תפילת מנחה
תפילת מנחה היא התפילה השניה מבין תפילות היום. זמנה הוא החל מחצי שעה לאחר חצות היום ("מנחה גדולה") ועד שקיעת החמה.
תיקון התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
את תפילה מנחה תיקן יצחק אבינו,כמובא בגמרא במסכת ברכות:
יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קב, א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו
— ברכות כו, ב.
כמו כן "תפלות כנגד תמידין תקנום" ותפילת מנחה היא כנגד קרבן התמיד של בין הערביים. לכן אומרת הגמרא: "מפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב, שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב. רבי יהודה אומר עד פלג המנחה, שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג המנחה"[1].
על סגולתה של תפילת מנחה נאמר: "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו (בהר הכרמל) לא נענה אלא בתפילת המנחה"[2].
מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתפילת מנחה אין הש"ץ מתעטף בטלית.
אומרים בה תחנון, לבד אם הוא יום שאין אומרים בו תחנון או ערב יום שאין אומרים בו תחנון.
סדר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
סדר תפילת המנחה כולל:
- קורבנות, קטעים מן התורה המשנה והתלמוד המתארים את עבודת היום בבית המקדש בקרבן תמיד של שין הערביים והקטרת הקטורת.
- "אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה" – פרק מספר התהילים.
- תפילת שמונה עשרה - תפילת העמידה הנאמרת בלחש, ברגליים צמודות לכיוון ירושלים.
- תחנון, קטעי וידוי ובקשת סליחה מבורא העולם על חטאינו.
- עלינו לשבח, תפילה הכוללת דברי שבח לה', שזכינו להתפלל לפניו, בניגוד לגויים העובדים עבודה זרה, וחלקה השני מביע תקווה לגאולה בה כל באי עולם יעבדו את הקב"ה.
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חז"ל אמרו כי "לעולם הוי זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה". וטעם הדבר מפני כי בשחר כשאדם קם משנתו שנעשה בריה חדשה ולא ראה שום היפך אין שום חידוש שמתפלל, אבל מנחה, שכל היום הוא טרוד בעסקיו שהוא בחינת הסתר ושב מהעסק ומתפלל, על דרך 'תופל בכלי חרס' שמדביק עצמו לקב"ה, הרי זה בחינת תשובה, לכך גדולה מעלת תפילת מנחה.
פירוש נוסף למאמר חז"ל, פירש אדמו"ר הזקן[3]:
לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה - לעולם - עבודת האדם בעולם היא, אשר יהא אדם זהיר שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר, בתפילת המנחה הדבר ניכר במיוחד בתפילת מנחה - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל.
הטעם לאמירת נפילת אפיים בתפילת מנחה הוא משום שבזמן תפילת מנחה מתעוררים דינים, והדרך להעביר את הדינים היא על ידי נפילת אפיים, העלאת מיין נוקבין, ומסירות נפש למיתה בשביל לפעול זיווג למעלה, לעומת זאת בתפילת מנחה של שבת נמשכים רחמים ולכן לא נופלים אפיים אז[4].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המהפך של תפילת מנחה שיחה מעובדת של הרבי מתוך הספר שולחן שבת (ספר) באתר צעירי חב"ד
- החילוק בין שעת הכושר דתפילת שחרית ועת רצון דתפילת מנחה, קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 290
- הרבי מעורר: דין מפורש ב'שולחן ערוך' להתבונן לפני תפילת מנחה, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ ברכות כו, ב.
- ↑ ברכות ו, ב.
- ↑ היום יום כ"ב אדר ב'.
- ↑ פרי עץ חיים שבת פרק יח.
