי בצפת מרת מלכה וילשאנסקי, אשת הרב יוסף יצחק וילשאנסקי ראש ישיבות חב"ד בצפת.
- בתו מרת אסתר טברסקי מחנכת דגולה מקראון הייטס, אשת הרב נחמן יוסף טברסקי.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הרב מאיר אשכנזי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב משה אשכנזי | דבורה אשכנזי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב מרדכי שמואל אשכנזי | הרב חיים אשכנזי | הרב נתן אשכנזי | מלכה פערל | הרב יוסף יצחק וילשאנסקי | אסתר | הרב נחמן יוסף טברסקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב מאיר אשכנזי | הרב שלמה הלפרן | לאה | נחמה דינה | הרב ארי קדם | טויבע ליבא | הרב זאב דב הלפרין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב חיים אליעזר אשכנזי | הרב שניאור זלמן אשכנזי | יוסף אשכנזי | גיטה | הרב אליעזר ברוד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
- רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח
- רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חברי בית דין רבני חב"ד בעבר
- דיינים
- אישים בתל אביב
- אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה
- משפחת גוראריה
- בוגרי תורת אמת ירושלים
- משפחת אשכנזי
- משפחת קרסיק
- אישים שנולדו בשנת תר"פ
- אישים שנפטרו בשנת תשס"ז
- רבני בתי כנסת